יש"כ, צירפתי. ומאמר נוסף השייך לענין.שמואל שלומוביץ כתב:יש לי זכרון עמום שקראתי ע"ז בשורשי מנהג אשכנז.
שמעתי בהרצאה של... על חורבן שילה,
א' ששילה היתה מוקפת חומה, ב' שמשכן שילה היה מחוץ לעיר - לחומה.
לפי הידוע לי,
הנחה א' שנויה במחלוקת, ויש ראשונים מפורשים שלא היתה חומה.
ואילו הנחה ב' אין לה על מה שתתבסס והיא מוזרה ומשונה.
מה ידוע לך בענין?
רדב"ז אלף תצט כתב:שאלת על לשון הרב פ"ה דמגלה שכתב אבל היתה כתובה בכתב עברי וקרא ארמית לארמי לא יצא שנמצא זה קורא על פה וכיון שלא יצא ידי חובתו הקורא לא יצא השומע ממנו ע"כ. וקשיא לך למה ליה לאורוכי כולי האי ליכתוב היתה כתובה בכתב עברי וקראה ארמית לא יצא ופשיטא דהשומע לא יצא...
פמ"ג א"א תרצ,ט כתב:לשון המחבר וכיון שלא יצא הקורא לא יצא השומע הוא לשון הר"מ ז"ל פרק ב' הלכה (ג') [ד] שם, ולכאורה פשוט הוא, דקורא על פה הוה, עיין מ"א אות ח', ויותר היה להשמיענו כדכתיבנא, וצ"ע לכאורה
עושה חדשות כתב:שמועה נאה מפיו של הגר"א כהנא-שפירא
גם ברשב"א (א,ריא) זה מופיע כך. והטעם הוא מפני שההיתר לומר ביחיד את קדושת יוצר בניגון וטעמים כבר מופיע בגאונים, ומשם למדו לי"ג מידות.עץ הזית כתב:ויש לעיין מדוע היה פשוט למהר"י וייל היתר פרשת עוזיה יותר מהיתר פרשת פסול לך
עושה חדשות כתב:התורה לא הזכירה 'צפון' אלא פעם אחת ויחידה, בקרבן עולה מן הצאן, (ובעולה מן הבקר לא נזכר -עי' מש"ח- וגם לא בפרי חטאת, וצ"ע),