לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
אתה כתבת כמה דברים: א. יש חלק מסוים שזהו עיקר התורה שבעל פה. וזה חלק מוגדר. ואפשר להקיפו, ולא על זה נאמר שלתורה אין סוף. (הדברים מבוארים היטב בשלחן ערוך הרב. והוא קורא לחלק זה 'משנה'). ב. לחלק זה יש חשיבות גדולה יותר. ג. לחלק זה יש קדימה בלימוד. אני המלצתי לך לבסס יותר את הסעיף ג. לי, למשל, זה לא ב...
ולכאורה מבואר שמלבד חומר הענין ללמוד קודם כל ההלכות המצויות שלא יכשל במעשה שזה עיקר מצוות תלמוד תורה, הנה גם ביחס ללימוד לשם ידיעת התורה בעלמא יש קדימות בסיסית להכרת כלליות ה'תורה שבעל פה' לפני חלק ה'תלמוד' ופלפול החכמים. והנה אצל כלל הלומדים עכ"פ בדורינו אין מושג כזה כלל, ואין שום שאיפה לפעול...
פשטות דברי הרמב"ם שחובת לימוד התורה כוללת את עיקר 'תורה שבעל פה' המצויה בידינו כלומר התלמוד בבלי, או לפחות קיצורו בהשמטת השקלא וטריא וכפי שתיקן הרמב"ם עצמו בחיבורו, וזה עיקר מצוות תלמוד תורה, ולאותה תורה יש את אותו היקף מסוים ומוגדר שבכח בן איש להקיפו, וכך מבואר להדיא גם בסוגיא דתלמוד תורה...
ושאלו מה הדין דסוטה ספק האם מתייבמת או לא, (משנה מפורשת בסוטה) הכוונה לספק סוטה? וכך סיפר לי שבעבר עשה מעשה כזה עם אחד מגדולי תלמידי מיר בחו"ל ובשנחאי שהיה עילוי גדול, וכל הזמן היה אומר לו למה אינו לומד כדרך שלומדים בישיבות וכו', ופעם כשלמדו יציאות השבת בישיבה של אותו גאון שאלו רבינו שמבואר בת...
לענ"ד פשוט דברי הראב"ד אינם מוכיחים כלל שחפץ לטעון שעוץ המדוברת היא זו המקראית, אלא בא לחדש חידוש לשוני ולנקוב בעברית את שם השבטים האלו כשבטי עוץ, תופעה ידועה ונפוצה כמו לשון כנען לסלבית העתיקה (ואולי אף צוענים לבני הרומה).
נראה לי שזו שאלה לגיטימית לחלוטין (אף כי התשובה, לדעתי, פשוטה. וכפי שכבר כתבתי: התורה התכוונה לדין אחד מוגדר. ולכן בית דין ב' יכולים רק לחלוק על בית דין א'. אבל לא יכולים לומר שפעם היה כך ועכשיו זה אחרת) כמו שכתבתי לעיל אפשר לטעון שכל דור רשאי לדרוש את המקרא כעונה על השאלות של דורו ובצורה אחרת מהדו...
ואני בלימוד הסוגיא הבנתי לא ככה ופשיטא שיש תקנה אלא שנסתפקו בש"ס אם על הספק נתקנה והגם שאינה מוגבלת תמיד רק למקום ספק כגדרי לא פלוג מכל מקום מהות התקנה מוגבלת לצורת ספק, נפ"מ בביצה שנולדה וכיוצ"ב, או שמא אולי סיבה היא הספק אך בפועל אינה נוהגת כלל כחשש וספק אלא כאילו יש כאן ודאות. ובכל...
לא הבנתי איזה חידוש ראית בדברי רב האי. האם כת"ר סבור ש'מנהג אבותיכם בידיכם' היתה תקנה מחודשת? ודאי שענינה היה שימור התקנה. יש להוסיף שחג השבועות לעולם נהג הגם שלא היה מסופק לאף אחד שהרי הספיקו להגיע השלוחים של חדש ניסן, והרי יום שבועות תלוי בפסח. לעיקר הענין ניכר שוב שכת"ר אינו מבדיל בין '...
איך אתה יודע את מה שאתה כותב על אולטראסאונד שבזמן הזה לא היו גוזרים, נדמה לך שכן הוא. אולי לא היו סומכים על דבר שהאשה יכולה לשקר בו ואינו ניכר לעין כל. או סברות אחרות. אני לא יודע אתה מרמז שרב האי מרמז אבל הגמרא הלא מדברת על זה בזמן שהיה אפשר להחליט אחרת כך שאם תביא את דברי רב האי אפשר יהיה לדון על...
שבת סד, ב: כדתניא (ויקרא טו, לג) "והדוה בנדתה", זקנים הראשונים אמרו: שלא תכחול ולא תפקוס ולא תתקשט בבגדי צבעונין, עד שבא ר"ע ולימד: אם כן אתה מגנה על בעלה ונמצא בעלה מגרשה, אלא מה ת"ל "והדוה בנדתה"? בנדתה תהא עד שתבא במים זקנים הראשונים דרשו הלכה, ובא ר"ע עם טענה ...
המעיין בספר בנתיבות ההלכה של ארגון והגית על סת"ם במובא בשם הגרש"א זצ"ל , יראה דבר פלא ביחס לידיעותיו של הגר"ש בתנ"ך וצע"ג. למה לדבר סרה בלי לפרט, אדרבה, אנא באר לנו ה'צע"ג'. אין לפני הספר, אני רק זוכר שמובא שם אאל"ט שהגר"ש הסתפק משהו כמו איך קראו לאבא של...
באמת חבל שהרפורמים לא טענו את זה לפני חמש שש דורות כך מן הסתם היתה לך תשובה גם על זה. כשאין למישהו מה לטעון הוא טוען טענות מסוג זה. א. מה הקשר לעקרון של צריך ב"ד להתירו. זה שהעיקרון קיים לא אומר שהוא הסיבה לכל ההלכות, כמו שחרם דרבנו גרשם הוא לא הסיבה שבגללה אתה לא מגרש את אשתך. מעבר לזה שהעיקר...
למה השאלה לא מובנת? וכי חסרות הלכות דרבנן שנתקנו לזמנן ובהעדר סנהדרין איננו יכולים לשנותן? דוגמה אחת קטנה - יו"ט שני של גלויות. אני כבר לא מבין לאיזה מחוזות אתם מגיעים. מה התחדש ביום טוב שני של גלויות היום ביחס לזמן חז"ל שקבעו שאע"פ שאנחנו בקיאים יש לנהוג יו"ט שני של גלויות ולמה...
כד הוינא טליא שמעתי תמיד שהכלל "ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא" נכון תמיד מלבד יוצא מן הכלל והוא ישו הנוצרי שיצא מכלל ישראל. האמנם נכונים הדברים מבחינה הלכתית? וכי אם היה מקדש אשה לא היו קידושין קידושין? נשאלתי על כך ואשמח להרחבה אני שמעתי שמדין הודאת בעל דין ושוויא אנפשיה יושקה איננו בן ...
פירוש יצירתי אחר אפשר לומר על פי המשנה במגילה 'האומר איני עובר לפני התיבה בצבועים אף בלבנים לא יעבור בסנדל איני עובר אף יחף לא יעבור', ודרכם היה ללכת בבגדי לבן ובלשון סגי נהור קרו להם צבועים, ולשון נופל על לשון, ועוד כיד הדמיון הטובה עלינו.
ראה כאן בשם ר"ח שמואלביץ כעין לשון שני, אם כי רבו מספור הראיות ללשון ראשון. [הדגש אינו על "למצוא טעם בלמוד", אלא "להדבק בלמוד" באמצעות העיון]. מח ולב.GIF [ויש להעיר קצת מהקדמת החו"ה ודברי החת"ס ע"ז בפרשת בחוקותי]. קשה בעיני איך אפשר לטעון שרבו מספור הראיות לא...
זה הרי הענין הבסיסי שנמסר תמיד לנבואה מתי לצאת למחלמה עם מי לכרות ברית וכו' וכו' אתה מוכן לתת דוגמאות לעניין שכשרוצים לכרות ברית צריך נבואה? לא שצריך, שיש לזה מקום. כשיש שאלה על חומש במצוות לא שואלים נביא שואלים חכם. מה שכתבתי לא מופקע כוונתי שאם נביא יורה להוסיף יותר מחומש לא יקרה שמכחיש את התורה ...
אדם גוזר על עצמו מה רע אצלו. הוא כמובן לא יכול לגזור מה כל הרע, ולזה יש את התורה. אבל הוא גוזר את זה על עצמו כי הוא מכיר את עצמו ולא כי יש לו אלוהות כל שהיא.
שמעתי פעם על אחד מגדולי דורינו (אולי הגרזנ"ג) שאמר שהוא יודע על איזו הלכה מהלכות רוצח התכוון הרמב"ם וידע להסביר למה הרמב"ם חשב שנמצאת בסנהדרין או בע"ז ולמה אחר כך חשב שנמצאת הלכה זו בגיטין ובסוף מצא אותה ביבמות אולם איני יודע הפרטים. על כל פנים שכחת המקור להלכה כלשהי איננה לגמרי...
ידוע מה שכתב ר' נסים גאון בהקדמתו למפתח למנעולי התלמוד, שמצוות ועבירות שמקורם בשכל האנושי מחייבים את כלל האנושות אפילו ללא ציווי מהתורה. ולמשל, רציחה אסורה, אפילו לפני מתן תורה. וכן כתב ר' אלחנן וסרמן בקובץ מאמרים, שדברים פשוטים מחייבים אפילו את הגוים. וכן מצאנו בעוד ראשונים. שתי שאלות: א. אם אין ל...
ג. אני מסכים לגמרי שמלחמת מצוה צריכה שיקול הדעת, ולא יוצאים למלחמה בכל תנאי ובכל מצב. השאלה היא האם זו מצוה שמוטלת על עם ישראל, אלא שצריכים לשקול בדעתם בכל עת אם זה מתאים להילחם כעת (שלפי"ז בעיקרון זה כמו כל מצוה, שהיא חובה על האדם אבל צריך לשקול את התנאים, כגון שרוב המצוות נדחות מפני פיקו&quo...
ולכן אינני מבין את דרכו של מר ושל הרב אוצר החכמה לא להתמקד בעיקר דבריו וטענתו ולהודות שהיא אמת, ורק להשיג - אם תרצו - על לשונו. תשובה ראשונה: אותך מעניין עניין אחד ואותי מעניין עניין אחר. אני שלא כמוך חושב שהגרמ"פ התכוון למה שהוא אומר ולא רק נכשל בלשונו. ולדעתי סבר שאכן צריך סנהדרין כדי לצאת ל...
השאלה אם איסור ההפסק תלוי בברכה שנויה במחלוקת ראשונים. רבנו תם אכן סובר שהלל שנאמר בלי ברכה "הוי כאדם שקורא בספר תהילים ולא שייך ביה הפסקה", ומכך הוכיח שמברכים על הלל דר"ח. אבל רבינו יונה שם כתב "ומה דאמר הכא שאינו פוסק לשיחה בעלמא, לא מפני שמברך עליו היחיד אלא אע"פ שלא ביר...
עי' שו"ע תעג,א ובח"י ובגר"א שם על הפסק שתית כוס בזמן אמירת ההגדה. הגר"א שם מציין לרמב"ן במלחמות: ומה שכתב בעה"מ ז"ל שהוא אומר שאם רצה לשתות בתוך ההגדה הרשות בידו... ח"ו שלא התירו אלא בין כוס לכוס, אבל משמזגו לו כוס שני והתחיל במצוותו לשאול עליו ולדרוש אינו רש...
אתם דנים כאן רק על הפרט של סנהדרין, שבזה הסתירה היא חזיתית. אבל לכאורה גם התנאים של ציווי מיוחד (בפשטות - ע"י נביא) ואו"ת שמופיעים באגר"מ, אינם מתיישבים בלשון הרמב"ם: רמב"ם מלכים ה' הלכה ב מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, אלא יוצא מעצמו בכל עת , וכופה העם לצאת, א...
בהתחלה חשבתי שאנחנו מסכימים וכתבתי כך. אחרי הסיכום שלך אני רואה שאין בינינו ויכוח ממש אני מעדיף להשאר בקושיה ואתה מעדיף לדחוק דוחק שגם לדעתך הוא מחמת חוסר ברירה. אבל עכשיו אני רואה שלא. אתה אומר שהמלך צריך או סנהדרין או נביא או אורים ותומים. והרמב"ם בהלכה ב אומר שהמלך אינו צריך סנהדרין ולא רמז...
עכשיו אני רואה שלא הבנתי את דבריך בכלל. האם מלך ישראל שרוצה לצאת להלחם בעמלק צריך רשות מסנהדרין? כן או לא? הגרמ"פ כותב כן. הרמב"ם כותב לא. זו הקושיה. מה התשובה שלך? אם יש ציווי של נביא לא. אם יש אורים ותומים כנראה שגם כן לא. (אם כי אינני מבין מהיכי תיתי אורים ותומים בנושא, ושמא לא דק) אם ...
לסיכום עיקר תירוצי והדוחק שלי בדברי הגרמ"פ לעוצם התימה הוא לפרש לשונו 'ציווי מיוחד ואורים ותומים וסנהדרין' כאילו אמר 'או', ועיקר כוונתו שאין מקום לומר שממילא מיד כשיש כזה מצב מחויבים במלחמת מצווה.
אני משתומם על טענותיך עלי מי עירב כאן ענייני השקפה ודעת תורה ו"מושגים זולים" וכולי. שמואל אריאל שאל שאלה פשוטה כתוב בדברי הגרמ"פ וז"ל "ענין מלחמה כיון שנוגע לפקוח נפש צריך ציווי מיוחד ואורים ותומים וסנהדרין אף במלחמת מצוה כמלחמת עמלק" כלומר שאומר שצריך סנהדרין גם במלחמ...
אבל אם זו תשובה טובה אזלא לה ראיית הגרמ"פ שצריך בי"ד ואורים ותומים. וזה מה ששאלתי. אני מבין שאתה עונה על זה נכון הגרמ"פ באמת לא התכוון להגיד שצריך בי"ד זה רק "סגנון דבריו" כל מה שהוא התכוון להגיד זה שצריך שיקולים. על זה כתבתי שאם הגרמ"פ לא התכוון להגיד הפוך מהרמב&...
זו כבר השאלה המתוקנת שלך, שלדידי לא קשיא כלל. הגרמ"פ מדבר על דוד המלך כ1.מלך 2.צדיק, ושואל למה לא יצא למלחמת חובה. תשובתו היא שהוא נמלך בסנהדרין, כלומר שישנם שיקולים כאלו ואחרים בשביל להחיל את חובת המצווה, כשנדבר על השיקולים האלו אפשר לשאול את דוד בכובע השלישי שלו כחכם מחכמי ישראל שיושב בסנהדר...
כוונתו שכשדעת תורתם של רוב הסנהדרין שלא לצאת מפני פיקוח נפש אזי אין מלך ישראל כופה אותם. ואני לא מבין איך אתה מצליח להבין אחרת את דבריו, הוא שואל למה דוד ושלמה הצדיקים לא יצאו למלחמת עמלק? ומה התשובה שלו - שהבית דין לא הסכימו לצאת? אז שוב השאלה היא על הבית דין למה לא רצו לצאת? אמנם ענין הדין שלא יו...
צר לי אבל לא הבנתי כלום. דוד המלך דן דין תורה ויש לו "דעת תורה" בדיוק כמו הסנהדרין כך שאני לא מבין מה אתה עונה. ושוב אני חוזר לא מדובר על סגנון דבריו אלא על דין שכתב בפירוש נגד הרמב"ם וצע"ג. זו כבר השאלה המתוקנת שלך, שלדידי לא קשיא כלל. הגרמ"פ מדבר על דוד המלך כ1.מלך 2.צדיק...
ועיקר כוונת הגרמ"פ היא שאף מלחמת מצווה, איננה כסתם מצוות עשה המוטלת אקרקפתא דגברא והרי הוא מבטל עשה ואין בה מקום לצווי נביא וכו' שהרי לא בשמים היא. ואילו שכשנאמר בתורה והיה בהניח נמסרה מלחמת עמלק לנבואה ולא לחכמה, ואין דנים בה תורת לא בשמים היא ולא מחויבים להלחם אלא כל שדעת תורה של גדולי העם מ...
ועיקר כוונת הגרמ"פ היא שאף מלחמת מצווה, איננה כסתם מצוות עשה המוטלת אקרקפתא דגברא והרי הוא מבטל עשה ואין בה מקום לצווי נביא וכו' שהרי לא בשמים היא. ואילו שכשנאמר בתורה והיה בהניח נמסרה מלחמת עמלק לנבואה ולא לחכמה, ואין דנים בה תורת לא בשמים היא ולא מחויבים להלחם אלא כל שדעת תורה של גדולי העם מו...
א. מה זה תשובה על הקושיה העצומה ששאל שמואל אריאל על מרן הגרמ"פ שדיבר בפירוש על מלחמת עמלק ולכאורה הוא היפך דברי הרמב"ם המפורשים. ב. דברי הרמב"ם שהבאת שכותב מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל משמעותם הפשוטה היא שמלך ישראל מעשיו הם כיבוש רבים והדוגמא הנגדית שהביא היא יחיד או משפחה או שבט...
אנצל את ההזדמנות להעלות תמיהה גדולה שיש לי כבר כמה וכמה שנים על התשובה שהועלתה כאן. נאמר בה: "ענין מלחמה כיון שנוגע לפקוח נפש צריך ציוי מיוחד ואורים ותומים וסנהדרין אף במלחמת מצוה כמלחמת עמלק ומוכרח זה מהא דדוד ושלמה וכל מלכים הצדיקים לא יצאו להלחם בעמלק, וזה דבר ברור ומוכרח שלא שייך לפלוג ע&q...