פורום אוצר החכמה

וכעת ראיתי בספר ליקוטי מהרי"ח חלק ג' שכתב בזה הלשון "ועיין בח"י שאנו מתחילין 'ויאמר יהושע אל העם התקדשו' וכן הוא במהרי"ל ובלבוש ובמחזור ויטרי. והוא קפיטל ג' פסוק ה'. ולכאורה משמע שאומר משם ואילך כסדר . אך בסידור ר"ע כתב שמפטיר ביהושע 'בעת ההיא' ומוסיף בתחילה שני פסוקים, 'ויא...

ייש"כ למעט דבש. בתחילה היה תמוה בעיניי דבריו "ולשון החק יעקב ומנהגות וורמייזא לא נראה שהכונה לקרוא הכל ברצף, אלא כוונתם רק לציין היכן מתחילים והיכן מסיימים, ולא ציינו את מקום הדילוג באמצע", כיצד ייתכן שלא יציינו שיש דילוג. אבל אחר כך הסתכלתי במנהגות וורמייזא בנוגע להפטרת יום א' דשבועו...

במגילה (ל"א.) איתא שבפסח מפטירין בפסח גלגל, ופירש רש"י (על פי הגהות הב"ח) שהוא ביהושע "בעת ההיא", דהיינו פרק ה מפסוק ב. וכן פסק בשו"ע או"ח סימן תפ"ח סעיף ג'. אמנם במחזורים וכן בתיקוני קוראים מופיע מנהג להוסיף בתחילת הקריאה שלושה פסוקים מיהושע פרק ג' (פסוקים ה ...

הכתב והקבלה פרק כ"א פסוק ט"ו - "אם ביום הגמל את יצחק הוא כפשוטו, וכדעת רבנן ביום שנגמל מחלב, היה ישמעאל אז כבן ט"ו שנים. ולרב אחא ד"יום הגמל" הוא ביום שנגמל מיצר הרע והיינו בשנת י"ג ליצחק, אם כן היה ישמעאל אז כבן כ"ז שנה, ואמאי קראו ילד. לפי שמחמת חולשתו וחליו...

שמעתי לאחרונה מדרשן אחד שאמר שהטעם שבני ישמעאל אינם נקראים ישמעאלים אלא ערבים, זהו משום שהם אכזריים כעורב (עיין כתובות מ"ט: וברש"י על הפסוק בתהילים "לבני עורב אשר יקראו" ועוד). ואותו דרשן ציין זאת בשם מהרש"א בסנהדרין. לא מצאתי מקורו, האם מישהו מכיר מקור לדברים האלו ?

מעבר לדבריו הנכונים של צופה ומביט, עוד יש להוסיף שאצל יונה הנביא יש התיחסות שהקב״ה שולט בשמים ובארץ - ״אלוקי השמים… אשר עשה את הים והיבשה״. ומה שלא הזכיר לשון ״אלוקי״ גם על הארץ, עיין ברד״ק שם. אבל בדברי אברהם אבינו יש התייחסות רק לשליטתו של הקב״ה בשמים.

וזה לשון הבחור בספר התשבי - פרע, רבותינו ז"ל הרגילו הרבה בזה הלשון בלשון תשלום, כגון מי שפרע מדור המבול וכו'...וממנו נגזר פורענות... וכן כל לשון נקמה כמו "נקום נקמת" (במדבר לא, ב) "אתפרע פורענות"... ולא נמצא בפסוק משורש זה רק "בפרוע פרעות" (שופטים ה, ב) לפי דעת קצת...

אב שהוא סמוך הוא בפתח וכשאינו סמוך הוא בקמץ אם יש סידורים שכתוב בהם אחרת אז זו טעות וא"צ שום ראיה לסתור עיין אלף למגן במטה אפרים סימן תקפ"ב ס"ק ל"ב וזה לשונו "אב הרחמים. ויש לומר האל"ף קמוצה, כי הוא יתברך הרחמים בעצמו. ואם האל"ף פתוחה, שפירושו אב של הרחמים, הנה הר...

בפרשת השבוע נראה שיש דוגמה ״עד מקום שכם עד אלון מורה״, וכתב רש״י שאלון מורה הוא שכם, והוא מגמרא סוטה ריש פרק שביעי. כלומר זו עיר שהיו לה שני שמות - אלון מורה ושכם.

הכלל שמילה סגולה במקור מקבלת קמץ בסוף פסוק (או קטע וכו') נכון ברוב המקרים. כמו כסף לחם ועוד. אך יש ברד"ק רשימה של 25 מילים יוצאות דופן שלא משתנות, כמו מלך תבן ועוד. היש אדם אשר יודע על איזה כלל או דבר משותף למילים אלו? תמיהתך כבר נמצאת בין הראשונים, ראה דברי האבן עזרא בשמות ה', ז', ד"ה לל...

תוספת קטנה להשלמת העניין. סידור דרך שיח השדה התפרסם במספר מהדורות, ובמהדורה האחרונה משנת תפ"א, שינו עורכי הסידור וניקדו בקדושה נְבִיאֶךָ. הרז"ה בשערי תפילה שלו העיר שכן צריך לומר, וגם רבינו היעב"ץ בלוח ארש תמך בכך (חלק א' סימן קמ"ז), אם כי לא מטעמיה דהרז"ה. ובסידור אזו"...

חשוב להדגיש כי גם בצורת הניקוד נְבִיאֲךָ וגם בצורת נְבִיאֶךָ הכוונה לנביא אחד, וההטיה היא בלשון יחיד. אם מדובר היה בנביאים בלשון רבים, צורת המילה הייתה צריכה להיות נְבִיאֶיךָ עם יו"ד. השינוי הוא רק אם מדובר באמצע משפט במקום שאין הפסק, ואז הניקוד הוא נְבִיאֲךָ, ואם מדובר במקום הפסק במשפט, הניקוד...

'וישק' מלעיל - כנראה משום נסוג אחור. לא כי, אלא ההגיה היא מלעיל כמשפט העתיד המקוצר. השווה: 'ויחד', 'ויחן' דבסמוך. לענ"ד הכוונה הייתה בגלל נסוג אחר. דלכאורה העתיד המקוצר הוא מלעיל כאשר ההברה לפני האחרונה אינה מודגשת, כמו 'ויחד' או 'ויחן'. אבל וישק, בגלל הדגש בש', הרי שההברה לפני האחרונה היא הבר...

א. לָנוּ הַמָּיִם. 'לנו' מלעיל, ואם קרא מלרע – משמעותו לשון לינה. ב. בימי אברהם היה שם העיר 'באר שבע', בקמץ. א. גם במשמעות לינה המלה 'לנו' היא מלעיל, כמשפט הפעלים מגזרת נע"ו. (להזכיר המעשה באנשי פפוניא, שבאו אצל רב מתנה בחצביהם לבקש מים שלנו.) ב. אין לדבר יסוד, שכן אין קיים בלשון הקודש כלל מלה...

[quote="מעט דבש"]עוד לא זכינו ל'אם למקרא' על פרשת ויצא.


לצערי בתכריך כתבי היד חסרות כעת מספר פרשיות, על כן לא הובא כאן על פרשת ויצא.

ו, יט יהיו, שוא נח ונהגו לקרותה בנע. (וכ"ה לקמן ט, יח. ולקמן י, ח לגבי להיות). צ"ב איך קורים שוא נע באות ה'? ולקמן ט, ב כתב יהיה שוא נח ולא כתב שנהגו בנע ח, כא כי יצר, להפריד ביניהם. היו"ד בכי לא נשמעת י, כה יקטן קמץ גדול בי', צ"ל קטן בנוגע להערה על "ונהגו לקרותה בנע"....

ימחלו לי נא הרבנים המומחים על חוסר הבנתי/ידיעתי, אך לא הבישן למד: בענין "אררה" (ה' כ"ט) במפיק ה"א מי שקרא בלא מפיק ה"א - שינה המשמעות ויחזור? איני יודע אם שינה משמעות, אך השמיט אות מהמילה. שכן "אררה" מסתיימת באות ה' שנשמעת, ואם קרא בלא מפיק ה' לא קרא אות מהמילה. ו...

יישר כוח לאיש ספר על היוזמה והרעיון לפרסם כאן את אם למקרא השלם מכת"י של הגרש"ד זצ"ל. כולי תקווה ותפילה שאצליח לערוך מדי שבוע את ההערות על פרשת השבוע של השבת הקרובה. אחזור ואדגיש (כפי שנכתב בגיליון), כי ההערות בכתב יד על פרשת בראשית מצומצמות ואילו על שאר הפרשות ישנן הערות רבות יותר. תו...