בן אפרים - 'חסר אלף'

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
ישבב הסופר
הודעות: 2725
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' דצמבר 01, 2011 7:07 pm

ידועים דבריו של הראב"ע על פירושו של 'בן אפרים' למקרא "ועיני לאה רכות" שפירש כוונת רכות 'ארוכות', וע"ז אמר הרב אבן עזרא "ובן אפרים אמר שהוא חסר אלף, וטעמו ארוכות, והוא היה חסר אלף."
מקובל לזהות את 'בן אפרים' כפרשן קראי, ולפרש את האימרה השנונה של הראב"ע כלומר שאם מחסירים אות אל"ף מהשם 'בן אפרים', נשאר 'בן פרים'.
כמה נקודות של קושי יש לי בזה: חדא, שחוקרי דברי ימי דת הקראות לא הצליחו עדיין למצוא חכם קראי שענה לשם 'בן אפרים'. יש לקחת בחשבון שרוב המוחלט של ספרי הקראים הקדמונים שרדו, אם כי הרבה מהם נכתבו בערבית בגופן שלנו. עכ"פ אף הקראים המאוחרים במקצת מרבים לצטט את הקדמונים, והרבה מהם טרחו למנות את כל חכמיהם בשמותם. עוד לא נמצא מקביל ל'בן אפרים' הלז. [שאר הדמויות הן הרבניים והן הקראיים שמוזכרים בפירושו של הראב"ע, יש לנו כבר מקבילים רבים וזהותם ידוע.]
עוד קשה לי, על פירושו הנפוץ של 'והוא היה חסר אלף'. שהרי אם 'רכות חסר אלף' פירושו שהאלף נחסר ולא נכתב, הרי אם רצה הראב"ע לומר על 'בן אפרים' שהוא 'בן פרים', היה לו לכתוב 'והוא מיותר אלף'!!
על כן אני נוטה לפרש את זה בדרך השני, וכבר ראיתי חכמים רבים שפירשו דבריו כך, ש'חסר אלף' פירושו 'חסר ידיעה' מלשון אולפנא. ואי הכי הרבה מה'עוקץ' ירד מדבריו של הראב"ע הללו.
והנה, תמוה מאוד על הראב"ע שיצא קצפו על פירושו של בן אפרים 'ארוכות', כל עוד מצינו כן בגמרא מפורשת בב"ב קכג. "דכתיב ועיני לאה רכות מאי רכות אילימא רכות ממש אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב דכתיב מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה בגנות צדיקים דבר הכתוב אלא א"ר אלעזר שמתנותיה ארוכות רב אמר לעולם רכות ממש". ראה כאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=16 שתמה על זה.
עכ"פ לא ברור כלל מדוע החליטו לזהות פרשן זה לקראי, בזמן שאף פירושו ה'פסול' הזה נמצא בדברי חכז"ל. ולכאורה זה רק מהשערה הפשוטה, שמכיוון שהראב"ע דוחה דבריו בעקיצה, מסתמא קראי היה. אבל זה אינו, שהרי מצינו שהראב"ע דוחה אף דברי חכמים שלנו בעקיצה, ומה גם שכבר הוכחנו שאין בדבריו כ"כ מן העוקץ.
ובנוגע לזהותו האפשרית של בן אפרים, ראיתי השערה די מבוססת, ולאור דברינו אלה, אין זה רחוק כלל.
בתקופת רבינו הרס"ג, מצינו שהיה חכם אחד ושמו רבי יעקב בן אפרים מארץ ישראל, שנמנה על תלמידיו של רבינו סעדיה גאון. הקראים של התקופה ההיא [סב"י וסב"ם וכן יא"ק שמם ירקב] מביאים פירושים ממנו על דברי תלמוד הירושלמי בנוגע למחלוקות ב"ש וב"ה, שלפי דבריו יתכן שלא חלקו זא"ז ו'אלו ואלו דברי אלוקים חיים'. רבי יעקב בן אפרים הלזה הרבה להתווכח עם הקראים, ודבריו מובאים בספריהם.
עיין בלינק שצירפתי, שהביא השערת החוקר מר שמואל פוזננסקי מוורשא, שביקש לחבר רבי יעקב בן אפרים הזה עם ר' יעקב בן שמואל תלמיד הרס"ג, שנקרא בפי הקראים 'ר' יעקב העקש'. להשערתו, שם אביו היה שמואל ולא אפרים, ושם משפחתו 'אבן אפרים'. היינו רבי יעקב בן שמואל אבן אפרים.
לדעתי זה אינו רחוק, כי קשה קצת מדוע בחר הראב"ע לכנותו על שם אביו 'בן אפרים', אא"כ זה שם משפחה ולא שם אביו, אז זה יותר סביר. ומדי השערה בעלמא לא יצאנו.
. http://books.google.com/books?id=1yI_AQ ... 9D&f=false

לייטנר
הודעות: 4469
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי לייטנר » ה' דצמבר 01, 2011 7:38 pm

לפי שיטתך, הוא דווקא נקרא 'בן אפרים' לאחר הורדת הא' מראש שמו 'אבן אפרים'...

ישבב הסופר
הודעות: 2725
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' דצמבר 01, 2011 7:40 pm

ר' לייטנר, חזק מאוד!
זכור נא שאין זה שיטתי כי אם של החוקר פוזננסקי.

ישבב הסופר
הודעות: 2725
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' דצמבר 01, 2011 7:59 pm

שו"ר עתה במנחת ש"י שכבר השיג על הראב"ע מדברי הגמרא בב"ב וז"ל "ושארי ליה מאריה כי בן אפרים לא היה חסר אלא מלא חכמה ודעת, וכוונת בן אפרים אינה אלא לדרשה המובאת בבבא בתרא דף קכ"ג, שם נאמר 'ועיני לאה רכות. מאי רכות? אילימא רכות ממש, אפשר בגנות צדיקים דיבר הכתוב? אלא אמר ר` אלעזר, שמתנותיה ארוכות".
והעירני החכם 'אולד וומסב"ג' מIVELT שמדברי המנח"ש ברור שהבין את עקיצתו של הראב"ע כאומר 'חסר ידיעה' ולא 'בן פרים', והצדק איתו.
עכ"פ אין שום סיבה להניח שבן אפרים היה קראי, הרי כל חטאו היה שהביא לפרש את הפסוק כדרשת חז"ל, והראב"ע חלק עליו מפני שאינו כפשוטו. [בן אפרים לא ציטט דברי חז"ל כצביונם, הוא הוסיף ש'רכות חסר אלף', כלומר שביקש ליישב את הפשט על דרך זה, ועל זה חלק הראב"ע. כנ"ל.]
והן אם נקבל את השערותיו של פוזננסקי, והן אם לא נקבלם, מעתה אם נחפש מקורות נוספים ל'בן אפרים', לכאורה עלינו לבדוק בספרות הרבנית ולא הקראית.

הולשטיין
הודעות: 92
הצטרף: ה' דצמבר 23, 2010 12:30 am

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי הולשטיין » ו' דצמבר 02, 2011 2:34 am

אכן נראים הדברים ש"חסר אלף" הוא לשון חסר לימוד. שאילו היה בן פרים, הרי יש לנו ריע לשור ולבן זוטא מפרשת משפטים...

ובנוגע להנחה הרווחת כאילו כל מקום שראב"ע לועג לפרשן כלשהו הרי"ז קראי, יצויין כי אדרבא, מצינו שהביא פירוש של חז"ל בשם יפת הקראי ואינו מתקיפו.

לייטנר
הודעות: 4469
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי לייטנר » ו' דצמבר 02, 2011 2:54 am

הולשטיין כתב:אכן נראים הדברים ש"חסר אלף" הוא לשון חסר לימוד. שאילו היה בן פרים, הרי יש לנו ריע לשור ולבן זוטא מפרשת משפטים...

ובנוגע להנחה הרווחת כאילו כל מקום שראב"ע לועג לפרשן כלשהו הרי"ז קראי, יצויין כי אדרבא, מצינו שהביא פירוש של חז"ל בשם יפת הקראי ואינו מתקיפו.


תגובה כלל לא מובנת:
א"א לקבל את ההבנה כאילו ראב"ע מכנה אותו 'בן פרים', כי אז הדבר יקשה על לגלוג של ראב"ע על קראי אחר?! אתמהא.

ראב"ע מביא פעמים רבות (בפירושיו לנביא) את פירושי יפת הקראי ולא מתקיפו. ומה בכך? מכאן יש להוכיח שלא ניתן לקבל את הטענה "כאילו כל מקום שראב"ע לועג לפרשן כלשהו הרי זה קראי"?! איך ניתן להוכיח מכאן משהו?!

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11002
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' דצמבר 02, 2011 2:57 am

יש"כ הרב ישבב על הדברים.
גם ר' יעקב קמינצקי באמת ליעקב תמה בזה על האבן עזרא עי"ש.
אגב, בנושגע לדבריך שלא מנוהו הקראים מחכמיהם, יש ברשותי ספר כעין 'שם הגדולים' של חכמי הקראים, שם נמנו חכמיהם וחיבוריהם. בעותק שברשותי הוא כרוך יחד עם הספר הקראי דוד מרדכי, אבל איני יודע אם שם נמצא שם היה.

ישבב הסופר
הודעות: 2725
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ו' דצמבר 02, 2011 3:30 am

הרב איש ספר:
אינני יודע לאיזה ספר אתה מתכוון, אבל כאשר הבאתי לעיל, הרבה מספריהם מלאים במנין חכמיהם מאז ועד עתה, שהם מתפארים בהם ומונים שבחיהם. כ'אשכול הכופר' ליהודה הדסי ועוד רבות. [ברשימות הללו יש מבואות מעוררות גיחוך, למשל על שהעיזו לאמץ שמות כ'בבא בן בוטא' ו'עקביה בן מהללאל' ועוד כל מי שנמצא בש"ס וספרות חז"ל שחלק על חכמי דורו ואכמ"ל.]
האם הספר שברשותך הוא עבודה עדכנית? או שמא הוא בן גילו של ספר 'דד מרדכי'? כי בספר 'ביקורת לתולדות הקראים' לאברהם בער גוטלובר [אב"ג] יש רשימה שלימה, ובו קיבץ כל השמות המוזכרים בכל ספריהם המפוזרים, ע"ש כי יחסית הוא משנה אחרונה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11002
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' דצמבר 02, 2011 4:46 am

זה הספר. ואכן משהו מיושן. אגב בשמות החכמים הקדמונים שם הוא מונה אחד בשם אפרים
ארח.jpg
ארח.jpg (115.24 KiB) נצפה 2087 פעמים

ישבב הסופר
הודעות: 2725
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ו' דצמבר 02, 2011 5:20 am

זה הספר אורח צדיקים נכתב ע"י החכם הקראי שמחה יצחק הלוצקי [יליד העיר לוצק בוואהלין - מת בקרים בשנת תק"ך] שהיה בן דורו של [להבדיל] הבעש"ט זצ"ל. בעצם הוא קיצור של ספר אחר שלו 'נר צדיקים' על חלוקת הרבנים והקראים'.
אדמשתעינן ביה, שמחה יצחק לוצקי חיבר ספרים רבים בנושאים שונים ומגוונים. בעיקר בולט הוא בדעותיו מבין שאר הקראים על שהיה חכם קראי מובהק שתמך בתורת הקבלה וכתב מספר ספרים בעניני קבלה. הוא מרבה להלל את האר"י הקדוש [כך הוא מכנהו!] והוא מאמין בתוקף בקדמות הזוהר! הוא אף ניסה לשכנע את קהל קוראיו שבין קדמוני הקראים היו חכמים שהאמינו בקבלה ועסקו בה אף הם. יש תח"י מאמר מעניין מאוד על האיש ושיחו, בהחלט שווה קריאה.

ובנוגע להחכם ר' אפרים שהוא מזכיר, אני משער שכוונתו לאחד משלשת השלוחים שנשלחו לקרים מירושלים, ר' אלישע, ר' אפרים, ור' חנוכה. אנשי קרים הן הרבניים [הקרימצ'אקים] והן הקראים החזיקו להם טובה על תרומתם החשובה ליהדות בקרים. שנים רבות הוחזקו שלשת השלוחים האלה לקראים, ומסתמא אף שמחה יצחק לוצקי חשב כך. אך על דעת רוב החוקרים במאות האחרונות, היו החכמים הללו חכמים רבניים שנלחמו בקראים ואף החזירו מאתיים משפחות קראיות לדת הרבנות. אף חכמי הקראים האחרונים כפירקוביץ וסיעתו הסכימו שרבניים היו שלשתם. [אאל"ט במכתב קיוב הידוע חתום אחד ר' חנוכה] זה כבר סיפור אחר לגמרי, שבאמת אכ"מ.
עכ"פ אחרי ההקדמה שר' אפרים הזה היה רבני לא קראי, רצה שמחה פינסקר [בליקוטי קדמוניות] לחדש שבנו היה ר' יעקב בן אפרים דנן מפרש הירושלמי... וחוזר חלילה.

ישבב הסופר
הודעות: 2725
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' דצמבר 13, 2011 10:37 pm

עוד מקום אחד הביא הראב"ע את דבריו של בן אפרים, ואף גם שם תמה על דבריו, אך ללא התבטאות של גנאי.
[בראשית יט ז] "ויתמהמה: ואתמה מהפירוש שחבר בן אפרים, שאמר: כי ויתמהמה. מגזרת מה. והנה שכח כי שני ההי"ן מפיקין. רק הוא לשון עיכוב. ושרשו משולש והפ"א כפול."
מדברי הראב"ע משמע בהדיא שחיבר בן אפרים הזה 'פירוש', ולא סתם שביאר כמה מילים.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11002
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' דצמבר 13, 2011 11:46 pm

ישבב הסופר כתב:זה הספר אורח צדיקים נכתב ע"י החכם הקראי שמחה יצחק הלוצקי [יליד העיר לוצק בוואהלין - מת בקרים בשנת תק"ך] שהיה בן דורו של [להבדיל] הבעש"ט זצ"ל. בעצם הוא קיצור של ספר אחר שלו 'נר צדיקים' על חלוקת הרבנים והקראים'.
אדמשתעינן ביה, שמחה יצחק לוצקי חיבר ספרים רבים בנושאים שונים ומגוונים. בעיקר בולט הוא בדעותיו מבין שאר הקראים על שהיה חכם קראי מובהק שתמך בתורת הקבלה וכתב מספר ספרים בעניני קבלה. הוא מרבה להלל את האר"י הקדוש [כך הוא מכנהו!] והוא מאמין בתוקף בקדמות הזוהר! הוא אף ניסה לשכנע את קהל קוראיו שבין קדמוני הקראים היו חכמים שהאמינו בקבלה ועסקו בה אף הם. יש תח"י מאמר מעניין מאוד על האיש ושיחו, בהחלט שווה קריאה.

ובנוגע להחכם ר' אפרים שהוא מזכיר, אני משער שכוונתו לאחד משלשת השלוחים שנשלחו לקרים מירושלים, ר' אלישע, ר' אפרים, ור' חנוכה. אנשי קרים הן הרבניים [הקרימצ'אקים] והן הקראים החזיקו להם טובה על תרומתם החשובה ליהדות בקרים. שנים רבות הוחזקו שלשת השלוחים האלה לקראים, ומסתמא אף שמחה יצחק לוצקי חשב כך. אך על דעת רוב החוקרים במאות האחרונות, היו החכמים הללו חכמים רבניים שנלחמו בקראים ואף החזירו מאתיים משפחות קראיות לדת הרבנות. אף חכמי הקראים האחרונים כפירקוביץ וסיעתו הסכימו שרבניים היו שלשתם. [אאל"ט במכתב קיוב הידוע חתום אחד ר' חנוכה] זה כבר סיפור אחר לגמרי, שבאמת אכ"מ.
עכ"פ אחרי ההקדמה שר' אפרים הזה היה רבני לא קראי, רצה שמחה פינסקר [בליקוטי קדמוניות] לחדש שבנו היה ר' יעקב בן אפרים דנן מפרש הירושלמי... וחוזר חלילה.

מאיפה הבקיאות המופלאה בתולדות הקראים? קשור למוצא מקרלין-לוצק?

ישבב הסופר
הודעות: 2725
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ד' דצמבר 14, 2011 3:19 am

חחחח איש ספר הצחקתני!
לפני זמן מה התעניינתי בתולדותם קצת, פשוט ממדת הסקרנות, וגם בנסיון להבין את היחס [או העדרו של יחס] רבני - קראי בליטא וחבל וואהלין.

מעיין
הודעות: 1203
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי מעיין » ב' אפריל 30, 2012 4:43 pm

חזות קשה ראיתי באבן עזרא פ' מצורע

וכבס. וגלח את כל שערו - כלל:
ורחץ במים וטהר - בערב כמשפט ואחר כן שב לפרש כי זה יהיה אחר ימים שבעה וכן היה משפט שבעה של מרים ופרט כי יגלח את כל שערו ביום השביעי וביאר כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו וזאת המלה קרובה מגזרת גב:
והיא ע"פ כלל א' מל"ב מדות כלל שאחריו מעשה ואינו אלא פרטו של ראשון

אבל היא נגד משנה מפורשת בנגעים (יד, ב ג) שהי' למצורע שני תגלחת

בא לו לשלח את הצפור החיה, אינו הופך פניו לא לים, ולא לעיר, ולא למדבר, שנאמר (ויקרא יד), ושלח את הצפור החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה. בא לגלח את המצורע, העביר תער על כל בשרו, וכבס בגדיו, וטבל, טהור מלטמא בביאה, והרי הוא מטמא כשרץ, נכנס לפנים מן החומה, מנדה מביתו שבעת ימים, ואסור בתשמיש המטה:
ביום השביעי מגלח תגלחת שניה כתגלחת הראשונה, כבס בגדיו וטבל, טהור מלטמא כשרץ, והרי הוא טבול יום, אוכל במעשר. העריב שמשו, אוכל בתרומה. הביא כפרתו, אוכל בקדשים. נמצאו שלש טהרות במצורע ושלש טהרות ביולדת:

לייטנר
הודעות: 4469
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אפריל 30, 2012 4:50 pm

מעיין כתב:חזות קשה ראיתי באבן עזרא פ' מצורע

וכבס. וגלח את כל שערו - כלל:
ורחץ במים וטהר - בערב כמשפט ואחר כן שב לפרש כי זה יהיה אחר ימים שבעה וכן היה משפט שבעה של מרים ופרט כי יגלח את כל שערו ביום השביעי וביאר כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו וזאת המלה קרובה מגזרת גב:
והיא ע"פ כלל א' מל"ב מדות כלל שאחריו מעשה ואינו אלא פרטו של ראשון

אבל היא נגד משנה מפורשת בנגעים (יד, ב ג) שהי' למצורע שני תגלחת

בא לו לשלח את הצפור החיה, אינו הופך פניו לא לים, ולא לעיר, ולא למדבר, שנאמר (ויקרא יד), ושלח את הצפור החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה. בא לגלח את המצורע, העביר תער על כל בשרו, וכבס בגדיו, וטבל, טהור מלטמא בביאה, והרי הוא מטמא כשרץ, נכנס לפנים מן החומה, מנדה מביתו שבעת ימים, ואסור בתשמיש המטה:
ביום השביעי מגלח תגלחת שניה כתגלחת הראשונה, כבס בגדיו וטבל, טהור מלטמא כשרץ, והרי הוא טבול יום, אוכל במעשר. העריב שמשו, אוכל בתרומה. הביא כפרתו, אוכל בקדשים. נמצאו שלש טהרות במצורע ושלש טהרות ביולדת:


ממש פלא.
זו הפעם הראשונה שבה אתה נתקל בסתירה בין דברי ראב"ע לגמרא/מדרש?

הוגה
הודעות: 983
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי הוגה » ב' אפריל 30, 2012 4:50 pm

זה מצטרף לרשימת הדברים באבן עזרא, הפך משניות וכיוצ"ב, ראה כאן רשימה בס' 'ענייני אבן עזרא' (אם כי, רשימה חלקית): http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 4301548875

שו"ר דברי לייטנר.

מעיין
הודעות: 1203
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי מעיין » ב' אפריל 30, 2012 7:42 pm

הוגה כתב:זה מצטרף לרשימת הדברים באבן עזרא, הפך משניות וכיוצ"ב, ראה כאן רשימה בס' 'ענייני אבן עזרא' (אם כי, רשימה חלקית): http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 4301548875

שו"ר דברי לייטנר.


ללייטנר: כוונתי אולי יש עם אחד דברים ליישב ע"פ דעה יחידאי מהתנאים הנמצא באיזה מדרש וכדומה
להוגה: אולי תמחול להעלות בהדבקה, כי אין לי גישה למעלה מארבעים, ושכמ"ה

ישבב הסופר
הודעות: 2725
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ד' נובמבר 21, 2012 3:12 pm

הקפצה לרגל הפרשה

הסרפד
הודעות: 742
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 11:40 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי הסרפד » ד' נובמבר 21, 2012 4:37 pm

ישבב הסופר כתב:ובנוגע להחכם ר' אפרים שהוא מזכיר, אני משער שכוונתו לאחד משלשת השלוחים שנשלחו לקרים מירושלים, ר' אלישע, ר' אפרים, ור' חנוכה. אנשי קרים הן הרבניים [הקרימצ'אקים] והן הקראים החזיקו להם טובה על תרומתם החשובה ליהדות בקרים. שנים רבות הוחזקו שלשת השלוחים האלה לקראים, ומסתמא אף שמחה יצחק לוצקי חשב כך. אך על דעת רוב החוקרים במאות האחרונות, היו החכמים הללו חכמים רבניים שנלחמו בקראים ואף החזירו מאתיים משפחות קראיות לדת הרבנות. אף חכמי הקראים האחרונים כפירקוביץ וסיעתו הסכימו שרבניים היו שלשתם. [אאל"ט במכתב קיוב הידוע חתום אחד ר' חנוכה] זה כבר סיפור אחר לגמרי, שבאמת אכ"מ.

לפי זכרוני שם "חנוכה" הוא שם כזרי מובהק, לא כן?

ישבב הסופר
הודעות: 2725
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ד' נובמבר 21, 2012 5:09 pm

ראה לעיל שכתבתי שהשם הזה מופיע ברשימת החתומים במכתב קייב הידוע.

אברהם
הודעות: 1167
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי אברהם » ד' נובמבר 21, 2012 7:28 pm

במהרש"א בב"ב שם הביא את דברי האב"ע שקשה לפרש רכות - ארוכות, וביאר את דרשת הגמ' באופ"א שהוא מלשון ריכא - חשיבות וגדולה, שמתנותיה חשובות.

לםרבה המשרה
הודעות: 31
הצטרף: ו' נובמבר 14, 2014 6:24 am

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי לםרבה המשרה » א' יוני 21, 2015 9:56 pm

מה שהקשו שבן אפרים קאי בשיטת ר' אלעזר בב"ב קכ"ג, נראה דלק"מ שהאבן עזרא ס"ל כהירושלמי שקרא לר' אלעזר בכל מקום "ר' לעזר" :)

מחולת המחנים
הודעות: 2667
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ב' אוגוסט 01, 2016 9:30 pm

שמעתי כעת בקול הלשון שמועס של רבי בנימין (הצדיק) פינקל, ובתוך דבריו הוא מזכיר את דברי האבן עזרא ושני הפירושים שכבר הוזכרו כאן מהו 'חסר אלף'.
הוא מציין לגמ' האומרת שמתנותיה ארוכות, וא"כ על מה יצא קצפו של האבן עזרא, ומסביר שכוונת הגמ' שמתנותיה ארוכות היינו מתנות כהונה ועוד זכויות שנפלו בחלקה וכמו שפירש"י שם, ואילו בן אפרים כוונתו לומר ארוכות היינו שהיו עיניה ארוכות ממש וזהו גנות צדיקים.
ולמעשה יש לדקדק כן בדברי הגמ' שר' אלעזר אמר שמתנותיה ארוכות ורב אמר רכות ממש, והיינו שר' אלעזר שאמר מתנותיה ארוכות אין כוונתו לומר שעיניה היו רכות ממש, אלא כוונת הפסוק לדרוש ע"ש מתנותיה.

יש עמי גם מעט חומר על הקראים בעיירה טרוקי שהיתה אחד ממעוזיהם בליטא.

מה שנכון נכון
הודעות: 8480
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: בן אפרים - 'חסר אלף'

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' אוגוסט 02, 2016 1:16 am

במהדורת הכתר הגירסה באב"ע "והוא היה חסר אילוף". וכן כתב יש"ר שכ"ה בכת"י שאצלו.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ישראליק ו־ 49 אורחים