אשמח להסבר, אם כבודו מסכים.בברכה המשולשת כתב:יעויין דברי הימים א כט כג
יבנה כתב:1. מצינו שרא ליה מריה גם כשאין בזה חטא אלא טעות, כגון ברכות כה. עירובין כט. וסוכה לב:.
רחמים כתב:אצלינו מודיעים: שבע וחצי קורבנות, רבע לשמונה הודֽו... :-)
HaimL כתב:היה רשום בזכרוני שכך ראיתי באיזה מקום, ולע"ע לא מצאתיו בחיפוש, ושמא טעיתי. ומ"מ נ"ל דראש דברי אמת.
עזריאל ברגר כתב:לא כי, אלא השם "חולין" - קיצור לשון הוא.
כך גם רש"י קורא למסכת זבחים בשם "שחיטת קדשים".
מה שנכון נכון כתב:הכוונה המעשית למשרת קבוע לכל צרכי בעה"ב (והוא חידוש טפי משוליא דנגרי). ותמצא לשון זו במ"ב פט, יח ובש"פ.
איבן עזרא כתב:בימי הראשונים נהגו לכנות את סדר נזיקין "ישועות" (אולי בשביל שלא יתחלף עם מסכת נזיקין, וצ"ע מטהרות)
ראה דוגמא כאן
שמואל דוד כתב:דף לח:
יש להעיר מדוע נקט רש״י דלא ידעו בניהם אם חיים כו׳ ולא כתב נשיהם ובניהם וצ״ע