לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
באיזה טור עם בית יוסף השתמש הרב י"א בא"ח וא"ה? כיום מאוד קל לבדוק את זה, לפי מספרי העמודים בקצרה המהדורות שהיו לפני הי"א ולפני הכנה"ג. לטור או"ח קיימים שני מהדורות ונציה עם מספרי עמודים זהים א' נד' בשנת שכ"ו והשני בשנת שמ"ט (דפוס זה נמצא בהיברובוקס). הבדל אחד...
מאמר זהר שלא ראה אור בדפוסי הזוהר למהדורותיו! תיתי להרב "שבע" על האוצרות שהוא דולה לנו, כולם חשובים ומלאי ענין. אך לגופו של דבר יש להעיר, א. כת"י טורנטו הנ"ל וכן בחלק גדול של כתבי היד של הזוהר, ישנם קטעים רבים שלא נדפסו. ואין לדבר סוף. אם נדפיס את כל אותם קטעים, יש לשער שהזוהר י...
בשער הכוונות מעיד מהרח"ו שהאריז"ל היה אומר פסוקי "ויתן לך" במוצ"ש בביתו כשהיה מבדיל על הכוס. ומציין כמקור לעצם אמירת הפסוקים את הזוה"ק בח"א דף י"ד ע"ב (-סוף ההקדמה). והנה זה לשון הזוהר שם ".. ואינון מקיימי על ההוא בר נש כל ברכאן דקא אמרי ציבורא ויתן ...
קיבלתי מהרב שלמה מ. ד. ועקנין שליט"א מבני ברק: רשימה חלקית של גדולי הראשונים והאחרונים שנכתב עליהם תואר "התייר הגדול" (דוגמה של מקורות בודדים בסוגריים) א] רש"י (פתיחת רבינו המאירי למס' אבות [סדר הרבנים, ד"ה והיתה], הקדמת ס' צדה לדרך, פירושים ופסקים לרבינו אביגדור צרפתי עמ' ר...
בעליל נראה שהגהה זו שבגליון דפוס זולצבאך נשתבשה שיבוש אחר שיבוש. מ מדרש רות נעשה מדרשות , ושוב נוסף בה המלה ' ולא '. ויש שהסתייעו מהגהה זו שבגליון שמאמר זה אינו מעיקר הזוהר אלא תוספת מבחוץ, שכן מפורש נאמר " ולא מזוהר הוא ". אכן כדבריך כך נראה בהשקפה ראשונה. אמנם בדקתי בזוהר אמ"ד תקס&...
קאצ'קלה כתב: "אולם בזוהר דפוס זולצבאך תמ"ד נדפס בגליון: " לשון מדרש רות מזוהר הוא ". דהיינו מראה מקום למדרש הנעלם רות, שגם שם מופיע ענין זה". דרך אגב, המיסגור בסוגריים מרובעות בדפוס זולצבאך (כפי שרואים בצילום שהצגת), מורה בדרך כלל על מחיקה / יתור. דהיינו, מדפיסי זולצבאך לא ר...
אודה מאוד למי שיוכל לענות לי על השאלה הבאה: איך עושים בוורד הערות שוליים רציפות, דהיינו שלא תתחיל כל הערה בשורה חדשה. אלא תהיה צמודה לסיום ההערה הקודמת.
קבלתי מהרב שלמה מ. ד. ועקנין שליט"א מבני ברק: ראה בקובץ "תלפיות" כרך ג' חוברת א-ב, ניסן תש"ז, עמ' 33, (תחילת מכתב ב'), http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?51465&pageid=P0035 שיש מכתב מרבי ישראל סלנטר שכתב בפאריז ושם רושם את הכתובת Rue St. Paul 22 תלפיות ג עמוד 33.jpg (רחוב ...
שמעתי מהרב שלמה ועקנין שליט"א מבני ברק, שיש משמעות ב"שם הגדולים" שרבינו החיד"א זצ"ל היה מבטא את שם ספר "המרדכי" עם חיריק, עיין מש"כ בספר שם הגדולים ערך ספר הזכרונות (מע"ס מערכת ז' אות כ"ו) ד"ה ודע: " ועוד שנראה דהרא"ש קרא שם הספר אשרי ...
להלן פרק ט"ז כולו כולל טעמי המקרא מתוכנת "תורת אמת". שים לב שזה כולל גם תרגום. שמות פרק-טז {א} וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵילִ֔ם וַיָּבֹ֜אוּ כָּל-עֲדַ֤ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ אֶל-מִדְבַּר-סִ֔ין אֲשֶׁ֥ר בֵּין-אֵילִ֖ם וּבֵ֣ין סִינָ֑י בַּֽחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לְצֵאתָ֖ם מֵאֶ֥ר...
בשבט מוסר פרק מ' כתב בלשון דומה מאוד "ומצאתי בדברי המקובלים שסגולת פרשת המן לאומרה שנים מקרא ואחד תרגום". אך נראה מהמשך דבריו שם שהעתיקו מה'יש נוחלין'.
ועדיין קושייתי במקומה עומדת מי הם והיכן נמצאו "דברי המקובלים" הנ"ל.
נתקלתי כמה פעמים בתופעה משונה ב'וורד' בקובץ בעל כמה עמודים שכתבתי עליו הערות, בשלב מסויים המילה האחרונה בעמוד פשוט נעלמה. ורק בפריסת קריאה אפשר לראות אותה.
זה מאוד מקשה על רציפות העבודה, אודה מאוד למי שיש עצה בענין.
תעלומה באתר הספריה הלאומית עד לא מכבר (כמדומני כמה חדשים) היה באתר הס"ל, סריקה של ג' חלקי זוהר קושטא תצ"ו (דרך הקטלוג הישן היה קישור לסריקות). והנה כעת נעלמו הקישורים, וכל נסיון שעשיתי לאתר את הסריקות הנ"ל עלה בתוהו. מי יודע פשר דבר ?
החילוק ברור בין המעשה בר"נ אדלר, למוזכר ברדב"ז. הר"נ זצוק"ל כבש צערו והצדיק עליו את הדין. ואילו הנזכר ברדב"ז לא היה איכפת לו. וזה ברור ופשוט שהר"נ אדלר קיים כל דיני האבילות, ולא היה שש ושמח ביושבו שבעה.
הרבה יש להאריך בשאלה שהעלית והדבר נוגע להרבה גופי תורה. אך לפוטרתך בלא כלום א"א. ואציין ב' נקודות. א. עיקר התפילה איננה כדי להשיג מטרות, (מי שזה כוונתו הוא בכלל כל המעיין בתפילתו סוף בא לידי כאב לב). אלא כדי לבטאות את העובדה שאנו מכירים בכך שמקור השפע הוא רק הוא יתברך. ב. יש מציאות שכל העולם כו...
אינני רב. אך לענ"ד ראיה גמורה בודאי אין. כי כוונת הזוהר לדמות את מהות הענין, וזה לא מחייב שגם במעשה המצוה בפועל יהיו לזה אותם גדרים. נראה לי שגם אתה מודה שגם לשיטת השל"ה ודעימיה אין דין לספור ז"נ דווקא בעמידה, כבספירת העומר. אך זכר לדבר יש כאן.
עי' היטיב בספרו הנפלא של הגר"י הלל "עד הגל הזה" על עיניני ל"ג בעומר, שהביא מהאריז"ל שמי שלא השיג בחכמת הקבלה, אין לו שום אפשרות להבין דברי הזוהר . ויבוא ח"ו לקצץ בנטיעות ולהפוך חושך לאור, וזה היה טעותם של כת הצב"י השבור. ידוע מכל הספרים שספר הזוהר נכתב מלכתחילה בהע...
אכן הדברים כתובים בשפה ברורה ונעימה. אך לא מצאתי בהם חידוש והדברים ידועים ליודעים. אך זאת אעיר במש"כ שם בעמ' קל"ד שר' יצחק דמן עכו קיבל את עדותו של ר"י הלוי אבולעפיא. שמיזה משתמע שבזה הוכרע אצלו הדבר, אין הדברים מדוייקים. והמעיין בספר יוחסין יראה שר' יצחק דמן עכו שמע עדויות סותרות בענ...
מחפש זוהר דפוס קושטא תצ"ו ח"ב וח"ג, סרוק שניתן להורידו בשלימות. (ח"ב, יש באוצר החכמה - שאין לי. ח"ג, יש סרוק בספרייה הלאומית אך ניתן להוריד בקושי דף דף).
האם ישנם חוקרים בני זמנינו שעסקו בחקר תכלת האק"ק וסבורים שאינו "התכלת" ? או שישנה תמימות דעים בנושא. [ד.א. לגבי ה'ינטינה' הנני להוסיף, כי ידידי הרב מ. שוחח בעצמו בטלפון לפני כמה שבועות עם ד"ר קפלן מרחובות, שכאמור ע"י החכמים דלעיל חקר אותה שנים רבות. ואמר לו בפה מלא שבדק בכל ...
במוסף שבת קודש של יתד נאמן, של השבוע, פ' ויצא ט' בכסלו תשע"ז, עמ' 28, יש סיפור מעניין, ששמע הכותב מפי מנהלי מוסד הרב קוק, על כת"י "העלם דבר" של מרן החיד"א. ראש המוסד ר' מימון, שספרייתו היתה הבסיס להקמת המוסד, הגיע באחד ממסעותיו לאיסטנבול שבטורקיה, ומצא בשוק כתב יד עתיק של הח...
כמה הערות בענין הנזכר: שיטת הגאונים שלולב שיש לו ב' תיומות צריכים הם - כלומר ב' התיומות, להיות מחוברים. וביאר הבית יוסף שזה מצוי ויתכן ע"י "הקורא". המאמר מרדכי כתב "..כי כמה פעמים ראיתי שמפרידין העלין העליונים זה מזה כדי לבדוק אם העלה האמצעי נחלק ונמצא חומרו קולו דהא לפירוש הגאונ...
בבקשה אם אפשר חוט השני (סוכות ? הלכ' לולב ?) עמ' רע"ח ס"א (בשם החזו"א המניק כל שהוא כשר). וכן שם ס"ו (שאם לא נתקשו עלין וכשמחברין אותן לא ניכר ההימנק כשר).
וכן הליכות שלמה (הלכות לולב ?) פ"י ס"ו (שרק כאשר פונים לכאן ולכאן וא"א לחברם פסול).
"וזהו מה שמצאתי כתוב בזוהר של מורי ז"ל שבירר לו מספר מראות הצובאות ומספר לבנת הספיר, ולא ידעתי אם כתבם קודם שהשיג השגתו או אח"כ, ועם כל זה אמרתי להעתיקם:
חיפשתי ב'קבלת הארי', ולא מצאתי דברים מוגדרים. חוץ מהדברים הנודעים שאת הפירוש לספרא דצניעותא, האר"י כתב במצרים. ופולמוס על מש"כ הרמד"ל על הפירוש הנ"ל. אך לא מצאתי התייחסות מפורשת לכל חלקי ה'שער'. האם הם כולם חטיבה אחת של כתבים שכתבם במצרים, או יש בהם אוסף של כתבים מזמנים שונים. אנ...