לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
לשון הגמרא דף צו/א - בעי רבי זירא אימורי פסח מצרים היכא אקטרינהו אמר ליה אביי ומאן לימא לן דלא שויסקי עבוד בפי' ר"ח ותורי"ד כאן כתבו דאכלום וכן משמע ברש"י, והמאירי וריטב"א פי' שצלו אותם באש לגבוה והגרי"ז כתב שכיון שלא נאמר בהם דין הקטרה הוזהרו שלא להותיר ואכלו גם את החלבים ש...
המש"ח בפרשת השבוע כותב לחלק לאידך גיסא כלפי אם חיישי' למיעוטא. ז"ל - דכיון דרוב אינו טריפה, שוב אין לנו לחוש למיעוט, דהולכין בתר רובא, ושוב אף אם אחד מני אלף יאכל טריפה, לא תתיחס זה לעבירה כלל, וכמו שלא אכל דמי, ונמצא דשוללין ממנו האכילה ולא עבר כלל. לא כן מזוזה, דאם יקרה לאחד שמזוזתו תרק...
לא הצלחתי להבין האם אתה מנסה לבאר דברי רבותינו או להציע פירוש חדש. מקור דברי האחרונים שהבאת הוא בשו"ת הרא"ש כלל ב' אות ט', ושם כמובן לא שייך להעמיס את דבריך. הא גופא איבעיא לן, האם יתכן לבאר כך דברי רבותינו, או שזה פירוש חדש. ומשו"ת הרא"ש שם אין להוכיח מידי, שלא חילק כלל בין הבר...
בשו"ע סימן ח ס"ט נפסק שצריך לעיין בחוטי הציצית כדי שלא יברך לבטלה. ובמשנה ברורה מביא את הערת האחרונים שהרי בלאו הכי יש חשש איסור שילבש בגד של ד' כנפות בלי ציצית, אלא שלגבי זה מוקמינן ליה על החזקה שהיה כשר רק משום חומר דלא תשא שיש על ברכה לבטלה החמירו לבדקו, כיון שבידו לבדוק. אולי אפשר לבאר...
איני בא להמעיט בערך השאלה, רק מראה מקום. ספר קיצור שולחן ערוך - סימן קלט - הלכות חנכה: והימים האלו נקראים "חנכה", רצה לומר, חנו כ"ה ך שביום כ"ה חנו מאויביהם. ועוד מפני שבימים האלו עשו חנכת הבית שהצוררים טמאוהו. ולכן יש אומרים שמצוה להרבות קצת בסעדה בחנכה. ועוד מפני שמלאכת המשכן נ...
מהלך מבורר בעניין שעלה בידי לאחר העיון בכל הסוגיות, והעליתיו כמאמר בפני עצמו 'שבעה סוגי ברכה', ועלה בידי שישנם ד' דרגות בברכות בדין להוציא אחרים. ראה במצורף: viewtopic.php?f=17&t=54086
[לאחר אות ד ברכת המצוות, אני עוסק בדין להוציא אחרים בברכה]
מאמר מקיף על כללות הברכות שטבעו חכמים שיש בהם שבעה סוגים שחלוקתם מהותית גדרי ההבדלים שבין סוגי הברכות והנפק"מ להלכה והמסתעף בעניין להוציא אחרים בברכה [שומע כעונה/ערבות], ובדין חותמין בשתיים, ובמטבע הברכות [אשר/על] ועוד.
קונטרס על נושא שמעולם לא עסקו בו, והוא: האיסור לדבר בגנות ארץ ישראל, מה גדר האיסור ומה נכנס בכללו, וכו' וכו'. ידידי מחבר הקונטרס נתן לי אותו להעלותו לפורום במהדורת הטיוטה לשם התרשמות ציבור המשתתפים מתוכנו. הוא ישמח על כל הערה והארה, בכדי שיוכל לתקנו ולהוציא דבר מושלם.
לא תימוכין דורשת השבועה, אלא מחוייבות כלשהי כלפי התובע; הטוען להד"ם, אומר לתובע: אני לא חייב לך מאומה, איני מכיר אותך. לא כי, אלא מחויבות הנתבע נוצרת בעצם התביעה כלפיו, לאמור: תביעת התובע כשלעצמה (אף בלא תימוכין כלשהם), מחייבת אותו במענה, ומכח מחויבות זו עליו לתת מענה שיש בו טענת־נגד כלפי טענת...
זה לשון התוספות כתובות דף יח/א סוף ד"ה מפני מה ואם תאמר ומנלן דכופר הכל פטור וליכא למימר מדאצטריך קרא לחייב שבועה בעד אחד מכלל דכופר הכל פטור דהא איצטריך להיכא שמעידים שגנב לו והוא אינו יודע אלא י"ל דגזירת הכתוב היא דכי הוא זה משמע דבעינן כפירה והודאה. ועוד מודה מקצת יש להשביעו שחייב לו ממ...
בדיני ממונות זה טעון הסבר. אין הנתבע מתחייב בשבועה כי אם כשבא עליו התובע בטענה שיש לה תימוכין, כגון עד אחד או הודאה במקצת הטענה; אך טענה ערטילאית, זכאי הנתבע לדחותה בכפירה לחוד. בא הכתוב וחידש: תימוכין של טענה זו יש בהם תימוך־מה גם לחברתה, לאמר: כשם שאין טענתו זו טענת סרק, כך טענתו האחרת לאו ריק הי...
נראה לי ש'תבל' הוא 'שם' שניתן לארץ, כמו 'ירושלים' 'תל אביב', והראיה שאין לשון רבים ולשון הטייה למילה זו, אין 'תבלים' ואין 'תבלך' או 'תבלו', אלא שיש לארץ גם שם, [למרות שאין צורך בזה כיון שאין עוד מציאויות של 'ארץ', אבל ניתן לה גם שם]. ואילו 'ארץ' הוא שם העצם של כל העולם, כמו 'עיר'. כלומר ש'תבל ארצך' ...
פרשת עקב: 1. להתבונן שה' יביא את כל הטוב בגמול השמיעה בקולו / והיה עקב תשמעון - - ושמר ה' א' לך את הברית - - ואהבך וברך פרי בטנך. 2. לא לירא מגויי כנען מתוך ההכרה בגדלות ה' וזכירת ניסי יציאת מצרים וכן יעשה בכיבוש כנען / כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה - - זכור תזכור את אשר עשה ה' לפרעה ולכל מצרים - ...
במבט כללי קשה ביותר להבין את מבנה פסוקי הספר, וחלוקת המצוות בתוכה, יש המחלקים את הספר לפי כמה נאומים שנשא משרע"ה, או על פי סדר עשרת הדברות, וכיו"ב. אשמח לכל מאמר עניני בנושא, או הפניות לספרים וכיו"ב שמבארים ו'עושים סדר' במשמעות הדברים והמצוות. ראה מה שכתבתי שם: http://forum.otzar.org...
פרשת ואתחנן בפרשה זו יש מצוות רבות של ידיעה והתבוננות והתעוררות הלב [כדרכנו נכתבו כאן רק אותם שלא נמנו אצל מוני המצוות]. 1. להאמין כי כח גדול התפילה אפילו לבטל גזרתו יתברך / ואתחנן אל ה' - - אעברה נא ואראה 2. לדעת שהקב"ה אינו וותרן ונפרע אפילו מהצדיקים / ויתעבר ה' בי למענכם - - כי לא תעבור את ...
[בעזהשי"ת אשלים את הפרשיות החסרות, לע"ע אמשיך בפרשיות השבוע] פרשת דברים 1. לרשת את ארץ ישראל מתנת ה' / בואו ורשו את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם 2. לא לירא מהאומות בכיבוש הארץ / עלה רש אל תירא ואל תחת. לא תערצון ולא תיראון מהם 3. השתדלות בדרכי הטבע / נשלחה אנשים לפנינו - - - וייטב בעיני הדבר ...
מי יוכל לבאר לי דברי רבי אברהם על פסוק ראשון בקריאת שמע:
אבן עזרא על דברים פרק ו פסוק ד שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד וכו' דע כי זה השם הנכבד הוא שם העצם ואם כן מה טעם לאמרו פעם שנית, והתשובה כי אדם שם עצם ושם מקרה שאיננו כן, ואם הוא נקרא מעצם האדמה וכן זה והעד השם שהוא סמוך אל צבאות.
ראוי לציין את דברי ר' שלמה מלוצק תלמיד המגיד ממעזריטש בהקדמת לקוטי אמרים, שכתב שהטעות של לומדי כתבי האריז"ל שאינם מקדימים לכך את לימוד דברי הרמ"ק ועל כן אינם מבינים את מה שלומדים קטע מתוך הקדמת הספר לקוטי אמרים של תורת המגיד ממעזריטש שכתב הרה"ק רבי שלמה מלוצק זיע"א אמנם יתרון אור...
"אוצרות בן מלך" תורתו של הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל הצטרפות לקבלת העלון על פרשת השבוע במייל: mechonbenmelech@gmail.com ולרשום: מבקש להצטרף לקבלת העלון הורדת עלוני אוצרות בן מלך על הפרשה: http://www.dirshu.co.il/category/%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7...
כמדומני שהשאלה מתחזקת כשרואים את לשונות התורה החריפים על זכירת מעמד הר סיני. בכל אופן נשמח לקרוא גם את הסברות שלך. צריך גם לחדד את השאלה, האם השאלה היא הלכתית, כלומר כיצד חז"ל הגיעו למסקנה מהפסוקים שאת יציאת מצרים צריך להזכיר ולזכור באיזכור יומי של יציאת מצרים, ואילו את מעמד הר סיני אין צורך כ...
אני זקוק ל"מקורות" שדנו בשאלה מדוע לא ציוותה התורה על זכירת מעמד הר סיני בכל יום, כמו שציוותה על זכירת יציאת מצרים. והמצוה של פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, הרי לא מצינו שקבעו שהיא מחייבת זכירה בכל יום. סברות כרס יש לי די משלי, אני מבקש עזרה אם יש ספרים שדנו בשאלה.
צריך למנוע צער וכאב הכלות והמחותנים, וזה על ידי הבטחה שעכשיו אמנם יתחתנו רק הלכתית עם מספר מצומצם של אנשים, אבל אחר כך יעשו אירוע כלולות גדול לאחר שיסתיים הסגר, וכפי ההלכה שכל סעודה שעושים בכל השנה הראשונה לכבוד הנישואין מברכים ברכת חתנים. וכדי שהכלה תהיה משוכנעת ושמחה, צריך להנהיג נורמה כזאת בציבור...
כיון שהגמרא הסמיכה עובדות אלו, לצורך בירור הלכתי טהור של 'עיקר וטפל' קשה לומר כהבנת התשב"ר העלומים, כי אין כאן שום פשט ועובדה אמיתית. והכל כתב חידה. השיטה הזאת, שכל גמרא שלא מסתדרת לנו בראש, בוודאי מדברים על סודות דרושיים, איננה יכולה להצליח לכאורה בגמרא זו, שהראשונים גם טורחים להסביר את אופן ...
מי שמתקשה לדון כל מקרה לגופו, יש כלל בחז"ל שהוא כל התורה על רגל אחת, מה דסני עלך לחברך לא תעביד. כשהופכים את הסיטואציה כלפי עצמך אתה משתחרר מהנגיעות ויודע לדון בצדק. זו הנקודה שהפריעה לר' ישראל סלנטר, אנשים הפכו לרובוטים של הלכה, תלמדו מוסר, ואז תהיו בני אדם. זו היתה העצה שלו. בודאי גם דבריך נ...
בנידון הזה טמונה שאלה מאד מהותית, הקשורה לשאלות דומות נוספות, האם כל ההנהגות הראויות והמחוייבות מצד אנושיות צריכים להיות מוגדרים כאיסורים "הלכתיים". והבעיה היא שאין כזה מצב בעולם, שכל סוגי הסיטואציות האפשריות יהיו מוגדרים בהגדרה הלכתית, שנוכל להוציא שו"ע ונאמר לו אתה עברת על הסעיף הזה...
רשב"ם פסחים קה. נמי הודאה היא- ואין בה הפסק דבר אחר, לא הפסק תחינה ולא הפסק ריצוי, הלכך בפתיחתה סגי. ולא דמי לברכת קידוש שצריך לספר בשבח שבת, וברכת יוצר אור שיש בה הפסק תחינה כגון ברחמיך הרבים רחם עלינו, וברכת אבות יש בה (דברי) ריצוי וצריך לפתוח ולסיים בשבחו של מקום: איזה ריצוי באבות? ואולי כו...
אומר מסברא, שהיות ואיסור לשה''ר הוא לכאו' מטעם של ''מזיק'' (ולכן למשל מותר מעיקר הדין לומר לשה''ר על המתים, אלא שהטילו על זה חרם), א''כ זה המפתח, ובכל מקרה לגופו החשבון צריך להיות האם למעשה הדברים שייאמרו עשויים לסובב נזק כל שהוא באופן כל שהוא. אם חסיד אדוק יאמר כגנאי על פלוני הליטאי שהוא 'מתנגד' א...
שמעתי מהגר''י אדלשטיין זצ''ל שיש אומרים סברא, כשיודע תוכן כללי של הענין - לשבח את ה', והרי אם - להבדיל אא''ה - יקח ספר של נוצרים ימ''ש, ויקרא, אף שאינו מבין את השפה, מתחייב בכל שורה כרת של מגדף , ומדה טובה מרובה, ואמר שלכאורה זו סברא נכונה. לקרב את הסברא אל הלב, אפשר לבאר שזה כמו שאדם נותן לרעהו או...
זה לשון חידושי הגרי"ז (סטנסיל) על התורה בפרשת לך לך ד"ה ידועה הקושיא וכעין זה יתיישב מה שהקשו איך נשא יעקב ב' אחיות, והתירוץ קודם מתן תורה היה. אך קשה, הלא קיימו עד שלא נתנה תורה, והנראה דלאיסור ב' אחיות בעינן אישות של ישראל. ואישות של בן נח חלוקה בעצם החפצא של האישות ישראל. ולפ"ז ל&q...
לדעת הרבה פוסקים הם גויים גמורים, ויש אצלם גם סממני נצרות, יתכן שהעתיקו מעט מהיהדות כמו כל הדתות האחרות הדיון ההלכתי הוא כשרותם מבחינה גזע המשפחה, אבל הריבוי הגדול של דיני ישראל והמסורת והתורה שבידם מעידים לכאורה על כך שהיה גרעין קדום כלשהו של יהודים שהגיע לשם, ויתכן שמסביב להם התלכד איזה שבט אפריק...
עולה בלבי המחשבה שמא אין חג זה אלא שריד של החג אשר בדא ירבעם מלבו בחודש השמיני לזבוח לעגלי בית אל אם הם אכן מגולי בית ראשון ועשרת השבטים אין מקום לתלות את המנהג בעצרת שכינס עזרא בכד תשרי, יותר מסתבר לתלות זאת במנהגים של עשרת השבטים. על פי מסורתם הם, ביתא ישראל הם צאצאי שבט דן. שגלו בתקופת המלך ירבעם...
מי אמר שתוספת הה' מבטאת חולשה? בגלל שהיא ניתנת לנקבה? כלומר- אחרי שאנחנו מניחים שנקבה היא חלשה, אזי אנו אומרים שעכ''ח תוספת הה' מבטאת החלשה. הבנתי נכון? (הפמניסטיות יכולות לומר איפכא, שנקבה היא חזקה, וא''כ תוספת הה' מבטאת חוזקה..) תשש כוחי כנקבה... (ברכות לב, א) (הפמיניסטיות אינן מכחישות את חולשתן,...
כידוע ישנה אנומליה בלשון הקודש בכתיבת מספרים שזכרים (אישים שמות ופעלים) כותבים שלשה ארבעה חמשה וכו' ונקבות (כנ"ל) נכתבים שלש ארבע חמש. ולכאורה איפכא מסתברא שתוספת הה"א בדרך כלל ניתנת לנקבה. ונלאו כל חכמי לב לפתור החידה. נראה לבאר שנקבות רבות דווקא בשל הופעתן העצמאית הרפויה נקל לחזותם כקבו...