לענ"ד כוונת הרש"ר קצת שונה. אילו בעלי מומים היו כשרים לעבודת המזבח, היתה נוצרת הרגשה, שהמזבח והמקדש לא באו אלא לנחם אומללים, אבל אדם שלם, שאין לו צורך בניחומים, אין לו מה לחפש שם. המסר בכך שרק אנשים שלמים כשרים לעבודה, הוא כדי לחדד שעבודת השם איננה ענין של קבלת נחמה על אומללות, אלא כפיפה ...