כמה הערות על הציורים המקובלים לצייר את המשכן

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
סלקא דעתך
הודעות: 108
הצטרף: ש' מרץ 07, 2015 10:54 pm

כמה הערות על הציורים המקובלים לצייר את המשכן

הודעהעל ידי סלקא דעתך » א' פברואר 18, 2018 1:40 am

נראה לי שנפלו כמה טעויות בהבנת רש"י בענייני המשכן.
א. בארון: יש שציירו שהשפה העליונה הינה חלק מהארון הפנימי אבל פשטות דברי רש"י "וחיפה שפתו העליונה בזהב" שהחיפוי הינו נפרד ואינו חלק מהארון הפנימי אלא חיפוי על ארון העץ.

ב. בשולחן: פי' רש"י ומנקיותיו הן סניפין כמין "יתידות" זהב מקובל לצייר כעין שני פלטות עומדות אבל יותר משמע כך (מספר בית המקדש השלישי):
1.jpg
1.jpg (62.81 KiB) נצפה 230 פעמים


ג. במנורה: רש"י פירש משוקדים מצויירין וא"כ "גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה" שהוא מקרא שאין לו הכרע אינו כפי שמציירין הכל בולט אלא הספק הוא האם הגביעים מצויירין ולא בולטים או הכפתורים ופרחים הם המצויירין (במקרא מפורש עוז והדר הביאו רש"י שנעשה בחרט).

ד. באדנים: מקובל לצייר שהאדנים היו מקבילים לקרש בכל הצדדין.
אני רוצה להציע שבאורך היו בולטים ורק ברוחב היו מקבילים לקרש ויתכן שהיה יפה שהרי הפרוכת היתה עד שפת האדנים.
שהרי רש"י כתב (פסוק יז) "רוחב החריץ כעובי שפת האדן שיכסה הקרש את כל ראש האדן שאם לא כן נמצא רווח בין קרש לקרש" משמע שעניין החריץ הוא כדי שיוכלו להצמיד הקרשים אבל לא מדובר על החלק החיצוני (אורך הקרש). עוד שם "אשה אל אחותה.. שיהיו חריציהם שוים שלא יהיו שתי ידות זו משוכה לצד פנים וזו לצד חוץ בעובי הקרש שהוא אמה" שוב מפורש הדגיש שהחריץ היה דוקא ברוחב. וכן בפסוק כד "שיהא רוחב הקרש בולט לצידיו לכסות שפת האדן" ואז בא רש"י לבאר את קרש המקצוע ולפי המקובל לא קשה כלל ואינו שונה משאר הקרשים אבל להנ"ל הרי היה שונה שגם באורך היה חרוץ לפחות באמה המקבילה למקצוע הצפוני והדרומי וכתב כך "וקרש המקצוע שסדר מערב חרוץ לרחבו בעביו כנגד חריץ של צד קרש הצפוני והדרומי כדי שלא יפרידו האדנים ביניהם" כאן כתב רחבו בעביו משמע גם ברוחב גם באורך. כך:
2.jpg
2.jpg (13.83 KiB) נצפה 230 פעמים

אמנם איני בטוח בזה משום שבפסוק יז כתב שחרוץ בעובי ולהנ"ל פירושו אורך, אמנם לפי המקובל לא מובן מה ההבדל בקרש המקצוע. ומה שכתב רש"י שחרוץ משלושה צדיהן לא קשה דאפשר שכוונתו ימין שמאל ואמצע.

ה. בטבעות: בחומש שי למורא כתב (עם תיקון קטן) כך:
ויש להביא עוד הכרח לכך שכתב רש"י שלא ידע אם הטבעות קבועות או מטולטלות ואם כפי המקובל שהם חיברו הקרשים מה הצד שיהיו קבועות?
3.jpg
3.jpg (307.66 KiB) נצפה 230 פעמים

חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים