פורום אוצר החכמה

יעקובי

ועוד מובא במג"א סוף סימן שלז בשם בה"ג, לאסור פסי"ר דלא ניחא ליה בתלת דרבנן (וא"כ המעשה בכללותו הוא ארבעה דרבנן), והובא במשנ"ב שם (ס"ק יט): לא יכריע החבית וישפוך ממנה אלא מגביה מן הארץ ושופך, שאם לא כן יחפיר מן הארץ בוודאי. ואף שמקלקל הוא, וגם מלאכה שאין צריך לגופה היא, ...

יעקובי

ועוד, מובא בב"י ריש סימן שלז, ובמג"א שם, שאסור לגרור מטה כסא וספסל גדולים ביותר משום דפסי"ר הוא שעושה חריץ. וכתב על כך השער הציון (שלז, ב) שבמקרה זה 'לית בזה גררא דאורייתא מכמה אנפי (=תלת דרבנן), אחד דהחריץ שיעשה בזה הוא רק חופר כלאחר יד, ועוד דהוא מקלקל ע"י הגומות שנעשים בבית ול...

יעקובי

בפשטות גמרא ערוכה היא לאסור מעשה שיש בו תלת דרבנן. אמרו בשבת (קמא ע"א), והובא ברמב"ם (שבת טו, כב) ובטוש"ע (או"ח שכו, ז): 'הרוחץ בנהר צריך שינגב גופו יפה כשעולה מן הנהר, מפני המים שלא ישארו עליו ויטלטלם ארבע אמות בכרמלית'. והנה מעשה זה הוא תלת דרבנן: (א) טלטול בכרמלית; (ב) עצם טלט...

יעקובי

לגבי האור זרוע לא ידוע לי. לגבי הר"ן, כבר רבים מהאחרונים הרגישו בזה, וכתבו שהר"ן דרכו להעתיק את רש"י גם שאינו סובר כמותו. ראה בציונים שהביא השד"ח ח"ו כללי הפוסקים סימן ד אות א. ויש להוסיף על כך גם את דברי הביאור הלכה (ס' שח סעיף מא): ואף דהמג"א כתב זה בשם הר"ן, הנה...

יעקובי

בשנת תקנ"ט נדפס בשלוניקי ספר 'אור צדיקים' ובו קובץ 'מדרשות גדול אדונינו מרנא ורבנא מהריק"א זלה"ה', כרשום בשער; גם בהקדמת המביא לדפוס (ר' משה שבתי) נאמר: 'דרשות גדול אדונינו מרן הקדוש מהריק"א זלה"ה'; וכן נרשם בכותרות שבראשי העמודים: 'דרשות מרן מהריק"א ז"ל'. הסיבה לי...

יעקובי

ועדיין צריך להדגיש. השו"ע, המשנ"ב והערוך השולחן, כולם לדבר אחד נתכוונו. בריכה ללא שפה, דהיינו בריכה קלאסית העשויה מחפירה בקרקע באופן ששפתה שווה לקרקע החצר - אסורה. ואם יש לה שפה מוגבהת, וק"ו בריכה העשויה כמו כלי גדול עם שפתות סביב, מצד נידון זה מותרת. היכן נזכר שהכתלים צריכים להיות ג...

יעקובי

לעצם הנדון, יש כאן עוד בעיה שלא דובר עליה, שהרי אם נכנס בבגדו (או בגד ים), שרייתו זוהי כיבוסו. ראה תוס' שבת קיא ע"ב ד"ה האי מסוכרייתא, שההולכים במים עם הבגדים הוי דרך לכלוך ולא דרך נקיון, ולא אמרינן בכה"ג שרייתו זהו כיבוסו (וכמו שאמרו ההולך להקביל פני רבו עובר עד צווארו במים ואינו חו...

יעקובי

ועדיין צריך להדגיש.
השו"ע, המשנ"ב והערוך השולחן, כולם לדבר אחד נתכוונו. בריכה ללא שפה, דהיינו בריכה קלאסית העשויה מחפירה בקרקע באופן ששפתה שווה לקרקע החצר - אסורה.
ואם יש לה שפה מוגבהת, וק"ו בריכה העשויה כמו כלי גדול עם שפתות סביב, מצד נידון זה מותרת.

יעקובי

פתאום אני תופס.
אני דיברתי כל הזמן, מהתחלה ועד הסוף, על בריכות רגילות, המובנות בקרקע ע"י חפירה, ששפתן שווה לקרקע החצר.
יתכן שאתה מדבר על משהו כמו בריכות מיטלטלות, כעין כלים גדולים מאוד עם שפתות.
אם כך אין בינינו שום ויכוח.

ושוב, שבת שלום.

יעקובי

עוד יותר טוב שאלו דברי הערוך השולחן בפירוש.
ולזה בדיוק, אבל בדיוק בדיוק, התכוונתי לכל אורך האשכול.

יעקובי

ממש איני מבין שיגך ושיחך. הבאת לעיל את דברי הערוך השולחן, ולאור דבריו כתבת:

ולכן אם הבריכה אין לה שפה סביב אלא היא שוה להקרקע שחוצה לה - הרי היא דומה לנהר, מפני שכשהמים נעקרים יוצאים חוץ לבריכה כמו בנהר, ואסור לשוט בה כמו בנהר.

זה בדיוק מה שאני אומר!

שבת שלום.

יעקובי

רש"י על אתר להמחשה ,דלית ליה גידודי. שאין שפתה גבוהה שיהיו המים עמוקים אצל שפתה כמו באמצע דכיון שאין עמוקים שם כי מטי סמוך לשפתה נועץ רגליו בקרקע וחופר וממחה העפר לתוך המים ודמי למגבל ולי נראה דאית ליה גידודי שרי דלא דמי לנהר אלא לכלי דלית ליה גידודי דמיא לנהר ואסור. נכון, זו שיטת רש"י הי...

יעקובי

יעקובילה ,המשנה ברורה אינו הפוסק אחרון של הספרדים ,וממש לא כל הראשונים אוחזים שצריך מחיצות גבוהות ולענ"ד אפילו לא הרמב"ם , וז"ל אין שטין על פני המים גזירה שמא יתקן חבית של שייטין, בריכה שבחצר מותר לשוט בתוכה שאינו בא לעשות חבית של שייטין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים, כד...

יעקובי

בנידון דידן אין גם מחלוקת שו"ע ורמ"א, אלו דברים ברורים בב"י ובשו"ע לאסור. ואעפ"כ יאמרו לספרדים מותר. כ"כ פשתה המספחת של שיטת 'חוכא(!) דהיתרא עדיף'.

יעקובי

מחילה, לא מובן. בשו"ע (סי' שלט): ואם יש לה שפה סביב מותר, דכיון דאפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למקומם הוי ליה ככלי... מדובר באופן שאין המים יכולים להעקר ולהשפך על הריצפה מחוץ לברכה. והמשנה ברורה על אתר הסביר את דברי השו"ע היטב: שפה, היינו כעין כותלים גבוהים מכל צד. דברי המשנ"ב הם פ...

יעקובי

יפה!
זו כבר טביעת עין חדה לזהות בעיות בגוף הטקסט.

יעקובי

במטותא, אני מכיר את הספר הפיזי, ומשם מקום הספק. באחת ההקדמות הוא מבהיר: על אודות הטקסט כפי שבחרנו להציגו. הטקסט מובא בעברית מודרנית, להוציא פסוקים או ביטויים השאובים ממקורות מסורתיים... אותם הבאנו כלשונם או כפי ששבתי צבי (ש"ץ) שילבם בדבריו... השתמשנו באיות מודרני ואחיד לאורך היומן... בשאר ההקדמ...

יעקובי

יש מי שטוען שקיים אוטוגרף של ש"צ עצמו. לא רק טוען, הוא אף הוציא לאור את 'יומני שבתי צבי', למי שמכיר.
נראה אחד השקרים הגדולים בעולם (או שגם המו"ל לא התכווין ברצינות).

יעקובי

כפי שכל אחד יכול לראות באוצר החכמה, גם בשו"ע דפו"ר (שנשלח לדפוס ע"י מרן המחבר עצמו), ונציה שכ"ה, מופיע: 'מוצאי ר"ח הוא'.
מן הסתם מדובר בשגגת קולמוס ותו לא.

: שו''ע דפו''ר.png (23.57 KiB) נצפה 379 פעמים

יעקובי

ועדיין אתם לא מביאים מה היה המעשה... ראה בפר"ח יו"ד סי' פג ס"ק כו, שתמה תמיהות קשות על חידוש גדול מאוד של הבית יוסף, וכתב שהתיר את האסור והתיר את המותר, ע"ש באורך. הגינת ורדים (יו"ד כלל ג סי' ג) מספר על כך: ויהי כבוא הספר הלז למצרים, עברו מעברה על מקצת דבריו, ומצאו ששלח רסן...

יעקובי

אכן, דפוס קושטא הנ"ל מכיל את הגהות ר"פ.
ישנם ארבעה כתבי יד של ספר זה עם הגהות ר"פ, שנכתבו עוד בחייו של ר"פ, ביניהם כתב יד נים 26 שהזכרת, והוא ניתן לצפיה, חפש בכתיב.
האם היה תלמידו של ר"י המחבר? אורבך כתב שכן, אולם י' גולינסקי דחה דבריו.

יעקובי

א. נדפס לראשונה בקושטא, חסר שנת דפוס. משוער לשנת ר"ע. ב. ר' יצחק מקורביל, מחבר הסמ"ק, נפטר קרוב למאתיים שנה קודם המצאת הדפוס בעולם. ג. כנ"ל אות א. ד. ר' פרץ מקורביל, בן עירו ובן מקומו של ר' יצחק מקורביל מחבר הסמ"ק, כתב בעצמו את הגהותיו על ספרו של עמיתו ר' יצחק (והסברה שר' פרץ היה...

יעקובי

כמובן, התכוונתי לסברא אחר העיון בתוס'.

יעקובי

לענ"ד הסברא הפשוטה היא בהפך, שמאחר ומיץ ענבים אינו סעיד ומשמח, ולדברי התוס' הברכה נתקנה רק על יין דאית ביה תרתי - סעיד ומשמח, הרי שמיץ ענבים אינו בכלל התקנה.

יעקובי

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שתה מיץ ענבים והביאו לו יין, יברך הטוה"מ?

מדברי התוס' ברכות נט ע"ב ד"ה הטוב והמטיב, נראה שמיץ ענבים אינו בכלל תקנה זו.

יעקובי

ראה משנ"ב על אתר ס"ק א-ב.

יעקובי

ראייה ברורה לזה מדברי הטור. ראה טור או"ח סי' שז (סעיף ה): כתב הרמב"ם ז"ל שאמירה לגוי מותרת בשבות דרבנן בדבר שיש בו צורך מצווה... אבל התוספות כתבו שאסור לומר לו להביא שום דבר... שלא התירו אמירה לגוי אלא לצורך מילה שהיא גופה דוחה שבת. יותר מזה לא הוסיף הטור דבר. ובמקום אחר חזר הטור וגיל...

יעקובי

ראה ב"י או"ח סי' קצא.

יעקובי

מנהג זה מובא בב"י סוף סי' תקנד' בשם הכלבו משמע שהיה מנהג זה קדום מאד ולא כ' שיש למחות בהם... המנהג המוזכר שם הוא "שהנשים רוחצות ראשן מן המנחה ולמעלה...". וגם על כך העיר הכלבו שזה דווקא לנשים החלושות מלהאמין בנחמות, אך לא לאנשים. והב"י כתב על כך שישתקע ולא יאמר, וכל הבא להקל בדבר...

יעקובי

והנה מה שכתב המג"א ש'כן הוא במנהגים', הנה 'מנהגים' סתם היינו ספר המנהגים למהר"א קלויזנר, ובדבריו שם לא מצאתי מאומה שאין לשבת על הספסל עד חצות. 'מנהגים' סתם היינו ספר המנהגים לר' אייזיק טירנא, ואכן שם (פרק מנהגי חודש אב קרוב לסופו): ואין נושאין ונותנין עם הנכרי ואין יושבין על הכסאות עד אחר...

יעקובי

הר' חיים בלייח זצ"ל. והאם יש לו שו"ת בכת"י? קיבלתי מהרב שלמה מ. ד. ועקנין שליט"א: תשובות מהג"ר חיים בלייח זצ"ל בספרים הבאים: ס' אתם קשות (איזמיר תרנ"ג) סימן ו', דפים לג: - עד: ס' מים חיים (משאש) ח"א (ירושלים תשכ"ז) סי' מ"א (עמ' נ"ג), הביא מכת&q...

יעקובי

ר' משה ניגרין, בספרו 'ראש אשמורות' (עמ' צב במהדו' תשע"ט) מפרש:

דלות מעשים בשורך, כלומר בשורך והביטך מעשינו הרעים והדלים

יעקובי

בנוגע ליום פטירתו, ראה א' גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשס"א, עמ' 122.

יעקובי

מבואר שם שהגם שאין שבות (איסור דרבנן) במקדש, איסור מוקצה כן נוהג במקדש, ומטעם שגזרו עליו לפי שהיו מחללים שבת. במקביל, נזכר העניין גם בתוספות עירובין קב ע"ב ד"ה והעליון, לגבי הנאמר שם שהחזרת ציר עליון במקדש אסורה, וביארו התוספות "דשבות גדולה כזה לא התירו במקדש", ומיד דימו זאת לסיד...

יעקובי

שבת קכג ע"ב תד"ה לא.

יעקובי

וכאן המקום לברך את עורך הקובץ הרב ישראל אליהו שליט"א, על היוזמה הברוכה של הוצאת הקובץ, על הטורח לקבץ מאמרים מתלמידי חכמים חשובים, על העריכה המוקפדת, ועל נתינת הדגש שיהיו הדברים באיכות וברמה גבוהה, מתוך מסירות ואחריות רבה. באופן כללי מהקובץ הזה עולה מסר של הגדרת דברים בבהירות, ובעיקר בנתינת משקל...

יעקובי

גם מהקדמתו לספר שולחן ערוך מובן שהתוכנית הייתה לפסוק הלכה, ושתהיה ברורה ומחוורת: ...למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל, כי כאשר ישאלו לתלמיד חכם דבר הלכה לא יגמגם בה, אלא יאמר לחכמה אחותי את, כשם שברור לו שאחותו אסורה לו כך יהיה ברור לו כל דין שישאל עליו הלכה למעשה בהיותו שגור בפיו ספר ז...

יעקובי

הערה יפה. גם אני הקטן הבחנתי בזה מזמן, ומזה כמה שנים שאני עוקב אחר התופעה. אוכל להוסיף שבעיקרון גם הרבה פעמים נמצא להפך, שהלשון בשו"ע מדויקת ומדוקדקת בהתאם למה שדן והעיר בב"י (כלומר הגם שהוא מעתיק את לשון קודמיו - הרמב"ם או הטור - מ"מ הוא משנה ומזקק את הניסוח בהתאם להערותיו שבב&q...

יעקובי

בית יוסף, או"ח, סימן מו: ומנין מאה ברכות כך הוא, בלילה כשהולך לישון מברך המפיל חבלי שינה... ובשתי סעודות שהוא סועד אחת ערבית ואחת שחרית יש ט"ז ברכות, ח' בכל סעודה אחת... הרי מאה וחמש ברכות אדם מברך בכל יום, ואם הוא מתענה חסרו ח' מסעודה אחת שאינו סועד, ונמצא שאינו מברך אלא (צ"ח) [צ&quo...

יעקובי

כנראה שהנ"ל נכלל בדבריו של זוסמן בפתיחה: במשך כארבעים שנה חזרתי ואספתי את כל קטעי הירושלמי מהגניזה הקהירית ומספריות העולם... במקביל אספתי חומר לשינויי הנוסח, חומר שצריך היה לשמש אותי בכתיבת מבוא מקיף לנוסח הקטעים. איתרע מזלי וזה למעלה מעשר שנים איני יכול לעסוק בעבודתי המדעית. על כן החלטתי להסתפ...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 990 תוצאות