פורום אוצר החכמה

במסתרים כתב:

רוח ממללא כתב:עיין

משם אין ראיה כי כשכותבים בלי ניקוד רגילים להוסיף אותיות, וכמו שגם אתה כתבת עיין ולא עין

לא הבנת. עיֵן שם היטב

חד ברנש כתב:אחרי שחייבוהו לאומרו בעמידה, מהר מאד יגיעו לאמירתו ברגליים צמודות, כדוגמת התהליך שעבר על אמירת קדושה ברגליים צמודות.

איזה תהליך? מפורש בשו"ע קכב ס"ב בשם תה"ד

צ"ע חיפשתי הרבה באוצר ולא מצאתי כלום

שו״ע סימן נח - כוותיקין (פי׳ תלמידים כו׳) מי כתב דבר זה? מה המקור לפירוש זה? מה שייכות תלמידים לוותיקין? ערוך ערך וותק:ותק (ברכות ט) ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה (ר"ה לב) ותיקין היו משלימין בתורה פי' תלמיד ותיק (א"ב פי' אותיק בלשון יוני איש בעל מדות ומעלות טובות ) ומן הנראה שאין כוו...

כוונתך לפשטא זקף קטן מן הסתם. כעקרון במילים יותר ארוכות יבוא זקף קטן ולא גדול. בערך אם יש בהן ארבע תנועות. ליתר דיוק, הטעם המכונה בטעות "פשטא זקף קטן" מופיע כשההברה שלפני פני ההברה המוטעמת היא סגורה, ולפניה הברה נוספת (או עכ"פ שבא). כינויו בפשטא שוגה לאמיתה\שכן מיקומו בתיבה הוא בתחיל...

אשרי יושבי ביתך כתב:כשכותבים "ואמר רבינו הגאון וכו'",
כותבים עם יו"ד או בלי יו"ד?

רבנו, או רבינו?

עיין סנהדרין ע"א ע"א רד"ה בקולנו: "חד קול משמע מדלא כתיב בקולותינו או בקולינו ביו"ד"

עתניאל בן קנז כתב:ר' צדוק הכהן כותב עליו שהיה 'משיח בן יוסף'!

איך זה מסתדר עם המובא בסידורים בשם האריז"ל לכוין ב"וכסא דוד וכו'" על משיח בן יוסף שלא ייהרג וכו'?

ה"פני מנחם" אמר שמאז ששמו שם מחיצה הסגולה לא עובדת...

בקינת שאלי שרופה באש של מהר"ם מרוטנבורג זצ"ל (קינה מ"א בסדר הקינות האשכנזי) נמצא ביאור חדש למה ניתנה התורה על הר סיני שהוא הר נמוך יחסית ולא על הר גבוה [ולא מצד שהיה עניו מכל ההרים וכדומה], והטעם שכותב הוא שהקב"ה ראה מראש את חורבן המקדש וחורבן התורה, ולכן מראש נתנה התורה על הר נ...

אפרקסתא דעניא כתב:

אוצר החכמה כתב:סתם שאלת סקרנות. לאבו כביר מגיעים כולם כשהם כבר מתים איך ידע כמה שקל אותו אדם קודם מותו.

מסתמא במסמכים של נפטר ששהה בבית חולים כתוב המשקל שלו.

אם נשקל בביה"ח מסתמא היה חולה וכבר הובא לעיל שהחולה אינו נושא א"ע

לבי במערב כתב:ראה תניא פמ"ג ואילך.

גם פרקים ל"ג ל"ד

שבענו מטובך כתב:

אוצר הגאונים.png

מה הפירוש?
האם הגאון מתכוון לפרש כאן שהקידושין ע"י ביאה היו בעד אחד?
אני זקוק לתוספת ביאור בדברי הגאון הנ"ל.

שמא כוונתו ששם משמע שאפילו בלי עדים כלל חוששים לקידושין וכ"ש בעד אחד, וע"ז תירץ וכו'.

מענין לענין באותו ענין,
הרמב"ם כותב באגרת השמד שע"פ מסורת שמקובלת במשפחתו, הנבואה עתידה לחזור לישראל בשנת תתקע"ד (מקווה שאני מדייק).

הפיסוק המקובל חילק את דברי הזוהר כמו פיוט, כל שורה מסתיימת ב'אחד' - כְּגַוְנָא דְאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד לְעֵלָּא לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵיהּ...

אגב ב"מכתב מאליהו" (ח"ה כמדומני) מסביר את ההבדל בין הלשונות- כל אחד יותר מהשני

שו"ע אורח חיים - סימן תפט ד מי ששואל אותו חבירו בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה, יאמר לו: אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו: היום כך וכך, אינו יכול לחזור ולמנות בברכה. ויש לשאול מדוע האומר אתמול היה כך וכך אינו נחשב כסופר את הספירה של היום בדרך של 'ידות', שהרי סוף סוף אומר בפיו שאתמול היה כך ו...