באיזה יום בשבוע "תלאוהו לישו" ?

[שבטיישראל]

כידוע הנוצרים תמיד קובעים את החגא good friday כיום הריגתו וצליבתו של אותו האיש ימש"ו שהוא 3 ימים קודם easter monday, לחגא זו אין יום קבוע ובאופן רשמי קובעים אותו לסופשבוע הראשון לאחר מילוי הלבנה בתחילת האביב שזה בדר"כ יוצא בעיצומו של חג הפסח שהרי בערב פסח תלוהו ליש"ו (הגם שראוי לציין שבשנת תשס"ח העעל"ט הם חגגו את יום חגיהם דווקא ביום הפורים ולא בפסח !! - תשס"ח היה שנה מעוברת עם הסימן הח"א והיה אז פורים משולש, ואז חגגו את good friday ביום הפורים דפרזים ואת easter sunday ביום הראשון)

והנה הנוצרים תמיד מציינים את יום הריגתו וצליבתו של אותו האיש דווקא ביום השישי לשבוע (good friday) ואת easter ביום הראשון לשבוע, וצ"ב טעמא למה.
האם בשנה שבה תלוהו ליש"ו אכן חל ערב הפסח להיות ביום השישי (ופסח ביום השבת) ומש"ה קבעו כן לעולם, או האם זה טעות מצד הנוצרים שקבעו כן מאשר שהיה ידוע להם (מדברי חז"ל ?) שיש"ו נהרג בערב הפסח שהוא ערב חג היהודי ומש"ה נקבע החגא תמיד ליום השישי שהוא גם ערב השבת היהודי (ובלבלו את פסח בשבת ואולי מחמת הפסוק "וספרתם לכם ממחרת השבת")
(אינני נכנס כעת בכלל להענין אם היו שני אישים שונים בשם יש"ו ששניהם הסיתו והדיחו ובלבלו את האחד עם השני שזה דיון בפנ"ע)

והנה ברוב הגמ' שלפננו כלל לא מופיע הקטע (בסנהדרין דף מ"ג ע"א) "בערב פסח תלאוהו לישו" מאחר והצנזורה מחקה את זה [בש"ס החדש של עוז והדר (בהגהות וציונים בשולי הדף) ושל וגשל כבר החזירו את כל הקטעים המצונזרים - "חסרונות הש"ס"; ב"ש"ס וילנא" משום מה עדיין לא החזירו אותם], אך בדפוס ויניציאה שנת ר"פ של דניאל בומבירגי אכן מופיע הקטע בשלימותו מיהו לא מוזכר שם כי אם "בערב פסח תלוהו לישו" ולא מוזכר על יום בשבוע.
וכ"ה בכת"י של יד הרב הרצוג דלא מוזכר יום בשבוע (אמנם יש שינויי קל בזה שכינה אותו בשם "ישוע הנצרי").
וכ"ה גם בכת"י מינכן (הגם ששמו של אותו האיש ימש"ו נמחק מהכת"י אמנם עדיין אפשר לראות את הכיתוב "בערב הפסח").

אמנם ראה זה פלא בכת"י של Firenze ששמה דווקא כתוב (פעמיים !) "בערב שבת ובערב הפסח" - וכאן המקום לשאול האם א"כ הנוצרים צודקים בזה שקבעו את יום פגירתו ליום השישי (ערב שבת) דווקא ? או האם המעתיק של הכת"י העתיק כן בהשפעת הנוצרים וכדו' ?

(האם יש כאן מאן דהו היודע לפענח את ההערות בלאטינית שבצידי הגליון ?)

[אדג]

תעלה את כתה"י באיכות גבוהה יותר- ואראה מה אוכל לעשות.

[שבטיישראל]

בבקשה
תפרט איזה כת"י
ואנסה למלאות בקשתך בעזהשי"ת

[אדג]

אתה ביקשת לפענח את ההערות בלטינית. אמרתי שאם תעלה את כת"י פירנצה (כצ"ל, z באיטלקית נקראת כצ') באיכות גבוהה יותר אוכל לעשות משהו.

[שבטיישראל]

אתה ביקשת לפענח את ההערות בלטינית. אמרתי שאם תעלה את כת"י פירנצה (כצ"ל, z באיטלקית נקראת כצ') באיכות גבוהה יותר אוכל לעשות משהו.

הנה קישור לכת"י פירנצה
http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/bavly/ ... index=1&k=

אגב, ברוב השפות הלאטיניות האות Z הוא צ ולא ז
מ"מ כדובר אנגלית אני תמיד עושה את אותו הטעות (מחמת הרגילות)

[אדג]

לצערי כתה"י קטן מידי ולא איכותי דיו על מנת שאוכל (לתת למישהו) לפענח, מצטער.

[איש_ספר]

אמנם ראה זה פלא בכת"י של Firenze ששמה דווקא כתוב (פעמיים !) "בערב שבת ובערב הפסח" - וכאן המקום לשאול האם א"כ הנוצרים צודקים בזה שקבעו את יום פגירתו ליום השישי (ערב שבת) דווקא ? או האם המעתיק של הכת"י העתיק כן בהשפעת הנוצרים וכדו' ?)

מעניין מאד, רק שראוי להזכיר שגי' זו המצויה בכת"י פירנצה נזכרה בדק"ס על אתר.

האם בשנה שבה תלוהו ליש"ו אכן חל ערב הפסח להיות ביום השישי (ופסח ביום השבת) ומש"ה קבעו כן לעולם

ראה תורה שלמה כרך יג עמ' קפו ושם ציין לאוצר וכוחים עמ' 376.

[שבטיישראל]

אמנם ראה זה פלא בכת"י של Firenze ששמה דווקא כתוב (פעמיים !) "בערב שבת ובערב הפסח" - וכאן המקום לשאול האם א"כ הנוצרים צודקים בזה שקבעו את יום פגירתו ליום השישי (ערב שבת) דווקא ? או האם המעתיק של הכת"י העתיק כן בהשפעת הנוצרים וכדו' ?)

מעניין מאד, רק שראוי להזכיר שגי' זו המצויה בכת"י פירנצה נזכרה בדק"ס על אתר.

ייש"כ, אכן שכחתי לבדוק שמה

האם בשנה שבה תלוהו ליש"ו אכן חל ערב הפסח להיות ביום השישי (ופסח ביום השבת) ומש"ה קבעו כן לעולם

ראה תורה שלמה כרך יג עמ' קפו ושם ציין לאוצר וכוחים עמ' 376.
צירפתי למטה את הקטע המדובר, אמנם הנושא שם הוא זמנו של the last supper שהוא בכלל ענין בפנ"ע אבל בדרך אגב אכן מדבר מעניננו
ושוב, ייש"כ

[שומר]

דרך אגב אמרו לי הוא נקבר בתוך ירושלים בין החומות החומות וזה ראיה שלא היהודים הרגו אותו ולכן הם לא מרוצים מרחוב החומה השלישית שמחוץלה מותר לקבור דרך אגב יש שם שתי כנסיות

[שבטיישראל]

דרך אגב אמרו לי הוא נקבר בתוך ירושלים בין החומות החומות וזה ראיה שלא היהודים הרגו אותו ולכן הם לא מרוצים מרחוב החומה השלישית שמחוץלה מותר לקבור דרך אגב יש שם שתי כנסיות

א) זה גמ' מפורשת שאותו האיש נהרג ע"י הסנהדרין על שהסית והדיח את ישראל, והלא על זאת כבר נשפך דמם של אלפים ורבבות מבני ישראל הי"ד, והגם שספרי ההיסטוריה של ימינו כותבים שהרומאים הם אלו שהרגו אותו (שמשחק דווקא לטובותינו לומר שלא הרגנו אותו), זה אמנם אינו נכון

ב) לענין החומה השלישית - דומני שאתה מבלבל
הסיפור של גילוי החומה השלישית שהרגיז לנוצרים היה משום שחומה זה הפריך את אמנותם שהצביע על "כנסיית הקבר" כמקום קבורת פגרו של אותו האיש, מכיון שגילויו של "החומה השלישית" הכניס את "כנסיית הקבר" לתוך חומת עיה"ק ירושלם והיות שאין קוברין את המת בירושלים הרי על כרחך ש"כנסיית הקבר" הנמצא מלפנים מהחומה השלישית אינו מקום קבורתו, וע"ז יצא קצפם של הנוצרים ומש"ה כוסו מחדש את החומה שנתגלתה באיזור רח' החומה השלישית

ג) לענין מקום קבורות פגרו של התלוי יש כמה וכמה גירסאות שונות במה דמתקריא "תולדות יש"ו", ועל צבאם הגירסא שהועתק ע"י מרנא החת"ס המיוחס לר' יוחנן בן זכאי (אין בכוונתי ליכנס דעת לדיון על מקורו של גירסא זו), ששם כתוב דיהודה איש קריות לקח את פגרו של התלוי ממקום קבורתו וקבר אותו בשדהו והמשיך עליו אמת המים, ועיי"ש כל הסיפור באריכות

ומ"מ מאיפה לקחת את זה שקברו אותו בירושלם ?
והרי אין קוברין את המת בירושלם

[איש_ספר]

וידוע הטעות שהשתרבבה בשער הגלגולים ע"פ נוסחה מששבתא, כביכול אמר האר"י שאותו האיש מוטל בגליל.

[חכם באשי]

וידוע הטעות שהשתרבבה בשער הגלגולים ע"פ נוסחה מששבתא, כביכול אמר האר"י שאותו האיש מוטל בגליל.

דווקא לא ידועה לי הטעות, התוכל להרחיב יותר?

[איש_ספר]

ראה במצ"ב ובהערה.

כאן.PDF

(168.72 KiB) הורד 348 פעמים

(שער הגלגולים מכתי"ק מהרח"ו המצוי בספה"ל)
והאריך בזה גם הרב ישראל הרצברג בספרו על קברי הצדיקים.
ובמק"א כתבתי ע"כ והבאתי שם עוד מקור מפי נוסע נוצרי המספר שכך קראו לאילן שם.

[חכם באשי]

תודה לך.