פורום אוצר החכמה

עץ הזית כתב:ולכאורה מוזר לומר שעשה זאת הגר"א בבהמה טהורה,

למה מוזר לומר כן. בודאי כן הוא הפשטות וכמו שידוע מספרי הפוסקים שדנו הרבה בשאלות בענין בכור בהמה טהורה (עי' למשל בשו"ת חת"ס)

כדמות ראיה מפסחים ק. א"ל רשב"ג לר' יוסי ברבי רצונך נפסיק וניחוש לדברי יהודה חברינו א"ל בכל יום ויום אתה מחבב דברי לפני ר"י ועכשיו אתה מחבב דברי ר"י לפני הגם לכבוש את המלכה עמי בבית . משמע דאין בזה ענין איסור כלל...

נפסק להלכה דפטר חמור נוהג בין בארץ בין בחו"ל, האם ידוע על קיום מצוה זו במשך הדורות - בעיקר בחו"ל - ואם לא, למה? ועי' בס' דרך פיקודיך לבעל בני יששכר שכתב (מ"ע כב) ותמיהני על מה שהעולם מקילין במצוה הזאת [פט"ח] בחו"ל יהא רעוא שתבא לידי המצוה הזאת ואקיימנה. ושם במצוה כג כתב דשמא...

לא מובן הרי כבר כתב כן להדיא.

בשו"ע (סי' תרפה) ס"א ר"ח אדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים כו' ס"ב בשבת שניה כו' קורא זכור כו' ס"ג בשבת שלישי שהוא ט"ו באדר מפסיקין ובשבת ד' שהוא כ"ב באדר כו' קורא פרשת פרה. ס"ה חל ר"ח אדר הסמוך לניסן תוך ימי השבוע ואפי' בע"ש מקדימין לק...

ממ"ש בעבור כבוד האור מבואר שהוא מחמת האור

ייש"כ!

שמעתי פעם ביאור בשם הגרי"ז על תשועתם היית לנצח וכו' בפיוט שושנת יעקב שהוא כמו שכתב הרמב"ם שציוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה ותשועות שעשה לנו והיה קרוב לשועתינו כדי לברכו ולהללו וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחתנו בתורה ומי גוי גדול אשר לו אלקים וגו' האם ידועים...

כמדומני שר' יצחק שטערן (בהג"ר מנחם זאב) זצ"ל מגבעת שאול הוציאו לאור, האם יש למישהו פרטי קשר למשפחה

תודה על העצה הנפלאה.
כמו שכבר אמרתי לעיל הייתי בהרבה חנויות ולא היה

תוכן כתב:

הארי החי כתב:לא ראיתי בשום מקום. אדרבה אשמח אם יש

לא ראית כי לא חיפשת, וכל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתיה.

אדרבה איה מקום כבודו, האם אתה כן ראית והיכן??

לא ראיתי בשום מקום. אדרבה אשמח אם יש

תוכן כתב:

הארי החי כתב:אני רוצה לקנות ספר שיח יצחק על יומא, בכל החנויות (ירושלים) שהלכתי לא נמצא והבנתי שכבר מזמן לא הדפיסו אותו

זה לא נמצא בתוך האוצר פירושים לסוגיהם השונים על מסכת יומא?

יש באוצר אבל אני רוצה לקנות הספר

אני רוצה לקנות ספר שיח יצחק על יומא, בכל החנויות (ירושלים) שהלכתי לא נמצא והבנתי שכבר מזמן לא הדפיסו אותו

גם בבריסק אומרים כוי במלאפום, וחיריק תחת היו"ד.

במסתרים כתב:עיין שו"ת באר משה ח"ח סימן קו https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=508

תודה רבה. כל הרואה שם ישתומם על שנעלם ממנו שהטור הביא ב' שיטות בזה ביו"ד סי' רסה, ובאו"ח ס"ס קפט סתם דאינו הפסק...

כדכד כתב:אם זה לא הפסק לברכה למה שזה יהיה הפסק לקידוש?

משום שלגבי כורת הברית הוא מענינא משא"כ לגבי קידוש אין שום שייכות.

אף להשיטות שיכולים לטעום אחרי הקריאת שם ואין זה הפסק, לכאו' בברית בשבת בבוקר שיש חובת קידוש בודאי הוי הפסק. ויל"ע אם גם ברכת כורת הברית הוי הפסק?

בבעל הטורים פ' יתרו כתב אשת משה אחר שילוחיה פירוש היא כאשתו שאין נושאין גרושתו. והרי אי לא היה לו דין מלך כשגירשה לא מסתבר כלל שתהא אסורה. האם נעשה מלך משעה שאמר לו הקב"ה לך שוב מצרים ??? [ועי' היטב זבחים קב.]

באמת צ"ב וצ"ל לפירושו דכ"ז נכלל בקו' הגמ'

עי' בביצה טז. דשבת ניתנה לישראל בצנעא דכתיב ביני ובין בני ישראל ופריך א"ה לא לענשו נכרים עלה ע"ש. וכתב במהר"ם שיף דכוונת הגמ' להקשות שגר לא יהא מחוייב לשמור שבת "שאינה מצוה עלי רק אומה ישראל לבד".