פורום אוצר החכמה

מייל של העלון קדושת ציון

קיבלתי מחכם אחד וז"ל: כשרות העופות הוא נושא השייך לכל אחד ואחד, ומי לא יירא לנפשו מלאכול דברים שבחשש טריפות ח"ו, אשר הנפש מתטמטמת מהם, ואיסורם חמור עד מאד, ונודע אשר כתב אחי המהר"ל [חברותא של הרמ"א] בחיבורו, שעיקר הוראה אינו אלא באיסורי מאכלות, ובו החמירו חז"ל יותר ממה שהחמ...

חוץ מהנושא אם זה הוספה או לא,ואם יש קשר או לא, מישהו יכול להביא פירוש ע"ד פשט המתיישב על הלב, מהו מחיה מתים ברחמים רבים, ומהו מתיר אסורים.

סכינא חריפא כתב:http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=74

מישהו יכול להעלות מה שכתוב שם ?.

מישהו יודע לפרש לי לפי פשוטו. א. מה פירוש התיבות בברכת גבורות מחיה מתים ברחמים רבים, ומזה שהוא בלשון הווה אינו נראה שקאי אתחיית המתים דלעתיד לבוא. גם צ"ב הפעמים הרבות שמזכירים תחיית המתים, א. בתחילה מחיה מתים אתה, ב. מחיה מתים ברחמים רבים, ג. ומקים אמונתו לישני עפר, ד'. ונאמן אתה להחיות מתים, ה...

צורב כתב:כמדו' שיש לנו להתנחם בהבטחה שהבטיחנו אבינו, שעתידה להתמלא מצבאה, ושנרצה עוונה, והוא על דרך שנאמר בחנה אחר ברכת עלי, ו"פניה לא היו לה עוד", וכידוע בזה מהגרי"ז זצוק"ל הובא בפנינים.

קרוב להיות אמת

בקשתי שטוחה לכל גאוני הפורום שליט"א האם למישהו ידוע דעת חכמי הזמן שליט"א, שמעתי שיש ע"ז בשו"ת שבט הלוי, האם ידוע למישהו משהו.

בפשוטו שיטת רש"י שכל הראשונים הקשו עליה, אף בצירוף שיטת רבנו דוד, ל"ח כספק נגד כל רבותינו הראשונים ז"ל.

למיטב זכרוני יש דיון על מה צריך לכוון באמירת שם אלוקים והטיותיו בברכות (דהיינו אלוקינו ואלוקי אבותינו וכד'.9 בקונ' תנאים טובים למרן הגר"ש דבליצקי שליט"א (מצוי באוצר) אתה הראית לדעת שאף הוא מסקנתו שאין לו שייכות לכונה , ועל ישראל שלום. ע"ז אמרו כל המוסיף גורע, בתחילה מוסיפים כונה זו מ...

וכמדו' שבפרש"י קצת משמע שאלוקינו הכונה שכעת רק אנו מאמינים בו, וממילא הוא אלוקים שלנו בלבד, אבל לעתיד לבוא כולם יאמינו בו. מעניין, שעל אף שפשטות דברי רש"י ודאי נראית כדעת הרב המתאבק, בסידור הנ"ל הביאו מרש"י זה ראיה לפירושם, ותוכן דבריהם, דמשמע שמה שיהיה הקב"ה לעת"ל על ...

אמנם י"ל שגם לטעם ב' אין זה עומד כתקנה בפני עצמה שלא להחזיק ברשותו חמץ של הפקר, אלא שלא סמכו על הביטול לענין ב"י והצריכו ביעור, וממילא בכה"ג לב' הטעמים ליכא חובת ביעור. בשיטת תוס' ריש פסחים והראשונים שהקשו למה כל איסורי הנאה א"צ בדיקה ולא תירצו משום בל יראה מוכח דלא כסברא זו אמת...

באמת לא נראה שיש נפק"מ גדולה כזאת בין שני הטעמים, השאלה אם לומר שלשני הטעמים חייבו ביעור, שלמעשה תיקנו חובת ביעור גם בחמץ הפקר, או שלשני הטעמים אינו חייב ביעור, שאין הביעור תקנה לעצמה, אלא רק תיקנו שהביטול לא מספיק כדי שלא יעבור בבל יראה ובל ימצא, ואשרי היודע.

ישר כחך הרב המתאבק, לכאו' אין הכרח לעשות מחלוקת ביניהם, בפרט שהרב תהילה לדוד, מציין שכך ראה בסידור הרב, וע"כ שכונתו לאותו הדין, האם ידוע למישהו מה דעת חכמי הזמן שליט"א בזה.

מישהו יודע מקור נאמן, מה הדין באדם האוכל פת כביצה פחות מכדי אכילת פרס, האם מברך על נטילת ידים, [יל"ד אם צריך את כל הכביצה בכדי אכ"פ, או שצריך כל כזית מהכביצה בכדי אכ"פ], ויש בזה נפק"מ רבתי באכילת מצה שקשה לאכול בשעור המחמיר של אכילת פרס. והנה באוכל פחות מכביצה וסומך על שעור כזית,...

עפר אני תחת רגלי כל המגיבים, אבל מה שייך לומר בנדון זה שמעתי כך או שמעתי אחרת, יש שו"ע מפורש בענין, וכל מה שיש לדון זה על התוספת של נו, שאחר השם, וכמו שהסביר חכם סגן אלוף בטוב טעם ודעת, ולא יותר, והלכתי לראות את הסידור עבודה שבלב שהביא הרב המתאבק, ולצערי ראיתי שצדק בדבריו, ומה שכתבו בהקדמה לכוי...