טוען רבני, היאך מותר? אל תעש עצמך כעורכי הדיינין!

[היא שיחתי]

מה ההיתר לתופעת הטוענים הרבניים? הלא משנה באבות אוסרת זאת

[ברסלב]

הרב היא שיחתי, ראה נא בשו"ע חושן משפט ודומני שהעניין התחיל כאשר נשים אינן יכולות להופיע בבי"ד, והוא נטחן עד דק בכל הפוסקים.

[מבקש חכמה]

תעשה חיפוש באוצר החכמה/ פרוייקט השו"ת "עורך דין" ותרווה נחת (וראה אריכות גדולה למשל בשו"ת ראש אליהו על חו"מ- נמצא גם בהיברו).
ושלא תהיה ביאה ריקם ראה למשל תשובות והנהגות א,תשצד:
שאלה: עורך דין טוען רבני האם מותר

השאלה אם לייעץ אדם לכך שהרי אמרו חז"ל באבות (פ"א מ"ח) "אל תעש עצמך כעורכי הדיינים" וע"ש ברמב"ם שפירש וז"ל הם אנשים שלומדים הטענות והדינין עד שיהיו בקיאים בני אדם בדיניהם שהם מחברים שאלות ותשובות כשיאמר הדיין כך ענה כך וכשיטעון בעל הדין כך תהא תשובתך כך כאילו הם עורכים הדין ובעלי הדין לפניהם ולזה קראוהו עורכי הדיינים כאילו ערכו הדינין לפניהם והזהירם מהדמות להם רצה לומר ללמד אחד מבעלי הדין טענה שתועילהו ויאמר לו אמור כך או תכחש על דרך כך וכך, ואף על פי שידע בו שהוא העשוק ושחבירו טוען עליו שקר לפי מה שהוא חושב באמת עם כל זה אין מותר לו שילמדהו טענה שתצילהו ותועילהו כלל, עכ"ל.

ולעיקר השאלה נראה דתלוי בזה: אם נוהג כהרבה עורכי דין המלמדין אותו מה לטעון לזכות אפילו שזו טענת שקר, אין לך חטא גדול מזה, שעובר בלפני עור לאיסור שקר וגזל, ובכה"ג אפילו אם לדעתו הצדק עם מרשו ג"כ אסור ללמדו טענות הפוטרות אם אינן אמת. אבל עורך דין שרק שומע כל טענות הבע"ד ומברר הדברים במקורות כפי המגיע לו בדין תורה, ואח"כ מסדרם לב"ד כיון שמרשו אינו יודע לסדרם, בזה ודאי מותר ואפילו מצוה איכא להציל העשוק מיד עושקו ולהשיב אבידה לבעליה ופתח פיך לאלם הוא.

ונראה פשוט דלגבי הדיינים כמו שאם באים לפניו למשפט שני בע"ד אסור לדיין להראות הכרה לאחד מהם יותר מהשני וכמבואר בש"ע ר"ס י"ז, כך אסור לדיין להתנהג עם המורשה כמו העורך דין רבני בידידות, שאסור מדינא ד"ולא תכירו פנים במשפט" וכן דין המשנה פ"א דאבות מ"ח, וכן המשך המשנה הנ"ל: "וכשיהיו בעלי הדין עומדים לפניך יהיו בעיניך (שניהם) כרשעים וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאים לכשקיבלו עליהם את הדין", נאמר גם על טוען רבני שבא כמורשה לטעון עבור הבע"ד יש ליזהר בו כמו לבע"ד, וכן נכנס הוא לגדר הדין המובא בש"ע שם מגמרא שבועות לא. "מנין לשנים שבאו לדין אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלא בת מאה מנה שאומרים לו לבוש כמותו או הלבישהו כמותך וכו'", וע"ש ברש"י שלא תגרום לנו לישא לך פנים או יסתתמו דברי שנוגדך וכו' וכש"כ בזה כשמייפה טענותיו ומרגיש קרוב לבי"ד לא גרע מלבוש איצטלא יקרה, ולכן אם הטוען רבני עמו בידידות ומרגיש לו קירבה מיוחדת לא יקבל על עצמו משפט כזה.