מתוך הערות לסידור רשב"נ, בענין תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים.
מהו ספר רנ"ג הנזכר כאן? לא מצאתי בספר של אברמסון (עמ' 514!) שום שייכות לכאן. יתכן שהכוונה לספר אחר?
נחומצ'ה כתב:לא יודע למה. אך גם כל אירועי וטבח תשפ"ד נפתחו בשבת קודש.
ולסימנא בעלמא, ודאי זה מרמז..
א"ר יוחנן משום רשב"י: אלמלי ישראל היו משמרין שתי שבתות מיד היו נגאלין..
מעט דבש כתב:
ואגב, בהעמק דבר הישן, 'התשפוט' היא הפטרת אחרי, ו'הלא כבני כושיים' הפטרת קדושים (וכלוח הגרימ"ט).
איש_ספר כתב:מנהג הקראים בהפטרות אחמו"ק (כבר נכתכ"ב שפעמים שסדר ההפטרות הנהוג אצלם משמר מנהגים קדמונים).
איש_ספר כתב:ויש פה גם חידוש שלא נשמע עד עתה, התשפוט בהוספת ג"פ.
במסתרים כתב:מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים?
שומר כתב:ביתד פורסם פרויקט חדש על הבי .ממכון עלית חנניה משהו כזה
יש למישהו דוגמאות מהעבודה שעשו
בן אליהו כתב:האם ניתן להשגה גם בחנויות?
פלוריש כתב:סיכום שיעור של הרב אלחנן סמט
איש_ספר כתב:חיפוש באוצר לעניין היתר או איסור כתיבת וציור ילדים במועד, מעלה אזכור של ספר ליקוטי הלכות סי' תקמ"ה.
במה דברים אמורים?
פלוריש כתב:יוצא פוניבז' כתב:פלוריש כתב:יוצא פוניבז' כתב:לפי"ז דם שנמצא על עד אפשר ג"כ להתיר (בזמנינו שאין שום סיבה להסתפק שמא בדיוק אז הרגישה)
מה כת"ר עונה על הטענה הזאת?
ששניהם אסורים...
למה?
פלוריש כתב:יוצא פוניבז' כתב:לפי"ז דם שנמצא על עד אפשר ג"כ להתיר (בזמנינו שאין שום סיבה להסתפק שמא בדיוק אז הרגישה)
מה כת"ר עונה על הטענה הזאת?
ישיבישקייט כתב:זו דעת החלבן. גם כשאינו ניכר זה יוהרא.
לייבעדיג יענקל כתב:הרה"ג ר' יהודה לנדי זצ"ל אמר לי שלדעתו אין להצריך לקרוא בט"ו מצד חומת תל ירמות, היות שהחומה קדומה מאוד ובימי יהושע בן נון לא היה יישוב סמוך לה (אלא רק על הגבעה שבמרומי התל).