במסתרים כתב:לכאורה כדבריך כן הוא. בחז"ל יש "תקופות".
עזריאל ברגר כתב:עכשיו יותר הבנתי אותך.
התכוונתי מלכתחילה לתנועה שהיא בין החולם הספרדי לבין הצירה הספרדי. ואולי יותר נכון להגדיר: בין קמץ (קטן/אשכנזי) לסגול.
עזריאל ברגר כתב:בן ראובן כתב:שאל את דובר הרוסית שלך איך הוא הוגה, למשל, את המלה BCE (במשמעות "הכל" או "זהו")
דרומי כתב:לענ"ד החידושים במאמר של פ' ויחי מוגזמים מאוד, ובראשם החידוש כאילו פטירת רחל היתה רק לאחר מכירת יוסף, כאשר לפיה עולה שיוסף בכלל לא יודע שנולד לו אח!...
סליחות כתב:במסתרים כתב:סליחות כתב:האם דבר זה מוסכם שאי אפשר להאריך בדגש?
נסית בלשונך אם תוכל להאריך בדל"ת דגושה?
לכאורה אני מצליח.
סגי נהור כתב:שבמלים כמצוה, גאוה, ענוה, שבהן לא ניתן לקרוא את הוא"ו כאם קריאה
סגי נהור כתב:לא, התכוונתי ליחיד, ויש חידוש בנסמך כיון שהטעם הנ"ל (העדר אפשרות לטעות) אינו קיים.
גימפעל כתב:יהודי אמר לרופא שהוא מפחד להתחסן בגלל שהוא לא יודע מה הכניסו בחיסון,
שאל אותו הרופא "ובסופגניות שאכלת שבוע שעבר אתה כן יודע מה הכניסו ?"
במסתרים כתב:ע"פ השוואה לשאר הפיוט (לדוגמא: נפשי, בקושי) די שיתחרזו "-נים" שבסופי התיבות ואין צריך להקריב את הניקוד על מזבח המשקל.
עזריאל ברגר כתב:מענה איש כתב:???
במשקל שִׁבְתִּי.
ה בתנועה קטנה, אחריה שוא נח, ואחריה דגש קל - כדין בג"ד כפ"ת אחרי שוא נח.
אליעזר ג כתב:ב. הנוסחה של חוק המספרים הגדולים וגם של משפט הגבול המרכזי מבוססת על תוצאות אמפיריות
סגי נהור כתב:ומטעם זה שמעתי פעם שאין צורך לכוון את הכרזת המולד ע"פ שעון קיץ/חורף.
סגי נהור כתב:כשאני מתבונן סביבי אני רואה שהבעיה העיקרית איננה שימוש יתר במסכה אלא שימוש חסר.
דרומי כתב:העירני ח"א, שמסתבר שהרמב"ם נסמך על לשון ה'לכה דודי': "עורי עורי שיר דברי וכו'".
בערקע חייט כתב:צדקת.
אך גם הם אינם כנהוג אצלינו, כי הם בלא נקודה על היו"ד.
לבי במערב כתב:אפשר דאילו הי' מוטעם - היתה תיבת 'ודברו' בזקף־גדול. ועצ"ע.
ביקורת תהיה כתב:לאו אדעתאי.במסתרים כתב:מה ראית להדגיש את "בהן" ולהרפות את "כסאו"?
קו ירוק כתב: וכי מי שיניח חפציו בבית שלך, ללא רשותך, אינו כמפקירם?