פורום אוצר החכמה

מלבד שהמכתבים בלתי מובנים (וזה תת רמה של קובץ מכובד להדפיס דברים גולמיים) הרי גם קטנוניותם אינם מכבדים את מושא המאמר. עוד זאת, מצורה עריכת הקבוץ הרי שמו את הרדצ"ה במחלקת הקולמוס והספר האומר, שבעיני העורכים הוא יותר שייך לתחום הספרותי מאשר גאון תורני בעל שיעור קומה, וצא וראה מקומו של הרב ווינטרו...

אם זה נכון מה ששבטי ישראל טוען שיש כאן הבדל בין אשכנזים לספרדים ושהספרדים נהגו במצבות שכובות, הרי יתכן לבאר שסיבת התופעה הספרדית (או יתר נכון הספרדים שהיו תחת שלטון איסלם שזה כולל מזרח התיכון ותורכיה) היא גזירת איסלמיות. ראה מ. גיל 'בממלכת ישמעאל בתקופת הגאונים' ח"א עמ' 281 שמביא מה שגזרו בשנות...

הכל מבואר שם. עוד יש להביא משם לדברי אליהוא מספר המנהיג "ושירת היום ויתפללו בעשרה דכל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה!!!" וסידור ארץ ישראל (נדפס בהלכות ארץ ישראל מן הגניזה) "אין אומרים ויברך דוד בפחות מי'"! (לכאורה ציונו של באשי לעיל לדברי גב"ע צרפתי שלוש הערות על דברי תנאים ת...

מטרת מאמריו של תא שמע וכיו"ב אינה בעיקר למצוא את המקור הראשון או למצות כל מקור (כמו ספריו של אשכנזי, אליעזר בראדט ועוד מלקטים כיוצא בהם) אלא לתת פרספיקטיבה ולמפות את המנהג ומשמעותו. אפשר לחלוק עליו ועל גישתו אך בוודאי לא למצוא המקור הראשון וכו' דוקא במיוחד שאין כל משמעות למקור הנוסף אא"כ י...

הייתי אמור לדעת שאין מקום לחשוד בך שטעית בדבר משנה....

בכל אופן אז לפלא שלא ציינת כאן שכן אסף את כל החומר לתועלת הרבים (לא ברור שאני מבין מה בדיוק קאמרי שכן סגנונו קשה ובדרך כלל לא בהיר ונהיר לפשוטי עם כמוני)

יש כאן פלא שבאשי לא מכיר את העובדה שבארץ ישראל היה זה מנהג עתיק לומר שירת היום מדי יום ומאידך לא היה המנהג כל כך חלוק ופשוט בבבל ורק אמרו בימי שבתות ומועדים (אם כי במאה התשיעית כבר היה בבבל המנהג אך היתה התנגדות וכו' מקצת גאונים). וראה בארוכה במאמרו של תא שמע בספרו התפלה האשכנזית הקדומה פרק ב ושם מב...

הפתגם השנון נודע ומפורסם שהוא לאדמור רבי יואל מסאטמאר, ובטח תמצא אותו בהגדת מהר"י טב

נראה "עילויש". החידוש בהלכה שגדר מצות מצה מצד המצוה הוא אכילת עניית, נראה יותר דרוש מאשר מעוגן בהלכה ממשית. (טובי יש להקשות על כך)

גם בעיני תמוה ביותר, מה זה לנסות השופר בשעת הברכה?

לדברי דראל, היה גאון בשם רבי משה. היה גם ר' משה הדרשן, ר' משה אבן עזרא, היה גם חכם רבי משה בן מיימון שהרמב"ם מזכירו במכתבו לחכמי לוניל שכתב ספר על תפילין. בוודאי עוד רבים לגבי כללות הדיון כאן יש לציין שאביו של הרמב"ם, רבינו מיימון בספרו אגרת הנחמה מדבר על משרע"ה במין קירבה אישית, כאיל...

כעת עיינתי בפנים הספר וראיתי שלא קשה מידי מרבה, וכל הקושיא היא רק לפי ר' יוחנן]

האם כת"ר קרא את ההודעה הראשונה? נאמר שם שבספר מבואר שאחרי החורבן כבר לא היו בקיאים בנגעים, ונשאלה השאלה על ר' יוחנן שהיה בקי בנגעים, והתבאר שנולד מיד אחרי החורבן (או משהו כזה). ועל כך שאלתי ומה עם רבה שהיה זמן רב אחרי החורבן הוהי "יחיד" בנגעים?

נחזור להודעה הראשונה, ומה עם רבה בר נחמנו שהיה יחיד בנגעים שנים רבות אחרי החורבן? דן שם על כך בספר?

כך מבואר במפורש בהקדמה לפרשת דרכים של המהדיר הראשון, ר' יעקב כולי בעל הילקוט מעם לועז. זה שנתיים ימים ביום פקדי לחזות בנועם ה', חזיתיה לרבי מצער נפשיה ברחמי טובא, אמר מר (=רבינו) – "קרבה שנת השבע שנת השמיטה" . שמעתי ותרגז בטני, אז אמרתי אני אל לבי: "ווי לעלמא בההיא שעתא כד תסתלק מניה ...

האם אנשים יצאו מדעתם כאן ובאשכולת אחרים? מביאים הגדה מהמאה ה15 מנירנבורג עוד טרם שחלמו משכילים לבוא לעולם (באיטליה בתקופת הרנסנס, אולי, אך באשכנז?). כותבים כאן בני אדם שכנראה אין להם מושג על התספורת ודרכי הלבוש בתקופה ההיא ומשליכים מתספורת אפס של היום לימים ההם ומחליטים שזה גוי. ושגוי כתב נער והתכוו...

מגדל בבל.

חוצפה מדבר על המאמר על רננ"ר בעל דקדוקי סופרים, ומתעמק מתעמק על המאמר של הרב וויס!

המחבר אינו ר' יהושע כ"ץ אלא אחיו הגאון ר' משה ליב שנספה בשואה. הנ"ל היה עילוי מיוחד ומקורי. האחיין, הגאון הגדול חסידא ופרישא (ללא מליצות והפרזות אלא פשוט הוא התגלמות התואר, ר' חיים ליב שהוא ממלא מקום אביו, אב"ד סדרוהעלי השלים את הספר והוסיף תוספות הרבה יותר מן העיקר. הספר היה הראשון ב...

על הסיבה שהירושלמי לא היה נפוץ וכו' אתה כותב כהשערה או יש לך מקור ברור לכך (נא לציין מנין הוודאות שלך לקביעות מעין אלו). לגבי תוספות וירושלמי, דבר פשוט שמביאים ירושלמי בשפע, וכמובן שאין כל התוס' עשוי מעור אחד ואינם בדור אחד, וקשה אכן לדבר בהכללה הן לגבי התוספות שעל הש"ס והן ממחברי צרפת ואשכנז ב...

בעיקר להבית יוסף שעל פי רוב ההגהות מיימונית אצלו הוא של קושטא, אך מביא גם הגהות אחרות. והדבר מבואר באר היטב במאמרו של הרב דוד דבליצקי בצפונות (רד"ד הנ"ל הוא כמדומה עורכו של ההגהות מיימונית של פרנקל)

הרב שיחתי, דבריך תמוהים, ספרי המחקרים איני בקי בהם, אך פשוט הדבר שחכמי ספרד נהו אחרי הגאונים והבבלי, וזה היה עיקר ובסיס אצלם, אם כי גם הם שהחדירו את הירושלמי הלכה למעשה (כשאינה חולקת על הבבלי) כמו אצל הרי"ף ואף לפניו אצל רבינו שמואל הנגיד, וממקור אחר, רבינו חננאל שהיה אולי רבו של הרי"ף כשה...

מכל הציונים נראה בעליל שההתנגדות לא היתה התנגדות עניינית ותוכנית, אלא שחכמי ספרדים מאוחרים (מלבד חת"ס) חפצו בתפלה הספוגה בקבלה ולא המיוסדת על אדני הפילוסופיה. ביקורת מסוג זה קשה לקרוא אותה התנגדות. (ההתנגדות על שער היחוד יותר מכוונת נגד התוכן כידוע), זה דומה להא שחכמי ספרד בדורות אחרונים הספוגי...

ולכאורה מעיקרא אינו דומה כלל, ביציאת מצרים היה נס גלוי ומשרע"ה היה שליח לבד וכאילו "טפל" לגילוי מעשי ה/, והרי בהגדה לא נזכר משה והכל נקבע שלא ידי שליח וכו', אך לא כן בפורים.

מה הקשר להגר'א, הדיון כאן הוא שגדולי ישראל לא בחלו בשימוש בספרי כומרים וגלחות, מכל המינים. על נצרות מדובר כאן ולא משנה כעת באם זה למען ענינים תורנים או לאו. כמו שמישהו יתרגם בזמינו ספר של האפיפיור על הגיון ופילוסופיה.

אין כונתי להשפעת ליבניץ וכיו"ב, ולא להשערות בעלמא, אלא הכוונה לספר ההגיון שלו שלקוח רובו ממש מספר INSTITUTIONES LOGICAE TIRONUM ADOLESCENTUM מאת הכומר הגרמני בשם מרקוס וונדלין בשנת 1652. השוואה בין הספרים מראה בעליל ללא מקום של ספק כלל שיותר משמונים אחוז של הספר לקוח משם באופן ישר. השינויים הם ...

השאלה היא אם הכונה רק לעון גליון הטמא או לכל כתבי הנוצרים, דלכאורה כל כתביהם הם ע"ז. והנה האברבנאל מביא את תומס אקוינס מגדולי הוגים הנוצרים וכומריהם בספרו מפעלות אלקים מאמר ו ("וטומאש חכם מחכמי הנכרים וגדלום מגדוליהם כתב..) , גם ר' אברהם דה אורירי המקובל המפורסם בעל שער שמים ובית אלקים מבי...