בספר ראשון לציון (משלי ג, טז-יח) כתב: "וכאותו מעשה שאדם אחד היה בכל יום מברך 'אלו ואלו נשרפים' כו', ומנעו תלמיד חכם, וצערוהו בחלום על שמנעו, כי כל אשר יכוין לבו לרצונו יתברך ה' ישיר המעקשים למישור".
זכור לי ששמעתי בעבר את הסיפור הזה.
האם מישהו יכול לציין למקור מעשה זה?