הודעהעל ידי עשוי לנחת » ד' פברואר 08, 2012 6:46 pm
איך שכחתם את הגמ' הידועה בקידושין כט ע"ב "כי הא דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה דאביי, כי אתא חזייה דלא הוה מיחדדין שמעתיה, א"ל: אנא עדיפא מינך, תוב את דאיזיל אנא. שמע אביי דקא הוה אתי, הוה ההוא מזיק בי רבנן דאביי, דכי הוו עיילי בתרין אפי' ביממא הוו מיתזקי, אמר להו: לא ליתיב ליה אינש אושפיזא, אפשר דמתרחיש ניסא. על, בת בההוא בי רבנן, אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה, כל כריעה דכרע נתר חד רישיה. אמר להו למחר: אי לא איתרחיש ניסא, סכינתין" ע"כ.
וברש"י שם ד"ה כל כריעה דכרע - רב אחא מתפלל על אותו מזיק נתר חד רישא עכ"ל.
ואגב, אולי זה יועיל לחכם באשי, א"א שלא לציין את היסוד הנפלא של המהרש"א באותו מקום שכותב שם בח"א "אפשר דאתרחש ניסא כו' ק"ק דהיאך דחה אביי אותו למקום סכנה על הספק דשמא יתרחש ניסא וגם אם יתרחש ניסא יהיו מנכין לו מזכיותיו כדאמר בעלמא וי"ל דודאי סמך אביי על חסידותו ושמתוך תפלתו לא יהיה ניזוק ויהרוג את המזיק ואין זה מקרי נס אלא שאמר דשמא קודם תפלה יתרחש ניסא וינכו לו מזכיותיו ומשום ספק זה אין למנוע הודאי שיהרוג אותו ולזה יתיישב דא"ל למחר אי לא איתרחש ניסא כו' שהיה מתרעם עליהם שלא תלה הדבר בתפלתו אלא בניסא והבאתם אותי לידי מדה זו שמנכין לי מזכיותי ודו"ק".
ואשר מבואר מדבריו שתפילה זה לא דרך נס כלל, אלא זה דרך הטבע [ואביי חשש שיהיה לו נס לפני שיספיק להתפלל]. והרי זה יסוד נפלא בכח התפילה שפועלת בדרך הטבע!