לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
כידוע לרגילים בתורת החזו"א מהשחור קשה מאוד להבין עומק ואמיתת דבריו(שמעתי פעם מחכ"א שיותר אפשר להבין דברי החזו"א מקריאת מפתחות הסימנים בלבד, שרואים את סדר הסוגיא כפי שלמדה. מאשר מלימוד הערה או שתיים בספר השחור) אלא שבמהדורה הרגילה קשה לפעמים למצוא דברים בפרט הנמצאים בכרכים אחרים אך כש...
ישנה אפשרות נוחה מאוד ב"מפרשי" שעל ידי לחיצה פעמיים על הגזיר נפתח כל העמוד בהדגשת הגזיר הקשור לעניין. כך אפשר לראות בגדול יותר וכן לראות הערות המופיעות בשולי הגיליון. דא עקא שלפעמים הגזיר המופיע בחלונית מורכב משני עמודים ואז בלחיצה מופיע רק העמוד הראשון.
אני מקווה שההודעה קשורה למקומה, פשוט לא מצאתי מקום אחר לכתוב אותה. משום מה שמתי לב שבתוצאות חיפוש יש ספרים שמופיעים כמה פעמים, דבר שמקשה את קריאת התוצאות. תקנו אותי אם אני טועה.
ספר תורת גיטין להגאון ר' יעקב (לוברבוים) מליסא על סדר המסכת, מופיע באוצר רק בגירסה ישנה ואותיות שבורות. יש להוצא' וגשל מהדורה יפה יותר. וכן ב'קובץ מפרשים' (כלילת יופי) מופיע בההדרה חדשה.
סגי נהור כתב:אם כן, יהודי אשכנזי בלונדיני הוא בהכרח צאצא לנכרים בני אירופה.
משונה ביותר לחשוב שמשפחות שלמות הן בעלי צבע עור בהיר בגלל איזה גר אחד שבטל בשישים מזמן. בפרט שידוע שאדם שיש לו שני גנים כהה ובהיר (מאביו ואמו) בד''כ הגן הכהה הוא השולט.
מים אחרונים הרגו את הנפש מים ראשונים האכילו בשר חזיר. תמוה שאומרים להזהר במים אחרונים שמא יהרוג את אשתו וכו'. ההסבר בזה (שמעתי, ופשוט) דכוונתם להמחיש דמי שאינו נוטל מים אחרונים יוצא מטונף לשוק, ומי שאינו נוטל מים ראשונים, במה שונה סעודתו מסעודת גוי? והביאו לזה מעשה קיצוני שממחיש את זה.
בישיבה שלמדתי היו ויכוחים לפעמים על המזמן שמברך ברכה ראשונה מהר שעי''ז לא יוצאים חובת זימון לפי הרמ''א כיוון שאי אפשר לשמוע את המילים שאומר. ובתוך הויכוח בחור הציע שעכשיו הוא יאמר מהר את הברכה ויעצור באמצע, והשומעים יאמרו היכן הוא עצר. אכן כך היה וכשהוא עצר אמרתי ששמעתי שאמר עד "כי הוא קל זן&qu...
לאחרונה נוסף כרך "יפה מראה" על נדרים שיעזור מאד ללומדי המסכת כעת. כמ"כ מראי מקומות "אהל תורה" שיעזור רבות ללומדים בבתיהם ללא מ"מ מסודרים מישיבתם. ייש"כ
והנה הנחיות שפורסמו עכשיו: תותר התפילה בהשתתפות של עד 19 אנשים במרחק של עד 500 מטרים ממקום המגורים או ממקום העבודה בשטח פתוח תוך שמירה על מרחק של 2 מטרים לפחות בין אדם לאדם. אני מניח שההיתר של 19 איש לא יהיה מוסכם על כל הרבנים, שהרי רה"מ התיר רק 10 איש, ורק בלחץ שרים מסויימים הותר עד 19 איש, ו...
שמעתי על חיידר בירושליים שבפתח היה מודעה מטעם הנהלת החיידר שהת''ת סגור על פי הוראת משרד הבריאות ובסוף המודעה היה כתוב בקטן "די אריינגאנג ארום" (הכניסה מסביב. ביידיש)
בשלמא במקום שאפשר להודיע ע''י גוי ניחא. אבל בהרבה פעמים זה לא ריאלי. ולצאת בפסק הלכה לציבור להרים טלפון בשבת בלי לחלק זה מאוד משונה... (גם בצירוף טענתך השניה).
נתון ששמעתי היום ברדיו מפי פרופ' ששכחתי את שמו: באיטליה מתו משפעת שנה שעברה 18 אלף, לעומת זה בישראל כשלוש מאות. הרי שאין דמיון לאיטליה משום צד. ראה: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=73&t=49823&hilit=%D7%91%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%94&start=160#p609201 וחוץ מזה, זה שבישראל...
המשפט "אלמנה לכה''ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט" מופיע הרבה בש''ס על אף שבהרבה מהמקומות אינו מדוייק מחמת שאיסור חלוצה אינו אלא מדרבנן, אבל מכיוון שזוהי רשימה קבועה של הפסולים המצויים לכהנים נקט נמי חלוצה אגב גררא דלישנא. ובחלק מהמקומות העירו כן בתוס'.
ייש''כ על המיזם מפרשי האוצר! ראיתי שאחד מהעורכים כתב שישנה תוכנית שהקוראים יוכלו להוסיף קשורים, בכל אופן עד אז לדעתי כדאי שיהיה אשכול של הודעות על מפרשים שאפשר להוסיף. דבר שנתקלתי לדוגמא: ב''ק דף קח. תוס' ד''ה וחזר, בקטע האחרון שלו (שאגב, אין עליו שום מפרשים, ולא הבנתי אם כן למה חלקו את זה לקטע נפרד...
א' אם יש סכנה בכך שידבר עם שכניו, יש לחייבו משום ספק פיקו''נ להתנהג כאילו הוא אומת כחולה קורונה, וח''ו להתיר לחלל שבת. ב' שמעתי פעם שמקשי הטלפון עובדים באופן שישנו סוקר אלקטרוני בתוך המכשיר שכל חלקיק שניה בודק האם נלחץ כפתור, ואם מגלה שנלחץ כפתור הוא עונה לשיחה. וממילא עצם הלחיצה אינה איסור והוי ממ...
שנינו "ושכנגדו חשוד על השבועה ה''ז נשבע ונוטל" ובב"ק קה. אמרי' דדרשינן מדכת' "ולקח בעליו ולא ישלם" דכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין. וא''כ מסתבר' דהיפוך שבועה הוא דין דרבנן. השאלה היא: מה היה לולי התקנה של הפוך שבועה? האם החשוד היה נפטר או שהיה משלם ולא היה יכול להפטר ע'...
בעניין איך להפחית את ההתקרבות בעת קריאת התורה. הורו הגאונים ר' משה שטרנבוך שליט''א וכן הורה הגאון ר' שבח רוזנבלט שליט''א שהקורא יעמוד במקומו (ויקרא מחומש) ויוציא את הקורא בברכותיו והקורא יוציאו בקריאה. שמעתי עצה טובה שיוציאו שני ס''ת, אחד לעולה ואחד לקורא, כך גם יקרא העולה מתוך ס''ת, וגם הציבור ישמע...
בעניין איך להפחית את ההתקרבות בעת קריאת התורה. הורו הגאונים ר' משה שטרנבוך שליט''א וכן הורה הגאון ר' שבח רוזנבלט שליט''א שהקורא יעמוד במקומו (ויקרא מחומש) ויוציא את הקורא בברכותיו והקורא יוציאו בקריאה. שמעתי עצה טובה שיוציאו שני ס''ת, אחד לעולה ואחד לקורא, כך גם יקרא העולה מתוך ס''ת, וגם הציבור ישמע...
. דברי ר' יצחק זילברשטיין שהמחכה לתוצאות בדיקת דם ירים הטלפון בשבת בשינוי וילחץ על המקשים בגב ידו. ותמיהני, א' מה הפיקו"נ והצורך הגדול לדעת האם הוא חולה קורונה, ואם כדי להודיע לסובביו שיכנסו לבידוד, עד כמה זה ספק פיקו''נ אם יודיע להם מיד במוצ''ש? ב' ידועים דברי החזו''א שהמניח קדירה על האש בגב ...
בהקשר לנושא של כדאמר רב פלוני... יש נושא דומה מאוד של: "מני מתניתין...", אמנם בד''כ זה מובן שהגמ' רוצה לדעת מיהו התנא של הסתם משנה. אבל יש בשבת ד. דבר תמוה, הגמרא שואלת על המשנה שחייבה בחטאת את העני שהניח ביד בעה''ב ולהיפך, "והא בעינן עקירה והנחה ע''ג מקום ד' על ד'" והגמרא אח''כ ...
כשמדייקים זה לא בגלל שכל שינוי בנוסח יש ליישב עליו שבעה נקיים, אלא קדמה כאן הבנה או שהקריאה הטבעית לימדה על הבנה זו, ולא רק דיוק טכני יש כאן, אלא "לבי אומר לי" יש כאן. מסכים! אם הבנתי את כוונת הכותב נכון... שמעתי מחכם א' שיש ב' סוגי דיוקים. יש דיוק שאני אומר שודאי מה שכאן הרמב''ם כתב גזיל...
אשל אברהם (בוטשאטש) סימן קמב - ואם אין מי שמראה בספר תורה הק' על כל תיבה ותיבה אי אפשר מבלי שיצאו כמה תיבות מפה הקורא קודם ראותו אותם בספר תורה הק' מחמת מהירות מצד טרחא דצבורא. ונראה דשייך גם בזה תוך כדי דיבור כדיבור דמי וכיון שמביט תוך כדי דיבור בתוך הספר התורה הקדושה אין חשש. דברי הבוטשאטשער הוא ...
זה פשיטא בגלל שכל פסולת גורן ויקב שמסככים בה יש בה מעט אוירים בשונה מנסרים שהם צפופים, ואם האויר לא מצטרף נפל בבירא התירא דנוטל אחת ומניח אחת. בקשר לחילוק בין לבוד בין כשר לכשר לבין לבוד בין כשר לפסול, זה בדיוק מה שרציתי להוכיח דבאויר בין כשר לפסול פחות אומרים לבוד (לעניין לצרף לשיעור לכה''פ) והסברא...
א. הסברא שצריך רוב כדי שיהא שם סוכה לכאו' יש לדחות דהרי הא פשיטא דאם באחד מהאוירים יהא פסל ויהא אויר בתוך הפסל תהא הסוכה כשרה, דאע''פ שעתה אין רוב סכך כשר מ''מ האויר מצטרף לפסל להחשיבו רוב. וא''כ הדרא קושיא לדוכתה,דהוי כלהשלים לז''ט. ב. אף שיש כבר שם גג עדיין יש כאן סברא דמאי חזית וכו' כמ''ש.
על ראשון ראשון... א. הוכחתי מהא שכתב רש''י טו. ד''ה "דהשתא הוה ליה פסל שנותן שם מרובה על השפודים" משמע דדוקא ע''י שהפסל מרובה על השפודים הסוכה כשרה. אבל אם הפסל לא מרובה על השפודים אע''פ שהאויר משלימו להיות מרובה על השיפודים אי''ז מועיל. (ודוחק לומר בלשון רש''י שכוונתו שעל ידי לבוד הוי הפס...