לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
הרמ"צ נריה מוסר באחד מספריו בשם ר"י הוטנר שסיפר לו שפעם אחת שח לו הראי"ה על אודות מעלת נשמות החלוצים החצובות ממקום גבוה, ר"י הוטנר ש'ילדות היתה בו' לדבריו, השיב לו 'הרב יודע היכן נמצאות נשמותיהם, אך אינו יודע היכן גופם'. דומה שזה שורש הוויכוח - הראי"ה התבונן בדברים כפי שהיו...
חיפשתי ולא מצאתי מהדורה מקוונת כלשהי של הספר, הגדוש בסיפורים על גדולי ישראל [על קשריו ההדוקים והמורכבים של והרפטיג עם הרב מבריסק, למשל, נודע לי רק מספר זה].
יעוין בינה לעתים [פיגו], עת תשובת השנה, דרוש א לפרשת תשובה מהדורת וגשל, כרך א, ירושלים תשמ"ט, עמ' פט. וזה לשונו שם [מפרויקט השו"ת ; הלשון 'אצל בני ישמעאל' הוא מפני הצנזורה ופשוט שכוונתו לאנוסי ספרד ופורטוגל] - בבוקר תאמר: מי יתן ערב; ובערב תאמר: מי יתן בוקר - מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיני...
יש שמקיימים סגולה זאת בציבור - בער"ה הקודם, לפני מעריב, באחד מבתי המדרש הגדולים כאן, לאחר הסבר קצר מפיו של רב המקום על אודות הסגולה, חולקו סכינים ומשחזות והציבור [כמאתיים איש, רובם בככולם 'מתחזקים'] עמד והשחיז את הסכינים.
הראשל"צ הרב משה שלמה עמאר מספר בספרו 'מצוקי ארץ' עמ' קמט על אדם שהיה חוזר על מילים בק"ש, ואמר לו שאין לנהוג כן, וטען הלה שמדובר בשאלות של דאורייתא ואיך לוקח על זה אחריות וכו'. השרב מ"ש עמאר הפנה אותו לסטייפלר שהגיב בחריפות רבה שהביאה לגמילתו המיידית של אותו אדם ממנהגו זה.
נזכרתי משום מה היום - אמר לנו פעם שישנם שחושבים שר' שמואל רוזובסקי לא חידש כל כך, ובעיקר העביר לדור החדש את תורתם של רבותיו הישיבות, אבל אין זה נכון, הוא היה גם מחדש גדול.
השבוע נזדמן לי לשמוע שיחה לחדש אלול מר' אלימלך בידרמן [שמעתי עליו, כמובן, כבר בעבר, אולם זאת פעם ראשונה ששמעתי אותו, היה סנדק ונתן שיחה אחרי הברית] שמתי לב שבמשך שיחה של קרוב לשעה לא הזכיר כלל ביטויים שהתרגלנו לשמוע בשעתו באלול ממשגיחים, כמו 'חרדת הדין' ''עצות לזכות ביום הדין' ואפילו לא 'יצר הרע' ו'...
על יחסו של הרב למדינה וליום העצמאות ועל הנהגותיו באותו יום יעוין גם ב'קווים לדמותו' שפרסמו נכדיו בפתח ספרו ספרו המועדים בהלכה, מהדורה חדשה עם הוספות כרך א, ירושלים תש"ע, עמ' 35-34.
נזדמנתי היום לישיבת 'תורת החיים' ביד בנימין, הספקתי לסור לביקור חטוף באוצה"ס שלה, המכיל, להערכת האחראי, כעשרים אלף ספרים. לא היו עתותי בידי לסקור אותו כפי שהייתי רוצה, עם זאת שמתי לב לייחודם של כמה מהנושאים, כמו 'עבודת הלב', נושא שלא ראיתי במקומות אחרים ושהספרים מסודרים לפי 'מספרי מדף', בני נ&q...
לפני כמה שנים פגשתי בירושלים [בסיור במכון המקדש] אח ואחות, בגיל הנעורים, חבדניקים, שדברו ביניהם ביידיש. הדבר די הפתיע אותי ושאלתי אותם האם הדבר מקובל בחב"ד, הם השיבו לי שבארה"ב הדבר מקובל, הם אמנם גרים ברוסיה [אביהם 'שליח' באחת הערים שם, אמרו לי את שמה, איני זוכר] אך שימושם ביידיש מקורו במ...
הסמ"ע רלא ס"ק א דן בשאלה מפני מה חמורה אונאת משקולות שאסורה בעכו"ם יותר משאר אונאה שמותרת בו. והאריך בזה רבי אברהם מבוטש אטש בכסף הקדשים שם - והנ' ההפרש בין זה לשארי טעיות שאינם כל כך חמורים. ואמרינן אדרבא איהו דאטעי אנפשי'. וגם במטעהו רבו המקילין מטעם שהי' לו להשמר משיטעה. וכעין דקיי...
בשנת ה'תק"מ כבר התפרסם תרגום עברי של אוקלידס [בידי תלמיד הגר"א - רבי ברוך משקלוב, ובעידודו של הגאון] כך שהגאון יכל להכיר את הדברים גם מבלי לדעת שפות לועזיות -
ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא פתח כה אמר י"י גואלך קדוש ישראל וגו' (ישעיה מח:יז). מהו מלמדך (שם), מסקיד לך כגון הדין מסאסא דהיא מסקד להדא פרתא. ושלשה שמות נקראו לו, מלמד, מרדע, דרבן. מלמד, שהוא מלמד לפרה לחרוש. מרדע, שהוא מורה דיעה לפרה. דרבן, שהוא מדיר בינה בפרה. א' הקב"ה, לפרתו אדם עושה דרב...
על גוף המפקח על השופטים [שמן הסתם ניתן גם לערער בפניו על פסיקות השופטים] כותב גם רבי משה חפץ ג'נטאלי במלאכת מחשבת - שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק [דברים טז יח]. שעריך יורו בתי דינין שבישראל, כתרגו...
אחד המאפיינים הבסיסיים של מחשבת הראי"ה היא ראייתו את ההיסטוריה כדבר ה' והדגשת הצורך במודעות לכך. בכך הוא שונה מהרבה מחכמי דורו, שראייתם היתה, במידה מרובה, א-היסטורית, דומה שנקודה זו היא אחת הסיבות להתנגדות שקמה לשיטתו. בקטע דלקמן, הלקוח מספרו 'אורות', ישנה הרצאה תמציתית של דרכו בעניין זה, והוא ...
עדות בעל פה על ויכוח בבית הדין בתל אביב בנוגע לכתיבת מספר תעודת זהות בגט, שבו צדד הרב חיים דוד הלוי, בעוד שעמיתיו התנגדו לכך - https://www.youtube.com/watch?v=dze1cpr26HE לקראת הסוף, 1.8 בערך ויעוין גם אצל הרב נהוראי יוסף אוחנה, משפט הגט, חלק ב עמ' תקיא ישנו כאן - https://tablet.otzar.org/#/b/193817...
כנראה שהנקודה של חב''ד הוא לאו דווקא לדבר עברית רק העיקר שלא לדבר יידיש שכן בארצות הברית ובאנגליה מדברים אנגלית הציבור החסידי היחידי שאינם מדברים יידיש וצ''ע גם בחסידות גור (בארץ) היידיש הולכת ונעלמת. או שכבר נעלמה לגמרי. א. שמעתי פעם שבגור היתה החלטה מודעת, כבר בזמן הבית ישראל, לעבור מיידיש לעברית...
א. האם גם תוקעים בשופר [או בחצוצרות] ? ב. באיזה סידור משתמשים, היש עוד סידורים שמודפס בהם סדר תענית עם כד ברכות מלבד סידורים ישנים כמנהג בני רומי [קמחא דאבישונא וכיו"ב]?
ראשית רבנותו של העה"ש היתה בקהילות חבדיות [איני זוכר את שמן], כפי שתאר בהרחבה הרב איתם הנקין הי"ד בספרו 'תערוך לפני שולחן', ויש מקום להנחה שהדבר מתבטא גם בתורתו שבכתב [לא מצאתי בספר הנ"ל התייחסות לכך ; מן הסתם ביד הבקיאים במשנת חב"ד לבדוק בספריו ולאשר או להכחיש הנחה זו].
יש בנותן טעם להביא כאן את דברי הספורנו בפירושו לאבות א, ג [כתבי רבי עובדיה ספורנו, ירושלים תשמ"ז, עמ' שנא] - הנה העובד מיראה יִקָרֵא ׳עבד׳, והעובד מאהבה יקרא ׳בן׳, כאמרו (דברים יד א) ׳בנים אתם לה׳ אלהיכם׳. ובהיות היראה על אחד משני פנים, אם יראת עונש והפסד שכר, אם הכנעה כאשר יכיר העבד מעלת רבו ו...
בפרקי דרבי אליעזר טז - החתן דומה למלך מה המלך הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה כך חתן הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה ואמר לי פעם חתן אחד שיש לפרש זאת לפי רש"י שמות טו א 'מלך ב"ו שמקלסין אותו ואין בו' [ויעוין גם בילק"ש ריש שמות - לך בשר ודם נכנס למדינה והן מקלסין אותו שהוא גבור ואינו אלא...
אולי שייך לכאן: ערוך השולחן או"ח פט: נראה לעניות דעתי לדעת הרמב"ן שאינה נחשבת [תפילה] בין פרטי המצות, לפי שהוא גבוה מעל גבוה, שהתפילה הוי כעומד לפני המלך ומדבר עמו פנים בפנים כביכול. ולכן היא דווקא מעומד באימה ויראה, ובה אנו מקדישים קדושתו יתברך בחזרת שליח הציבור כמלאכי מעלה. וחכמינו ז&qu...