מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

'בן יכבד אב' - זה עשו / האמנם עשו היה מושלם בכיבוד אב?

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

'בן יכבד אב' - זה עשו / האמנם עשו היה מושלם בכיבוד אב?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 29, 2016 11:34 pm

מדרגתו הגבוהה של עשו במצות כבוד אביו

איתא במדרש (דברים רבה פרשת דברים פרשה א),
רב לכם סב את ההר הזה, הלכה אדם מישראל שהוא זהיר בכיבוד אב ואם מהו שכרו וכו'. אמר רשב"ג לא כיבד בריה את אבותיו כמו אני את אבותי ומצאתי שכיבד עשו לאביו יותר ממני, כיצד אמר רשב"ג הייתי משמש את אבי בכלים צואים וכשהייתי הולך לשוק הייתי משליך אותן הכלים ולובש כלים נאים ויוצא בהן, אבל עשו לא היה עושה כן אלא אותן כלים שהיה לובש ומשמש בהן את אביו הן מעולים... א"ר יודן כיון שבאו ישראל לעשות עמו מלחמה הראהו הקדוש ברוך הוא למשה אותו הר שהאבות קבורים בו א"ל משה אמור להם לישראל אין אתם יכולין להזדווג לו עד עכשיו מתבקש לו שכר הכיבוד שכבד את אלו שקבורין בהר הזה מנין ממה שקרינו בענין רב לכם סב את ההר הזה.

וכן איתא במדרש תנחומא (בובר, פרשת דברים - הוספה סימן ד),
רב לכם סוב את ההר, סיבב את ההר הרבה כיבד עשו ליצחק אביו, אמר רבן שמעון בן גמליאל כיבד עשו מה שלא הייתי יכול לכבד אני את אבי, כשהייתי נכנס אצל אבי לשרתו, לא הייתי לובש כלים נאים, אבל עשו לא בהכלים שהיה לובש בחוץ היה לובש ומשרת אביו, ומה היה עושה, היה פושט בגדים שהיה משרת בהם, ולובש בגדים נאים, שנאמר ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית, לפיכך הרבה כיבד את הורו, ומשאני פורע לו כיבוד אבותיו, אני פורע ממנו, שנאמר [כי] כה אמר ה' צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השוללים אתכם (זכריה ב יב), אבל עכשיו רב לכם.
[ודברי המדרש הללו הובאו ברש"י לזכריה שם].
ובדומה לזה מצינו בפסיקתא רבתי (איש שלום, פיסקא כג י' הדברות פ' תליתאה), ב
עצתך תנחני ואחר כבוד תקחני (תהלים עג כד), א"ר יהודה בן בתירא בעצתך תנחיני בעצת תורה תנחיני, ואחר כבוד תקחני בעצת כבוד גדול שכיבד עשו הוריו שאתה עתיד לעלותינו, ר' נחוניא בשם רבי תנחום בר יודן מי איחר כבודו של יעקב בעולם הזה, כבוד גדול שכיבד עשו את אביו, [אמר רבן שמעון בן גמליאל] אני כשהייתי משמש את אבא הייתי משמשו בבגדים צואים, וכשהייתי יוצא לחוץ הייתי יוצא בבגדים נאים, כדי שאצא לשוק מבוסם, אבל עשו כשהיה משמש את אביו היה משמשו בבגדי מלכות, דכתיב את בגדי עשו בנה הגדול החמודות ואין חמודות אלא בגדי מלכות, אמר כדיי הוא אבא שישתמש בבגדי מלכות.
ודברי רשב"ג מובאים ג"כ בבראשית רבה כאן (סה, טז).

ובספר חסידים (סימן שמא), וז"ל,
ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה, למה לו לכתוב ויאמר עשו וכו' לא היה לו לכתוב אלא וימכור את בכורתו ליעקב ולמה כתיב מה שחשב עשו אלא שלא תתמה למה נתן הקדוש ברוך הוא ממשלה לבני עשו לומר שתדיר בשביל אביו הלך למקום סכנה במקום החיות כדי לצוד ציד להביא אל אביו וממנו למד יוסף כשאמר לו יעקב לכה ואשלחך אליהם, והלא היה יודע ששונאים אותו אלא אמר יוסף עשו הולך תדיר למקום סכנה כדי לצוד ציד להביא לאביו ואבי שלחני לראות את שלום אחי ואת שלום הצאן שהוא חיות של אבי ובני ביתו ולא אלך, כל זה נכתב להודיע לישראל איך לטרוח כדי להביא פרנסה לאביהם ואיך יהיו זהירים לעשות מצות אביהם.

ומצינו בכמה דוכתי בחז"ל שמצות כיבוד אב זה בגדר מצוה אחת שהיתה בידו של עשו הרשע בשלימות, (בשמות רבה פרשת כי תשא (פרשה מו), הה"ד בן יכבד אב זה עשו שכבד אביו הרבה שהיה יוצא לשדות וצד ציד ומביא ומבשל ומכניס ומאכיל לאביו בכל יום, ויעוי' עוד בספרי פר' האזינו פיסקא שלו; מדרש שה"ש זוטא פרשה א, ו, וראה למהר"ל בספר תפארת ישראל פרק מא).

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'בן יכבד אב' - זה עשו / האמנם עשו היה מושלם בכיבוד אב?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 29, 2016 11:36 pm

לימוד לדורות שאין הקב"ה מקפח שכר המצוה

[ב] ובאגרת השמד להרמב"ם למד מזה לקח לדורות ש'אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה', וז"ל,
ועשו הרשע שהעיד השם באיבתו, שנאמר (מלאכי א ג), ואת עשו שנאתי, ובארו חכמינו זכרונם לברכה רוע פעליו ואמרו (בבא בתרא טז ב) ובאותו היום עבר חמש עבירות הרג את הנפש, ועבד עבודה זרה, ובעל נערה המאורסה, וכפר בתחית המתים ושט את הבכורה, נתעטף בטליתו ונכנס אצל יצחק אביו, אמר לו אבא יש מעשר למלח. אמר לו כמה בני מדקדק במצות, ועם כל זה כשהחזיק במצוה אחת, והיא כבוד אב, והיה שכרו שנתן לו השם מלכות בלי הפסק עד שיבא מלך המשיח, כמו שאמרו עליהם השלום: אין בן דוד בא עד שיטול עשו שכר כבוד אב ואם, כדכתיב אחר כבוד שלחני אל הגוים, וזה דבר חכמינו זכרונם לברכה: אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה, אלא יגמול לעולם על פעולות הטוב לכל מי שיעשהו, ויענוש על מעשה הרע למי שיעשהו כל זמן שיעשהו. ואם אלו הכופרים המפורסמים יגמלם ה' גמול טוב על מעט מזעיר ממעשה הטוב ישראל שנאנסו באונס השמד ועושים מצוות בסתר איך לא יגמלם ה' על כך ולא יהיה הפרש אצלו בין עושה מצוה או אינו עושה, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו.

ויל"ע קצת בדבריו, שלמד מזה לקיום כל המצוות, שאין הקב"ה מקפח שכר הרשע בעשותו מצוות, ואילו במדרש תנחומא (פרשת קדושים סימן טו) איתא, בא וראה כבוד אב ואם כמה היא חביבה לפני הקדוש ברוך הוא, שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכרו בין צדיק ובין רשע, מנין מעשו הרשע, על ידי שכיבד את אביו, נתן לו הקדוש ברוך הוא את כל הכבוד הזה. ומשמע דזהו יחוד במצות כבוד אב, וצ"ב.

ועכ"פ הא מיהת שמעינן מדברי חז"ל, שזכות כאו"א היא הזכות שעמדה לו לעשו הרשע לדורות עולם, ראה עוד דברים נפלאים בספר יערות דבש (ח"ב דרוש ב) בכוחה של הדסה היא אסתר כנגד המן האגגי נכדו של עשו, מאחר שאין לה אב ואם, ולא היה לה שום פגם במצות כאו"א.

ובספר משך חכמה פרשת וישלח כתב בביאור מה שאמרו (בבא בתרא קכג, ב) אין זרעו של עשו נופל אלא ביד זרעה של רחל, דהיינו משום דעשו בא מכוח כיבוד אב, שכיבד יצחק, וזרעו של רחל לא ציערו את יעקב.

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'בן יכבד אב' - זה עשו / האמנם עשו היה מושלם בכיבוד אב?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 29, 2016 11:38 pm

פגמים במצות כיבוד אב של עשו

[ג] אבל באמת צ"ב, היאך נחשב לו לעשו הרשע שקיים מצות כבוד אב בשלימות, וזכות זו עמדה לו לדורות, והא מקראות מלאים מצינו שלא נהג כראוי בכבוד אביו, וכמו שנתפרש בדברי הרמב"ם הנ"ל שהיה צד את עשו בשפתי מרמה לשואלו שאלות צדקניות לגנוב את לבו שיחשבהו לצדיק. וראה בתנחומא כאן סי' ח באריכות.

וכתיב בפר' תולדות (כו, לד-לה), וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי: וַתִּהְיֶ֖ין מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה. ופירש"י, מורת רוח - לשון המראת רוח, כמו ממרים הייתם כל מעשיהן היו לעצבון: ליצחק ולרבקה - שהיו עובדות עבודה זרה. ובתרגום יונתן, וז"ל, וַהֲוָון מְגַחְנָן בְּפוּלְחָנָא נוּכְרָאָה וּמִתְכַּוֵינָן לְאַמְרָדָא בְּעוֹבָדֵיהוֹן בִּישַׁיָא לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה. הרי שכיוונו להדיא למרוד ולפגוע ביצחק וברבקה.

ובאמת מצינו בפרקי דרבי אליעזר (פרק מח) ששמואל זכר דבר זה בתוך תפילתו בעת מלחמתו כנגד אגג בן בנו של עמלק מגזע עשו הרשע, וז"ל,
ושם עמד שמואל לפני הב"ה מתפלל ואומ' רבון כל העולמים אל תשכח חטאת עשו שעשה לאביו שלקח נשים נכריות מזבחות ומקטרות לע"ז למרר שני חיי אבותיו, שנ' ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה, זכור חטאתו על בניו ועל בני בניו עד סוף כל הדורות, שנ' יזכר עון אבותיו אל ה' וחטאת אמו אל תמח.

ולהלן כתיב (כז, מא), וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי.
ובבראשית רבה (פרשה סז), ר' יהודה אומר בא לו עשו במתינה אמר מה אני מכריע את אבא אלא יקרבו ימי אבל אבי ואהרגהו... רבנן אמרי אם הורגו אני יש שם ועבר יושבין עלי בדין ואומרים לי למה הרגת את אחיך אלא הריני הולך ומתחתן לישמעאל והוא בא ועורר עמו על הבכורה והורגו ואני עומד עליו כגואל הדם והורגו ויורש אני שתי משפחות. [ועי' בתנחומא שמות סי' א שעשו 'תאב מיתת האב'].
ויתירה מזו איתא בבראשית רבה (פרשת וישלח פרשה עה), מהו ויאמר עשו בלבו אמר קין הרג את אחיו ולא עשה לו המקום כלום וסוף שהוליד בנים אחרים וירשו עמו את העולם, אבל אני אהרוג את יצחק אבי תחלה ואח"כ אהרוג את יעקב אחי ואירש את העולם לבדי, שנאמר (בראשית כז) יקרבו ימי אבל אבי, אמר אקרב אבלו של אבא קודם ואח"כ ואהרגה את יעקב אחי, ולא הספיק הקדוש ברוך הוא בידו לכך נאמר אל תתן ה' מאויי רשע.

ובאמת כך מצינו באגדת בראשית (פרק נט), ד"א עשו ביקש אבלו של אביו, שנאמר ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי, ועובדיה כיבד למי שלא היה אביו, שנאמר ויהי עובדיה בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפול על פניו וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא יבוא עובדיה שכיבד למי שלא היה אביו, ויפרע מן עשו שבקש מיתתו של אביו, לכך נאמר חזון עובדיה, אבל ישראל כי אנכי ידעתי את המחשבות וגו' (ירמי' כט יא).

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'בן יכבד אב' - זה עשו / האמנם עשו היה מושלם בכיבוד אב?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 29, 2016 11:40 pm

הצעה – עשו היה מושלם בפעולות החיצוניות של כיבוד

[ד] ואשר נראה מוכרח מכל זה, דבאמת עשו הרשע לא היה מושלם גם במצות כבוד אביו, שלא כיבדו באמת ובתמים מעומקא דלבא, העיז פניו לצודו במרמה, עשה כל אשר עלה בחפצו ולא נמנע מחמת צער אביו, ולבסוף גם תאב את מיתתו וביקש בלבו להרגו, אבל במצות 'כבוד אב' מצד הפעולות, היינו לנהוג באביו הנהגת כבוד חיצונית, בזה היה מושלם בתכלית.

ברם, לכאורה נראה דיסוד מצות כבוד אב אינה כרוכה בהרגשת כבוד והערכה, ולאהוב את אביו בלבו ולחפוץ בטובתו וכו', אלא עיקר המצוה הנהגת דיני כבוד מסוימים כמו מאכילו ומשקהו וכו', ודבר זה אכן קיים עשו הרשע בהידור רב ובשלימות מופלאה.

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'בן יכבד אב' - זה עשו / האמנם עשו היה מושלם בכיבוד אב?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 29, 2016 11:42 pm

כיבוד אב – פעולות חיצוניות ולא הערכה בלב

[ה] ונפרוש בזה היריעה מאשר העלינו משכבר הימים ביסוד דין כבוד ומורא האמור באביו, וחילוקו מדין כבוד ומורא ברבו.

ברמב"ם הל' תלמוד תורה (פ"ה ה"א), כשם שאדם מצווה בכבוד אביו וביראתו כך הוא חייב בכבוד רבו ויראתו, שאביו הביאו לחיי העולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי עולם הבא.

והנה לא נתפרש בדברי הרמב"ם מקור מיוחד לדין כבוד ומורא של רבו, ומשמע שנלמד בק"ו מכיבוד אב. ובסמוך הוסיף הרמב"ם, וז"ל, ואין לך כבוד גדול מכבוד הרב ולא מורא גדול ממורא הרב. אמרו חכמים מורא רבך כמורא שמים. וכהאי לישנא העתיק בטור ריש רמב. ויעויין בפרישה שם דמשמע שפי' שזה מדין ק"ו.

ובפרישה שם, וז"ל, אין להקשות א"כ מה יותר מאביו הא גם באביו כתב רבינו בריש סי' רמ דכבודו ומוראו ככבוד ומורא ה'. י"ל דכל המוקש אינו שוה לגמרי אל אשר הוקש לו משא"כ מורא רבך כמורא שמים שדרשוהו חכמים מאת ה' אלוקיך תירא לרבות רבו, הרי נכתבו ב' המקראות במקרא אחד להודיע שהן שוין לגמרי, וראה בט"ז ס"ק א, ובקרית ספר להמבי"ט.

ובאמת יסוד חילוק זה בשיעור המורא מבואר להדיא בדברי תוס' בבכורות (ו, א ד"ה פירש), וז"ל, דמורא רבו דילפינן מאת ה' א' תירא זה דומיא דמוראו של מקום, ומשא"כ כאו"א שאינו שוה לגמרי. ולדברי תוס' מבואר דאמנם שורש החילוק הוא במקור הדין מורא, דאלים ריבויא דקרא דאת ה' א' תירא מהיקישא, וכדברי הפרישה. ברם בדעת הרמב"ם לא נראה כן, שהרי לא הזכיר מריבוי זה מאומה, ויותר משמע שמקור דין מורא רבו הוא מק"ו ממורא אב, וא"כ צ"ע מהו גדר החילוק ביניהם ומקורו.

ברם, בלשון הרמב"מ בסה"מ (עשה רט - מפני שיבה תקום והדרת פני זקן), וז"ל בתו"ד, דע שיש בכבוד דברים מיוחדים ונוספים על התלמיד וזה כי כבוד התלמיד את רבו יש בו תוספת גדולה על הכבוד שהוא חייב לכל חכם, ויתחייב לו עם הכבוד - המורא. שהם כבר ביארו שחוק רבו עליו יותר גדול מחוק אביו שחייבו הכתוב לכבדו ולירא ממנו. מבואר מדבריו שבאמת דין מורא רבו אינו ממ"ע בפנ"ע דאת ה' א' תירא, אלא זה תוספת גדולה על הדין כבוד האמור בכל חכם במ"ע דוהדרת פני זקן.

וביאור הדברים לפי מה שאמר מרן הגרי"ז (מובא בכתביו בכורות שם) לדייק לשון הרמב"ם בסוף המצוה: וזה כלו לקוח בראיה מהיות הכתוב מצוה לכבד החכמים והאבות כמו שהתבאר בלשונות רבים מן התלמוד, לא שהיא מצוה בפני עצמה, והבן זה.

ודייק הגרי"ז דחלוק דין כבוד ומורא דרבו מכבוד אביו ומוראו, דבאו"א הכבוד והמורא נמנו כב' מצוות, וראה דברי הרמב"ם בהל' ממרים (פ"ו ה"ג) איזהו כבוד ואיזהו מורא, אבל כאן מפורש בדבריו דכבוד ומורא רבו זוהי מצוה אחת.

ובדרך זה מבואר דבריו בהל' ת"ת שהבאנו בתחילת דברינו, דאף כי ודאי הדין כבוד ברבו הוא מלתא דוהדרת פני זקן ולא מק"ו בעלמא, ובעשה זה כלול גם מוראו, ומ"מ תוספת דין מורא ברבו על דין כבוד חכם בעלמא האמור כאן נתגלה לן מק"ו מאביו, אכן תמן הכל היא מצוה אחת.

אולם נראה גדר החילוק, שכאן הכבוד והמורא כלולים יחדיו ולא בב' מצוות ככיבוד אב ומוראו בעומק טפי, דהנה בהל' ממרים שם מפורש ברמב"ם חיובים ודינים שונים הכלולים בחיובי כבוד ומורא אביו. ואולם הן הנהגות במעשה, כבוד - מאכיל ומשקה מלביש ומכסה ומשמשו בשאר הדברים שהשמשים משמשים בהם את הרב. מורא - לא יעמוד במקומו וכו'.

ובלשון הרמב"ם (סה"מ עשה ריא), שציונו לירא מאב ואם והוא שיתנהג עמהן כמנהג מי שהוא ירא ממנו שיענישו כמו המלך וכו'. מבואר שדין מורא אביו ואמו אינו שיהיה לו פחד ויראה מהם בהרגשת הלב, ולא כחיוב יראת ה' שמחייב הרגשת מורא. ומה שהושוה מוראם למורא המקום הוא לא בגדרי המורא, אלא מלמד על חשיבות וערך המצוה.
אבל דין מורא רבו אינו דיני הנהגה של מורא, אלא מורא רבך כמורא שמים, שזהו חיוב שיהיו לו רגשי יראה מרבו.

ונראה שזהו מוצא הדינים דחולק על רבו ומהרהר אחר רבו המבוארים בהל' ת"ת, ולא שמענו איסורים כאלו במורא אביו, רק איסור שלא יסתור את דבריו בפניו או שלא בפניו שזהו מעשה של זלזול כבודו. והיינו משום שלא נתחייבנו ברגשי מורא ופחד כלפי האב, וזה נתחדש רק במורא רבו שהוא כמורא שמים ומתחייב מזה אפילו לא לחלוק על דעתו מבלי להביעה במעשה, או להרהר במחשבה אחר רבו.

ולפי"ז עולה יפה החילוק באופני המצוה, דבאביו שנתחייב במעשים והנהגות של כבוד ומורא ומוגדרים בפעולות שונות הכלולים בחיובים אלו, הרי ודאי ב' מצוות נפרדות המה דישנה הנהגת כבוד וחיוביה וישנה הנהגת מורא וחיוביה. ברם, במורא רבו שהחיוב הוא לירא ממנו בהרגשה, יתכן לומר שהמורא זה תוספת בדין הכבוד, והיינו שהרגשת מורא זה הדרגה העליונה בענין של כבוד, והכל נכלל במצוה אחת של כבוד והידור והדרת פני זקן, ועיין. ע"כ מרשימות העבר.

ולפי הדברים האמורים, אזי מבואר היטב, דלא נחסר בפעולות החיצוניות של כיבודו של עשו, מחמת העדר רגשות הכבוד והמורא בלבו של עשו, כי אינו בכלל פעולת הכיבוד עצמה שיהיה הכיבוד במחשבת לבו של הבן, ובחלק של המעשה החיצוני עשו היה מושלם ביותר, ומצוה זו קיים בשלימות היותר גדולה.

יאיר
הודעות: 10043
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: 'בן יכבד אב' - זה עשו / האמנם עשו היה מושלם בכיבוד אב?

הודעהעל ידי יאיר » ג' נובמבר 29, 2016 11:43 pm

היש יודע סיבה מדוע עשיו דוקא [ורק] במצוה זו?

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'בן יכבד אב' - זה עשו / האמנם עשו היה מושלם בכיבוד אב?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 29, 2016 11:44 pm

שיטת הפוסקים על חובת הכיבוד במחשבה

[ו] אולם באמת מפורסם בבי מדרשא שסיפר הגר"ח שמואלביץ זצ"ל על אביו הג"ר אלטר זצ"ל, שיסד דבמצות כיבוד אב נכלל שיכבד ויעריך בלב שלם את אביו שהוא נכבד ומיוחד במינו, והעיד על עצמו, שאביו היה מלמד דרדקי, וכיבדו והעריכו כחד בדרא במקצוע זה של מלמדות.

ובאמת יש לחידוש זה מקור בפוסקים, בספר חיי אדם (חלק א כלל סז),
הכיבוד הוא במחשבה ובמעשה ובדיבור. במחשבה כדכתיב "נבזה בעיניו נמאס, ואת יראי ה' יכבד", והיינו יכבד במחשבה, דאין לומר שבלבו ובעיניו הם נבזים רק שמכבד אותם בדברים, אם כן הן שוין בעיניו כמוהו שהרי גם הוא נבזה בעיניו, אלא על כרחך דרצה לומר שמכבדם בלבו שהם חשובים בעיניו ובלבו, דהיינו שידמה בעיניו שהם גדולים ונכבדי ארץ, אף שבעיני שאר בני אדם אינם חשובים כלל. וזה עיקר כיבוד, שאם לא כן, הרי כתיב [ישעיה כט, יג] "בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו ריחק ממני" כמו שכתבתי.


ומקור דברי החיי"א כמעט ככתבם וכלשונם בספר חרדים (מצוות התלויות בלב לה), וכן הובא להלכה בשיורי ברכה (יור"ד סימן רמו אות ו) ובבן איש חי (פרשת שופטים).
וכן מבואר בדברי הספורנו בפרשת קדושים (יט, ג), וז"ל,
איש אמו ואביו תיראו. להורות שלא יהיה הכבוד בהם על אופן שיהיה לבו גס בהם אף על פי שיכבדם במאכל ובמשתה ובמלבוש כמו שהזכירו ז"ל באמרם יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, אבל יהיה כבודו להם כמכבד נוראים אצלו למעלתם עליו.

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'בן יכבד אב' - זה עשו / האמנם עשו היה מושלם בכיבוד אב?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 29, 2016 11:46 pm

מאכילו 'כלב'

[ז] ועוד העירני הרב הגאון רבי יונתן שרגא דומב שליט"א, מנהל רוחני בישיבתנו, לדברי התרגום יונתן (כז, לא),
וְעִכֵּיב מֵימְרָא דַיְיָ מִנֵיהּ צֵידָא דַכְיָא וְאַשְׁכַּח כַּלְבָּא חָדָא וְקַטְלֵיהּ וְעָבַד אַף הוּא מִנֵיהּ תַּבְשִׁילִין וְאַיְיתֵי לְאָבוֹי.
הרי שעשו לא נמנע מלהכשיל את יצחק אביו באכילת כלב. התנהגות כזאת בודאי היא פגם בעצם הפעולה החיצונית של 'מאכילו ומשקהו' דכיבוד אב.

וצריך תלמוד בכל האמור.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'בן יכבד אב' - זה עשו / האמנם עשו היה מושלם בכיבוד אב?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' נובמבר 29, 2016 11:50 pm

נוטר, ברוך תהיה.

על ההגדרה של מורא אב וכו', כדאי לצרף לתמונה גם את דברי המהרי"ל המובאים כאן.

250
הודעות: 97
הצטרף: ד' אוגוסט 24, 2016 1:59 am

Re: 'בן יכבד אב' - זה עשו / האמנם עשו היה מושלם בכיבוד אב?

הודעהעל ידי 250 » ד' נובמבר 30, 2016 12:29 am

ראה דברי ספר הזהר הקדוש ח"א קמו א': פתח רבי ייסא ואמר, (מלאכי א ו) בן יכבד אב ועבד אדוניו, בן דא עשו, דלא הוה בר נש בעלמא דיוקיר לאבוי כמה דאוקיר עשו לאבוי , וההוא יקירו דאוקיר ליה, אשליט ליה בהאי עלמא,


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים