יוצא פוניבז' כתב:יש לציין שהשטמ"ק על ביצה אינו לרב"א כי אם לח"א קדמון. אם כי אין לזה משמעות לעניננו. ולכאו' מדובר בגירסאות שונות בדברי הרא"ה.
שייף נפיק כתב:דובר כאן לא מזמן על ענין שמות האמוראים בזוהר, היכן דובר על זה?
סגי נהור כתב:משל זה מובא הן לענין ההבדל בין הבבלי לירושלמי (וכמארז"ל בסנהדרין: במחשכים הושיבני זה תלמודה של בבל) והן לענין ההבדל בין הראשונים לאחרונים.
דודי צח כתב:שכגון דא נהגו כמה אדמורי"ם חסידיים גם בקביעת הנוסח (גם הקרובים לדורנו - כגון בעל מנחת אלעזר ממונקאטש), ששינו והזיזו מילים לפי רגשות לבבם הטהור, מבלי לצפות ולבקש הכשר אקדמאי ממאן דהו - -
עושה חדשות כתב:יתר10 כתב:ברפאנו.עזריאל ברגר כתב:ויותר פליאה בעיני, שאין מבקשים כלל בשמו"ע שיהיו ילדים.
כך הבאתי לעיל ממשנת רבי אליעזר ומסידור רס"ג.
ברפאנו.עזריאל ברגר כתב:ויותר פליאה בעיני, שאין מבקשים כלל בשמו"ע שיהיו ילדים.
י. אברהם כתב:הערת המהדיר לישמח ישראל
"שמיני עצרת תרמז על העתיד על זמן אשר ה' יהיה אחד וישראל יהיו עם סגולה" (עי' בספר מקרא קודש רבו של הכנה"ג)
שש ושמח כתב:פשוט שהקדמת מנעל או בגד ימין אינו דין אלא הנהגה טובה כשאין שום סיבה לנהוג אחרת.
תלמיד-חכמים כתב:שיטת החרוזים בשירה החלה רק מן הערבים, לא?
ישראליק כתב:ידוע שהרה"ק ר' דוד (?) מלעלוב זצוק"ל קנה ניגון או כמה ניגונים מערבים באומרו שמקורם משירת הלויים
סליחות כתב:לכאורה פשט מדרשים לא מעטים נראה כמו דברי הראב"ד
דבי אליהו כתב:עד שאנו שואלים על גדולי ישראל של דורות אחרונים הבה נשאל מה הם המקומות בחז"ל המעידים על חוש ההומור שלהם.
דבי אליהו כתב:שָׂרַ֣יִךְ סוֹרְרִ֗ים וְחַבְרֵי֙ גַּנָּבִ֔ים כֻּלּוֹ֙ אֹהֵ֣ב שֹׁ֔חַד וְרֹדֵ֖ף שַׁלְמֹנִ֑ים יָתוֹם֙ לֹ֣א יִשְׁפֹּ֔טוּ וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹֽא־יָב֥וֹא אֲלֵיהֶֽם׃
נבואת חזון ישעי' לשעתה או גם לדורות ולעת"ל?
חרט כתב:במבט ראשון ועיון שני, נראה שהאותיות שוחזרו ונצבעו מחדש ע"י אחד שכנראה לא היה לו מושג באותיות עבריות ובודאי שלא הבין - וקלקל את כל הכיתוב המקורי.