לעניות דעתי השערתו מוכרחת, כי אם באמת זה היה כתוב בירושלמי המורחב אז גם הראבי"ה היה מביא את זה.תורת המן כתב:הרי דעתו - כנראה השערה בעלמא - שאינו בירושלמי רק ניתוסף המלה ירושלמי ע"י סופר אחד.
לעניות דעתי השערתו מוכרחת, כי אם באמת זה היה כתוב בירושלמי המורחב אז גם הראבי"ה היה מביא את זה.תורת המן כתב:הרי דעתו - כנראה השערה בעלמא - שאינו בירושלמי רק ניתוסף המלה ירושלמי ע"י סופר אחד.
עדיין ייתכן שצריך לגרוס:מתעמק כתב:א) מודינא לו בזה אחר שהעתקת ההמשך (וכבר הודעתי שאין לי גישה לספריות, רק מה שיש באוצה"ח ודומיהן).
אבל הכתוב באותו חומש קדמון הוא טעות שהתחלף לו מדינחאי במערבאי, ודווקא למערבאי יש רק חמש מקומות של חמש תיבות של שתי אותיות אבל כאן כסיה במילה אחת, ולמדינחאי זה שתי מילים.בראנסוויל כתב:דברי המנחת שי, ונקטינן כמערבאי.
מצאנו קרובה ליחיד שחיבר אביו של הרוקח.עושה חדשות כתב:הרי לכאו' הקרובות נאמרים רק ע"י הש"ץ בחזרת התפילה ולא בתפילתו של היחיד.
מדוע זה עדיף על כנף הנראית ממש כזרוע?עזריאל ברגר כתב:לגבי הדיוק לקחת דווקא גרגרת - שמעתי פעם ביאור שהוא מפני הדמיון בצורתו לזרוע כפופה.
לפי הרמב"ם ודאי שכן.אוצר החכמה כתב:האם גם במשכן היה דין להתפלל לכיוון המשכן, ובכלל האם לפני שתיקנו אנשי כנה"ג ח"י ברכות היה דין על המתפלל להתפלל לביהמ"ק?
איזה שו"ת?אחרון התלמידים כתב:ובאותו שו"ת לא דיי לראות מש"כ בסימן נ"ג, אלא גם בסימן נ"ד.
הרשב"א כתב זאת לעיל על דברי ריב"ל, ולא כאן על הגמרא המביאה את מחלוקת רבי וחזקיה בטבריה.קו ירוק כתב:לא ידעתי מאי שייכא ענין ריב"ל לטבריה.
שם באמת יש מקום לדרשו, שאף על פי שהוא לגרמיה - הוא בא שם באופן חריג (במקום תלישא קטנה).במסתרים כתב:כגון הרוקח על מחלת בת ישמעאל (הובא בספר יאר הפסיק הנ"ל),
אדרבה, לכאורה משמע בלשונו שהוא לומד כאן מ"טעם הנגינה", ולא מ"פסיק" המציין הפסקה שאינה קשורה לטעם הנגינה.באמונתו כתב:הריב"א (מבעלי התוספות):ויאמר למחר. כלומ' למחר אשלחם. וטעם הנגינה מוכיח, שיש פסק מן למתי ובין אעתיר...
עקרונית נכון. אבל זה לא סותר את זה שייתכן שהגר"ח גריינימן זצ"ל רצו להחמיר בזה.כדכד כתב:לא חוששים על כל מקום רק על מקומות עתיקים או סמוכים להם
ייתכן ששניהם הלכה רק לגבי העיקרון (שבספק קוראים יומיים, בין בספק הלכתי כטבריה בין בספק מציאותי כהוצל) ושניהם אינם הלכה לגבי הנידון הפרטי (אלא בטבריה הלכה כרבי שודאי ט"ו, ובהוצל הלכה כלישנא בתרא דרב אסי שהיא ודאי מוקפת - וכדרך הרמב"ם ורוב הפוסקים לפסוק כלישנא בתרא).קו ירוק כתב:זה הלכה וזה לא?
סיפיה דקרא אכן מוכיח שבזמן אסא לא היו חומות, אבל אין בו רמז לכך שגם לפני כן היו שם חומות, אלא לכאורה מוכרח שהסייעתא של הגמרא מפסוק זה לכך שהיו שם חומות לפני כן היא מרישיה דקרא מהמילים "את הערים האלה", ומוכרח כדברי הרב קו ירוק.באמונתו כתב:נבנה את הערים, שפיל לסיפי' דקרא.
"רצנו" זה מעין פתיחה, ושי היינו קרבן שזה עניין העבודה (וכחתימה למנהג ארץ ישראל "שאותך ביראה נעבוד").פניני כתב:מה השייכות רצה להמחזיר שהוא החתימה