עיין עקבי יעקבבמסתרים כתב:סוטה כט:
הב"ח מגיה ברש"י 'דהיכא' עיין שם
לכאורה הגירסא שבפנים מובנת היטב, ואפילו יותר מן ההגהה.
מה צורך ההגהה, ומה פירוש דברי רש"י לפיה?
עכ''פ כתב:דף של ספינה כתב:יש כת״י רש״י עמ״ס סוטה?
יש רשימה של קטעים כאן:
https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawi ... 7%98%D7%94
בערקע חייט כתב:מעניין מספר הרב של פעמים שמצינו בש"ס, "רב ושמואל, חד אמר...וחד אמר..."
מדוע זה ככה? האם בכל כך דברי אגדה לא ידעו אמוראי בבל מי מרבותיהם אמר מה? או אולי היתה כאן כוונה מיוחדת להעלם הדברים? ולמה דווקא באלו שני חכמים?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ההקפצה הזו מביאה אותי לכתוב מה ששמעתי מת"ח גדול, שימים אלו נועדו לתקן עניני בנ"א לחבירו, ואילו נושא זה הפך למצב שחכמים מנגחים א' את חבירו בדבר שאינו אלא מנהג, וד"ל.
יהושע בהר''ב כתב:מועדים לשמחה,
מישהו אמר לי היום שיש רש"י עה"ת (הוא לא זוכר איפה...) שממנו משמע שקריעת ים סוף היתה ביום השמיני ליציאת מצרים ולא ביום השביעי. מישהו יודע על מה מדובר, ויכול להאיר את עיניי? אשמח לשמוע. תודה
HaimL כתב:הלכה למעשה, האם נוהגים איסור בקטניות (למי שנוהג איסור בקטניות) מחצות היום עד הערב?
רש״י ד״ה לפי שאינן נעצרין - שאלמלא הן אין העולם מתקיים והאי דאמרינן בתפלה משיב הרוח ומוריד הגשם לאו משום חיוב אלא חוק גשם הוא מזכיר דטל ורוחות מועילות לארץ לתקנה ולנגבה כדבסמוך זיקא דבתר מיטרא כמיטרא
ואולי נקט לשון זה אגב מתניתין.ת"ר בראשונה היו מחללין אף על כולן משחרב בית המקדש אמר להן רבן יוחנן בן זכאי וכי יש קרבן התקינו שלא יהו מחללין אלא על ניסן ועל תשרי בלבד
יוסף חיים אוהב ציון כתב:דוגמא א'. שמול עיניו בשעת האוכל היו דברי המשנ"ב הריני אוכל כדי שיהיה לי כח לעבודתו יתברך.
ב. ומר"ח אלול מול מקום מושבו היה דבוק דברי ר"י בספר היראה משנכנס אלול וכו'.