מ"נעילה" ל"בראשית"...

[עושה חדשות]

בסידור רס"ג הביא "יש מוסיפים ומוציאים עוד ספר, וקוראים לפני נעילה בראשית, ומפטירין קומי אורי. ואין לזה עיקר".

ובעל העיתים כ' בפי' לס' יצירה "וראינו לרס"ג ז"ל שאמר כי במקומות רבות במחסי' מנהג שמוציאין ס"ת בנעילה ביוהכ"פ וקורין בו פרשה ראשונה של בראשית, והגאונים שאחריו לא הודו לו בכך".

ובס' העיטור כ' "וכיוצא בה מצינו בהגדה בעשי"ת השטן מקטרג שהרי סיימו את התורה ואין שווין לפיכך נהגו לקרות בראשית ביוה"כ במנחה ויהי ערב ויהי בקר וא"ל הקדוש ברוך הוא הרי ישראל זריזים שעדיין לא השלימו את הסדר ומתחילין בראשית. וכן נוהגין בב' ישיבות".

והובא גם בשבה"ל.

מעניין.

[עזריאל ברגר]

להעיר, שהלומדים פרשת השבוע בכל שבוע (עם פירש"י, או שמו"ת וכיו"ב) - התאריך הכי מוקדם בו משלימים את התורה הוא יום הכיפורים כשחל בשבת, שבו מסיימים לראשונה את פרשת וזאת הברכה (וחוזרים עליה בשני השבועות הבאים).
[בשנים האחרות מסיימים בשבת שבתוך חג הסוכות]
שמעתי שפעם הורה הרבי מליובאוויטש שגם בלימוד זה יש להתכיף התחלה להשלמה, וללמוד מיד לאחר מכן את התחלת התורה.

[פרי יהושע]

להעיר, שהלומדים פרשת השבוע בכל שבוע (עם פירש"י, או שמו"ת וכיו"ב) - התאריך הכי מוקדם בו משלימים את התורה הוא יום הכיפורים כשחל בשבת, שבו מסיימים לראשונה את פרשת וזאת הברכה (וחוזרים עליה בשני השבועות הבאים).
[בשנים האחרות מסיימים בשבת שבתוך חג הסוכות]
שמעתי שפעם הורה הרבי מליובאוויטש שגם בלימוד זה יש להתכיף התחלה להשלמה, וללמוד מיד לאחר מכן את התחלת התורה.

סברא קשה להתחיל בראשית קודם שהציבור סיים, הלא כל העניין להיות חלק מהציבור דהינו "לסיים פרשיותיו עם הציבור", בכלל נראה שדרכו של האדמו"ר הנ"ל לתת ליחיד את תפקידי הציבור ראה ערך ספרית העומר לעובר קו התאריך שסבר שיש ליחיד שבועות פרטי, אולי זה שייך למכלול חשיבתי מסויים, [אבל כמובן מאד לא מקובל].

[עזריאל ברגר]

להעיר, שהלומדים פרשת השבוע בכל שבוע (עם פירש"י, או שמו"ת וכיו"ב) - התאריך הכי מוקדם בו משלימים את התורה הוא יום הכיפורים כשחל בשבת, שבו מסיימים לראשונה את פרשת וזאת הברכה (וחוזרים עליה בשני השבועות הבאים).
[בשנים האחרות מסיימים בשבת שבתוך חג הסוכות]
שמעתי שפעם הורה הרבי מליובאוויטש שגם בלימוד זה יש להתכיף התחלה להשלמה, וללמוד מיד לאחר מכן את התחלת התורה.

סברא קשה להתחיל בראשית קודם שהציבור סיים, הלא כל העניין להיות חלק מהציבור דהינו "לסיים פרשיותיו עם הציבור", בכלל נראה שדרכו של האדמו"ר הנ"ל לתת ליחיד את תפקידי הציבור ראה ערך ספרית העומר לעובר קו התאריך שסבר שיש ליחיד שבועות פרטי, אולי זה שייך למכלול חשיבתי מסויים, [אבל כמובן מאד לא מקובל].

כנראה לא כתבתי ברור:
הוא לא אמר שצריכים למחרת ביום ראשון להתחיל פרשת בראשית, אלא למחרת באמת לומדים שוב את וזאת-הברכה, ורק באותה השבת מיד עם סיום "לעיני כל ישראל" לומדים פסוק אחד (או כמה פסוקים) מבראשית - בשביל "הענין".

[לעומקו של דבר]

למעשה אף שבמה שהבאת מס' העיטור כתוב שטעם המנהג היה להתחיל עוד לפני שגומרים, ומשמע שסיום התורה כן היה בשמח"ת כמנהגנו, אמנם נראה שמקור המנהג היה לפי אלו שגמרו את התורה בשבת שובה, שיראו שהשטן יקטרג ביו"כ על ישראל שיותר לא ילמדו בתורה. (אולי בפרט במקרה שלא הספיקו קריאת יום ב' לפני יו"כ ושם לקרוא יו"כ).
כן נמצא אצל רבי יהודה אלברצלוני:
(מתוך תולדות חג שמחת תורה, יערי)

[לעומקו של דבר]

שוב נראה שכן הביאור גם בבעל העיטור, שיש סתירה מרישא לסיפא ובס' העיטור כ' "וכיוצא בה מצינו בהגדה בעשי"ת השטן מקטרג שהרי סיימו את התורה ואין שווין לפיכך נהגו לקרות בראשית ביוה"כ במנחה ויהי ערב ויהי בקר וא"ל הקדוש ברוך הוא הרי ישראל זריזים שעדיין לא השלימו את הסדר ומתחילין בראשית. וכן נוהגין בב' ישיבות".

ולשון ראשון עיקר, וסיפא י"ל. או אולי לשנות הנוסח.
ובפרט שאם קוראים סדר פרשיות כרגיל, מה שייך לשטן לקטרג, מהי"ת ביו"כ שלא יקראו בראשית אחר שיקראו וזאת הברכה. (אמנם גם אחרי וזאת הברכה צ"ע מניין לשטן להוכיח שיפסיקו, וי"ל)

[פרי יהושע]

להעיר, שהלומדים פרשת השבוע בכל שבוע (עם פירש"י, או שמו"ת וכיו"ב) - התאריך הכי מוקדם בו משלימים את התורה הוא יום הכיפורים כשחל בשבת, שבו מסיימים לראשונה את פרשת וזאת הברכה (וחוזרים עליה בשני השבועות הבאים).
[בשנים האחרות מסיימים בשבת שבתוך חג הסוכות]
שמעתי שפעם הורה הרבי מליובאוויטש שגם בלימוד זה יש להתכיף התחלה להשלמה, וללמוד מיד לאחר מכן את התחלת התורה.

סברא קשה להתחיל בראשית קודם שהציבור סיים, הלא כל העניין להיות חלק מהציבור דהינו "לסיים פרשיותיו עם הציבור", בכלל נראה שדרכו של האדמו"ר הנ"ל לתת ליחיד את תפקידי הציבור ראה ערך ספרית העומר לעובר קו התאריך שסבר שיש ליחיד שבועות פרטי, אולי זה שייך למכלול חשיבתי מסויים, [אבל כמובן מאד לא מקובל].

כנראה לא כתבתי ברור:
הוא לא אמר שצריכים למחרת ביום ראשון להתחיל פרשת בראשית, אלא למחרת באמת לומדים שוב את וזאת-הברכה, ורק באותה השבת מיד עם סיום "לעיני כל ישראל" לומדים פסוק אחד (או כמה פסוקים) מבראשית - בשביל "הענין".

אם באמת לא התחילו הציבור אין בזה עניין של משלים פרשיותיו וכו', ואם כדי לסיים ומיד להתחיל זה נראה לא שייך רק בלימוד פרטי, אבל כיון "ובענין" עסקינן ליבא דאניש אניש.

[לענין]

שוב נראה שכן הביאור גם בבעל העיטור, שיש סתירה מרישא לסיפא ובס' העיטור כ' "וכיוצא בה מצינו בהגדה בעשי"ת השטן מקטרג שהרי סיימו את התורה ואין שווין לפיכך נהגו לקרות בראשית ביוה"כ במנחה ויהי ערב ויהי בקר וא"ל הקדוש ברוך הוא הרי ישראל זריזים שעדיין לא השלימו את הסדר ומתחילין בראשית. וכן נוהגין בב' ישיבות".

ולשון ראשון עיקר, וסיפא י"ל. או אולי לשנות הנוסח.
ובפרט שאם קוראים סדר פרשיות כרגיל, מה שייך לשטן לקטרג, מהי"ת ביו"כ שלא יקראו בראשית אחר שיקראו וזאת הברכה. (אמנם גם אחרי וזאת הברכה צ"ע מניין לשטן להוכיח שיפסיקו, וי"ל)

אולי מה שכתב העיטור 'שעדיין לא השלימו את הסדר' פירושו הוא שעדיין לא נגמר השבוע, מפני שיוה"כ הוא ביום חול, ואילו הזמן המתבקש לקריאת פרשת בראשית הוא רק בשבת הבאה.