הקדמה קצרה למי שלא שמע על 'גניזת אירופה'. לפני מאות שנים נלקחו אלפי דפים מתוך כתבי-יד יהודיים עתיקים, ונעשה בהם שימוש לכריכת ספרים או לעטיפת מסמכים. בשנים האחרונות החוקרים מפרקים ומחלצים מתוך כרכים עתיקים המוני קטעים, המכונים 'גניזת אירופה', והם מצרפים ומשחזרים חיבורים שלמים או עדי נוסח חשובים ששקעו ונעלמו. פרופ' ר' שמחה עמנואל הוא מגדולי חוקרי גניזת אירופה, ובספרו הראשון 'מגנזי אירופה' הוא חשף מספר חיבורים שלפחות חלקם אם לא כולם נעלמו מאתנו. בספר הראשון ישנו מבוא חשוב לסקירת 'גניזת אירופה'. כעת מצטרף אליו אחיו, מגנזי אירופה, כרך ב.
- מגנזי ב.JPG (68.57 KiB) נצפה 2362 פעמים
אמש קיבלתי לידיי את הספר. קראתי את הפרק הראשון כולו בשקיקה. מדובר בתגלית חשובה ביותר ולא פחות מכך מרתקת. הקורא מתחיל את הפרק ולא יכול שלא להישאב לתיאור המרתק ולמחקר המעמיק. המחבר פותח בסיפור ביקורו בספריות גראץ שבאוסטריה. ביום האחרון לביקור הוא נכנס לספריית המנזר הפרנציסקני בעיר, מתוך מחשבה של "לצאת ידי חובה" בבדיקת מספר כריכות שבהן כנראה טמונים קטעי חיבורים ידועים. להפתעתו הוא גילה שם שרידי חיבור קדום, שבו ציטוטים מן התלמוד בבלי אך בלשון ארמית-גלילית של הירושלמי. סיפור הדברים כיצד התגלגלו לשם כרכים אלו, וכיצד אישרו לו אנשי המנזר לחקור את הקטעים, הוא סיפור מרתק ומאלף אך הוא אינו עיקר העניין.
לאחר מחקר מקיף ומרתק מגיע הכותב למסקנה כי מדובר ביצירה שנתחברה בארץ ישראל בשלהי תקופת הגאונים, ושימשה את רבותינו ממרכז אירופה ואיטליה במאות הי"א–י"ג. היצירה זוכה בפיו לשם 'מעֵין שאילתות' על שום שדומה במבנהו לספר השאילתות של רב אחאי גאון, אף שאינו זהה בתוכנו. המחבר עומד על מבנה השאילתות ועל הזיקה בין חיבור זה לחיבור של רב אחאי, על שימושו של המחבר במשנה כנוסח ארץ ישראל, שימושו בתלמודים הירושלמי והבבלי והכרעתו ביניהם, וכיצד שינה המחבר את הארמית הבבלית של הבבלי ללשון ארמית גלילית (היפך מה שנהג עורך 'ספר ירושלמי' עיי"ש). המחבר מצביע על העובדה שבחיבור זה נפתח אפיק חדש לחקר נושא שכמעט ולא נחקר; שאלת נוסח התלמוד בבלי בארץ ישראל של ימי הגאונים, וחשובה מכך – שאלת מעמדו של הבבלי מול הירושלמי באותו אזור ואותה תקופה.
בנוסף, צורף לחיבור קדום זה מתוך 'המעשים לבני ארץ ישראל' ונוספו בו כעשרה 'מעשים' חדשים שלא היו ידועים עד כה. חטיבה נוספת בחיבור הנידון מוקדשת לנוסח קדום ומשובח של 'מסכת גיהנם'.
בהמשך דן הכותב בהשפעתו של הספר על חכמי איטליה במאה הי"ג שאצלם החיבור צורף לשאילתות של רא"ג ולכן פרשני השאילתות פירשו גם אותו, השפעתו של החיבור על החיבור האבוד 'בשר על גבי גחלים', השפעות אפשריות נוספות על חכמי אשכנז דוגמת הרוקח וחכמים נוספים. לבסוף הוא מוסיף מלים על מסלול ההשפעה המקובל במחקר של ארץ ישראל > דרום איטליה > אשכנז.
כאמור, המחקר הינו מרתק ביותר, הקריאה בהירה וחדה, שואבת וזורמת. בסופו מספר דפי כרומו ובהם צילומים איכותיים של קטעי הגניזה כשהמרגשים ביותר הם לוחות 9–11 שמציגים כיצד עומדים הקטעים בתוך הכריכות העתיקות.
עד כאן מילתי אמורה רק לגבי הפרק הראשון בספר. פרקים נוספים עוסקים במספר חיבורים נוספים: מעין ספר המקצועות לב"מ; פירוש ר' יוסף קרא למשלי; פירוש ריב"ן ליבמות; תוס' שאנץ לב"ב; השלמה לפירוש הפיוטים בערוגת הבושם; מעין ספר האסופות: הל' פסח ואו"ה; תוס' ר' פרץ מקורביל לזבחים; מרדכי הגדול לברכות, שבת וב"ק. נוספו לספר בסופו הוספות ותיקונים לכרך א, קיצורים ומפתחות.
כל זה אינו אלא ניסיון קלוש על רגל אחת לסקירה חיוורת שאינה ראויה לספר כה חשוב. תקוותי שיבואו החכמים הבקיאים ממני בתחומים אלו ויציגו את התרשמותם המקצועית מגודל תגלית זו.