הנה:
הח"ח במחנה ישראל כתב:ולפי ענין הבטה הזו הוא ג"כ הנהגתו יתברך בהעולם וכענין שהשיב הקב"ה לחבקוק הנביא וכענין שכתב בישעיה למה תאמר יעקב וגו' אין חקר לתבונתו וכל דבריו ית' מצורפים ומזוקקים לפי ענין הזה וכענין שאנו רואין בחוש אצל חזקיהו שהוא לא ראה רק שיולד ממנו מנשה אבל הקב"ה ידע שיולד לבסוף יאשיהו שכתוב עליו שלא היה כמוהו וגו' ואחריו לא יהיה כן וכה"ג בכל ענין וענין לא תשונה תורתנו הקדושה מחמת איזה הנהגת עולם שיתראה לכאורה התנגדות לתורתנו כי היא רק לפי מיעוט ידיעתנו
בשם הגרי"ז כתב:ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי וכו'. והנראה דהנה איתא בברכות י' ע"א שנאמר בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה וגו', א"ל למאי כולי האי א"ל משום דלא עסקתא בפריה ורביה, א"ל משום דחזאי לי ברוח הקודש דנפקאי מנאי בנין דלא מעלי, א"ל בהדי כבשא דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד וכו', חזינן דאף שיצאו בנין מעלי כישעיהו וצדקיהו מ"מ אם יצאו גם רשעים לא רצה לעסוק בפריה ורביה. והנה התשובה על זה "מאי דמפקדת איבעי לך למעבד" והיינו דבעצם טענתו צדק בזה ורק דכיון דמצוה הוא, מחוייב הוא לעשות מה שנצטווה - "מאי דמפקדת", וזהו הביאור כאן דהנה פירש"י על ויתרוצצו שהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתח ע"א עשו מפרכס לצאת עכ"ל, ולזה כשידעה רבקה בזה שהיה "ויתרוצצו הבנים בקרבה" שיצאו ממנה גם בנין דלא מעלי, ומאחר דהיא אשה הלא איננה מצווה על פריה ורביה, על כן אמרה "א"כ למה זה אנכי", דאם היתה מצווה לא היתה אומרת כלום וכנ"ל בחזקיהו, אך מכיון שאינה מצווה אם יצא רשע הגם שיצא גם צדיק טענה "למה זה אנכי".
מה יש לכם להוסיף?
