לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בשם שש"כ שלא יברך בפה"ג בשלמי תודה סוכות סי' טו הוכיח דלא כהגרשז"א מהא דסי' רחצ שאם בירך על נר שלא שבת הוי הפסק, וראה מש"כ שם לחלק בזה בשם הגראי"ל. ואולי י"ל עיצה באופן שהאשה לא ענתה אמן על ברכת שהחיינו (וכהרגלה לא לענות), ויל"ע אם יועיל שהיא תשתה, (ואמנם מדין שומ...
זה בעצם מעורר שאלה האם שייך להתיר ריבית ע"י "לדידי שווה לי", כאשר מחזיר מוצר שערכו הממוני גדול יותר מהמוצר שלקח, אלא שכלפי הלווה והמלווה אין חילוק ביניהם כלל, כי אינם מחשיבים אלא את השימוש בו בפועל, ולדידהו שווה להם בשווה.
במחזור האשכנזי ליום הכפורים, באמצע קדושת יוצר בין 'קדוש' ל'ברוך' יש פיוט שלם [אופן] על "ברוך שם כבוד מלכותו", (הפזמון הוא מַלְכוּתוֹ בִּקְהַל עֲדָתִי וכו'). מה השייכות בין בשכמל"ו לקדושה? במחזור נירנברג מופיע - שמעתי וראיתי בשם ר' שמואל מלכותו בקהל עדתי וכבודו היא אמונתי בשעה שעלה משה...
נראה שלא הזכירו את לש' הרמב"ם בסדר התפילה שכ' "כל אלו הדברים שעונין הצבור הוא קורא עמהן, ולא יגביה קולו בעת שהן עונין עמו", (וכבר נסתפקתי במקו"א אם כוונתו שאסור או שאין צורך), ולשיטתו מבואר שהשתיקה היא הקשבה לציבור. ומה שהעירו לעיל לגבי אמירת י"ג מידות ביחידות ע"י הש&qu...
בפיוטי הקדושה של רבי יניי, הקהל אומר ד' פעמים את הפסוק 'קדוש', עם קטעי פיוט קצרים בין אחד לשני. גם הפסוק 'ברוך' נאמר כנראה ד' פעמים. אלא שבהעתקות נשמטו בדר"כ פסוקים אלו, כמו שנשמטו אח"כ כל פיוטי הקדושה בכלל. (להלן צילמתי כמה דוגמאות באופן אקראי מהמהדורה הזו , למרות שזה לא מופיע שם תמיד בצו...
ר' ישבב, האם כונתך שמה שכתבו תוספות: "והא שאנו מתרגמין הפטרות של פסח ועצרת טפי משאר י"ט לפי שהן מדברות בנס היום כדי לפרסם הנס וכן במתן תורה כדי לפרסם הנס" הכל הולך על הנס המפורש בקריאת התורה ולא בהפטרות? (וכיון שתרגמו הקריאות משום הנס המשיכו גם בהפטרות), הזו כונתך? האם הלשון סובלת פי...
פב] גמ"ח תרופות. לכאו' זה בגדר סאה בסאה, בדרך כלל אין לו אפילו מקצת, אבל לכאו' יצא השער. (ויל"ע בתרופות מרשם, שאי"ז בקלות להשיגם). אבל שמעתי שבהרבה מקרים הגמ"ח רוכש תרופות בזול בזמן הקרוב ל'פג-תוקף', ואילו הלווה מחזיר תרופות שקנה עכשיו. ובאמת אין חילוק, ובדרך כלל אפשר להשתמש בתר...
כתב חכ"א ...יש לשים לב ללשון חז"ל ההולך בדרך ומפסיק "ממשנתו" ואומר מה נאה אילן זה וכו', וברמב"ם תמיד מדקדק לחלק בין משנתו לתלמודו, כי אין הכוונה באמצע תלמודו, אלא דווקא כשהוא שונה. אלו שני דינים שונים, כשהאדם שונה במשנה הוא עלול להתבלבל בין חייב לפטור ולהחריב את העולם, אולם ...
כ' הרוקח בסי' ריח (הובא ביתה יוסף או"ח סי' נט) - ...אבל ר"ה ויה"כ דאוושי ברכות שומע מי שליח ציבור כל התפלה ויוצא. בשילהי דיומא היכן אומר הוידוי יחיד אחר תפלה וש"צ באמצע התפלה. ואף על פי שש"צ מוציאו מצוה מן המובחר שיהא היחיד מתפלל בעצמו שיש בהם כמה מילי דרחמי כייף איניש לביה ...
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה... מן הסתם מדובר בשנים שאחרי חורבן הבית, ולכן לא עלו לרגל. רציתי לדעת א, האם אפש...
נשאלתי בן חו"ל קנה חמץ בשמיני של פסח, באיסור, ודאי נאסר עליו מכאן ואילך כדין חמץ שעבר עליו הפסח. מה הדין לגבי בן ארץ ישראל, האם האיסור חל גם כלפיו כי זה היה אסור על הבעלים, או שכלפי בן אר"י כביכול אין כאן איסור.
א. על המשנ"ב נח,יב "יום ערבה דמפשי ברחמים וצריך להקדים את עצמו יכול לקרותה משעלה עמוד השחר", למה ריבוי התחינות בהושע"ר מהווה סיבה לקרוא קרי"ש מוקדם, הרי סו"ס לא יתפללו שמו"ע לכאו' קודם הנה"ח? ב. ביאור הלכה שם "דהזהירים לקרות כוותיקין מותר לקרות ולהתפלל בי...
ליקוט באקראי ובחיפזון... רש"י פרשת בא - לי הוא; לעצמי קניתים על ידי שהכיתי בכורי מצרים. אבן עזרא שם - אחר שיצאה הגזרה על כל בכור במצרים באדם ובבהמה ולא מתו בכורי ישראל, הם חייבים לפדות נפשם לתת כפרם לכבוד השם שפדם. ר"י בכור שור - קדש לי: שיהיו מקודשים לי משאר בני ישראל שהוספתי להם נס להצי...
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה... מן הסתם מדובר בשנים שאחרי חורבן הבית, ולכן לא עלו לרגל. רציתי לדעת א, האם אפשר...
מתאים לציין גם לתמיהת הב"י בסי' תעג, ז"ל - ענין נטילה קודם קידוש נתבאר בסימן רע"א (כט:) אבל המרדכי כתב בפרק ערבי פסחים (לז:) מותר ליטול ידיו קודם קידוש דלא הוי היסח הדעת אבל בפסח שיש הפסק גדול בנתיים אין לו לבעל הבית ליטול ידיו קודם קידוש משום דצריך ליטול ידיו פעם אחרת לעשות הטיבול ונ...
גדילים של ציצית, ד' מינים, מצה, אולי אפילו סוכה, צריך 'לכם' תפילין, מזוזה, שופר ועוד לא בעינן לכם. האם יש כאן איזה כלל להבחין בין המצוות? קל אולי לחלק בין מצה לשופר, אבל מה החילוק בין ציצית לתפילין?
ערב הפסח שנת תשפ"ד בלילה הדרמטי שידע עם ישראל, ליל ט"ו ניסן לפני שלשת אלפים ומשהו שנה התפללו כולם בלב שלם על הגאולה הקרובה, וזכו ונתקבלה תפילתם, ולא גרם החטא. וכך (בערך) היתה תפילתם; הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁ...
מעל"ע, ז"ל הגר"ז שם - לא יאמר אדם כמה טורח פסח זה כי רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם מה טורח זה לכם ועכשיו אין העולם נזהרין בזה ויש שלומד עליהם זכות שאינו נקרא רשע אלא כשאומר מה טורח זה על טורח הקרבת הפסח שהיא מצוה מן התורה ונראה מדבריו שמצות התורה הן עליו לטורח מה שאין כן בזמן הזה...
שו"ת הרא"ש כלל כד סימן ב וששאלת למה אין מברכין על ספור ההגדה הרבה דברים צוה הקדוש ברוך הוא לעשות זכר ליציאת מצרים ואין אנו מברכין עליהן כגון הפרשת בכורות וכל המועדים שאין צריך להזכיר בהפרשת בכורות שאנו עושין אותו זכר ליציאת מצרים אלא שצוה הקדוש ברוך הוא לעשות המעשה ומתוך כך אנו זוכרין יצי...
כמדומה שאין גדר ברור היכן אומרים מקצת היום ככולו והיכן לא. והיכא דאתמר אתמר והיכא דלא וכו'. במלבי"ם פר' מצורע יש משהו, ז"ל - שבעת ימים תהיה בנדתה יש הבדל בין אם המספר בתחלת המאמר ובין אם בא בסופו. שאם בא המספר אחר הפעל יהיה לפעמים עד ולא עד בכלל. והסגיר את הנגע שבעת ימים, וישב מחוץ לאהלו ...
ד. ועוד קשה בדברי הרמב"ם הללו בעצמם, שלכאורה הופך את סדר הפרשה... כה"ק הלח"מ, והאריכו האחרונים. עי'. יש"כ על כל האריכות, עוד לא עיינתי כדבעי. רק בינתיים להעיר, שהאריכות של התושב"כ על סיפור יציא"מ ומעמד הר סיני לכאו' לא באה כדי לספק 'הוכחות' על הבורא והשגחתו, אלא ללמד א...
אולי יל"פ גם עפ"ד רבינו יונה ריש ברכות ז"ל - וברכת גאל ישראל נמי אף על פי שהתקינו לאומרה בלילה כנגד יציאת מצרים שהיתה בלילה אפ"ה כיון שלא למדנו זכירת יציאת מצרים בלילה אלא מרבוי דכל ימי חייך ואין כתיב שם לילה בפירוש אלא מייתור כל בלבד דרשינן ליה לא חיישינן אם אין אנו אומרים אותה ...
שו"ת הרא"ש כלל כד סימן ב וששאלת למה אין מברכין על ספור ההגדה הרבה דברים צוה הקדוש ברוך הוא לעשות זכר ליציאת מצרים ואין אנו מברכין עליהן כגון הפרשת בכורות וכל המועדים שאין צריך להזכיר בהפרשת בכורות שאנו עושין אותו זכר ליציאת מצרים אלא שצוה הקדוש ברוך הוא לעשות המעשה ומתוך כך אנו זוכרין יצי...
לענ"ד. הרעיון מעולה, ומקופיא גם הביצוע. העצה שלי, אפשר אכן לשלב גם 'פרשנות' שאינה מוכחת ממש, כל עוד שבהערות יצויין שמדובר בפרשנות בעלמא. והעצה היותר חשובה; להעביר לביקורת של ת"ח רבים [מסגנונות שונים] עם דעת רחבה, (ולא להסתפק בביקורת של פורומים).
מרשימות חכ"א שליט"א לענין אכילת פסח הוא הו"א במכילתא ואכלו את הבשר בלילה הזה שומע אני כל הלילה ת"ל עד בוקר וכו' ליתן תחום לבקרו של בוקר ואיזה זה זה עמוד השחר, ובהר אפרים פי' דההו"א הוא עד הנץ, (מבואר לכאו' מושג הנץ דמיקרי ברמה מסוימת לילה מדאו'), ועי' אם י"ל דההו"...
אולי כל אלו שכתבו שזמן אמירת פסוקד"ז הוא 'חצי שעה', היו נוהגים כמנהג הזה לומר פסוק פסוק ע"י ב' חזנים, ולכן זה ארך יותר זמן. ויל"ע אם דין שהה לגמור כולה ישתנה לפ"ז בין החורף לקיץ ע"פ המבואר שם שבחורף לא אומרים במתון.
בס' אמרי נועם ברכות דכ"ח נמצא כתוב - אמרי נועם ברכות - הגר''א.png יתר ע"כ נמצא בפי' הגר"א לספרא דצניעותא - ביאור הגר''א לספד''צ.png אלא שבבה"ג לפנינו לא נמצא דבר. עצם הלימוד מהאי קרא מופיע בכמה ראשונים לגבי חיוב אמירת הלל, עי', אבל לא לגבי פסוד"ז. ובס' הפרדס הביא כן גם משמיה...