על זה נאמר, מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת.
מאחר וידעתי שאין כוונתך לפסוק הלכה למעשה, אלא רק לעיין בהלכה למעשה, אמרתי שאין לנו ולחשוש לומר סברות כרצוננו.
ואף זקן ממרא אינו מתחייב אלא במותרים אתם לעשות, ותל"מ.
כדכד כתב:לא כל כך הבנתי מנין לקח מר את החילוקים האלה. מסברא? או יש מקור לכך?
כדכד כתב:מח' ר"ש ורבנן היא אם יש נפקותא מעשית מהטעם אם מדורשים אותואו לא
את הטעם עצמו לכ"ע דורשים
ביקורת תהיה כתב:וירא השם כי שׂנואה לאה להינשׂא לעשׂו.עקביה כתב:איזה מקום יש לפרש "שנואה לאה" - שנואים מעשי עשו בפניה?
ביקורת תהיה כתב:במטותא מינך!עושה חדשות כתב:ב' ביאורים בראש' אם משום לאו שבכללות או משום לאו שאין בו מעשה.
ביקורת תהיה כתב:לט, בולא אתפרש טעמא דמלתא.אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לַעֲקֹר רַגְלֵיהֶם וְלֵילֵךְ עַד שֶׁיִּגְמֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר 'שִׂים שָׁלוֹם'.
לכשיבקע כתב:'מחותני' שכתב הש''ך בהיותו בן כ''ד שנה... ומוכח שהכוונה לחותן אחיו או כעי''ז. העירוני שכן מצוי גם בחת''ס.
ביקורת תהיה כתב:קשקוש.HaimL כתב:נראה שיש לחלק. שבגמרא נדרים כוונתו למעשה עצמו רק שאין כוונתו לגוף פלוני (כגון שהפר לבתו ונמצאת אשתו), אבל היכן שאין בדעתו למעשה כלל (כגון שנוטל לולב, ואין כוונתו בכלל למעשה המצווה), לא מהני תוכ"ד.