פורום אוצר החכמה

הרמ"א בשולחן ערוך סימן של"ח סעי' א': השמעת קול בכלי שיר, אסור, אבל להקיש על הדלת וכיוצא בזה, כשאינו דרך שיר, מותר. הגה: וכן אם לא עביד מעשה, שרי. ולכן אלו שקורין לחבריהם ומצפצפים בפיהם כמו צפור, מותר לעשותו בשבת (הגהות אלפסי). בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז, ע"ב: צדיקים גמורין - נכתב...

חכם באשי, נשמח אם תעלה את המקור מספרו של הרב קאפח - לכשתמצאהו. ותודה על המקור השני. (אגב, שמעתי שהמקור לצפרא דמארי טב נזכר כבר בספרו של רש"י או דבי רש"י.

אני מקוה שכאם גם ימצא המקור למנהג לומר "מזל טוב" ותחילת תקופתו. זה מעניין.
וגם מה נהוג לאחל בחנוכה.

בזמננו, לדוגמה, נהוג לומר "בתיאבון" או "לשובע". מהיכן המקור לכך? מצאתי רשימה מעניינת לאיחולי הברכה והנימוס של התימנים: http://www.temani.net/http/mnagim/halacot/eislreho.htm אם ירוכזו לכאן איחולי הנימוס והברכה בחז"ל, ראשונים, ואחרונים, עדות, מנהגים, יהיה זה לתועלת רבה.

באמת פירוש מחודש, אבל לא פשט מחודש. הפשט הוא כפי שהבינו כולם, והקושיא לכאורה אינה קושייא. מה קשה בכך שהרמב"ם כתב שבני ספרד לא עושים את ההידור כפי צורתו בגמרא (אליבא דהרמב"ם) אלא בצורה אחרת?! הרי לא מדובר כאן שהם אינם עושים כהלכה, אלא שהם עושים את ההידור בצורה אחרת. לטובת הכלל - זוהי לשון ה...

ארי במסתרים כתב:ידוע שהאדמו"ר מחב"ד זצ"ל היה נוהג לשרוק בציבור.
מבלי להסיט את הנושא ולהיכנס לויכוחים, האדמו"ר הנ"ל היה בקי גדול ואם הוא לא חשש הרי שהוא עכ"פ לא מצא התייחסות מפורשת בראשונים ואחרונים לאיסור.

גם כן מידע חשוב, תודה!

זכריה פרק י פסוק ח -אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ: וכ'רש"י : - אשרקה להם - כדרך השורקים לסי' אות לבא אליו הטועה בדרך: ואקבצם - לעת הקץ לעתיד: וע"ע חולין סג. בההוא רחם דשריק דאתי מיטרא וכו'. ------------------ ביקשת קיבלת, לגופו של ענין, אני חושב שהדבר י...

מורה צדק כתב:?

??

מקובל בזמננו שהשריקות אינם ראויים לבני תורה. ברצוני לדעת האם הייתה התייחסות כלשהיא לנושא השריקה בספרי חז"ל הראשונים והאחרונים (אם לקריאה בפה דרך שריקה, ואם לניגון בפה דרך שריקה). "וְנָשָׂא-נֵס לַגּוֹיִם מֵרָחוֹק, וְשָׁרַק לוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; וְהִנֵּה מְהֵרָה, קַל יָבוֹא" (ישעיהו ה, כו)

יצא ספר חמדה גנוזה עובדות על הרה"ק מצאנז ובניו מהרב הלברשטאם, [הבן של ר' משה הלברשטאם זצ"ל], ספר מיוחד במינו. מה בינו לבין הספר חמדה גנוזה שיצא מזה כבר עידן ועידנים? ישנו ספר אחר בשם חמדה גנוזה, לאחר מהרבנים בעיר נתניה, שעליו אמר לי פעם א' מגדולי הדור, מוטב שחמדה זו תשאר גנוזה. צריך לבדוק...

אם יש כזה אשכול, לא ידעתי, אז באמת מקום האשכול הנוכחי כמבוטל.

אגב, לגבי הביטוי האחרון שהזכרת, צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כַּאֲנָשִׁים (שופטים ט, לו)
ותודה על המקורות האחרים.

ראיתי מעשה טוב באתר זה שפותחים אשכולות ממוקדים לנושאים שונים, אז חשבתי שמא ראוי לפתוח אתר לפתגמי חז"ל המפוזרים בספריהם הקדושים.

אגב, אני מחפש בחז"ל פתגמים בחז"ל שמשמעותם כבזמנינו "לעשות הר מעכבר" וכדומה?

ישיבישקייט כתב:

לכידה.PNG

הקדמה לברכות.

שתהיה בריא, זו ההקדמה של רב ניסים גאון לברכות, ולא של הרס"ג.

יאיר כתב:להבנתי, הכנסת אורחים הוא מגדר גמילות חסדים ולכן אף כאן יהיה בזה מצוה אך ברור שמצוה יותר גדולה בעני.

הא גופא מיבעיא, האם זה נחשב גמ"ח או לא.

נסתפקתי, האם יש מצוות הכנסת אורחים במי שיכול לדאוג לעצמו. נניח שאנו רואים אדם רעב, במקום שיש בו מסעדות או דוכני ממכר מזון שונים - בכשרות למהדרין וכן יש לו די ממון בכיס כדי לקנות את המאכל, אם נזמין אותו לבתינו כדי שיאכל, האם אנו עושים מצוה בכך? או שמא כיון שהוא יכול לדאוג לעצמו אין בזה מצוה אלא דווקא...

לדעתי, יש פגם בעצם החיפוש האם יש מקור או גדר הלכתי לאסור גניבת תור. כמו שכותב רס"ג בהקדמתו הידועה לתלמוד, שדבר שהשכל יחייב אותו, אין צריך להזהיר עליו,לא צריך למצוא מקור לכך. יתכן,שיש אופנים שבהם לאדם יש סיבה מיוחדת לגנוב תור, מקרים שאולי יש לדון שהם גוברים על המוסר שלא להקדים בתור, שם בהחלט יש...

על הכתוב 'על כן יעזב איש וגו' מתרגם אונקלוס (בראשית ב כד): על כן ישבוק גבר בית משכבי אבוהי ואמיה וידבק באתתיה ויהון לבסרא חד'. היש ביד מי לבאר מה היתה כוונתו בתוספת תיבת 'משכבי' על הביאור המילולי? אולי תוספת זו על מנת להדגיש שאין לאדם להתערב בהוריו מצד גילוי עריות, ויש כאן רמז לגילוי עריות בשבע מצו...

ראה בפתיחת אגלי טל, שבעוד שלדעת רש"י כל הי' מלאכות הראשונות מן הל"ט היו בסממנים, הרי לדעת ר' האי גאון הם היו בקמח למנחות, עיין שם מה שמאריך באופן מופלא בשורש פלוגתתן. תודה ר' הבונה. שמתי לב לעוד משהו מעניין, בהרבה מאחרוני זמנינו כותבים שמלאכת בורר נלמדת מברירת הסממנים במשכן. ואילו בספר מנ...

באיזה ראשונים, חוץ מרש"י, מפורש מהיכן לומדים דין מלאכת בורר במשכן? (מברירת הסממנים וכו')

יישר כח
כעת העניין הוברר.
מה לגבי אם האגור ראה את הכלבו?
לא מצאתי את 'ירושתנו' הנ"ל באוצר

צh33 כתב:עיין יוד רלז ברור שהבח ראה לדרישה זא למהרוך מקוה שלא החלפתי

כן, גם ביו"ד סימן א' מהרו"ך מובא בקונטרס אחרון.
האם יכול להיות שרק בקונטרס אחרון של הב"ח מובא הדרישה?

נטורי קרתא כתב:מילא הב"ח יכל לראות את הדרישה שנדפס בשנותיו האחרונות, אבל הדרישה נפטר הרבה קודם שהב"ח סידר את ספרו לדפוס.
על האגור ראוי לעיין במאמרו של הגרי"ש שפיגל בירושתנו חלק א.

יכל לראות או ראה?

האם במאמר בירושתנו עוסק בנושא זה ישירות האם האגור ראה את הכלבו?

הט"ז ראה את הש"ך
הש"ך ראה את הט"ז (נקודות הכסף)
הט"ז והש"ך ראו את הב"ח.
האם הב"ח ראה את הדרישה?
האם הדרישה ראה את הב"ח?
----
כמו כן האם האגור ראה את הכלבו?