לגבי שבתון בפרשת בשלח הביא האב"ע כך בשם גאון, ששבתון פחות משבת.
והנצי"ב בויקרא כג, לב לומד בגמרא יומא עד ששבתון בא למעט עיי"ש, וכן פירש בהעמק דבר את כל שבתון שבשבת בראשית, עיי"ש. ומשמע שהוא בגלל הסיומת "ון".
אצרן כתב:האם ידוע מקור להמנהג לשבור כלים וקדרות בפורים?
מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל יש מקומות שאומרים אחר הברכה פיוט נאה כגון אשר הניא ואומר ברוך מרדכי ברוכה אסתר ארור המן ארורה זרש ומכין ברגליהן או אבן על אבן ומשברין קדירות כשמעם שבר המן וזרש.
מה שנכון נכון כתב:ע"ש 'הם לא עשו אלא לפנים (מיראה - רש"י) אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים'.
HaimL כתב:ענ'י לעצמי כתב:לכאורה יש להקשות, לפי השיטות שהמן היה לו דין יהודי (כיון שהיה עבדו של מרדכי)
לא הכרתי את השיטות הנ"ל,
חד ברנש כתב:איש_ספר כתב:אני מחפש על מנהג שאדם יבשם עצמו.
בעיה לכאורה, עי' ברכות מג ע"ב: "שגנאי לתלמיד חכם לצאת לשוק כשהוא מבושם". אבל זה תלוי במקומות, עי' שם בהמשך.