לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בענין זה יש לציין לדברי הרד"ק בספר מלכים (א ח, ב). בפסוק: ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החודש השביעי, פי' בתרגום [יונתן] ואתכנישו לות מלכא שלמה כל אנש ישראל בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה. וברש"י ביאר דברי התרגום: "בירחא דעתיקיא דקרן...
המהלך הפשוט , בגמ' ר"ה דף ח. מצאו רמז מן הקרא שר"ה הוא יום הדין. "דכתיב מראשית השנה ועד אחרית שנה, מראשית השנה נידון מה יהא בסופה (שהקב"ה דן בתשרי את כל באי העולם, כל הקורות אותם עד תשרי הבא - רש"י), ממאי דתשרי הוא, דכתיב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, איזהו חג שהחדש מתכסה ב...
בענין חלוקת הארץ (פר' פנחס) נמצא סתירה בדברי הרמב"ן, ומצוה גדולה ליישב. בראש הפרשה בפסוק (כו ה) חנוך משפחת החנוכי, כתב: "אולי כאשר נתחלקה הארץ לשבטים... ונטל שבט שמעון המועט כשבט יהודה המרובה חלק כחלק, כך נתחלקה לבתי אבות ליורדי מצרים, ועשו מנחלת ראובן ד' חלקים, והיה חלק משפחת החנוכי כחלק ...
אחר עיון קל הדברים מותאמים אחד לאחד בלי קושיא ביניהם כלל. נתינת תרומה צריכה להיות ל"כהן" כשר (ויש דיון אם כשר לאשת כהן, כאשת רב כהנא), משא"כ אכילת כ"ד מתנות כהונה וביניהם חזה ושוק, כשר לכל זרע אהרן, כולל בניו ובנותיו, אף אלו שאינם כשרים לקבל תרומה. מעתה, פסוק יא ('וזה לך תרומת מת...
במשך חכמה עה"פ כל טהור בביתך יאכל אותו מבואר שכן וח"א העיר לי שהוא סותר את עצמו בפסוק ונתתם ממנו תרומת ה' לאהרן הכהן. אולי יש לחלק בפשטות בין חזה ושוק (ושאר מתנות כהונה) שאכן זכה בהם פינחס אף קודם כיהונו, לתרומה שלא זכה בהם, כמבואר במשך חכמה. כי באמת אין במתנות כהונה קדושה מצד עצמם כמבואר...
בתוס' בזבחים קא: מבואר (למ"ד שלא נתכהן פינחס עד שעשה שלום בין השבטים), היינו שלא נתכהן בכהונה גדולה, אבל כהן הדיוט היה מקודם. "שמימי משה נתכהן [ככהן הדיוט], וכששם שלום נתייחס ליקרא כהן, ולייחס זרעו במעלות כהונה להיותם כהנים גדולים, שכן מצינו בדברי הימים (א' ה') שלא היו כהנים גדולים אלא מזר...
ואגב, מענינא דיומא בפר' אשה כי תזריע וילדה זכ"ר. יש להבין דברי הגמ' שאמר יהושע איני ראוי לברכה שלא זכיתי לבן , הגם שבנות נקיבות אכן היו לו, לפי מה דאיתא במדרש (במב"ר ג, ח) למה נאמר כל זכר ואינו מזכיר כל נקבה, " מפני שכבודו של הקב"ה עולה מן הזכרים ", ולכן שפיר אמר איני מברך ש...
כתב בספר חפץ ה' ברכות דף ה: בענין צדיקים שלא היו להם בנים וז"ל "ובזה לא תיקשה מדוע מצינו ראינו כמה צדיקים יהושע ע"ה ברוב צדקתו וכדומה דלא הוו ליה כלל. וגם שמואל ע"ה ". עכתו"ד ויש להבין למי כוונתו "שמואל ע"ה" אי הכוונה על שמואל הנביא הרי היה לו בנים כמבוא...
ויהי ביום השמיני. בשמיני למילואים צוה משה לאהרן להקריב קרבנות דלהלן: קרבנות אהרן (ויאמר אל אהרן קח לך וגו'): א. עגל לחטאת ב. איל לעולה קרבנות בני ישראל (ואל בני ישראל תדבר לאמר וגו'): א. שעיר עזים לחטאת ב. עגל וכבש לעולה ג. שור ואיל לשלמים ד. מנחה הנה, קרבנותיו של אהרן מפורש בראש הפרשה מה עשו עמהם, ...
לא הבנתי את קושייתך. אין דרכו של הרמב"ם לסמוך על רמזים דחוקים כמו שהזכרת והוא נוהג לכתוב את דבריו בצורה ברורה ומפורשת, ובמילא הקושיא למה השמיט חוזרת בעינה. אין כאן שום קושיא ו'פלא' על השואל. (וסליחה על הביטוי). רק עצם האיזכור של הלכות אלו ברחבי היד החזקה - ודוקא במקומו לא - היה מעניין ונפלאת ב...
שואלין ודורשין שלשים יום קודם החג. הגאון רבי ישעי' פיק ז"ל (ס' אומר השכחה אות נ"א) עמד בזה שבספר היד לרמב"ם לא נזכר דין ד"שלשים יום קודם החג שואלין ודורשין בהלכות החג", לא בהלכות פסח ולא הלכות תלמוד תורה, וכתב שמצוה ליתן טעם למה לא זכרו ולא פקדו. לפלא: כי אף שלא נזכר בב' מקו...
אכן ברשב"א הוא טעות גסה כפי שהגיבו כולם. אמנם דין זה של קניית מנעלים הרי הוזכר במהרי"ל (הל' יו"ט או טו) עיי"ש והוזכר במשנ"ב ןמשנה כתובות ומנעלים ממועד למועד וברמב"ם פי"ג ה"א מהל' אישות: כמה הכסות שהוא חייב ליתן לה, בגדים של חמשים זוז משנה לשנה... ונותן לה חגו...
רבי יצחק שטרנהל, כותב בספרו כוכבי יצחק, חלק א, ניו יורק תשכ"ט, פתיחה, מאמר ראשון, עמ' טו: "מאז ומתמיד הפליאני הדבר למה לא הזכירו רבותינו בעלי השלחן ערוך שום דבר בענין 'לומר דבר בשם אומרו' מצד החיוב והמצוה... כן מוזכר במגן אברהם או"ח סי' קנ"ו, "כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עו...
סמוכין נפלאים ליסוד החג ט"ו באב על הארת פני ה' לישראל. בס' ישמח משה (פר' קדושים) ביאר הגמ' [תמיד ל"ב ע"ב] כל העוסק בתורה בלילה השכינה כנגדו שנאמר (איכה ב יט) קומי רוני וגו' נוכח פני ה'. והקשה הלא אמרו (ברכות ו.) שאפילו אחד שעוסק בתורה השכינה עמו, משמע אפילו ביום, אם כן מה מעלה יש להעו...
על עצם הדין שחילק הרמב"ם, יש בה הערת דברים. בסוף מסכת תעניות (כט ע"ב): "תניא ת"ב שחל להיות בשבת אוכל ושותה ומעלה על שולחנו ואפילו כסעודת שלמה בשעתו". ומקור הדין הוא בתוספתא מס' תענית (פרק ג הל' י"ב) כתב וז"ל: "ט' באב שחל להיות בשבת אוכל אדם כל צרכו ושותה כל צר...
בדיני אכילה בשבת ערב ת"ב או ת"ב, כתב הרמב"ם הל' תעניות פ"ה הל' ח, "וערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה, וכן תשעה באב עצמו שחל להיות בשבת אינו מחסר כלום" . כשנדייק בדברי הרמב"ם - דלא ערבנהו ותנינהו שבערב ת"ב ות"...
בפסוק תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו, כתב בבעל הטורים "ישרים, בגימטריא אבות העולם. סופי תיבות של שמות האבות אברהם' יצחק' ויעקב' בגימטריא בלעם, וזהו ותהי אחריתי כמוהו". רמז נאה, אבל לכאורה עדיין צ"ב מה הכוונה של סיפא דקרא ותהי אחריתי כמוהו? על מה היה מתאוה ומבקש כאן? אם שהיה בלע...
בפרשת פרה אדומה, הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר. לאיזה צורך הוצרך הכתוב לכפול סדר טהרת הזאת שלישי ושביעי, בהן ולאו, הוא יתחטא... ביום השלישי וביום השביעי יטהר, ואם לא יתחטא... לא יטהר. הלא מכלל הן אתה שומע לאו, ולא מצינו דכוותי' בכל טהרות שבת...
עד כמה שנעמיק וננסה להבין, עדיין הוא רחוק משכל אנוש להבין דק מן הדק בסוגיא קשה זו. ומבואר כבר בספרי הראשונים שהידיעה והבחירה שניהם מוכרחים על פי התורה, ושכל האדם אי אפשר לו להשיג מציאות שניהם, אלא שמחויבים אנו להאמין בשניהם, ואילו היה השי"ת יודע שהמושכל הזה הוא לטובתינו, היה מודיע אותה לנו, אלא...
בישעיה יד כח: "בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה". וברש"י: "בשנת מות המלך אחז, ומלך חזקיה בנו, היה המשא הזה על פלשתים". מה רש"י מוסיף על דברי הפסוק ? לפי פשוטו, שהמשא הזה על פלשתים, נוגע על התקופה של " מלך חזקיה בנו ", שהיא - במקרה - בשנת מות אביו המלך אחז. ולפי...
///וחת"ס יו"ד רס"ד, שכתבו שלא נזכר חורבן שילה במקרא, וע"כ שכיון שהלך משם הארון פקעה קדושתו... אבל רש"י תהלים עד ח, כתב מפורש שנשרף ונחרב שילה ע"י פלשתים זה לשון רבינו אור עולם החתם סופר זי"ע (שו"ת יו"ד סי' רס"ד): "וכן נ"ל בחומת שילה, שלא מ...
...אבל רש"י תהלים עד ח, כתב מפורש שנשרף ונחרב שילה ע"י פלשתים. וזה היאור הפסוק שרפו כל מועדי אל בארץ. הרד"ק ביהושע יח א מזכיר פעולת הפלישתים על חורבן שילה: "ויקהלו כל עדת בני ישראל שילה... וארון אלהים יושב בתוך היריעה... והיה שם בשילה שס"ט שנה, עד שהגלו פלשתים את הארון. ועל...
כתבו המפרשים שלשון מבני בניו יכול להתפרש על בני בנותיו. כגון מבני בניו של המן [ליישב הא דאין מקבלים גרים מעמלק]. והוא כמעט תלמוד מפורש במגילה יד: אמר רב נחמן חולדה מבני בניו של יהושע היתה... ומי הוו ליה זרעא ליהושע?, והכתיב נון בנו יהושע בנו. בני לא הוו ליה, בנתן הוו ליה. על יהושע בן נון עצמו שתירצ...
הערה. בפסוק כי זקנתי מהיות לאיש, הקשה רש"י על כל עצם היבום והנישואין של רות עם בנה אשר יוולד לה, דהלא אסורה לרות משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו [שנולד לאחר מיתת מחלון וכליון], ותירץ שבאמת אינה זקוקה ליבם, לפי שלא היו למחלון וכליון קדושין בהן, שנכריות היו, ולא נתגיירו, ועכשיו הן באות להתגייר. אך ז...
ז. בספה"ק קדושת לוי (למס' אבות) כתב: הנה דוד הוא דור י"ד מהאבות, וגם דוד מספרו י"ד. וזהו הרמז כי יד על כס י"ה (שמות יז טז), כי דוד הוא שאמר ואנחנו נברך י"ה מעתה כו' (תהלים קטו יח), כי דוד הוא יעשה מלחמת עמלק.
ח. במס' קידושין (דף ב' ע"ב) כתב בבן יהוידע, דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה. דהנה היתר הנשים דעמון ומואב, לדעת רבי שמעון דדריש טעמא דקרא, על דבר אשר לא קדמו אתכם, איש דרכו לקדם ואין אשה דרכה לקדם [יבמות ע"ג ע"א], אין נסמך טעם זה על פסוק [תהלים מ"ה י"ד] כל כבודה בת מ...
ח. במס' תענית (דף כ"ט ע"א) כתב בבן יהוידע, דבחורבן ביהמ"ק אשתכח דהוה כתיב אנת צבית לחרובי ביתא וידך אשלימת ליה, מה שנעשית הנקמה בסמל בקטיעת ידו ולא באבר אחר, שנקטעה ידו של הסמל בזכות דוד המלך ע"ה שמספר שמו י"ד, שבזכותו תהיה פליטה בכותל המערבי, ולזה אמר לקמן יצאה כעין פסת יד.
ז. כמה פנינים מס' בניהו בן יהוידע בביאור שמו של דוד שבגימ' י"ד. בפסחים דף ב' ע"א, פירש מאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קלט יא) ולילה אור בעדני, ואמרו בגמרא הכי קאמר דוד עולם הזה שהוא דומה ללילה אור בעדני, נמצא דוד המלך ע"ה מצפה היה לאור להתחבר עמו. ולכך אמר דוד (שם כג ה) דשנת בשמן ראשי ...
ו. הגר"א בספרו קול אליהו על תהלים (לא טז) פירש הכתוב בידך עתותי הצילני מיד אויבי ומרודפי, עפימ"ד במדרש, שכל ימי דוד היה לו י"ד טובות וי"ד רעות, וזהו שכוון שלמה ע"ה בכ"ח עתים שבקהלת י"ד לטובה וי"ד לרעה, ודוד בסיהרא כידוע, והענין כי י"ד דורות מאברהם עד דוד,...
ג. החיד"א בחומת אנך (שמואל א טו יב) מבאר הכתוב ויוגד לשאול לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו "יד" ויסוב ויעבור וירד הגלגל, כי שאול לא הרג את אגג מלך עמלק, שדן ק"ו מעגלה ערופה שלא כדין ובכך עבר את דבר ה', ופירש תלמיד רבינו הרשב"א ז"ל שחשב שאול כי כבר קיים מצות הי"ד, ...
סביר שפירוש השם דוד קשור לאהוב (השווה לדמיון לשם 'ידידיה': "ותלד בן ... וה' אהבו . וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה ").[/size] זה נאמר על שלמה בנו של דוד. יש באמתחתי כמה רמזים על שמו של דוד, מפי גדולי הפרשנים: א. שם בפסוק ויקרא שמו ידידיה (שמואל ב יב כד), כתב החיד"א בחומת אנך: וי...