פורום אוצר החכמה

שבע

מטרת הספר להוכיח כי מצוות אמונת חכמים - עומדת מעל הכל.

גם אם מדובר באשת איש -
הרי שרק נדמה לי כי בעלה חי
אבל ל''צדיק'' ידיעות נסתרות!

ועוד ''חידושים'' שכאלה!
מפרי עטו של יהודה גולדבלום - חתן ''הצדיק''

שבע

למען הדיוק
רבני ברסלב יצאו במחאה נגד הספר ''השבתאי''
ואילו חמיו של מחבר הספר מבקש מחסידיו לגנוז את הספר שחיבר ''הרב י. ג. שליט''א'' - מבלי לפרט מדוע

אך הדבר ברור לכל מבין:
הספר מהווה ''כתב אישום''
ולכן צריך לבערו מן העולם בכל צורה שהיא!

שבע

להאיר:

אות דל''ת - רומזת לדלות ושפלות
ואות גימ''ל - פותחת את המלה גאוה

וכך התנגד ''דואג'' ל''דוד''

ו''גוג'' ומגוג קמים על משיח בן דוד

וכמבואר כל זה בספרי אמת,
ואכמ''ל.

שבע

שבוע הספר של ''אהבת שלום'' - עד יום שישי!

שבע

ה''חסידות'' הליטאית - ''המצאת'' דורינו, דור עלוב - מעוררת בחילה...

שבע

ותו לא מידי = ותל''מ

שבע

אם ללצים הוא יליץ
ולענוים יתן ח''ן

שבע

להעיר מדברי הגמ' (חגיגה טו, ב):

''דרש רבא
מאי דכתיב אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל וגו'
למה נמשלו תלמידי חכמים לאגוז
לומר לך -
מה אגוז זה אע''פ שמלוכלך בטיט ובצואה - אין מה שבתוכו נמאס,
אף ת''ח אע''פ שסרח - אין תורתו נמאסת''

ועיי''ש בכולא סוגיא ד''רמון מצא - תוכו אכל, קליפתו זרק''.

שבע

איש_ספר כתב:אולי פירוש התפילה לרוקח כסידור אשכנזי?

מהדורת הרשלר גרועה מאד, וחבל להתבסס עליה.

כ''י פריס זמין ברשת, ואולי ישנם עוד כ''י נגישים.

שבע

כתב הרמ''ק בספרו '' אור יקר '' - על דברי הזוהר ריש פרשת בהעלותך (פרשת השבוע): ''[זכאה חולקיהון דישראל] דקב''ה אתרעי בהו - שעם היות דכתיב: ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, עכ''ז לא גילה להם סוד התורה אלא אדרבה פתח להם פתח שימאסו בה - מפני שלא היה רוצה בהם, לישמעאל אמר דכתיב לא תגנוב, ולעשו אמר דכתיב לא תר...

שבע

שים לב כי הביטוי ''שלש סעודות'' לא מופיע בגוף התשובה, אלא בכותרת! כך שאין כאן דברי ראשונים, אלא דברי מעתיק התשובה, שכנראה היה אשכנזי. ולעניות זכרוני הרי ש''שלש סעודות'' ככינוי לסעודה שלישית בשבת - הינו ביטוי ''אידישאי'' מובהק! ובס' תולדות יעקב יוסף (מפולנאה) ביארו ע''ד הסוד. שו''ר כי גם דברי המעתיק ...

שבע

ועל כגון דא אמרו: ''חכמים היזהרו בדבריכם''!
שלא ישתו התלמידים מים הרעים...

ולעצם הענין, יש להעיר מדברי חז''ל (ויקרא רבה):
''לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלים - וקרבן תודה אינו בטל''.

ומאמר זה קאי על ''לעתיד לבוא'' ממש,
דאי לימות המשיח - הרי פינקסו של ר' ישמעאל פתוח ועומד!

שבע

בפי' המרכבה לר' יעקב ב''ר יעקב הכהן (כ''י אוקספורד Hunt. 441, דף 35, ב):

''ונוצצים כעין נחשת קלל - תדע בני, כי הנחשת בשעה שהוא מתוקן מחדש - משלהב כחמה ומעור בני אדם הרואים,
וכן דרך בני אדם, כשתופש שונאו - מביא אגרות נחשת מצחצחות ודוחקו להסתכל בהן, עד שיכלה אור עיניו''.

שבע

עשרות מאמרי חז''ל מעידים על ביהמ''ק שיבנה לעתיד - שעיקר תפקידו הוא הקרבת קרבנות (כדברי הרמב''ם הנודעים)

ובכלל, האם כל תפילותינו: ''והשב את העבודה לדביר ביתך'' ועוד כהנה, ותפילות המוספין כולם - האם לבטלה הן?!

שארי ליה מאריה!

שבע

אני מתפלא על ''אוצר החכמה'' שלא טרח לעיין בזוהר בשלח המצוין בדברי ר''ש אלקבץ, ולכן ''התפלא'' עליו על שהביא ממרחק לחמו. אולם ברור מללו - כי בבואו לקצץ רגלי בעלי הסברא (שכוחם במתנם - תורת הקבלה - ''מה ירך בסתר''), הוא מכה אותם ''שוק על ירך'' בכוח דברי ''כתר המקובלים'' - הוא ספר הזוהר. ונא לעיין באותו ...

שבע

1. האם יש כזה ענין של יבום גם בזמנינו, דהיינו אשה שמת בעלה בלי ילדים ובלי אחים, תחזר להינשא לבן דודו או לא' מבני משפחתו כדי להקים לו שם? (לא זו בלבד, שהרי אם לא נתגיירה קודם לכן הרי היתה נשואה לו בגיותה. ולפי חלק מהמדרשים אולי גם רק בקטנותה). ראה בספר '' אור יקר '' לרמ''ק, על סבא [דמשפטים] - בחלק '...

שבע

חבל מאד שאין כאן דורש ומעיין בספר הנפלא ''שרש ישי'' לרבי שלמה אלקבץ - השופך אור יקרות על כל פרטי מגלת רות - בנגלה ובנסתר.

ואטו כרוכלא אלך ואמנם?!

צאו ולמדו!

שבע

קצת הבנת הנקרא לא יזיק: מלכת שבא = (לילית | נעמה) נבוכדנצר = אשמדאי . זיהוי נוסף בין מלכת שבא ל לילית - ראה בתרגום איוב, פרק א, פסוק טו. וראה עוד בס' פרדס רמונים לרמ''ק, שער י, פרק ג בקטע העוסק ''בענין שבע מיני זהב''. אגב, הקטע הינו עלום שם, ורמ''ק מסיים אודותיו: ''ודבריו ודאי דברי קבלה ומתוקים מדב...

שבע

בספר ברית הלוי לרבי שלמה אלקבץ , פרק תשיעי (במהדורת אבן ברית - ירושלים תשנ''ז, עמ' רח) : '' ואל תאבו ואל תשמעו למי שיאמר אליכם, כי יש קצת צדיקים לא יצטרכו לתחיית המתים, רק שישארו שם כמלאכים משרתים . כי לא מחכמה בא להם הדעת הזה, לא ידעו ולא יבינו צורך תחיית המתים - אשר הוא מפני המשכת וזוהמת הנחש הארו...

שבע

במכתבו המפורסם של רבי שלמה אלקבץ, המתאר את התגלות המגיד למרן הב''י בליל שבועות (נדפס בס' של''ה, ובהרבה מהדורות של ''תיקון ליל שבועות'') - יש קטע קרוב למה שאתה מחפש.

שבע

ראה בליקוטי הלכות, לרבי נתן מברסלב, חלק יורה דעה, הלכות דם, הלכה א, סעיף א.
ותרו''ץ

שבע

פלגינן - תודה רבה

שבע

עמודים 45-50 מתוך ספר

ליקוטים חדשים מהאר''י ומהרח''ו (מהדורת טויטו)

בתודה מראש

שבע

קצת הבנת הנקרא לא יזיק: מלכת שבא = (לילית | נעמה) נבוכדנצר = אשמדאי במישור הגשמי מדובר על מלכת שבא וב''ב נבוכדנצר שהם מקבילים למתרחש במישור המופשט יותר (של כוחות הטומאה): לילית (נעמה) ואשמדאי והרוצה יעיין היטב בדברי הרח''ו שם, ובס' מלאכי עליון (מרגליות), עמ' רכ, הערה טז; עמ' רלז, הערה ט; עמ' רמז, הע...

שבע

ניכרת כאן השקעה רבה בבדיקת דפוסים שונים ואזכור דברי הזוהר בתוך דברי המפרשים. אולם בולטת העובדה שהעוסקים במלאכה - כנראה לא מכירים דיו את התכנים העמוקים. כך שמחד גיסא - יופיעו זוטות, וגם ''שינויי נוסח'' מדומים - שלאמתו של דבר אינם אלא טעויות וכדו', כהערה חשובה בשולי הדף! ומאידך גיסא יימצאו שינויי נוסח...

שבע

הציונים המופיעים בתוך הטקסט - מקומם לא יכירם במהדורה המכבדת את עצמה. רק בשולי הדף, וכדו'. מקור הציונים במקובל א' - משנות הש' - שרשם לעצמו ציונים שונים ומקבילות בגליון המהדורה שעמדה בפניו. ואחת המהדורות המאוחרות יותר החליטה להכניסם בתוך דברי הזוהר, וכן לא יעשה! תארו לעצמכם ש''ס המנומר בציוני ''מסורת ...

שבע

כדאי לדעת שהמאמר הזה הנו תחילת החטיבה המיוחדת בזוהר - הנקראת בשם '' פיקודין ''. הרמ''ק ועוד קדמונים שהשתמשו בעיקר בזוהר כ''י - הקפידו לקרוא לחטיבה הזאת בשמה. אולם בזוהר הנדפס - לא הבחינו המדפיסים בין החטיבה הזאת לבין חטיבה דומה הנקראת ''רעיא מהימנא'' (שגם אצלה שגורה המלה ''פקודא'') והכתירו את כולן ב...

שבע

עוד מצאתי בספרו הגדול " ליקוטי הלכות " - במאמר שנכתב ככל הנראה בשנת תקצ"ט בחלק חושן משפט , הל' שותפים בקרקע ה"ה , אות יט: "כי הצלם של נבוכדנצר, ושני עגלי זהב של ירבעם בן נבט, ופסל מיכה, והעגל שעשו הערב רב במדבר, הכל בחינה רעה אחת שאז הביאה אותם טעות חכמתם הרעה לעבוד עבודה זר...

שבע

דברים נחרצים אודות השוואת הקבלה לפילוסופיה, אנו מוצאים אצל רבי נתן מברסלב , תלמידו הגדול של מוהר"ן, שכתב על כך בארוכה בספרו " מכניע זדים " (נדפס לראשונה בלמברג תרל"ד, ע"י תלמידו: רבי נחמן גולדשטיין, רב העיר טשעהרין באוקראינה) . מן הדברים משתמע, כי אחד הדברים בהם השתמשו המשכי...

שבע

והדברים ארוכים, ואציין בחטף ראשי-פרקים:

גור אריה למהר''ל - במדבר טו, לב
בית האוצר (ענגיל) - כלל א - אבות - אות ז.

שבע

יש שאלה פשוטה על שני הפירושים: "בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי " וביום זה בירח זה לא ניתן מה שניתן במרה, וגם לא נבואות הנביאים. ולמעשה על רש"י אולי יותר קל, שנאמר שדברי הנביאים מקורם בתורת סיני וכד', (בטח נכלל במה שהבאת שעמדו ע"כ ...

שבע

את שאלתי הצגתי - לאחר שכבר ראיתי את 'שער הגמול' - המובא ברד"ל שם

ועדיין שאלתי במקומה עומדת:

האם יש בידינו מקור שאבשלום הינו שוער פתח גיהנם?

שבע

אני מצטט מתוך דברי קדמון (בכ''י): ' ''ישים לב למאמרם בסיפור אבשלום - שהוא שוער פתח גיהנום'' חיפשתי ופשפשתי - ולא העליתי בחכתי מאומה. ראיתי את דברי הרד''ל בביאורו על פרקי דר''א, פרק נג, אות לה - הדומים במקצת להנ''ל. יש מקום לחשוב, כי היתה זו איזה דרשה עלומה על הפסוק (ש''ב יט, א) וירגז המלך ויעל על על...

שבע

"הרוצה להחכים" מה לא ברור במה שכתבתי, ומה פשר ההתלהבות שסוחפת אותך להעתיק פסוקים ולהדגישן. העיקרון ברור לכל בר דעת: עצם היהדות וקבלת התורה - מושתתת על מעמד הר סיני (קרי: נבואת משה - "בעבור ישמע העם בדברי עמך") נבואה - נבדקת בכלים המיוחדים לה (כמבואר ברמב"ם ועוד) דברי חכמים ...

שבע

"הרוצה להחכים" מה לא ברור במה שכתבתי, ומה פשר ההתלהבות שסוחפת אותך להעתיק פסוקים ולהדגישן. העיקרון ברור לכל בר דעת: עצם היהדות וקבלת התורה - מושתתת על מעמד הר סיני (קרי: נבואת משה - "בעבור ישמע העם בדברי עמך") נבואה - נבדקת בכלים המיוחדים לה (כמבואר ברמב"ם ועוד) דברי חכמים -...

שבע

"הרוצה להחכים"

הקצרה מקלדתך מלהעתיק את כל המקרא?!

ידרים כתיב, ולא יצפין...

שבע

הנני נבוך לראות את חכמי הפורום מתנצחים ב"דבר התימה המנקר במוחו של הרוצה להחכים - זה עידן ועידנים" כדבריו למעלה ולא ראיתי אף אחד שיקום ויצטט את דברי חז"ל המפורסמים (ירושלמי ברכות פ"א ה"ד): "נביא וזקן למי הן דומין, למלך ששולח ב' פלמטרין שלו למדינה, על אחד מהן כתב: אם אינו...

שבע

עוד מובאה מכ"י דנן, חלק שלישי, שער ראשון, רמון ארבעים : כמעשה החסיד ע"ה - ר' חנינא בן דוסא , שפעם אחת בא הגמון לעיר - מצאו שהיה יושב ברחוב העיר, אמ' ההגמון: מי מרכיבני על כתפו ומוליכני לביתו, אמ' לו: אני. הרכיבהו על כתפו והוליכו לביתו, תיקן לו את החמין, ירד וטבל. ונסתפג בעפר. שב ותקן לו א...

שבע

בכ"י יסוד עולם (מוסקבה-גינצבורג 607) - ח"ב, שער שני, רמון צא [ראה אשכול 'ספר הפעמונים' http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=24347&p=279713#p279337 ], "כאשר הוא מבואר ב פרק ר' חנינא בן דוסא : "שוב מעשה בר' חנינא, פעם אחת הלך לרפאת את ר' חנינא בן תרדיון , אמרו...

שבע

שמעו ואדברה: הנסיון האומלל להשוות בין דברי הרמ"ק - לטענת 'המטפחת', דומה בעיני לאותו נער שהחל את פסיעותיו בגמרא - בתחלת מסכת קידושין וכשראה את דברי הראשונים כי סוגיא זו - ועוד כמותה - הינה מדברי רבנן סבוראי החל תוהה: אם נוספו בגמרא תוספות למיניהן - מי יודע מהו התלמוד המקורי?! ובכן, דברי הרמ"...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 1659 תוצאות