פורום אוצר החכמה

בספר המספיק לעובדי השם מהד' דנה בתחלת הפרק על ברכת מזון כותב ראב"ם שהאוכל לחם כאשר הוא כבר שבע, אינו מחוייב בבהמ"ז אלא מדברי סופרים, משום שנאמר ואכלת ושבעת, ובמקרה הזה שביעתו אינה תוצאה מאכילתו. וכן בשו"ע הרב סו"ס קצז הוזכר ענין זה בדרך אגב, שהאוכל והוא שבע אינו יכול להוציא אחרים...

כמדומה, ש'עד צית שמיא' הוא התרגום השגור להגעה אל השמים וכיו"ב. לדוגמא : "ומגדל וראשו בשמים" (נח יא, ד) , "וראשו מגיע השמימה" (ויצא כח, יב) , "ואם יעלו השמים" (עמוס ט, ב) , "כי תעלה בבל השמים" (ירמי' נא, נג) , ועוד רבים - כולם נתרגמו "עד צית שמיא&quo...

במלכים ב (ב, יא): "ויעל אליהו בסערה השמימה", ותרגם יונתן "וסליק אליהו בעלעולא לצית שמיא". והנה הביטוי "צית שמיא" משמעו: לצד השמים, לכיוון השמים.וכמו בתרגום הפסוק "ערים גדולות ובצורות בשמים"(דברים א כח) שתרגמו אונקלוס "עד צית שמיא" והכוונה ברורה כמו ש...

ראיתי מציינים שהביטוי מבוסס כנראה על הגמרא בכתובות קד, א. עיי"ש. יישר כח. אם תוכל לכתוב מי ציין לשם. כעת מצאתי כעין זה בהשכבה בנוסח הספרדים: וְיִלָּוֶה אֵלָיו הַשָּׁלוֹם וְעַל מִשְׁכָּבוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב: יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ׃ וזהו מתאים ...

בענין הכינוי 'נביא' זכור לי שישנה תשובה לרבינו אברהם בן הרמב"ם (מופיעה בסוף ספר מלחמות ה' שהוציא הר"ר מרגליות, הוצאת מוה"ק) שם מאריך להוכיח ממקורותינו שדוד ושלמה היו נביאים. אך גם זכור לי מהיכן שהוא שיש שפקפקו בייחוס תשובה זו לראב"ם. גם עולה בדעתי עתה ענין ההתנבאות של שאול אצל שמ...

בחיפוש במקורות חז"ל לא נמצא ביטוי זה כלל. וגם במקומות שנמצא- מעיון בכתבי יד עולה שזוהי תוספת מאוחרת (כגון במשנה סוף קידושין, באבות -עשרה נסיונות נתנסה אאע"ה ועוד). מהיכן מגיע ביטוי זה, וכן מה משמעותו? האם יכול להיות שמקורו אינו יהודי (בויקיפדיה כתוב שכך מכנים המוסלמים את נביאיהם)? אודה למי...

בחידושי הרי"פ פערלא למנין המצוות לרס"ג (עשה קנז, על מה שכתב רס"ג ששבועות בששה בסיון) כתב שמכח קושיא זו יש להוכיח כשיטת רס"ג ודעימיה שמימות משה רבינו היו מקדשים החודש על פי החשבון, ולכן תמיד יום החמשים היה יוצא בו' בסיון. וע"ש שיישב הקושיא מר"ה עצרת פעמים בחמשה וכו', ע&q...