היום כשאמרתי והוא רחום בעודי נוטף מי זיעה בהבלא דהים הגדול, התעורר בראשי (ובליבי) רעיון שלא חשבתי עליו עד כה: בנוסח התפילה בשני וחמישי אחרי נפילת אפיים אומרים הבט משמיים, ובכל זאת שמך לא שכחנו, ואז אמרים עזרנו אלוקי ישעינו וגו' ומתמזגים לנוסח הרגיל שאומרים בשאר הימים.
האם יתכן לומר שמתקני נוסח התפילה התכוונו שבשני וחמישי יאמרו רק הבט משמיים ולא יאמרו שומר ישראל, מתרצה ברחמים, ואנחנו לא נדע,
הראיה הפשוטה היא מסיום הקטע - עזרנו אלוקי ישענו שזה כפי הנראה פסוק סיום לתחנונים. ואם היה עולה על דעתו שיגידו גם את הנוסח של שני וחמישי וגם את הנוסח של יום רגיל מדוע מסיימים בדיוק שם עזרנו אלוקי ישענו, הרי אוטוטו יגדו את זה בסוף "ואנחנו לא נדע".