עולמו של העלוי

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
אני ואפסי
הודעות: 113
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 11:44 pm

עולמו של העלוי

הודעהעל ידי אני ואפסי » ג' ינואר 11, 2011 8:56 pm

תואר עלוי ניתן היה למי שבילדותו היה כבר בקי בכל מכמני התורה, וכאשר מדברים אתו במקום אחד מחשבתו משוטטת מענין לענין והוא כבר במקום אחר, מפרש את התורה בכמה פנים בדרך פרד"ס ושילוב של פשט שבדרוש שבסוד שברמז וכו' ועד שעדיין לא השלים דרך אחד כבר סיים ע' פנים וכו' וכו'

מובן שכ"א לפי גדלות שכלו תפס חלק יותר גדול בתורה, היה מהם שהיה להם גם כח הצמצום להשפיע מתורתם לאחרים, היה מהם שהסביבה והמשפחה השפיע עליהם בכמה אופנים.

במאמר זה ננסה ביחד לעשות רשימה מאלו שנקראו בתואר זו, יש מהם שהם יותר מפורסמים ויש שהם לא כ"כ, מ"מ שם התואר עליהם, מובן שהרשימה ארוכה מדי אבל כ"ז עלה מזכרוני ומקצת דפדוף פה ושם, ואין מוקדם ומאוחר.

ר' חיים עוזר גראדזענסקי, העלוי מאיוויע
ר' שלמה פאליאטשעק, העלוי ממייצ'ט
ר' אברהם יהודא ליבין, העלוי משקלאוו
ר' מאיר שפירא, אב"ד לובלין העלוי מפיעטריקוב
ר' יעקב בער ספסל, העלוי מווישקא
ר' מאיר בלומנפעלד, העלוי מקיעלץ מח"ס פרי שלמה
העלוי ר' שלמה שוסטער
העלוי ר' בצלאל לעווין, אב"ד דעליאטץ
ר' חיים העליר, הווארשעווער עלוי
ר' בנימין ביינוש הכהן פליישער, העילוי מזעזמיר
העלוי ר' פנחס הירשפרונג ממאנטריאל
ר' מרדכי סאוויצקי, העלוי מלידא
ר' ישעי' קארלינסקי, העלוי מזעמבראווא
ר' אברהם אהרן שאצקעס העלוי מזעטל

אני ואפסי
הודעות: 113
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 11:44 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי אני ואפסי » ג' ינואר 11, 2011 8:58 pm

מהו האמת אודות העלוי ר' משה זילבערבלאט?

יש ממנו שני ספרים על היברו בוקס,
ספר תפארת בחורים http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =1&hilite=

שו"ת משה מבחוריו http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=1
קבצים מצורפים
zilberblat2.pdf
(451.63 KiB) הורד 370 פעמים
zilberblat.pdf
(145.24 KiB) הורד 494 פעמים
נערך לאחרונה על ידי אני ואפסי ב ג' ינואר 11, 2011 9:21 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11004
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' ינואר 11, 2011 9:05 pm

אני ואפסי כתב:מהו האמת אודות העלוי ר' משה זילבערבלאט?

יש ממנו שני ספרים על היברו בוקס,
ספר תפארת בחורים http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =1&hilite=

שו"ת משה מבחוריו http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=1

אין שום חסרון בהפניה להיברובוקס על ספרים שאינם מצוים באוצר, אך הפניה לשם כשהספרים מצויים באוצרנו, יש בה טעם לפגם.

כותב
הודעות: 856
הצטרף: ד' דצמבר 15, 2010 9:05 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי כותב » ג' ינואר 11, 2011 9:21 pm

העילוי מראווא, הגה"ק מוה"ר שלום מקאמינקא

עיין עליו בספר אוהב שלום (שהו"ל הגרנ"מ גערמאן) [לא נמצא עדיין באוצר]


מרחביה
הודעות: 754
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 11:24 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי מרחביה » ג' ינואר 11, 2011 9:59 pm

אני ואפסי כתב:מהו האמת אודות העלוי ר' משה זילבערבלאט?

עי' http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2549667

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי דראל » ה' ינואר 13, 2011 11:24 pm

אני מוצא מעט טעם לפגם ברשימה כזו, משום שרבים שנקראו ע"ש עיירת מגוריהם היו מתמידים/גאונים וכד'. לכאורה יש למנות ברשימה כזו רק כאלה שנשארו עדיין בגדר 'עילוי', כדוגמת 'העילוי ממייצ'ט' (תוך הבנה שעילויים "יכולים" להפוך לרבנים גדולים, כך שכבר לא יקראו כך).

אע"פ אזכיר עילוי ידוע - 'העילוי מגרייבה'.

נוטר הכרמים
הודעות: 4685
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' ינואר 13, 2011 11:40 pm

דראל כתב:אני מוצא מעט טעם לפגם ברשימה כזו, משום שרבים שנקראו ע"ש עיירת מגוריהם היו מתמידים/גאונים וכד'. לכאורה יש למנות ברשימה כזו רק כאלה שנשארו עדיין בגדר 'עילוי', כדוגמת 'העילוי ממייצ'ט' (תוך הבנה שעילויים "יכולים" להפוך לרבנים גדולים, כך שכבר לא יקראו כך).

אע"פ אזכיר עילוי ידוע - 'העילוי מגרייבה'.
.

ג"א מצטרף להערה הנ"ל, ובתיקון מה, יש למנות ברשימה זו רק כאלו שנשאו-משום מה-בתואר זה כל חייהם.

ופטור בלא כלום אי אפשר. זוניא מירער וברוך בער'ל סלוצקער לא היו עילויים בוואלוז'ין?

ובדורינו זה,

שר התורה ר"ח קרייזווירטה זצ"ל, העלוי מקרקא.

ויבלחט"א ר"מ שטרנבוך שליט"א, העילוי מלונדון.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי בור הגולה » ו' ינואר 14, 2011 3:46 am

נוטר הכרמים כתב:ופטור בלא כלום אי אפשר. זוניא מירער וברוך בער'ל סלוצקער לא היו עילויים בוואלוז'ין?

יש להוסיף את בער'ל קוברינר.

רב פעלים
הודעות: 156
הצטרף: ש' ינואר 14, 2012 9:47 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי רב פעלים » ה' מאי 03, 2012 7:35 pm

דראל כתב:אני מוצא מעט טעם לפגם ברשימה כזו, משום שרבים שנקראו ע"ש עיירת מגוריהם היו מתמידים/גאונים וכד'. לכאורה יש למנות ברשימה כזו רק כאלה שנשארו עדיין בגדר 'עילוי', כדוגמת 'העילוי ממייצ'ט' (תוך הבנה שעילויים "יכולים" להפוך לרבנים גדולים, כך שכבר לא יקראו כך). אע"פ אזכיר עילוי ידוע - 'העילוי מגרייבה'.

העילוי ממייצ'ט - הגאון הרב שלמה חיים פוליאצ'ק זצ"ל.
העילוי מגרייבה - מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל, כונה גם "העילוי מפוניבז' " כיוון שחותנו הראשון (מרן הגאון אדר"ת זצוק"ל) היה אז ראב"ד פוניבז', ו"העילוי מדווינסק" כי העיירה גרייבה סמוכה לעיר הגדולה דווינסק.
נערך לאחרונה על ידי רב פעלים ב ה' מאי 03, 2012 7:39 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

רב פעלים
הודעות: 156
הצטרף: ש' ינואר 14, 2012 9:47 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי רב פעלים » ה' מאי 03, 2012 7:38 pm

בור הגולה כתב:
נוטר הכרמים כתב:ופטור בלא כלום אי אפשר. זוניא מירער וברוך בער'ל סלוצקער לא היו עילויים בוואלוז'ין?

יש להוסיף את בער'ל קוברינר.

זוניא מירר הוא "העילוי ממיר" בוולוז'ין הוא מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל.
האם "ברוך בער'ל סלוצקער"/"העילוי מסלוצק", הוא מרן הגרב"ד לייבוביץ ("ר' ברוך בער") מקמניץ (ה"ברכת שמואל") זצוק"ל?
מיהו בער'ל קוברינר והיכן למד?

רב פעלים
הודעות: 156
הצטרף: ש' ינואר 14, 2012 9:47 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי רב פעלים » ה' מאי 03, 2012 7:46 pm

אני ואפסי כתב:תואר עלוי ניתן היה למי שבילדותו היה כבר בקי בכל מכמני התורה, וכאשר מדברים אתו במקום אחד מחשבתו משוטטת מענין לענין והוא כבר במקום אחר, מפרש את התורה בכמה פנים בדרך פרד"ס ושילוב של פשט שבדרוש שבסוד שברמז וכו' ועד שעדיין לא השלים דרך אחד כבר סיים ע' פנים וכו' וכו'

מובן שכ"א לפי גדלות שכלו תפס חלק יותר גדול בתורה, היה מהם שהיה להם גם כח הצמצום להשפיע מתורתם לאחרים, היה מהם שהסביבה והמשפחה השפיע עליהם בכמה אופנים.

במאמר זה ננסה ביחד לעשות רשימה מאלו שנקראו בתואר זו, יש מהם שהם יותר מפורסמים ויש שהם לא כ"כ, מ"מ שם התואר עליהם, מובן שהרשימה ארוכה מדי אבל כ"ז עלה מזכרוני ומקצת דפדוף פה ושם, ואין מוקדם ומאוחר.

ר' חיים עוזר גראדזענסקי, העלוי מאיוויע
ר' שלמה פאליאטשעק, העלוי ממייצ'ט
ר' אברהם יהודא ליבין, העלוי משקלאוו
ר' מאיר שפירא, אב"ד לובלין העלוי מפיעטריקוב
ר' יעקב בער ספסל, העלוי מווישקא
ר' מאיר בלומנפעלד, העלוי מקיעלץ מח"ס פרי שלמה
העלוי ר' שלמה שוסטער
העלוי ר' בצלאל לעווין, אב"ד דעליאטץ
ר' חיים העליר, הווארשעווער עלוי
ר' בנימין ביינוש הכהן פליישער, העילוי מזעזמיר
העלוי ר' פנחס הירשפרונג ממאנטריאל
ר' מרדכי סאוויצקי, העלוי מלידא
ר' ישעי' קארלינסקי, העלוי מזעמבראווא
ר' אברהם אהרן שאצקעס העלוי מזעטל

צ"ל ר' יהודה מאיר שפירא. הגרי"מ שפירא זצ"ל נקרא על שמו של הגאון ר' יהודה מאיר שפירא זצוק"ל, מבני מרן הגאון ר' פנחס שפירא מקוריץ זצוק"ל, שר' יהודה מאיר מלובלין הוא צאצא ישיר שלו דרך בן זה.

בר ששת
הודעות: 669
הצטרף: ד' יוני 16, 2010 1:01 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי בר ששת » ה' מאי 03, 2012 7:57 pm

כמובן שלעולם לא תהיה הרשימה מדויקת, בטרם נמצה את הגדרת 'עילוי'.
דומני שצדק בזה רבינו הנוטר באומרו כי העילוי נותר כל ימיו כזה. לעילוי, כמו שידענו, בד"כ העילוי'יות מפריעה לרמת התקשורת של העילוי עם הבריות. ביותר עם אלו שפחות מדרגתו, והם רובא דעלמא. (הבולט שבסוגה זו, הוא הגאון הרוגצובי זצ"ל, ועוד).

הגדרה זו, בד"כ מתייחסת רק לענין הכשרונות, ולא להתמדה וכדו', למרות שהא בלא הא לא שוויא. כשמדברים על הפלגה בהתמדה, מציינים: פלוני עילוי-בהתמדה/במידות/ביראת-חטא וכיו"ב.

מכאן ואילך, יש לחשב שוב חשבון העילויים...

כך, שגם אם קשה לי לזכור את עיירת מוצאו של הגר"נ לובארט זצ"ל, הוא יחשב 'עילוי', וכיו"ב עוד ועוד ואכמ"ל.

בברכה המשולשת
הודעות: 9284
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מאי 03, 2012 9:57 pm

רב פעלים כתב:מיהו בער'ל קוברינר והיכן למד?


מרן הגאון רבי אברהם דב כהנא שפירא זצוק"ל הי"ד, רבה של קובנא, בעל דבר אברהם.

שבטיישראל
הודעות: 1804
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' מאי 04, 2012 1:07 am

מאמר ירושלמי ידוע בענין זה:

ביי דער ליטוואקע'ס רופט מען אים אן "עילוי"
ביי דער חסידים רופט מען אים אן "עובד"
און ביי דער ירושלימ'ער רופט מען א "משוגע'נער" ....

בן אליהו
הודעות: 530
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי בן אליהו » ו' מאי 04, 2012 12:25 pm

הגרש"ז העיד על הגאון רבי חיים יעקב לווין שהוא היה העילוי של עץ חיים.
מרן הגר"א שפירא היה נחשב בחברון לעילוי של הישיבה כך אמר ר' יחזקאל סרנא זצ"ל
רבי אפריים נחום ברודיאנסקי היה נחשב עילוי עצום בבחרותו
הדיינים: רבי מרדכי אילן, רבי שלמה טנא , ורבי אליהו קושלבסקי כנ"ל

רב פעלים
הודעות: 156
הצטרף: ש' ינואר 14, 2012 9:47 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי רב פעלים » ו' מאי 04, 2012 3:28 pm

בן אליהו כתב:הגרש"ז העיד על הגאון רבי חיים יעקב לווין שהוא היה העילוי של עץ חיים. מרן הגר"א שפירא היה נחשב בחברון לעילוי של הישיבה כך אמר ר' יחזקאל סרנא זצ"ל רבי אפריים נחום ברודיאנסקי היה נחשב עילוי עצום בבחרותו. הדיינים: רבי מרדכי אילן ורבי שלמה טנא ורבי אליהו קושלבסקי כנ"ל

הגר"מ אילן זצ"ל נולד בסובאלק שבפולין לאריה אילנדר. למד בישיבת רמיילס שבווילנה. בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל, ולמד בישיבת "מרכז הרב". נישא לשרה אריאלי, בתו של הגר"י אריאלי זצ"ל (משגיח ומנהל רוחני של "מרכז הרב" ורב לשכונת "בצלאל - כנסת ישראל" ומחבר "עיניים למשפט" - הוספות וחידושים ל"עין משפט", "שירת הגאולה" על הגדה של פסח, "ירח איתנים" על חגי תשרי, "מדרש אריאל" על פרשיות התורה. כיהן במשך שנים רבות כאב"ד בתל אביב. בקי גדול בייחוד בענייני המקדש והקרבנות. חיבר מספר ספרים, כשגולת הכותרת היא יצירתו התורנית "כנסת הראשונים", שבה אסף את חידושי תורתם של הראשונים הפזורים בחידושיהם על מסכתות התלמוד וכינס יחד את הדברים השייכים לסדר קדשים. כן חיבר את "תורת הקודש" על הלכות בית הבחירה ביד החזקה ו"מקדש מרדכי" עה"ת. היה חבר מכון הרי פישל וכן חבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית. בשנת תשכ"ט-תש"ל זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית. ילדיו: הרב יעקב דוד אילן - מראשי ישיבת כנסת יצחק בחדרה שהשלים את מפעלו התורני של אביו "כנסת הראשונים" ועוסק בעריכת ספרי הראשונים, הרב אליהו אילן - מכהן כרב שכונה בנתניה ורב בית הכנסת "מקדש מרדכי" על שם אביו, אשת הרב אברהם צבי יפה המכהן כרב שכונה בתל אביב, אשת הרב יצחק טיקוצ'ינסקי שהוא מיזמי קריית ספר במודיעין עילית, אשת הרב שלמה זלמן רוזנטל המשמש כראש כולל הגר"א במודיעין עילית ומנהל רוחני של ישיבת "אור אלחנן לצעירים" והוא בנו של הגאון הרב יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל.
הגר"ש טנא זצ"ל התפרסם כרבה של באר-שבע וכמחבר "ברכת שלמה : כולל ביאור הלכות וסוגיות", "ברכת שלמה : כולל באורים וחדושים בספר המדע לנשר הגדול, רבינו משה בן מימון" ושו"ת ברכת שלמה. נולד בסמיאטיץ' (במחוז הורודנה) ולמד בישיבות מיר (במיר) ו"בית יוסף" בתל-אביב (לאחר שעלה לא"י בתרצ"ז). לאחר נישואיו עלה לירושלים וכיהן כדיין ומו"צ בבתי ויטנברג נוסף על לימודיו בכולל "אהל תורה". בנו נישא לנכדת הרב דוד פוברסקי. חתנו הוא הרב יורם זלצברג, מרבני תל אביב.
על הגר"א קושלבסקי זצ"ל שכיהן כראב"ד באר שבע כמו הרב טנא ראו כאן: http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1 ... cleID=2589

מותיב ומפרק
הודעות: 247
הצטרף: ו' דצמבר 31, 2010 8:48 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי מותיב ומפרק » ו' מאי 04, 2012 7:46 pm

תנא ושייר
הגאון מטשיבין
רבי משולם ראטה
רבי חיים צימרמן

בן אליהו
הודעות: 530
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי בן אליהו » א' מאי 06, 2012 11:40 am

רבי יהודה גרשוני זצ"ל כונה בצעירותו העילוי מגרודנא במודעת האבל עליו מטעם ישיבת מרכז הרב הורה מרן הגר"א שפירא לכתוב עליו העילוי האמיתי
שמעתי מהגר"א שפירא שהרב צווייג הרב של יוהנסבורג היה עילוי
עוד היה אומר הגר"א שפירא שרעק"א היה גאון בגיל 14 הנתיבות היה עילוי בגיל 14 וגדלותו של קצוה"ח היא גדלות שלאחר העיון

תוכן
הודעות: 3830
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי תוכן » א' מאי 06, 2012 12:59 pm

מטו משמיה דר' ברוך בער: "כלל ישראל האט קיין נחת נישט געהאט פון עילויים".

רב פעלים
הודעות: 156
הצטרף: ש' ינואר 14, 2012 9:47 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי רב פעלים » א' מאי 06, 2012 2:51 pm

מותיב ומפרק כתב:תנא ושייר
הגאון מטשיבין
רבי משולם ראטה
רבי חיים צימרמן

הגר"מ ראטה זצ"ל נודע כ"העילוי מהורנדקה";

אוסיף עוד:
כמובן שמרן הגר"א מווילנה זצוק"ל היה כבר בילדותו עלוי מופלא וייחודי במיוחד.

מרן הגאון 'חידושי הרי"ם' זצוק"ל - כונה בילדותו "העילוי ממאגנישוב" ולאחר מכן "העילוי מוורשה" (חותנו היה משם) "העילוי הפולני" (http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6 ... k&kid=296; http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=55; http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... goryID=815)

מרן הגאון הרב יהושע יצחק שפירא זצוק"ל ("רבי אייזל חריף") - "העילוי מגלובוקה" (נודע בכינוי זה בלומדה בישיבת מינסק שבה סיים את הש"ס 69 פעמים)

מרן הגאון מאיר לייבוש וייזר (המלבי"ם) זצוק"ל - "העילוי מווהלין" (נולד בוולוצ'יסק שבחבל ווהלין)

הגאון הרב יעקב דב ספסל זצ"ל - "העלוי מווישקי". הוא אמר על הגרא"ח הלוי צימרמן הנ"ל שגם בדורות קודמים היה נחשב לעילוי. לגבי הרב צימרמן, אבי אביו, הגאון הרב אברהם יצחק צימרמן זצוק"ל שהיה ראב"ד הלוסק, היה חותנו של הגרב"ד לייבוביץ' מקמניץ זצוק"ל.

הגרי"מ גורדון זצוק"ל (חתנו הגדול תרתי משמע של הגר"א שולביץ זצוק"ל שהיה מתלמידי מרן הגר"י ליפקין מסלנט זצוק"ל שייסד את תנועת המוסר) - "העילוי מטרוק"/"ר' מוטל טרוקער".

הגאון הרב מרדכי פוגרמנסקי זצ"ל - "העילוי מטלז". הגר"א לופיאן זצ"ל קרא לו לישיבה כשראה אותו בשוק של ירקנים, ומקום לנהל חיים שלווים של ירקן קיבל חיים של גאון שכונה "הגאון של ליטא" כפי שאמר הגרי"ח סרנא [שליט"א? זצ"ל?], בן הגר"י סרנא זצ"ל.

הגר"א קלצקין מלובלין זצוק"ל - "העילוי הגדול משימבורג" (http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=757)

הגאון הרב חיים יהושע (בן-ציון) קוסובסקי זצוק"ל - נחשב לעילוי נדיר גם בין העילויים (http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/830 - ערכו מתחיל משתי הפסקאות האחרונות).

הגרי"צ ריבלין זצוק"ל - "העלוי מטולצ'ין" שכונה גם "הש"ס החי" (http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=10965 - תחילת הדברים עליו לאחר הפתיח).

הגאון הרב יואל שורין זצ"ל - "העילוי מפולטבה". צאצא של הגאון ר' אריה לייב שרה'ס זצוק"ל מתלמידי מרן הגאון הבעש"ט זצוק"ל זיע"א ומרן הגאון "המגיד ממז'יריץ" זצוק"ל. ר' יואל היה חברותא של מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל בוולוז'ין וכיהן כראש ישיבה בזוויהל.

הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל - "העילוי משאץ" (http://daf-yomi.com/content.aspx?PageId=140)

הגאון הרב' שמואל תנחום הלוי רובינשטיין זצ"ל - "העילוי מביאלה" (http://www.shohamnet.co.il/NewsView.asp?num=4479).

הגאון הרב יצחק אליהו פריסמן זצ"ל - "העילוי מריטובה". תלמיד ישיבות טלז ו"מרכז הרב".

הגאון הרב בנימין צבי יהודה רבינוביץ' תאומים זצ"ל - היה עילוי בולט בישיבת סלבודקה בזמן ששהתה בקובנה וכונה "אלתר רגולר". מייסד "בית המדרש למשפט התורה", שהסתפח ל"מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" (ואז הורחב שמו ל"מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה") שהיום הוא חלק ממוסדות "אריאל".

רב פעלים
הודעות: 156
הצטרף: ש' ינואר 14, 2012 9:47 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי רב פעלים » א' מאי 06, 2012 3:13 pm

ב"ה

הגאון הרב בצלאל הכהן מוילנה זצוק"ל, אחיו הגדול ורבו המובהק של הגר"ש הכהן בעל "חשק שלמה" זצוק"ל, כבר בילדותו נחשב לעילוי מוכשר ביותר והוא סיים את הש"ס כבר בגיל 13, והחל להשיב תשובות בהלכה בגיל 14. בגיל 23 נבחר להיות כמו"צ בוילנה. האדר"ת כתב עליו 'הגאון הגדול הצדיק יסו"ע הרב רבי בצלאל זצ"ל' ו"גדול הדור"‏ ו"ראש וראשון לכל דבר בווילנא"‏. חיבר ספרים וקונטרסים רבים שביניהם הגהותיו על התלמוד הבבלי, שו"ת "ראשית ביכורים", קונטרס "תוספת ביכורים", הגהות הגר"ב על סדר טהרות שבמשנה, הגהות וחידושים על התוספתא, על משנה תורה (היד החזקה) לרמב"ם ועל טור יו"ד בהשו"ע, קונטרס "ברכת ראשית" על ברכת החמה. כן חיבר פירוש להגדה של פסח המופיע בגרסאות שונות של הגדה עם פירושים של גדולי וילנה ביחד עם של אחיו ר' שלמה.

וכן אחיו ר' שלמה הצעיר בעשר שנים, נחשב לעילוי בולט. חיבר "חשק שלמה" - הגהות וחידושים על התלמוד הבבלי; בשם זה כתב גם הגהות וחידושים לטור יו"ד שבשו"ע, 'חידושי מהרש"ך' - פירושיו וחידושיו למשניות ולתלמוד, "בנין שלמה" - כולל שו"ת וגם חידושי תורה, פלפולים וביאורים בדברי הפוסקים בענייני טור או"ח שבשו"ע, "עצי ברושים" על טור יו"ד, "חידושי בנין שלמה" - בכתב יד, "קונטרס בענייני שמות גיטין - צורף ל"בכורי יהודה" שהוא בן שני חלקים מאת חתנו הרב יהודה ליב דון יחיא הכולל חידושי תורה בש"ס ופוסקים, תשובות ודרשות, חידושים בהלכה ובאגדה על ברכת החמה מצורפים ל"סדר ברכת החמה : עם קונטרס ברכת ראשית, בענייני ברכת החמה, תקופות והמסתעף", שעיקרו הוא חיבורו של אחיו, "ברכת ראשית".

הגאון הרב אברהם אליהו קפלן זצ"ל - "העילוי מראקוב". ידידו של הח"ח שנפטר לפני הולדת בנו הנקרא על שמו. בנו זה, הגאון הרב אברהם אליהו קפלן השני זצ"ל, היה עילוי בפני עצמו בישיבות טלז, קלם וסלבודקה, היה מחשובי הרבנים של תנועת המוסר וכן כיהן כראש בית המדרש לרבנים בברלין לאחר הגרד"צ הופמן זצ"ל ולפני הגרי"י ויינברג זצ"ל.

הגאון הרב אברהם ראנד זצ"ל - "העילוי מברלין". מרבני חסידות בלז ומחסידיו החביבים ביותר של מרן הגאון ר' אהרן רוקח זצ"ל, וצאצא למרנן הגאונים וממנהיגי החסידות, המגיד מקוז'ניץ וה"אוהב ישראל" מאפטא, זצוק"ל. למד בישיבת "כתר תורה" בסוסנוביץ בראשות מרן הגאון הרבי מראדומסק זצ"ל ובישיבת צ'בין בראשות מרן הגאון "הרב מצ'בין" זצ"ל ובה התפרסם כ"העילוי מברלין". נמלט ללונדון מאימי השונה ולאחר כמה זמן ששקד על לימודיו בישיבת הרב שניידר ונשא לאישה את מרת גיטל לבית גינזבורג, קיבל משרת ראש ישיבה בישיבה שנודעה כ"המתיבתא דלונדון".

בן אליהו
הודעות: 530
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי בן אליהו » ב' מאי 07, 2012 12:17 pm

רבי יונה קרפילוב הי"ד היה עילוי עצום
רבי מרדכי פיינשטיין הי"ד אחיו של הגר"מ זצ"ל כנ"ל
הגרש"מ דיסקין זצ"ל מקול תורה כנ"ל.

עילויים החיים עמנו לאוי"ט: הגר"ד מן שליט"א ה' ישלח לו רפואה שלמה במהרה.
האחים הגאונים ר' בונים ור' חזקיהו יוסף שרייבר שליט"א

רב פעלים
הודעות: 156
הצטרף: ש' ינואר 14, 2012 9:47 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי רב פעלים » ב' מאי 07, 2012 4:08 pm

בן אליהו כתב:רבי יונה קרפילוב הי"ד היה עילוי עצום
רבי מרדכי פיינשטיין הי"ד אחיו של הגר"מ זצ"ל כנ"ל
הגרש"מ דיסקין זצ"ל מ"קול תורה" כנ"ל.

עילויים החיים עמנו לאוי"ט: הגר"ד מן שליט"א ה' ישלח לו רפואה שלמה במהרה.
האחים הגאונים ר' בונים ור' חזקיהו יוסף שרייבר שליט"א

היו להם שמות מיוחדים ("העילוי מ..." וכדומה)?
אחיינם של הגאונים מרן פוסק הדור הרב משה פיינשטיין זצ"ל והרב מרדכי פיינשטיין זצ"ל, מרן הגאון הרב יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל, היה מהעילויים הבולטים בישיבת מיר כשלצדו למדו שם מרנן הגאונים הרב יונה קרפילוב ממינסק (ה"יונת אלם") זצ"ל הי"ד, הרב דוד פוברסקי זצ"ל, הרב חיים שמואלביץ זצ"ל והרב אריה לייב מאלין זצ"ל, וכל אחד מהם היה עילוי משובח בפני עצמו.
לגבי הגאון הרב מן שליט"א, ר"י "כנסת חזקיהו" (חתנו של הגאון הרב רפאל אליהו מישקובסקי זצ"ל), יש להתפלל בעבור הגאון הרב ירוחם דוד יצחק בן מרים לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל (וכן בעבור מרנן הגאונים פוסק הדור הרב יוסף שלום בן חיה מושא, הרב אהרן יהודה לייב בן גיטל פייגה וכן בעבור הגאון הרב יעקב חי בן מרגלית לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל)
הגאון הרב שמעון משה דיסקין זצ"ל (בן הגאון הרב יהושע זליג דיסקין זצ"ל שכיהן כרבה של פרדס חנה ונכד הגאון הרב יהושע משה דיסקין זצוק"ל שנודע כראב"ד לכוביץ' ומחבר "מדרש שמעוני"), והגאון הרב חזקיהו יוסף שרייבר שליט"א היו עילויים מובחרים בישיבת פוניבז'. לגבי הגאון הרב ישראל בונם שליט"א (אחי ר' חזקיהו יוסף הנ"ל), ראש ישיבת "נתיב הדעת" ורב הקהילה הליטאית באשדוד (על מקום אביו הגאון הרב פנחס שרייבר זצ"ל), לא מצאתי היכן למד.

רב פעלים
הודעות: 156
הצטרף: ש' ינואר 14, 2012 9:47 pm

Re: עולמו של העילוי

הודעהעל ידי רב פעלים » ג' מאי 08, 2012 1:54 pm

ב"ה

ישיבת "מרכז הרב" בראשיתה התבססה על עילויים מובחרים מישיבות אירופה (היו גם מישיבות אחרות בירושלים) וביניהם הגרא"י פריסמן ((תרס"ב-י"ג באדר ב' תשל"ו) שכבר הוזכר, ש"הרב מטבריג", מרן הגרא"א בורשטיין זצוק"ל (הספיק לשמש כתשעה חודשים ב"מרכז הרב" לפני שנפטר בפתאומיות בי"ט בכסלו תרפ"ו), אמר עליו שהוא היחיד שמבין את כל דבריו בשיעור (יש לציין ש"הרב מטבריג" הי רב שנים מספר בריטובה והכיר את משפחת פריסמן שם) ושהגרצ"פ פרנק זצ"ל מזכירו כמה פעמים בספריו ומכנהו 'הגר"א פריסמן'. נוספים:

הגאון הרב יצחק זונדל ריף זצ"ל הי"ד (ד' בתשרי תרס"ד-ט' בתשרי תש"ב) - נולד בוולוז'ין לגאון הרב ישראל ריף זצ"ל ולמירל שהייתה בת הגר"ר שפירא זצוק"ל, חתן מרן הגאון הנצי"ב זצוק"ל וחותן מרן הגר"ח הלוי סולובייצ'יק זצוק"ל. למד בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה ובתרפ"ה על לירושלים ללמוד ב"מרכז הרב" והיה לאחד מעשרת התלמידים הראשונים. בתרצ"ו, נבחר לרבנות זגאר ישן על מקום חותנו הגאון הרב טודרוס הלוי לוקשצאן זצוק"ל ולצד אביו שכיהן כראב"ד זאגר חדש (נולד בזאגר חדש בתר"ל לגאון הרב יהודה ליב ריף זצ"ל, רבה של העיירה. למד בישיבת וולוז'ין והיה מהעילויים הבולטים שבה. ראשי הישיבה מרנן הגאונים הרבנים הנצי"ב וחיים הלוי סולובייצ'יק, זצוק"ל, בחרוהו כחתן לר' רפאל שפירא. כיהן כרב בקורשאן שבמחוז שאוולי ולאחר מכן מילא מקום אביו. נודע בגאונותו, בצדקתו וביראתו. נספה בשואה עם קהילתו). נספה בשואה יחד עם קהילתו ומשפחתו בערב יום הכיפורים תש"ב. דברים עליו ודברי תורה שלו הובאו בספר "נר יצחק" (על אביו כתוב ב'אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה', כרך ראשון).

הגאון הרב שמעון סטרליץ זצ"ל (תרס"ו - ז' בטבת תשט"ו) - נולד בעיירה ליובאן הסמוכה לסלוצק, במחוז מינסק, בלארוס. למד בישיבת סלוצק-קלצקבראשות הרב איסר זלמן מלצר. בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת מרכז הרב בראשות הראי"ה קוק. כן היה מבאי ביתו של הרב יצחק זאב סולובייצ'יק (הגרי"ז) מבריסק לאחר שהגרי"ז עלה לירושלים. הגרי"ז שהיה מתנגד חריף לציונות אמר עליו שהוא אוהב אותו מאוד, אף שהוא ציוני, כיוון שבכל מקום ששואלים אותו הוא משיב כהלכה, וכשאינו יודע אומר "איני יודע". הצטיין בשקידה גדולה בלימוד, בבקיאות רחבה, בהבנה ישרה, במידות טובות ובאצילות נפש. כמו כן ניחן בכישרון כתיבה והסברה מרשימים. בתרצ"ב היה מעשרת מייסדי "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" שבחר הרב קוק שהתבססו על עילויים מישיבתו. במסגרת זו היה מהמוציאים לאור של פירוש "בית הבחירה" של המאירי למסכתות מועד קטן, מכות, ושבועות, וכתב מקורות והערות. עם תחילת ההוצאה לאור של האנציקלופדיה התלמודית, היה הרב סטרליץ מחברי המערכת שלה. עם כל עיסוקו ברובו בשדה התלמוד וההלכה, היה הרב סטרליץ גם איש הגות ומחשבה, ונטה אחר הגותו של הרב קוק. סייע לרב דוד כהן "הנזיר" בעריכת "אורות הקודש" ("אורות הקודש", חלק א', עמ' 410) מאמרו "התשובה לאור הסתכלותו של רבינו" צורף למהדורות רבות של הספר "אורות התשובה, של הרב קוק. מאמריו ומכתביו ההגותיים, כונסו לאחר פטירתו בספר "מהמקור : דברי מחשבה". נפטר בירושלים בתשט"ז בדמי ימיו בגיל 49. לאחר פטירתו יצאו חיבוריו: "שם משמעון" - בו מרוכזים מאמריו על מסכת מעשרות ומאמרים נוספים בנושאים תלמודיים, "מהמקור - דברי מחשבה".

הגאון הרב שמואל אליעזרי זצ"ל (כ"ב בתשרי תרס"ה-ג' באדר תשנ"א) - נולד בעיירה שומיאץ' (כיום תת-מחוז) שבמחוז סמולנסק להוריו ר' אליעזר שנדרוב ולאמו גינסה (לבית פבזנר), כבן שביעי מבין 11 ילדים. והיה תלמידם של מרנן הגאונים הח"ח, הרב אלחנן וסרמן, הרב אליהו דושניצר, הרב ברוך דב בר לייבוביץ, והרב חיים עוזר גרודזנסקי, זצוק"ל. בט"ו בשבט תרפ"ה עלה ארצה בהזמנת הרב קוק‏ יחד עם הגאון הרב משה דוד בקשט זצ"ל והרב יוסף בורובסקי זצ"ל, ללמוד ב"מרכז הרב". בשנת תרפ"ח (1928) נישא לבתיה בתם של חוה (לבית טייטלבוים) והרב ישראל זאב הורביץ זצ"ל. הוסמך לרבנות ולדיינות ע"י מרנן הגאונים הראי"ה קוק, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב צבי פסח פראנק והרב איסר זלמן מלצר, זצוק"ל. בתרפ"ט היה הראשון מבין בוגרי "מרכז הרב" שיצא לשמש ברבנות, ונבחר לכהן כרבה של שכונת בית וגן בירושלים. ושימש במשרה זו משך 29 שנים. היה מהעשרה שבחר הרב קוק להקמת "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" (היום מ"מוסדות אריאל"). היה מבין כותבי הערכים לאנציקלופדיה התלמודית בראשית דרכה, וכן היה ממקימי ממקימי אגודת הרבנים מורי ההוראה בירושלים. עם קום המדינה בגיל 44, התגייס לצה"ל על מנת לתרום את חלקו לייסוד הרבנות הצבאית. לדבריו, הרגיש שנתגלגלה לידיו זכות, להשפיע על האופי היהודי של צבא ישראל‏. ברבנות הצבאית לקח חלק בניסוח פקודות מטכ"ל בנושאים יהודיים התקפות עד היום. שירת בצה"ל כרב צבאי עד שנת תשט"ז, ואף כיהן כחבר בבית הדין הצבאי העליון. עם פרישתו מצה"ל, בהיותו בן 52, התמנה לשמש כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב. התגורר בשיכון "הפועל המזרחי" בשכונת "יד אליהו בתל אביב", ושימש כרב הקהילה של השיכון. בתשל"ה פרש מהדיינות. פרסם מאמרים רבים בתקופונים הלכתיים כגון: "כרם ציון", שערי ציון", "קול תורה", "תורת ארץ ישראל", "נעם", "התורה והמדינה", "שבילין" ועוד. הותיר אחריו כתבי יד שלא הספיק להגיה ולהוציא לאור. נפטר כחצי שנה מיום שזכה להיפגש לאחר 72 שנות פירוד, עם אחד מאחיו שהגיע לביקור בארץ לאחר נפילת מסך הברזל. הוליד חמישה ילדים (שני בנים ושלוש בנות). על שמו קרויים, רחוב בשכונת בית וגן, ובית הכנסת "משכן שמואל" בשכונת יד אליהו. חיבוריו שהתפרסמו: "מלאכת שמואל" - בירורים, חידושים, תשובות והגדרות בענייני הלכה; "תרומת חלה" על מסכת חלה במשנה - כולל דברי המשנה, שינוי נוסחאות, "עין משפט", "מסורת המשנה", ו"משנת ראשונים" (פירושי הראשונים על המסכת), עם פירוש יצחק בן מלכי צדק סמפונטי השלם בהוספת הגהות, ביאורים והערות; "בירור הלכה" על מסכת ביצה, "שיטה על מועד קטן, לתלמידו של רבינו יחיאל מפאריש" (יחד עם הגאון הרב אהרן יעקובוביץ’ זצ"ל). בנו אלי אליעזרי ז"ל פעל במסגרת המוסד והג'וינט להצלת יהודים ובין השאר היה שותף בהצלת יהודים מאירן (http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1183653, http://ravtzair.blogspot.com/2010/01/bl ... _1025.html - בקטע הראשון)

הגאון הרב משה דוד בקשט זצ"ל (תרס"ב - י"ד בתשרי תשמ"ג) - נולד באיביה שברוסיה הלבנה. התייתם בגיל 4 מאביו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה למד בישיבת כנסת בית יצחק בראשות הרב ברוך דב לייבוביץ בגלותה בקרמנצ'וג שבאוקראינה. עקב האיסור על לימוד תורה שם ניסה לברוח לפולין, אך נעצר והושם במאסר במינסק. בסופו של דבר הגיע לפולין. גם שם נאסר יחד עם בני ישיבות אחרים, כשהשלטונות רצו להחזירם לברית המועצות. הרב אברהם קלמנוביץ, ראב"ד ראקוב, פעל לשחרורם וגזרת הגירוש התבטלה. משה דוד הגיע בסופו של דבר לוילנה ושם למד שוב בישיבת "כנסת בית יצחק". בט"ו בשבט תרפ"ה עלה לארץ ישראל באמצעות "סרטיפיקט" (דרישת עליה) ששלח אליו הרב קוק והיה אחד משלושת התלמידים הראשונים בישיבת מרכז הרב. בתרצ"ב היה אחד מעשרת התלמידים הבולטים בישיבת מרכז הרב שבחר הרב קוק כדי שיהוו את הגרעין הראשון של "מכון הרי פישל". השתתף בכתיבת ערכים במפעל האנציקלופדיה התלמודית בכרכים ה'-ח'. במשך תקופה קצרה עבד גם במערכת "אוצר הפוסקים". למד קבלה מפי הרב קוק ועסק בנושאים אלה גם עם המקובל הרב שלמה אלישיב בעל ה"לשם שבו ואחלמה". נפטר בערב סוכות תשמ"ג ונטמן בהר הזיתים. בשנת תש"נ יסדו בני משפחתו בית מדרש ללימוד הדף היומי בשכונת בית וגן בירושלים על שמו והוא נקרא "למד דעת" על שם חיבורו. "למד דעת : ... חדושי תורה בהלכה, אגדה, מוסר". בניו: בנו הרב חיים מנחם בקשט - כיהן כסגן הרב הראשי לצה"ל ומכהן כיו"ר הנהלת בית המדרש "למד דעת" ללימוד הדף היומי לזכרו של אביו, הרב יהושע בקשט - ראש ישיבת רמ"ז בניו יורק. נכדיו, בני הרב חיים מנחם: הרב שלמה בקשט - רבה הראשי של העיר אודסה באוקראינה וראש מוסדות "תקווה" שם, והרב דב בקשט - ראש בית המדרש "למד דעת" וחבר לשכת הרבנות האזורית - "מטה יהודה".

הגאון הרב שלום אליהו ננקנסקי זצ"ל (נפטר בחשוון תשל"ז) - למד בישיבה ליטאית בפולין ועלה לארץ ישראל ללימודים בישיבת מרכז הרב והיה מעשרת תלמידיה הראשונים. הוסמך לרבנות בידי הגראי"ה בורוכוב בכ"ו בניסן תרפ"ז, ובידי הגראי"ה קוק בט' בשבט תרצ"ב. כן למד את מלאכת השו"ב. בחורף תרצ"ב היה בין העשרה שבחר הרב קוק כדי להקים את "מכון הרי פישל". בתרצ"ו המליץ עליו הרב צבי יהודה הכהן קוק עבור העתקת כתבי הראי"ה והוא העתיק את "באר אליהו", ביאורו של הרב קוק לביאור הגר"א להלכות דיינים והלכות עדות בחלק חו"מ בשו"ע. שימש כשוחט ביישוב מרבק שבמחוז תל אביב-יפו. היה אמור לכהן כרבה של תל ליטוינסקי, אך במוצאי השבת הראשונה לאחר בחירתו, בין סוף אדר ב' לתחילת ניסן תרצ"ה, עזב את המקום. הוא נימק זאת בכך שאחד התושבים שם צחצח את נעליו בשבת. הרב ננקנסקי העיר לו על כך בנועם, והוא הפסיק אמנם לצחצח בנוכחותו, אולם אחרי שהרב עזב הוא המשיך לצחצח.‏ עבד במפעל מפעל הש"ס הישראלי השלם וכותבי הערכים שם הסתייעו במפתחות שערך.‏ בניו: הרב שמעון - רב בית הכנסת הגדול בבני ברק. נפטר בי"ח בתשרי תש"ס, הרב דוד - התגורר בקריית אתא, הרב אפרים מרדכי (ניסן תרצ"ב-כ"ג באב תש"ע) - שימש כר"מ בכיתות הגבוהות בת"ת "עץ חיים".

הגאון הרב מאיר הכהן קפלן זצ"ל (תרס"ה-י"ב בטבת תשנ"ד) - נולד לגאון הרב יהושע הכהן קפלן זצ"ל הי"ד (היה עילוי בפני עצמו בסלבודקה ועליו בסוף התגובה), ושמו ניתן לו על שם סבו, אבי אביו. בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת מרכז הרב בראשות הרב קוק. היה מרבני " 'אהל תורה בית דוד' - בית המדרש הגבוה לתלמוד" בירושלים‏ (נוסד בראש חודש אלול תר"ץ בידי הגרא"ז מלצר והגרמ"מ אפשטיין וכונה בעבר גם "הישיבה הגדולה 'אהל תורה בית דוד' - בית מדרש גבוה להשתלמות רבנים אברכים" או "בית המדרש הגבוה לתלמוד - 'אהל תורה בית דוד' " או בקיצור "ישיבת 'אהל תורה בית דוד' ") וחבר בית הדין הרבני בתל-אביב. חיבוריו: 'דברי מאיר : חידושים בש"ס, הסברים ברמב"ם ודברי מחשבה בעניני התקופה'; "מצות התוכחה" (בסופו "מאור התוכחה" שבו הלכות תוכחה); "שערי מאיר : על התורה" (יצאו רק חלק א' על בראשית ושמות ומאמרים על חנוכה, פורים, פסח, הכותל ועל שמחת חתן וכלה); 'שערי מאיר : חידושים בש"ס ובשולחן ערוך אורח חיים ואבן העזר והסברים ברמב"ם וענינים שונים'.

הגאון הרב יצחק הלוי שולזינגר זצ"ל - נולד לגאון רב אליהו דוד הלוי שולזינגר זצ"ל ולחוה בת הרב משה יהודה ליב הכהן. אביו היה תלמיד חכם, ועל שמו רחוב בפתח תקווה. למד בישיבת ראדין בראשות הרב נפתלי טרופ (הגרנ"ט). בתרפ"ד עלה לארץ עם משפחתו ולמד כעשר שנים בישיבת "מרכז הרב" (הרב טרופ אמר עליו: "שקדן ומתמיד נפלא כזה לא ראיתי מעודי!" והרב קוק התבטא עליו: "ר' יצחק הוא ממצויני המצוינים בישיבתנו").‏ קיבל הסמכה לרבנות מהרב קוק בא' באלול תרפ"ט ולמד שחיטה אצל השו"ב הירושלמי הידוע מנחם מנדל פרוש. בתרצ"ג מונה כרב ושוחט בכפר גנים. בהמשך כיהן כראש השוחטים והפוסק של בית המטבחיים בחיפה. חיבר: "אמרות יצחק : על התורה", "אמרות יצחק תנינא" - לחיבור זה מצורף החיבור "תולדות יצחק" ובו חידושים ופלפולים מבני המחבר. בניו הגאונים: הרב רפאל שמואל הלוי שולזינגר זצ"ל - רבה של קריית אתא, הגאון הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר - בעל "משמר הלוי"; הגאון הרב אלעזר שולזינגר (שליט"א? זצ"ל) - חתנו של שלמה לורינץ (לורינץ היה ח"כ במשך 33 שנים ויו"ר ועד הכספים [ב-7 שנותיו האחרונות בכנסת] מטעם "אגודת ישראל" ו"פועלי אגודת ישראל" וכן במסגרת "חזית דתית תורתית").

כאן אוסיף את אביו של ר' מאיר קפלן שהיה מקדושי השואה וכונה בישיבת סלבודקה "המתמיד מבוברויסק":
הגר"י הכהן קפלן (תרל"ג-כ"ט בתמוז תש"א) - בן הרב מאיר הכהן קפלן זצ"ל. למד בחדרים ובישיבות קטנות בבוברויסק שברוסיה הלבנה, ובסלובודקה. בתרע"ג החל לכהן כמורה הוראה בוורשה, ובזמן מלחמת העולם הראשונה עזב את העיר. בתרע"ט נבחר לרבנות בקרוקי שבליטא, ולאחר מכן בסובינישוק. בתרפ"ז מונה לכהן כראב"ד וידוקלה בליטא. חיבר מספר ספרי הלכה בנושאים שונים. נספה בוידוקלה בכ"ט בתמוז תש"א. חלק אחר מ-221 יהודי העיירה נרצחו לאחר חודש בכ"ט באב. חיבוריו: "שער יהושע", "מעיני הישועה", "שערי הוסתות", - ביאור דיני וסתות ודיני הפרישה סמוך לוסתה של האישה, ונוספו להם הלכות נדה וטבילה מספר "נדחי ישראל" של החפץ חיים, "לקוטי שושנים" - על טהרת המשפחה וחינוך ילדים.

כיפת הירדן
הודעות: 45
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 10:06 am

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי כיפת הירדן » ה' אוגוסט 09, 2012 12:02 am

מגדולי התורה שנודעו כעילויים כבר בימי בחרותם יש לציין את ראש ישיבת פוניבז' הגר"ש ברמן זצ"ל,
גם בנו רבי חיים פרץ נחשב לעילוי כבר בימי נעוריו.

כמדומני שלא הוזכר שמו של רבי חיים סגל זצ"ל שהיה נחשב לגדול העילויים בתקופת לימודיו בישיבות פוניבז' וחברון.
בזוו"ר היה חתנו של הג"ר אליעזר גולדשמיד זצ"ל. חיבר את הספר "טל חיים".

כמו"כ יש לציין את יבדל"א רבי מאיר שמואלביץ שליט"א בן זקוניו של מרן הגר"ח זצ"ל וחתנו של הגרי"נ רוזנטל זצ"ל.

עוקר הרים
הודעות: 179
הצטרף: ה' מאי 31, 2012 12:45 am

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי עוקר הרים » ה' אוגוסט 09, 2012 1:23 pm

גילו של אשכול זה אמנם מתקרב לשנתיים, אבל מכיוון שהוא קפץ לפה איכשהו, אביע בזה את תמיהתי העולה מרפרוף לא מעמיק על פני האשכול, מדוע מרבית העילויים אינם נמנים על האסכולה החסידית? האמנם בין רבבות ההולכים בדרך החסידות לא נמצאו עילויים, לפחות באותו מספר כמו אצל ציבור בני התורה?
בהיסוס מה אומר, כי התשובה היא שאצל החסידים לא ייקרו כל כך את בעלי הכישריינעס, כמו את מי שלמד באמת ובתמים ולפעמים אף ללא הכשרונות הנדרשים. ולא שאני מטיל חלילה דופי בכל אותם אריות זצוק"ל שנמנו ברחבי אשכול זה, אבל עצם הדיון ותוצאותיו יחד עם המושג "עילוי" שנוצר לו אי שם בשנים עברו וההילה האופפתהו, מעידים על הלך הרוח שיש בו הרבה הרבה מן החיצוניות, ועל כך אתמהה!

בן אליהו
הודעות: 530
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי בן אליהו » ה' אוגוסט 09, 2012 8:28 pm

אם מדברים על עילויים מהעולם החסידי אז הנה כמה בני זמננו: הגאון ר' יהודה אריה אלתר זצ"ל וייבדל לחיים אחיו הגאון ר' שאול אלתר שליט"א, האחים הגאונים ר' אשר ור' דב ווייס, אומרים שהאדמו"ר מוהר"א מסטמר עילוי מגיל צעיר, וכן הוא גם בנוגע לר' אלימלך בידרמן שליט"א.
אכן יש להעיר שכמה מן השמות שהוזכרו באשכול זה כעילויים לא היו כאלה וצמחו לגאון ולתפארת למרות שלא היו עילויים ומזה יש ללמוד ולקחת מוסר השכל רב מאוד.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי מורה צדק » ו' אוגוסט 10, 2012 4:30 pm

יש בקרית משה בירושלים רחוב בשם "העילוי", על שם מי זה?

בינה נא זאת!
הודעות: 100
הצטרף: ו' מאי 04, 2012 10:43 am

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי בינה נא זאת! » ו' אוגוסט 10, 2012 5:03 pm

מורה צדק כתב:יש בקרית משה בירושלים רחוב בשם "העילוי", על שם מי זה?

ממייצ'ט.

בן אליהו
הודעות: 530
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי בן אליהו » ש' אוגוסט 11, 2012 9:55 pm

כהן גדול. הייתי אומר את זה אבל אני לא יעשה זאת מחמת חשש שכאילו יהיה בעניין פגיעה בכבודם אפילו במשהו ח"ו
במהלך השבת נזכרתי בעוד עילויים בני זמננו מהעולם החסידי: האדמו"ר ר' בן ציון רבינוביץ מביאלה, האדמו"ר ר' חיים שאול טאוב ממודזיץ, הגאון ר' יוסף בנימין וואזנר שליט"א נכד הגר"ש וואזנר שליט"א

יורה דעה
הודעות: 268
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 12:01 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי יורה דעה » ש' אוגוסט 11, 2012 10:26 pm

בן אליהו,

נו, נו,
(אני כבר מתחיל לפקפק בעילויותם של הנזכרים לעיל..)

עשוי לנחת
הודעות: 2762
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ש' אוגוסט 11, 2012 11:12 pm

עוקר הרים כתב:גילו של אשכול זה אמנם מתקרב לשנתיים, אבל מכיוון שהוא קפץ לפה איכשהו, אביע בזה את תמיהתי העולה מרפרוף לא מעמיק על פני האשכול, מדוע מרבית העילויים אינם נמנים על האסכולה החסידית? האמנם בין רבבות ההולכים בדרך החסידות לא נמצאו עילויים, לפחות באותו מספר כמו אצל ציבור בני התורה?
בהיסוס מה אומר, כי התשובה היא שאצל החסידים לא ייקרו כל כך את בעלי הכישריינעס, כמו את מי שלמד באמת ובתמים ולפעמים אף ללא הכשרונות הנדרשים. ולא שאני מטיל חלילה דופי בכל אותם אריות זצוק"ל שנמנו ברחבי אשכול זה, אבל עצם הדיון ותוצאותיו יחד עם המושג "עילוי" שנוצר לו אי שם בשנים עברו וההילה האופפתהו, מעידים על הלך הרוח שיש בו הרבה הרבה מן החיצוניות, ועל כך אתמהה!

לא עיינת היטב באשכול?
viewtopic.php?f=19&t=3600&view=unread#p86616

עוקר הרים
הודעות: 179
הצטרף: ה' מאי 31, 2012 12:45 am

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי עוקר הרים » ש' אוגוסט 11, 2012 11:19 pm

עשוי לנחת כתב:לא עיינת היטב באשכול?
viewtopic.php?f=19&t=3600&view=unread#p86616


הבנת היטב את תמיהתי...

בן אליהו
הודעות: 530
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי בן אליהו » א' אוגוסט 12, 2012 12:14 am

כיוון שהאשכול מתחיל לתפוס כיוון לא חיובי אני מושך ידי ממנו.
אגב כל השמות שציינתי הם בעלי כשרונות מופלגים והאומר אחרת אינו יודע מה הוא אומר

ישעיהו לוריא
הודעות: 143
הצטרף: ב' מאי 14, 2012 2:04 am

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי ישעיהו לוריא » א' אוגוסט 12, 2012 12:44 am

בן אליהו כתב:כיוון שהאשכול מתחיל לתפוס כיוון לא חיובי אני מושך ידי ממנו.
אגב כל השמות שציינתי הם בעלי כשרונות מופלגים והאומר אחרת אינו יודע מה הוא אומר


זהו המשפט הכי חיובי שאפשר להכריז. הייתי מעיז ואומר "עילוי" מי שכתב את זה. וכשם שלא קיבל שכר, כך..

מעייני החכמה
הודעות: 17
הצטרף: ב' ינואר 03, 2011 1:58 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי מעייני החכמה » ב' יוני 29, 2015 9:50 pm

פלא שאפילו לא אחד הזכיר את העילוי האמיתי בן זמנו הלא הוא האדמו"ר ממונקץ' פ"ת הרב ברוך רבינוביץ זצ"ל בגיל 15 כבר נעשה ראש ישיבת חמיו במונקץ' והרצה שיעורי עיון מפולפלים בני שעתיים ויותר. בגיל 22 [כשכבר נתמנה למלאות מקום חותנו כהאדמו"ר וכהראש ישיבה] נשא הרצאות דרוש ופלפול בפני אלפי חסידים ומעריצים. פלא דורו!

מיטב הגיון
הודעות: 6
הצטרף: ג' יוני 30, 2015 5:23 pm

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי מיטב הגיון » ג' יוני 30, 2015 5:27 pm

מדוע לא הוזכרו הגאונים המופלגים דלהלן [הסדר אקראי]:
רבי ישראל גוסטמאן זצ"ל,
רבי אליהו חזן זצ"ל [ר"י תורה ודעת],
רבי חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל [ראש (לא, א"א לכתוב 'ישיבת') כרם ביבנה],
רבי חיים גריינימן זצ"ל,
רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל,
רבי בערל שוורצמן זצ"ל,
רבי אהרן יפהן זצ"ל,
רבי הלל זקס זצ"ל,
- ולהבחל"ח
רבי שמואל אויערבאך,
אחיו רבי מרדכי אויערבאך מתל-אביב [ואולי אף שאר אחים הגאונים המופלגים],
רבי מיכל זילבר,
האחים בני רבי בערל שוורצמן,
האחים רבי שמואל ורבי אשר דויטש,
רבי יצחק דזימיטרובסקי,
בנו רבי יחיאל מיכל דזימיטרובסקי,
רבי חיים שלמה לייבוביץ,
רבי משה מרדכי קארפ,
רבי דוד [בהגרי"מ] פיינשטיין,
רבי טוביה שולזינגר,
רבי יעקב משה שורקין,
רבי בערל ווייס רב ואב"ד ק. צאנז ירושלים,
רבי יחזקאל [חאצקל] כהן מישיבת מיר בעיה"ק ירושלים,
רבי יהושע צוקר מפוניבז',
רבי חיים אקרמן מביתר עילית,
דומני שכל אלו הינם עילויים אדירים ומפורסמים מן השורה הראשונה בהחלט, כל אחד ואחד בסגנונו המיוחד והמקורי כפום חורפיה וטבעיה.

שלח
הודעות: 1537
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי שלח » ד' יולי 01, 2015 3:33 pm

שמעתי שבישיבת וולוזין השתמשו בכינוי עילוי וחצי עילוי,האם ידוע הדבר ומי הרבנים ?

לא ידען
הודעות: 929
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: עולמו של העלוי

הודעהעל ידי לא ידען » ד' יולי 01, 2015 5:09 pm

שלח כתב:שמעתי שבישיבת וולוזין השתמשו בכינוי עילוי וחצי עילוי,האם ידוע הדבר ומי הרבנים ?

בראשית הספר 'הרב הדומה למלאך' על הג"ר ברוך דוב ליבוביץ זצ"ל כתובים הפרטים בדיוק.
וכדי גיחוך ושחוק.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: א גאליציאנער, אברהם ו־ 37 אורחים