רבי אליהו קלצקין זצ"ל

[חלמישצור]

לנוחות המעיינים, הנה הכתבה בעיתון המודיע, י' אייר תר"ע, טורים 25-27

1.png (552.62 KiB) נצפה 1219 פעמים

הצדיק מביאלה הוא רבי אהרן צבי לנדא, שנפטר זמן קצר לאחר הכתרת ר"א קלצקין, ובנו הוא רבי מנחם מנדל בעל "שמש ומגן". כאן הביא אלופנו הרב מיללער קישור לקבר רמ"מ באתר "קברים" (אגב, אפיזודה מן הביקור בביתו של הגיס ר' יעקב זלמן ליבשיץ בבריסק, בדרך ממריאמפול ללובלין, נזכרת בתחילת מאמרו של הבן יעקב שהובא לעיל, עמ' קנח).

[שומר]

ישר כח גדול

[שומר]

מצאתי בספריה הלאומית צילום כתי הרב קלצקין 500 עמ . האם יש למישהו מידע האם זה כתי של ספריו שהודפסו או שמא זה לא הודפס . ניתן להוריד את הקובץ המלא . באתר הספריה הלאומית

[שומר]

מאמר לעילוי נשמתו של הרב קלצקין שנכתב עי הרב מתתיהו דיוייס . כתגובה למאמר מחקרי של פרופסור . על ספר דברי הימים . המאמר של הרב דיוויס לא נודע

[שומר]

השרידי אש בבית של דר קלצקיו קשור למה שהובא לעיל מהשריד אש שהיה קשר ביניהם

וכן התכתבות ביו הרב ריגר לרב אליהו

לגבי יום פטירתו על המצבה כתוב יז אייר ובספר כתבי רבי משה בלוי בהספד על הרב אליהו כותב תאריך יט אייר כנראה זה טעות

וכן מכתב הרייצ זצל

[שומר]

מכתבים של הרב ריגר

[ארופאי]

מצאתי בספריה הלאומית צילום כתי הרב קלצקין 500 עמ . האם יש למישהו מידע האם זה כתי של ספריו שהודפסו או שמא זה לא הודפס . ניתן להוריד את הקובץ המלא . באתר הספריה הלאומית

הדף שהורדת הוא טיוטה של מש"כ בספרו דבר אליהו סי' נב,
סידור הדברים בנדפס שונה, וגם יש בו הוספות רבות, ומ"מ יש גם דברים שנמצאים בכ"י ונשמטו בנדפס,
התאריך שמופיע בתחילה שוה בשניהם: ג טבת תרנ"ב, והממוען הוא: בכ"י 'לגיסי הרב הגדול מהרי"ז נ"י', ובנדפס נפתח 'לכבוד גיסי הרב הגאון וכו' מו"ה יעקב זלמן נ"י'.
[אגב, בספרו חיבת הקודש סי' נט אות ב, מתייחס לדבריו אלו שבספרו הנ"ל.]

לפרטים נוספים, פנה אלי באישי.

[ביליצר]

"לא צריך לדידך בזה" כך בהגהה הראשונה בתמונה ,

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 95?lang=he

[שומר]

מענין מאד . דרך אגב ספריתו נלקחה אחר פטירתו לביתו של משמשו
הרב צבי אידלברג . אחר פטירתו הספרים עברו לבית כנסת בחיפה

[י. אברהם]

"לא צריך לדידך בזה" כך בהגהה הראשונה בתמונה ,

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 95?lang=he

לא כתוב כך אלא "אין צריך לדוחק הזה" [של המהרש"א]

[ביליצר]

צודק ! ממבט חטוף על תמונה מטושטשת רעד מען זיך איין אז עס איז דא שמאלץ ולא טרחתי ....
אייייי מה יהיה איתי?!

[יתן חן]

הצדיק מביאלה הוא רבי אהרן צבי לנדא, שנפטר זמן קצר לאחר הכתרת ר"א קלצקין, ובנו הוא רבי מנחם מנדל בעל "שמש ומגן".

מניין לך?
מה שייכותו ללובלין?
אולי הכוונה להרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל ראבינוביטש מביאלא - לובלין, בנו של האדמו"ר רבי יעקב יצחק מביאלא.

[חלמישצור]

חוזרני בי.

כתבתי כך מפני שהאדמו"ר ר' יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה נפטר בשנת תרס"ה, ובכתבה המצ"ב מפורש נאמר כי תחילה שלח הבן מכתב ברכה שהגיע לבריסק ("ומכתב מיוחד ... מהרב הצדיק בנו של הרה"צ מביאלא שליט"א"), ואחר כך בלובלין נפגש האב עם הרב קלצקין ("בערב כבדו הרב הצדיק מביאלע שליט"א, וגם הוא התעלס אתו יותר משעה ויהי' שבעי רצון"). בספר "שמש ומגן" הנ"ל עמ' ט, מבואר שהאב רא"צ לנדא חלה את חוליו אשר ימות בו "שבעה שבועות, מיום ב' דפסח [תר"ע] עד יום ב' דשבועות". אבל הכתרת הרב קלצקין כאמור נערכה בחודש אדר, ואז היה בריא ופגישה הייתה אפשרית.

אבל כל זה טעות הוא, ובכתבה לא דקו. אכן מדובר כאן על האדמו"ר ר' אברהם יהושע השל רבינוביץ מביאלה-לובלין מחבר "ישועות אברהם" ב"ח (שאינם באוצה"ח). הוא היה הרבי שישב אז בלובלין, הוא ששלח ביום ה' אדר תר"ע מכתב לבריסק, והוא שנפגש עם ר' אליהו קלצקין בבואו לובלינה. יישר כוח על התיקון.

והנה המכתב הנז' בכתבה הנ"ל, נדפס בתוך ספר "המאורות הגדולים לבית ביאלא", בפרק על האדמו"ר בעל "ישועות אברהם", עמ' רעז (ובעמ' הקודם הכתבה דנן), מתוך "אוסף קלצקין" בספה"ל. ואין זו סתם פריסת שלום אלא כתב רבנות של ממש.

1.jpg (106.11 KiB) נצפה 398 פעמים

[י. אברהם]

צודק ! ממבט חטוף על תמונה מטושטשת רעד מען זיך איין אז עס איז דא שמאלץ ולא טרחתי ....

מה שמעניין שם שמשיג על הגה"ק מאסטראווצא מספרו של עצמו 'אור תורה'.
"דלא יצאו בו ידי המצוה דבעינן שמן זית .. רק שמן מן השמים כמ"ש בס' אור תורה (פ' תולדות אות כד)"

‏‏לכידה.PNG (94.91 KiB) נצפה 364 פעמים

[ביליצר]

צודק ! ממבט חטוף על תמונה מטושטשת רעד מען זיך איין אז עס איז דא שמאלץ ולא טרחתי ....

מה שמעניין שם שמשיג על הגה"ק מאסטראווצא מספרו של עצמו 'אור תורה'.
"דלא יצאו בו ידי המצוה דבעינן שמן זית .. רק שמן מן השמים כמ"ש בס' אור תורה (פ' תולדות אות כד)"

אכן ,ספר אור תורה יצא על יד תלמידו לאחר פטירתו בתרפ"ח שנים בודדות קודם פטירתו של הגרא"ק [תרצ"ב]
ואכן יפה ציין דבאור תורה משתמש האוסטרובצא בשמן מן השמים.
אך אם תדייק בלשונו ייתכן בדרך אפשר דלא קשה מידי ,דהרי האוסטרובצא מקשה לפי המתרצים דעצם מציאת הפך היה נס היינו דמן השמים הומצא לידם שמן זה [דאל"כ מה נס יש בו ? אז מען זוכט טרעפט מען] וע"כ דלמתרצים אלו אין חסרון דשמן מן השמים א"כ למה לא הומצא לידם שמן מן השמים לשמונה ימים ולא יצטרכו ל 2 נסים.
https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... t=&pgnum=5

[שומר]

מכתבים לרב אליהו מגיסו באתר מכירות

[שומר]

סופו של פילוסוף שנעזב עי חבריו . וזוכה לחזור בתשובה

והתפילין שלו ניתנו ליהודי פשוט

[חלמישצור]

בהמשך לנ"ל, תמונת רבנו באיכות מושלמת (על מנת להתרשם ניתן להוריד או לפתוח בכרטיסייה חדשה ולהגדיל).

4.png (1.95 MiB) נצפה 156 פעמים

[חלמישצור]

תגלית נוספת: רבי אליהו קלצקין נואם בחנוכת המבנה החדש של בית היתומים דיסקין, א' בניסן תרפ"ז

לעיל כתבתי, "דומני שאפשר לספור על כף יד אחת את התמונות הידועות בעולם של הר"א קלצקין זצ"ל", והנה בס"ד איתרתי היום עוד תצלום אחד.

וזו התמונה (לצפייה בפני רבינו יש להגדיל את התצלום)

5.png (3.68 MiB) נצפה 91 פעמים

העברת בית היתומים דיסקין לבנינו החדש
אתמול בשעה עשר יצאו כל היתומים מהבית השכור שהמוסד נמצא בו עד עכשיו על יד מגרש הרוסים לביתם, בחלקו הנגמר של הבנין הגדול והמפואר שעל יד גבעת שאול. עפ"י החלטת הגבאים לא סודרה שום תכונה ושם חגיגה רשמית, אבל למרות זה שלא היו שום פרסום ושום הזמנה לחגיגה, התאסף קהל גדול מידידי המוסד ומהקהל הרחב שלוו את היתומים לביתם החדש.

בראש התהלוכה הלכו נשיאי וגבאי המוסד ועוד נכבדים, וספרי התורה בידיהם, ואחריהם הלכו כל היתומים בסדר יפה, בחצר הבנין נאמו לפני היתומים ומענינא דיומא, הרבנים: הגרי"ח זוננפלד, והגר"א קלאצקין מלובלין נשיאי המוסד, הרה"ג רמ"ל רובין ראב"ד, הרה"ג ר' דוב עפשטיין סגן נשיא, שלשה מחניכי המוסד: ר' ישראל לעוו, יהושע ליפקין, ומשה רייזמאן, מנהל התלמוד תורה הרב ר' רפאל קצנלבויגן, הרב"צ יאדלער, ובשם מי שהיו חניכי המוסד מה יהודה שחטר ועוד.

המזכיר הראשי של המוסד מר שמואל ענדא, מסר לפני הקהל דו"ח קצר מעבודת הבנין: מזמן הנחת אבן הפנה, י"ז אלול פ"א, ועד היום נשקע בהבנין במזומן 61246.56 לירות מצריות, מזה שולם להפועלים בעד 655879 ימי עבודה 26230.27 לי"מ. מלבד ערך 5000.00 לי"מ להפועלים בעד עבודה בקבלנות, מתוך הסכומים האלה שולמו לפועלים יהודים יותר מ-97 אחוזים, כל עבודות העץ של הבנין העולות קרוב לאלפים לי"מ, נעשתה ע"י היתומים העובדים בנגריה של המוסד.

ההנהלה חייבת עוד להבנקים 5500.00 לי"מ ולסוחרים ערך 1000.00 לי"מ. לשם גמר הבנין בשלמות עפ"י התכנית, חסר עוד סכום של ארבעים עלף לי"מ.

כל הנואמים הזכירו ביגון וצער את העדרם של הגאון ר' יצחק ירוחם דיסקין בחגיגה זו ואשתו הרבנית אשר שניהם עמלו הרבה בעד המוסד הזה, וירו את אבן פנתו של הבנין, דברו בשבחם של הנדיבים שהשתתפו בנדבותיהם בהבנין ובשבח חברי ועד הבנין שהביאו במסירותם את הבנין לידי גמרו החלקי, וביחוד ציינו את העבודה מרצית של המזכיר הראשי מר שמואל ענדא, שהוא הרוח החיה ואופן המניע בכל העבודה מתחילת קנית המגרש ועד היום.

אחר כך נערכה סעודת חג ליתומים.

עפ"י החלטת אספת ההנהלה הלכו כל היתומים ביום ה' שעבר להר הזיתים לקברם של הגאונים מיסד הבית מוהרמיי"ל דיסקין ובנו הגרי"ר זצוק"ל ואצל כתל המערבי והתפללו שם להצלחת הבית ולשלום הגבאים העסקנים והנדיבים (דואר היום, ב' ניסן תרפ"ז, עמ' 4).

בתמונות נוספות מן האירוע נראה ר' יוסף חיים זוננפלד, הנשיא השני של המוסד, וכן כמדומני ר' מרדכי ליב רובין הנז'. בתמונה נוספת נראים ראשי המוסד נושאים את ספרי התורה הנז'. בסדרת תמונות נוספת, מהנחת אבן הפינה בשנת תרפ"א, נראה המייסד ר' יצחק ירוחם דיסקין וכן ריח"ז. זכר צדיקים לברכה.

על המבנה המיוחד של בית היתומים בשער העיר ירושלים, חריג וייחודי ליישוב הישן, כתב י' בן-אריה (ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט, עמ' 190-193). ואגב, בחודשים האחרונים נתקבלו תוכניות חדשות להקמת מבני ענק על שטחו של המוסד. המבנה העתיק והנכבד שאנו עוסקים בחנוכתו ישומר (כאן וכאן).

בנין בית יתומים דיסקין הוא הבנין היותר גדול והיותר נהדר שיש ליהודים בארץ ישראל הן בצורתו, גדלו ותפארתו, והן במטרתו, כי הוא מאחד גם יפיפתו של יפת, גם חסד ורחמים של אברהם, והוא גם בית תורה ותעודה בישראל - אהלו של שם (גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים ו, עמ' 78).

ולסיכום, עד כה המצאי התיעודי שבידנו משנות רבנו בירושלים הוא משלושה אירועים: חנוכת בית זקנים, הנחת אבן פינה לבית יתומות, וחנוכת בית יתומים. ומוקי לה בצדקה ובגמילות חסדים.