תוכן כתב:מגן אבות בדברו - מגן אברהם.
מחיה מתים במאמרו - מחיה מתים.
האל הקדוש שאין כמוהו - האל הקדוש.
המניח לעמו ביום שבת קדשו כי בם רצה להניח להם - מקדש השבת.
לפניו נעבוד ביראה ופחד - שאותך לבדך ביראה נעבוד.
וכו'.
ומבואר שנהגו לומר שאותך לבדך ביראה נעבוד לפחות בכל שבת.
איש_ספר כתב:וכן אדון השלום - עושה השלום.
סעדיה כתב:תוכן כתב:מגן אבות בדברו - מגן אברהם.
מחיה מתים במאמרו - מחיה מתים.
האל הקדוש שאין כמוהו - האל הקדוש.
המניח לעמו ביום שבת קדשו כי בם רצה להניח להם - מקדש השבת.
לפניו נעבוד ביראה ופחד - שאותך לבדך ביראה נעבוד.
וכו'.
ומבואר שנהגו לומר שאותך לבדך ביראה נעבוד לפחות בכל שבת.
כל נוסח מעין שבע הוא ע"פ נוסח א"י כידוע מ'קונה שמים וארץ' ו'מעון הברכות'.
ע, פליישר, על סידור קדום כמנהג אר"י, מאה שערים עמ' 31.וצריך להניח שמי שתמצת באופן זה, מנהגו היה לומר "הנח לעמך" (="הנח לעמך, שבת בריתך, מנוח ושלום והשקט ובטח, בסיני אמרת למשה עבדך פני ילכו והניחותי לך, וכ"כ בתורתיך ושמרו וגו'") לפחות בערבית של לילי שבת
מעט דבש כתב:אם כבר הוזכר הנוסח, יש לתמוה, מה ענין 'פני ילכו והניחותי לך' לשבת (עד שאומרים אחריו 'וכן כתוב בתורתך ושמרו בני ישראל את השבת')?
ולמשה עבדך מסיני אמרת פני ילכו והניחותי לך: כתב אחי ר' בנימין נר"ו צא ולמד שבזכות שבת נתרצה הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל שהרי בהלכות שבת היו עוסקין כדכתיב אך את שבתותי תשמורו ושמרו בני ישראל את השבת וכתיב בתריה ויתן אל משה ככלותו וירא העם כי בושש משה וכן בשעה שנתרצה להם וצוום על מעשה המשכן הזהירם על השבת תחילה כדכתיב ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגומר ששת ימים תעשה מלאכה ואחר כך צוום על מעשה המשכן וזהו שאמר פני ילכו והניחותי לך בזכות שבת שהוא יום מנוחה:
שמואל שלומוביץ כתב:סביר להניח שזה ע"פ נוסח א"י : קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך, שגם הוא נאמר ע"י בתפילת ימים נוראים טרם החתימה.
שמואל שלומוביץ כתב:סביר להניח שזה ע"פ נוסח א"י : קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך, שגם הוא נאמר ע"י בתפילת ימים נוראים טרם החתימה.
יוצא פוניבז' כתב:איש_ספר כתב:שמואל שלומוביץ כתב:סביר להניח שזה ע"פ נוסח א"י : קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך, שגם הוא נאמר ע"י בתפילת ימים נוראים טרם החתימה.
דברי טעם. אבל האל הקדוש שאין כמוהו (קדוש), דומה יותר ל'הוא לבדו...קדוש' מאשר ל'אין אלוה מבלעדיך'.
אך אם בא"י לא הכירו נוסח זה, מה יועילנו הדמיון
שמואל שלומוביץ כתב:איש_ספר כתב:יוצא פוניבז' כתב:איש_ספר כתב:שמואל שלומוביץ כתב:סביר להניח שזה ע"פ נוסח א"י : קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך, שגם הוא נאמר ע"י בתפילת ימים נוראים טרם החתימה.
דברי טעם. אבל האל הקדוש שאין כמוהו (קדוש), דומה יותר ל'הוא לבדו...קדוש' מאשר ל'אין אלוה מבלעדיך'.
אך אם בא"י לא הכירו נוסח זה, מה יועילנו הדמיון
האם אכן נוסחה זו לא היתה בשימוש באר"י?
אצל לוגר - תפילת העמידה לחול ע"פ הגניזה הקהירית, לא נמצא נוסח כזה.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים