חיתוך ופריעה כאחד

[הצעיר באלפי]

האם יש כהיום מוהלים שעושים החיתוך ופריעה כאחד ?
(דבר שצווחו עליו הפוסקים ככרוכיא)

[נחלי אפרסמון]

מוהלים שעושים המילה והפריעה בבת אחת בסכין של המילה, אין למחות בידם, שמצד הדין אפשר לעשות המילה והפריעה בבת אחת על ידי כריתת שתי העורות של המילה בסכין של המילה, ושכן מבואר בתשובת רבינו האי גאון, ואף בשבת שפיר דמי, ומכל מקום טוב לכתחלה שלא לשנות מן המנהג, שאת הפריעה עושים בצפורן דוקא. שכן הוא מנהג רוב המוהלים, ומנהג ישראל תורה היא, זולת בנער גדול שאי אפשר לעשות הפריעה בצפורן, יש לעשות הפריעה באיזמל או במספרים. [שובע שמחות ב' עמוד י"ח]
והאריך בזה ביביע אומר ח"י חיו"ד סימן כ"ה

[הצעיר באלפי]

מוהלים שעושים המילה והפריעה בבת אחת בסכין של המילה, אין למחות בידם, שמצד הדין אפשר לעשות המילה והפריעה בבת אחת על ידי כריתת שתי העורות של המילה בסכין של המילה, ושכן מבואר בתשובת רבינו האי גאון, ואף בשבת שפיר דמי, ומכל מקום טוב לכתחלה שלא לשנות מן המנהג, שאת הפריעה עושים בצפורן דוקא. שכן הוא מנהג רוב המוהלים, ומנהג ישראל תורה היא, זולת בנער גדול שאי אפשר לעשות הפריעה בצפורן, יש לעשות הפריעה באיזמל או במספרים. [שובע שמחות ב' עמוד י"ח]
והאריך בזה ביביע אומר ח"י חיו"ד סין כ"ה

כבר דחו הדיוק מתשובת רב האי גאון בכמה ספרי הפוסקים
ובכלל למה ליכנס לדוחקים במצוה כה חשובה

[נחלי אפרסמון]

אבל זה לא מופקע.

[שמואל שלומוביץ]

אני לא מכיר את התחום אבל לפי הנשמע רוב המוהלים חותכים את רובו המוחלט של עור הפריעה בחיתוך. (זה תלוי בעיקר בכך שעושים הפרדה קודם התפיסה ואז עור הפריעה נכנס לתוך המגן בשעת החיתוך).
נשארת חתיכת עור דקה שבדר"כ קופצת אחורה בשעת החיתוך. ואחר החיתוך העטרה כולה מגולה, ואם מצוות פריעה היא מלשון 'ופרע' כלומר לגלות עטרה. הרי שנתקיימה עם החיתוך.
עם זה דרך המוהלים שהם חותכים בצפורן את עור הפריעה שנשאר ומפשילים אותו אחורה היטב. ואולי בזה לדעתם גם מתקיימת מצוות פריעה. ישנם המדקדקים שלא יעשו הפרדה כלל, או שיעשו הפרדה חלקית כדי שתשתייר מוות פריעה כתיקונה ליעשות בצפורן.

[פלגינן]

מוהלים שעושים המילה והפריעה בבת אחת בסכין של המילה, אין למחות בידם, שמצד הדין אפשר לעשות המילה והפריעה בבת אחת על ידי כריתת שתי העורות של המילה בסכין של המילה, ושכן מבואר בתשובת רבינו האי גאון, ואף בשבת שפיר דמי, ומכל מקום טוב לכתחלה שלא לשנות מן המנהג, שאת הפריעה עושים בצפורן דוקא. שכן הוא מנהג רוב המוהלים, ומנהג ישראל תורה היא, זולת בנער גדול שאי אפשר לעשות הפריעה בצפורן, יש לעשות הפריעה באיזמל או במספרים. [שובע שמחות ב' עמוד י"ח]
והאריך בזה ביביע אומר ח"י חיו"ד סין כ"ה

כבר דחו הדיוק מתשובת רב האי גאון בכמה ספרי הפוסקים
ובכלל למה ליכנס לדוחקים במצוה כה חשובה

לא דחו ולא פגעו. במחכ"ת התשובה אמינה ודבריה ברורים.
למעשה כמו שכתב קודמי יפה, רוב המוהלים אכן תופסים גם את רובו של עור הפריעה וחותכים יחד עם עור החיתוך. עדיין נשאר מעט מעור הפריעה ומקיימים בזה את הפריעה. ר"מ קליין האריך בספר שלם נגד זה, אך פוק חזי רוב המוהלים לא נוהגים כדבריו. בכל מקרה להסיר לגמרי את עור הפריעה יחד עם החיתוך כמעט שלא שייך מציאותית.

[הצעיר באלפי]

20190603_092353.jpg (3.47 MiB) נצפה 4706 פעמים

20190603_092347.jpg (3.63 MiB) נצפה 4706 פעמים

[הצעיר באלפי]

מוהלים שעושים המילה והפריעה בבת אחת בסכין של המילה, אין למחות בידם, שמצד הדין אפשר לעשות המילה והפריעה בבת אחת על ידי כריתת שתי העורות של המילה בסכין של המילה, ושכן מבואר בתשובת רבינו האי גאון, ואף בשבת שפיר דמי, ומכל מקום טוב לכתחלה שלא לשנות מן המנהג, שאת הפריעה עושים בצפורן דוקא. שכן הוא מנהג רוב המוהלים, ומנהג ישראל תורה היא, זולת בנער גדול שאי אפשר לעשות הפריעה בצפורן, יש לעשות הפריעה באיזמל או במספרים. [שובע שמחות ב' עמוד י"ח]
והאריך בזה ביביע אומר ח"י חיו"ד סין כ"ה

כבר דחו הדיוק מתשובת רב האי גאון בכמה ספרי הפוסקים
ובכלל למה ליכנס לדוחקים במצוה כה חשובה

לא דחו ולא פגעו. במחכ"ת התשובה אמינה ודבריה ברורים.
למעשה כמו שכתב קודמי יפה, רוב המוהלים אכן תופסים גם את רובו של עור הפריעה וחותכים יחד עם עור החיתוך. עדיין נשאר מעט מעור הפריעה ומקיימים בזה את הפריעה. ר"מ קליין האריך בספר שלם נגד זה, אך פוק חזי רוב המוהלים לא נוהגים כדבריו. בכל מקרה להסיר לגמרי את עור הפריעה יחד עם החיתוך כמעט שלא שייך מציאותית.

מהיכן הינכם לוקחים מידע זה שרוב המוהלים אינם מקפידים על זה ?
זה לא רק חומרא של הגר"מ קליין אלא דעת רובם המוחלט של גדולי הפוסקים !

[שמואל שלומוביץ]

מהיכן הינכם לוקחים מידע זה שרוב המוהלים אינם מקפידים על זה ?
זה לא רק חומרא של הגר"מ קליין אלא דעת רובם המוחלט של גדולי הפוסקים !

לך נא ראה. תכנס היכן שיש בריתות ותראה איך נוהגים המוהלים. המוהלים הגדולים המפורסמים נוהגים כך בדרך כלל. ואיני יודע מה דעת הפוסקים? מלבד תשובותיו של ר"מ קליין שהרעיש ע"ז הרבה. וכן עוד איזה חכמים שמקפידים ע"כ.
מענין מי יכול להביא מקורות ודעות. ולא הכרזות.
אני כשעשיתי ברית לבני ביקשתי מראש מהמוהל לעשות הפרדה חלקית בלבד והסכים, ובאפן זה נשאר רוב עור הפריעה מכסה את העטרה, אבל ישנם מוהלים שאף אינם מוכנים לכך.
למעשה אני חושב שהרבה מוהלים חושבים שעדיף לעשות כך, אבל זה כנראה קצת מסובך.
וללא הפרדה כלל יכול לגרום לסיבוכים מסויימים, שמאד משתדלים להמנע מהם.
יבואו היודעים ויביאו מידע ומקורות ...

[פלגינן]

מוהלים שעושים המילה והפריעה בבת אחת בסכין של המילה, אין למחות בידם, שמצד הדין אפשר לעשות המילה והפריעה בבת אחת על ידי כריתת שתי העורות של המילה בסכין של המילה, ושכן מבואר בתשובת רבינו האי גאון, ואף בשבת שפיר דמי, ומכל מקום טוב לכתחלה שלא לשנות מן המנהג, שאת הפריעה עושים בצפורן דוקא. שכן הוא מנהג רוב המוהלים, ומנהג ישראל תורה היא, זולת בנער גדול שאי אפשר לעשות הפריעה בצפורן, יש לעשות הפריעה באיזמל או במספרים. [שובע שמחות ב' עמוד י"ח]
והאריך בזה ביביע אומר ח"י חיו"ד סין כ"ה

כבר דחו הדיוק מתשובת רב האי גאון בכמה ספרי הפוסקים
ובכלל למה ליכנס לדוחקים במצוה כה חשובה

לא דחו ולא פגעו. במחכ"ת התשובה אמינה ודבריה ברורים.
למעשה כמו שכתב קודמי יפה, רוב המוהלים אכן תופסים גם את רובו של עור הפריעה וחותכים יחד עם עור החיתוך. עדיין נשאר מעט מעור הפריעה ומקיימים בזה את הפריעה. ר"מ קליין האריך בספר שלם נגד זה, אך פוק חזי רוב המוהלים לא נוהגים כדבריו. בכל מקרה להסיר לגמרי את עור הפריעה יחד עם החיתוך כמעט שלא שייך מציאותית.

מהיכן הינכם לוקחים מידע זה שרוב המוהלים אינם מקפידים על זה ?
זה לא רק חומרא של הגר"מ קליין אלא דעת רובם המוחלט של גדולי הפוסקים !

דוק בדבריי. אנסה להסביר לאט יותר. כתבתי שלרוב, נשאר מעט מעור הפריעה [בשיעור צה"מ מהפריעה] ומקיימים בזה היטב את מצוות הפריעה כדינה, כלומר ע"י קריעה בציפורן והפשלה למטה. ר"מ קליין מתנגד גם לזה, ודורש שלא יעשו כלל הפרדה כזו שתגרום לעור הפריעה להיחתך יחד עם עור הערלה. על זה כתבתי שרוב המוהלים לא נוהגים כדבריו. מהיכן הננו לוקחים מידע זה? כך לחשה לנו בת קול.

במה שנוגע לתשובת רה"ג, ראשית לגבי תוכן התשובה, כך נכתב בה (שערי צדק ח"ג שער ה' סי' ו):

דע כי זה החוק יש בבבל מהיו' שנים רבות: שמושך המוהל את הערלה ומפסיק הקליפה התחתונה בידו כדרך שהם יודעין עד שהיא נפסקת, ומאבד אותה עם הערלה, וחותך אותה בבת אחת. ואם אינה נסדקת ונפסקת באצבע או בצפרנו, יהיה לו סרן הנקרא בלשון ערבי מדור ופוסק בו וחותך הכל בבת אחת ושפיר דאמי. ואין ראוי לחתוך בשני פעמים, אבל ראוי להיות מילה ופריעה בבת אחת וכשנעשות שתיהן יצא.

איני חושב שיש דברים ברורים יותר מזה. שוב, יש בידינו מסורת הלכתית מהראשונים על אופן אחר של מילה, אבל לא משום כך נבטל ונפקפק בעדות של רב האי.
ולבי אמינות התשובה, התשובה נמצאת בקובץ שערי צדק הנחשב לדעת החוקרים למוסמך בהחלט. גם אין כאן מילה לכאן או לשם אלא המשמעות ברורה וכפולה. המנהג הזה ליישר דרך לדעה מסוימת ולאורה לבטל תשובות גאונים או ראשונים או לתלותן בזיוף מוכרת כבר בדורות האחרונים ופלא על ר"מ קליין שדווקא הוא זה שתפס פעם בדברים את רמ"פ על "מנהג" שכזה.

[פלגינן]

מהיכן הינכם לוקחים מידע זה שרוב המוהלים אינם מקפידים על זה ?
זה לא רק חומרא של הגר"מ קליין אלא דעת רובם המוחלט של גדולי הפוסקים !

לך נא ראה. תכנס היכן שיש בריתות ותראה איך נוהגים המוהלים. המוהלים הגדולים המפורסמים נוהגים כך בדרך כלל. ואיני יודע מה דעת הפוסקים? מלבד תשובותיו של ר"מ קליין שהרעיש ע"ז הרבה. וכן עוד איזה חכמים שמקפידים ע"כ.
מענין מי יכול להביא מקורות ודעות. ולא הכרזות.
אני כשעשיתי ברית לבני ביקשתי מראש מהמוהל לעשות הפרדה חלקית בלבד והסכים, ובאפן זה נשאר רוב עור הפריעה מכסה את העטרה, אבל ישנם מוהלים שאף אינם מוכנים לכך.
למעשה אני חושב שהרבה מוהלים חושבים שעדיף לעשות כך, אבל זה כנראה קצת מסובך.
וללא הפרדה כלל יכול לגרום לסיבוכים מסויימים, שמאד משתדלים להמנע מהם.
יבואו היודעים ויביאו מידע ומקורות ...

יישר כח על דבריך הנכונים. מצ"ב מספר מילה שלמה על עניין 'חיתוך ופריעה כאחד' (תמיד טוב יותר להביא את המקור וד"ל).

[הצעיר באלפי]

מהיכן הינכם לוקחים מידע זה שרוב המוהלים אינם מקפידים על זה ?
זה לא רק חומרא של הגר"מ קליין אלא דעת רובם המוחלט של גדולי הפוסקים !

לך נא ראה. תכנס היכן שיש בריתות ותראה איך נוהגים המוהלים. המוהלים הגדולים המפורסמים נוהגים כך בדרך כלל. ואיני יודע מה דעת הפוסקים? מלבד תשובותיו של ר"מ קליין שהרעיש ע"ז הרבה. וכן עוד איזה חכמים שמקפידים ע"כ.
מענין מי יכול להביא מקורות ודעות. ולא הכרזות.
אני כשעשיתי ברית לבני ביקשתי מראש מהמוהל לעשות הפרדה חלקית בלבד והסכים, ובאפן זה נשאר רוב עור הפריעה מכסה את העטרה, אבל ישנם מוהלים שאף אינם מוכנים לכך.
למעשה אני חושב שהרבה מוהלים חושבים שעדיף לעשות כך, אבל זה כנראה קצת מסובך.
וללא הפרדה כלל יכול לגרום לסיבוכים מסויימים, שמאד משתדלים להמנע מהם.
יבואו היודעים ויביאו מידע ומקורות ...

הבאתי צילום מספר פסקים ותשובות שמביא יותר מעשר מקורות שכתבו מפורש לאיסור לאיסור, ביניהם מהר"ם שיק, אות שלום, הגריש"א ז"ל, מנחת יצחק, שבט הלוי, חלקת יעקב, תשובות והנהגות, מהר"י שטייף וכו' וכו'.
מעניין האם לדעתכם ספריהם אינם מקורות אלא הכרזות ?!

[הצעיר באלפי]

מהיכן הינכם לוקחים מידע זה שרוב המוהלים אינם מקפידים על זה ?
זה לא רק חומרא של הגר"מ קליין אלא דעת רובם המוחלט של גדולי הפוסקים !

לך נא ראה. תכנס היכן שיש בריתות ותראה איך נוהגים המוהלים. המוהלים הגדולים המפורסמים נוהגים כך בדרך כלל. ואיני יודע מה דעת הפוסקים? מלבד תשובותיו של ר"מ קליין שהרעיש ע"ז הרבה. וכן עוד איזה חכמים שמקפידים ע"כ.
מענין מי יכול להביא מקורות ודעות. ולא הכרזות.
אני כשעשיתי ברית לבני ביקשתי מראש מהמוהל לעשות הפרדה חלקית בלבד והסכים, ובאפן זה נשאר רוב עור הפריעה מכסה את העטרה, אבל ישנם מוהלים שאף אינם מוכנים לכך.
למעשה אני חושב שהרבה מוהלים חושבים שעדיף לעשות כך, אבל זה כנראה קצת מסובך.
וללא הפרדה כלל יכול לגרום לסיבוכים מסויימים, שמאד משתדלים להמנע מהם.
יבואו היודעים ויביאו מידע ומקורות ...

יישר כח על דבריך הנכונים. מצ"ב מספר מילה שלמה על עניין 'חיתוך ופריעה כאחד' (תמיד טוב יותר להביא את המקור וד"ל).

עיינתי וראיתי,
סוף דבר רוב הפוסקים לא מסכימים לעשות כן לכתחלה רק באופנים מסוימים וכו' וכו' מילת מבוגרים או סיבה אחרת וכדו'.
ומעניין שדוקא כאן נכנסים לדוחקים במצוות עשה דאורייתא !? אתמהה?!

[פלגינן]

הבאתי צילום מספר פסקים ותשובות שמביא יותר מעשר מקורות שכתבו מפורש לאיסור לאיסור, ביניהם מהר"ם שיק, אות שלום, הגריש"א ז"ל, מנחת יצחק, שבט הלוי, חלקת יעקב, תשובות והנהגות, מהר"י שטייף וכו' וכו'.
מעניין האם לדעתכם ספריהם אינם מקורות אלא הכרזות ?!

עיינתי וראיתי,
סוף דבר רוב הפוסקים לא מסכימים לעשות כן לכתחלה רק באופנים מסוימים וכו' וכו' מילת מבוגרים או סיבה אחרת וכדו'.
ומעניין שדוקא כאן נכנסים לדוחקים במצוות עשה דאורייתא !? אתמהה?!

אז אני מסביר שוב, הפוסקים שנזכרו שם במקורות (לא בדקתי כעת כולם, אבל לכה"פ רובם) דיברו על אופן שלא נשאר עור הפריעה בכלל כך שאין כלל פעולת פריעה עכ"פ לא כשיעור פריעה. גם רמ"ק מתאר את המנהג הפסול שתופסים את העורות עם צבת וכך בחיתוך עצמו מייתרים את הצורך בפריעה לגמרי. בזה כולם מסכימים שאינו לכתחילה. הדיון הוא על הפרדה נורמלית המקובלת באופן שנשאר מעט עה"פ ואכן קורעים בציפורן כדין, שבזה רמ"ק מחמיר (איני זוכר כרגע במדויק עד כמה ואיך), ורוב המוהלים לא נוהגים כך. איך שלא יהיה זה רחוק מלהיות "דוחקים במצוות עשה דאורייתא".

[הצעיר באלפי]

הבאתי צילום מספר פסקים ותשובות שמביא יותר מעשר מקורות שכתבו מפורש לאיסור לאיסור, ביניהם מהר"ם שיק, אות שלום, הגריש"א ז"ל, מנחת יצחק, שבט הלוי, חלקת יעקב, תשובות והנהגות, מהר"י שטייף וכו' וכו'.
מעניין האם לדעתכם ספריהם אינם מקורות אלא הכרזות ?!

עיינתי וראיתי,
סוף דבר רוב הפוסקים לא מסכימים לעשות כן לכתחלה רק באופנים מסוימים וכו' וכו' מילת מבוגרים או סיבה אחרת וכדו'.
ומעניין שדוקא כאן נכנסים לדוחקים במצוות עשה דאורייתא !? אתמהה?!

אז אני מסביר שוב, הפוסקים שנזכרו שם במקורות (לא בדקתי כעת כולם, אבל לכה"פ רובם) דיברו על אופן שלא נשאר עור הפריעה בכלל כך שאין כלל פעולת פריעה עכ"פ לא כשיעור פריעה. גם רמ"ק מתאר את המנהג הפסול שתופסים את העורות עם צבת וכך בחיתוך עצמו מייתרים את הצורך בפריעה לגמרי. בזה כולם מסכימים שאינו לכתחילה. הדיון הוא על הפרדה נורמלית המקובלת באופן שנשאר מעט עה"פ ואכן קורעים בציפורן כדין, שבזה רמ"ק מחמיר (איני זוכר כרגע במדויק עד כמה ואיך), ורוב המוהלים לא נוהגים כך. איך שלא יהיה זה רחוק מלהיות "דוחקים במצוות עשה דאורייתא".

הבנתי
האם ידוע לכם על מוהלים שמקילים לגמרי נגד שאר הפוסקים שהזכרנו ?

[שמואל שלומוביץ]

לפי ידיעותי הדלות אצל הרבה מוהלים גם אם עושים הפרדה חלקית, אחרי שעושים תפיסה בחוזק, הרבה פעמים לא נשאר מעור הפריעה, כי המתיחה גורמת שהעור הנועד לפריעה קופץ אל אחוריו, והעטרה כולה מגולה (ישנו מוהל ידוע מאד שרגיל שלא לעשות הפרדה בכלי אבל מומחיותו שהוא עושה הפרדה במשמוש היד, ושמעתי עדות שלא נשאר אחר החיתוך מעור הפריעה אלא קופץ אחורה) ואולי סומכים שבדיעבד לא הפסידו המצוה, ומי שרוצה שימולו את בנו ע"י מילה ופריעה כעיקר צורת המצוה בחז"ל צריך לעמוד על כך שהמוהל יעשה הפרדה מינימלית ממש. ולהבהיר למוהל את חשיבות הדבר בעיניו.
גם יש לדון אם צורת הפריעה כתיקונה אחרי שרוב העטרה מגולה, ויש הנוקטים לפי זכרוני שצריך שתהיה רובה מכוסה, ולא להסתפק בכך שנשאר ציצין המעכבין את המילה (והיינו לא רוב ההקף אלא רוב גובה העטרה), כדי שתהיה מצוות פריעה בגדר גילוי העטרה כמשמעותה מלשון גילוי (ופרע הכהן את ראש האשה).
והמוהלים חוששים שלא ישאר כפתור בלשונם, ויווצר חלון המאפשר את הפריעה בצפורן וחוששים מכך, ולכן מכסים את עצמם מתחילה בפריעה נרחבת שלעיתים נשאר פס דק מעור הפריעה סביב הקף העטרה, ולעיתים אף הוא קופץ אחורה ואזלה לה מצוות פריעה.
אני לא מוהל וידיעותי הם ממה שביררתי כדי לקים מצוות מילה כהלכה אצל בני שיחי', וכמדומה הרב פלגינן בקי ממני. אדרבה אשמח ללמוד עוד. על ההלכה כמו על המציאות.

[פלגינן]

האם ידוע לכם על מוהלים שמקילים לגמרי נגד שאר הפוסקים שהזכרנו ?

יש כאלו, אך לא בקרב מוהלים בני תורה, עכ"פ בארץ ישראל.

לפי ידיעותי הדלות אצל הרבה מוהלים גם אם עושים הפרדה חלקית, אחרי שעושים תפיסה בחוזק, הרבה פעמים לא נשאר מעור הפריעה, כי המתיחה גורמת שהעור הנועד לפריעה קופץ אל אחוריו, והעטרה כולה מגולה (ישנו מוהל ידוע מאד שרגיל שלא לעשות הפרדה בכלי אבל מומחיותו שהוא עושה הפרדה במשמוש היד, ושמעתי עדות שלא נשאר אחר החיתוך מעור הפריעה אלא קופץ אחורה) ואולי סומכים שבדיעבד לא הפסידו המצוה, ומי שרוצה שימולו את בנו ע"י מילה ופריעה כעיקר צורת המצוה בחז"ל צריך לעמוד על כך שהמוהל יעשה הפרדה מינימלית ממש. ולהבהיר למוהל את חשיבות הדבר בעיניו.
גם יש לדון אם צורת הפריעה כתיקונה אחרי שרוב העטרה מגולה, ויש הנוקטים לפי זכרוני שצריך שתהיה רובה מכוסה, ולא להסתפק בכך שנשאר ציצין המעכבין את המילה (והיינו לא רוב ההקף אלא רוב גובה העטרה), כדי שתהיה מצוות פריעה בגדר גילוי העטרה כמשמעותה מלשון גילוי (ופרע הכהן את ראש האשה).
והמוהלים חוששים שלא ישאר כפתור בלשונם, ויווצר חלון המאפשר את הפריעה בצפורן וחוששים מכך, ולכן מכסים את עצמם מתחילה בפריעה נרחבת שלעיתים נשאר פס דק מעור הפריעה סביב הקף העטרה, ולעיתים אף הוא קופץ אחורה ואזלה לה מצוות פריעה.
אני לא מוהל וידיעותי הם ממה שביררתי כדי לקים מצוות מילה כהלכה אצל בני שיחי', וכמדומה הרב פלגינן בקי ממני. אדרבה אשמח ללמוד עוד. על ההלכה כמו על המציאות.

איני יודע מה מקורותיך. מניסיוני הדל בהפרדה נורמלית תמיד נשאר מעור הפריעה שיעור מספק, והוא לא קופץ למטה, בוודאי לא באופן יציב. כעת אתה רוצה להחמיר שיישאר שיעור מעכב מהפריעה היינו רוב גובה והיקף של העטרה כדעה המקובלת בב"י. אני לא מונח כעת מספיק בסוגיה, אך זו חומרה רחוקה מאוד, ויש כאן כמה צדדים לדון, אם בכלל יש צה"מ בפריעה, כמי הלכה במקום העטרה, האם צריך שיעור צה"מ גם לעניין מצוות הפריעה לכתחילה, והאם בכלל יש בעיה לפרוע באופן כזה ועוד ועוד. מאידך בהפרדה לא מספקת יש חששות לבעיות אחרות וגם לצערא דינוקא.

[שמואל שלומוביץ]

איני יודע מה מקורותיך. מניסיוני הדל בהפרדה נורמלית תמיד נשאר מעור הפריעה שיעור מספק, והוא לא קופץ למטה, בוודאי לא באופן יציב. כעת אתה רוצה להחמיר שיישאר שיעור מעכב מהפריעה היינו רוב גובה והיקף של העטרה כדעה המקובלת בב"י. אני לא מונח כעת מספיק בסוגיה, אך זו חומרה רחוקה מאוד, ויש כאן כמה צדדים לדון, אם בכלל יש צה"מ בפריעה, כמי הלכה במקום העטרה, האם צריך שיעור צה"מ גם לעניין מצוות הפריעה לכתחילה, והאם בכלל יש בעיה לפרוע באופן כזה ועוד ועוד. מאידך בהפרדה לא מספקת יש חששות לבעיות אחרות וגם לצערא דינוקא.

אני מציע שתשאל את אלו שיש להם נסיון לא דל. (אולי את מחבר הספר מילה שלמה שליט"א). כמה אחוזים מהבריתות שהוא מבצע העטרה נשארת מכוסה!.
האם חוט כ"ש של עור סביבות העטרה יחשיב את הפשלתו גילוי העטרה. שזה מהגדרת הפריעה.
יציב ולא יציב זה לא כ"כ מענין אותי, כי אני הייתי מעונין בפריעה שיש בה גילוי עטרה ולא פריעה שתחשב השלמת המילה מצד שעוד יש דין לתקן משום ציצין.
אני לא קובע דבר כי המושגים שלי באמת חלקיים.