פורום אוצר החכמה

המקרה הנ"ל נקרא מים מרובים? השאלה באיזה שיעור זה נרטב

נראה לי פשוט שמותר דאם לא יוכל להוריד את המים הוי גש"ר וודאי דהוא כבוד הבריות גמור, ובפרט שבזה מנטרל את בית הכסא משימוש דודאי אין לך כבוד הבריות גדול מזה

אם כן עקרת תורת גרף ש"ר דהלא כל עניינו הוא דמותר לפנו אשפה שנוצרה בשבת ולדבריך לא משכח"ל דהא אין מוקצה לח"ש.
למיטב זכרוני אין מקוצה לחצ"ש היינו באיחזי ואידחי והדר איחזי

בכולל בו אני לומד הגיע למסור שיעור דיין מארה"ב העומד בראש קהילה כלשהי, הנ"ל יהודי צבעוני למדי הדוגל בכח דהתירא עדיף ברמה גבוהה למדי ומשכך היה לו חידוש מעניין למעשה והנני להציעו בפניכם ואשמח לשמוע את דעתכם. המעשה נסוב סביב אשה אומללה שנישאה לבעל עם בעיות תקשורת כאלה או אחרות עליהם היא ידעה ...

נפלא ביותר! מזל טוב, תזכה לגדלו לתורה ולחופה ולמע"ט. (האם בנך בכורך הוא? נקרא שמו ישראל ?) או"א. יתברך המברך בכפל כפלים בכל מילי דמיטב. בני בכורי הוא כפי שמשתמע מהשיר. אמנם אין שמו ישראל כי יהונתן יהא שמו על שום שיה"ו נתנו לנו בשלמות גו"נ יתר מכפי שהיה ראוי להיות בדרך הטבע וד&qu...

נחומצ'ה כתב:יפה מאד.

המתחיל במצוה, אומרים לו גמור...
כשם שהחילות בברית המילה לבנך שיחי',
כך תזכה לגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים.

או"א.
יתברך המברך בכפל כפלים בכל מילי דמיטב

חידה נוספת: בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה. מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה פורה דרכתי לבדי אכן לזה כיוונתי ולזה רמזתי לעיל: שהמילה פֹּרֶה בשינוי נקו...

בלדת בני כאשר הכינותי הדרשות להברית והפדיון יצאו תיבות אלו מתחת קולמוסי והרי הם לפניכם.

חידה נוספת: בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה. מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה פורה דרכתי לבדי אכן לזה כיוונתי ולזה רמזתי לעיל: שהמילה פֹּרֶה בשינוי נקו...

לבנון כתב:פיוט לשבת שיש לו אזכור גם בפרשה וגם בהפטרה (בשבת האחרונה).

דרור יקרא??

כדכד כתב:חידה נוספת:
בפרשה ובהפטרה יש מילה אחת זהה באותיותיה אך לא בניקודה ולא במשמעותה. בפרשה נכתבת בכתיב חסר ובהפטרה בכתיב מלא אך אפשר לכתוב בכתיב מלא גם את המלה שבפרשה.
מדובר במלה שאינה שכיחה בתנ"ך

פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה
פורה דרכתי לבדי

שמא ידוע לאי מי על הספר אוצר פדיון הבן להמוהל המפורסם ר' יוסל ויסברג ז"ל.
האם ניתן להשיג אצל בן המחבר ר' משה יבל"ח?

כוונת הרב אור עולם למיטב הבנתי לתהות האם הוא מכוון שהפועל נתן מתייחס לשם הויה ואילו חנינה מתיחס דוקא לשם אלוקים והלא דבר הוא

כוונתך תיעוד שעות העבןדה על המסמך עצמו? זה מופיע בלשונית מידע

באמת שאלה מעניינת, כל הפוסקים בכל מקום כותבים שחלל הוא זר גמור ומאריכים לצטט בעניין, אבל תמיד מוסיפים שכתבו הכהנים וכאן הלא לא כתוב הכהנים.
רק אציין שאינו יכול לומר אשר קדשנו בקדושתו של אהרן.

לדוגמא הוצאת המת: כל המשך פעולתו שלא ברצון הוא, יריעה שנפל בה דרנא: ודאי שמעיקרא לא היה רוצה להכנס לעסק ביש כזו, אבל כעת רוצה בהקריעה בכדי לתקן הבגד, כיבוי פתילה: אינו רוצה כלל וכלל כל הכיבוי וברצונו היה מעדיף שלא יבער כאן אש, וכל פעולתו שלא ברצון הוא, וכן הלאה והלאה. לא הבנתי עיקר החלוקה, בתרוייהו...

להבנתי זה מתייחס לבעל שזוכה בנכסי מלוג של אשתו ועל כן שנה ראשונה מהקרן כדין כל הכנסה ואח"כ רק מהרווח כי על הקרן כבר נתן

שמא אי מי יודע מקור למעשה שנוהגים מקצת(?) אנשים להפריש מעשר כספים רק מיתרת ההכנסות על ההוצאות דהיינו לקזז מההכנסות את ההוצאות ורק אז לחשב חיוב מעשר.

אפשר שזו שאלה של בורים ועמי הארץ ואם כך אודה אם תאירו את עיני ועמכם תלון סליחתי ואיתי תלין משוגתי. מזה שנים אני תוהה מה החילוק בין ברכות המצוות כגון בדיקת חמץ שנפסק שיזהר מלדבר עד סוף הבדיקה ואילו בברכות הנהנין מאחרי שאכל כשיעור יכול לשאת נאומים חוצבי להבות ועדיין אינו נחשב הפסק. באם יש לאי מי מהחו&...

אחר העיון עולה בדעתי חלוקה חדשה בדעת רש"י. יש חילוק אם הנזק כבר קרה או לא, ואבאר. יש מלאכות שעניינן סילוק / תיקון נזק, כגון קורע יריעה שנפל ביה דרנא ותופר אותו הקרע ומפיס מורסא לעשות לה פה שעניינה תיקון הגוף מן המורסא, ורוב המלאכות שעניינן תיקון והשבחת המציאות כבונה ומבשל ודומיהם. במלאכות שהמה ...

אמנם יעויין בדברי רש"י בדף ל"א ע"ב שכתב בד"ה אפי' בפתילה וז"ל: בפתילה נמי ליפטר דחס על הפתילה נמי אינה צריכה המלאכה לגופה דמלאכה היינו כיבוי וכיבוי עצמו אינו צריך לו דאם לא הובערה מעולם הוה ניחא ליה וכו', הרי להדיא שרש"י מפרש לכאו' שגדר מלאכה שאינה צריכה לגופה היינו דב...

אבל אי איכא למתמה, הכי איכא למתמה. דאי טעמא דמחמרינן מספיקא לרבי, דאי על מנה שבשטר הם מעידים, נפיק המנה נכי רבעא אפומיה דהחותם, ה"נ אם יעידו שניים מן השוק על כת"י של המת, בעינן ע"פ שניים עדים או שלושה עדים יקום דבר, וליכא, דכי היכי דבתרי בעינן דנפיק פלגא אפומיה דחד ופלגא אפומיה דאידך...

הגמ' בכתובות (כא.) אומרת וכך נפסק בטור ובש"ע (מו יא) שהאומר זה כתב ידי וזה כתב ידו של חברי ונצטרף עמו אחר מן השוק פסול דנפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דחד. ותמהתי דהלא כל בסיס הקיום של זה כתב ידי הוא מחמת שמעיד על מנה שבשטר ולא על כתב ידו ולכת"י אה"נ בעי שנים (וכדעת ר"י שם). ומהשתא ...

שמעתי באחרונה על סערה שיצאה כנגד הפטריות שהכשיר הבד"ץ לפסח ושמועה התהלכה שהבד"ץ שב בו מכשרותו והסירה מעל הנ"ל.
שמא אי מי יודע לתת פרטים בעניין?

חזינן בדברי רש"י אלו שני הגדרות אשר לכאורה נראים כשני דברים נפרדים, והיינו כי קודם כתב דכל מלאכה שאינה צריכה לגופה אלא לסלקה מעליו הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, ואח"כ כתב עוד הגדרה דברצונו לא באה לו ולא היה צריך לה. וברצוני לדעת האם שני דברים אלו חדא נינהו או הם באמת שני הגדרות. בריש שבת י...

ולעת דודים. יבואו ידידים. בעתירה כלפי שמי מעונה. שריבון עולמים. לאורך ימים. ישכין שכינתו בזה הבית הנבנה. וכל משאלות. בקול מצהלות. ימלא ויהא להם מגן וצינה. וזה המעון. ייוסד לגאון. ממנו יתד ממנו פינה. בנים ובנות. העמלים לקנות. תורה ודעת יראה ואמונה. סביב שולחנו. שתולים כרצונו. גדלים לתפארת ככותרת שוש...

וא"כ למה שני מקורות המידע לא מתאזנים, ולמה צד הצער מכריע את ההבנה? מהלך הדברים הפשוט בעלמא הדין שהוא עולם של רע וחסר, ראה במס"י בתחילתו שמעמיד את התהיה על כך שהנשמה באה לעולם לשבעים שנות ייסורים ומכאוב, והן אמת שטוב (מדומה) רב צפון בהם אבל תהומות הרוע והכאב עמוקים רבות מגבהי שמי האושר ושח...

לא מזמן עיינתי באיזה סידור עתיק שאיני זוכר את שמו, וראיתי שם לראשונה שיר מרתק ומאלף מענייני דיומא שכתב ריה"ל ואמרתי בליבי עט לעשות ואל תמנה טוב מבעליו, והרי שירו לפניכם. יְעִירוּנִי רַעְיוֹנָי וְסוֹד לִבִּי וּמִשְׁאָלוֹ הֲגוֹת דִּבְרֵי תַחֲנוּנָי בְּזִמְרַת אֵל וּמַהֲלָלוֹ וְלֹא אֶתֵּן שְׁנָת ל...