לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בשנת תשנ"ז (גם היא זח"ג) אוותה נפשו הטובה של יהודי יקר מבני ציון המצוינים ה"ה ר' יהושע יוסף יצחק ברבי ברוך אריה ברש"ז אייזנבאך שליט"א נכד הר"ר ישראל יעקב וינברג זצ"ל לדעת את המעשה אשר יעשון בני ירושלים בהפטורה זו. ואחרי שבתות אחמו"ק היה בידו ידיעות על למעלה מש...
למרות דברי מרא דאתרא שלא מצא שהתפרסם השנה מאמר בנושא מחוץ למאמר הכפול ב'המעין' וב'ישורון' האחרונים (שאין כאן מקום לדון איך נוצרה הכפילות המוזרה הזו) - יש מקום, ולו רק בגלל נגישותו בספר ידוע, להפנות למאמר הארוך והמרתק על פולמוס הפטרות אחרי-קדושים שהתפרסם בראשית השנה ב’לוח דבר בעתו’ תשפ”ד עמודים 1183...
למרות דברי מרא דאתרא שלא מצא שהתפרסם השנה מאמר בנושא מחוץ למאמר הכפול ב'המעין' וב'ישורון' האחרונים (שאין כאן מקום לדון איך נוצרה הכפילות המוזרה הזו) - יש מקום, ולו רק בגלל נגישותו בספר ידוע, להפנות למאמר הארוך והמרתק על פולמוס הפטרות אחרי-קדושים שהתפרסם בראשית השנה ב’לוח דבר בעתו’ תשפ”ד עמודים 1183...
והנה סיפר לי מישהו שסבו נכח בליל הסדר אצל האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור זצ"ל, והוא טבל ל'כרפס' תות שדה בשמפניה! לתמיהתם של האורחים הסביר הרבי שאין דרך מלכים ובני חורין לאכול חתיכת תפו"א טבולה במי מלח, ואם כבר נוהגים להתחיל את הסעודה באכילת ירק טבול כפי שנהגו פעם אנשים חשובים – ...
בשנת תש"ל פרסם רב בית הכנסת אהבת חסד, ר' יצחק הכהן הלברשטט זצ"ל מודעה לקהל המתפללים ובו הוא מודיע ומנמק כי בהפטרת אח"מ וקדושים ינהגו כד' הרמ"א וש"פ ודלא כלוח של רימ"ט:
הפולמוס בדבר מנהג האשכנזים, ידוע, והוא שייך לשנים שקביעותם זח"ג, בהם פרשות אלו פנויות שתיהן להפטרתן. (במאה וחמישים שנה האחרונו השנים הללו קביעותן זח"ג: תרס"ב, תרע"ט, תש"ג, תש"ו, תש"ל, תשל"ג, תשנ"ז, תשפ"ד. ולע"ל אם לא יתחדש הקידוש ע"פ ראיה: ...
הרבנים בירושלים העומדים תחת דגל העדה החרדית, אינם עושים מכירת י"ג, כפי המנהג הישן. ומהם המבקשים להפיק רצון צאן מרעיתם המבקשים מכירת י"ג, וע"כ יש להם שטר מיוחד, והשוכר והקונה הוא גוי אחר. בשטר זה לא כותבים 'בכל מקום שהוא', כדי לא לבטל חובת בדיקה מכל וכל. ולפי"ז המוצא חמץ בפסח במקו...
המחבר מביא מקורות שיש דין לומר ההגדה על הכוס, וכוס היינו כוס ששותים אותה. נמצא שאם יש לו כוס רביעית מדויקת והוא שופך בעשרת המכות עד שלא נותר לו רביעית ואח"כ משלים הכוס, נמצא שכל מה שנאמר עד עתה, נאמר על יין שנשפך. משא"כ אם יש לו כוס המחזקת כמה רביעיות.
ויש להוסיף את השיקול הבא: מאד מעניין! ידוע על מי שנוהג כך לשפוך מכוס אחרת? (אני מניח שזה מגיע מרצון להתרחק ככל האפשר מהשפיכות שמסמלות מכות וכו'...). בפועל אפילו אם הכוסות שלנו מדויקים, כיון שנהגינן בשיעור הגדול, הרי שלענין הידור זה של אמירת ההגדה על יין ששותים ממנו, מן הסתם די בשיעור הקטן, והרי אם ...
יחוסי.jpg במבוא שם 'כאן אנו מפרסמים לראשונה מתוך כתה"י את כל ערך כ''. לפני שנים הרבה העתיק מאן דהוא מעובדי מכון התלמוד הישראלי/יד הרב הרצוג, את כל ערך כ', מכתב יד, במכונת כתיבה. עותק דיגטלי מהעתקה זו, עובר מיד ליד. והנה מופיע עתה ערך כ' בדפוס. השוותי קצת וראיתי שהעותק של מכון התלמוד הישראלי של...
YakovSapir.jpg הרב היהודי הודיענו כאן על קיומו של ח"ג ברשת. מח"ג ידוע עותק יחיד בעולם והוא באוסף שוקן. ד"צ י"ל ע"י הוצאת מקורות ירושלים תש"ל. והנה הקובץ מהקישור שניתן שם אבן ספיר ג.pdf ואגב כך נזכרתי שיש בביתי כרך מאזנים יא, בו התפרסמה, בשני חלקים, ביוגרפיה עליו מאת י&...
זו מנין לך שהמשגיח אחראי לברכת המוצר? ואם המוכר מחליט היום ללוש כך ומחר ללוש אחרת הוא צריך להמלך במשגיח? והאם המשגיח אחראי גם לעובי הפיצה ולגודל המשולשים לענין שיעור ג' או ד' ביצים? או שזה כבר אומדנא וטב"ע של הפושטאק?
עוד שגעון ברוח הימים האלה. עומד אברך בן תורה בחנות פיצה וקונה מגש (שלא הספיק להחמיץ), ואז השאלה הקבועה: המוציא או מזונות? ואת התשובה הוא מקבל לא מר' נתן קופשיץ ולא מר' יחיאל זילבר, אלא מפרחח, פושטאק גלוי ראש עם שיער מחומצן, האומר לו בידענות, עד שתי משולשים כך משם ואילך כך. תאמרו שהוא מצטט הוראה של ה...
ואם הגענו עד הלום (קטיפה המלופפת בניילון), לאחרונה משווק מפה לתיבת הקריאה מבית 'מלכות וקסברגר', שהניילון תפור לקטיפה ורק הפרנזים יוצאים. את חטאי אני מזכיר היום, כשראיתי את זה לראשונה אמרתי, כיון ששכבת הניילון מלגיו ומלבר, מי יחוש עם השכבה האמצעית היא קטיפה או נייר עב בגוון קטיפה? ולמה יתן המוכר קטי...
מש"כ באות ס"ז בענין קריאת הנשיאים מס"ת, ראיתי את זה מכבר משמו, ותמיהני שהסתכל על מנהג קריאת הנשיאים כאיזה מנהג חדש שהנהיגו אנשים מסוימים, והם יכולים לוותר עליה. כמובן שאין זה מנהגינו, ואין זה מנהג וותיק, אבל הדבר כבר נידון ע"י פוסקים גדולים, ואם דעתו לחלוק עליהם, זה זכותו וחובתו...
כשלצערנו הרבה פעמים חזרת הש"ץ אינה נשמעת כתפילה ומעוררת ושיהיה בהקשבה לה כעין תפילה של השומע, אלא היא יותר דקלום מהיר ומונוטוני, כביכול יש תפקיד כזה לגרוס את הטקסט הכתוב בסידור מעמוד זה עד עמוד זה, במין "נוסח" אמירתי קצוב, בלי טעם ובלי ריח. לעמוד ולהקשיב לזה בשימת לב הרבה פעמים הוא ח...
רציתי לקראת הפסח ללקט ולהביא לכאן תמצית חידושיו הקשורים לחג. אבל לרגל החג ולרגל המלאכה והילדים אתנהלה לאטי, ולא נראה שאספיק. שימו לבכם לחידושים נפלאים ולדינים העולים בנוגע לאכילת מצות מכונה ויד, אכילת אפיקומן לפני חצות, הזהירות בזה מול זהירות בשמחת יו’’ט, הטרחת קרובים ודרך חירות, ועוד חידושים ודיוק...
עד שתאמר שאמונת ישראל מכח מה שהתגלה לאבות. למה לא תאמר שאמונתם מכח מה שהתגלה אליהם בהר סיני? לגבי משמעות הפסוקים שהאותות למען ידעו וכו'. אם האמונה מחמת המסורת גם לא מתרץ כלום. ותועלת האותות היא לאחר היסוד האיתן של ההתגלות. אתה בעצם אומר שהופעת ה' בהר סיני היא ראיה גדולה לאמונת ישראל. אני לא מתווכח ...
הפנאי קצר ועמוס אבל הנושא יקר ובוער. כבר כתבנו כמה פעמים, שהרמב"ם בשום מקום [עכ"פ בוודאי ביסודי התורה, שהן ההלכות שכותב לישראל] לא מביא את נסי מצרים ולא את מעמד הר סיני [זה כבר חידוש יותר גדול, ראה מיד] כהוכחת האמונה. לכאורה התירוצים שכתב מעלתו לעיל הם הכיוון הנכון. כי בעצם הנסים - לכאורה...
הרמב"ם לא כתב את זה. אבל אתה שואל את זה. וזו תשובה טובה גם לשאלתך. זאת מלבד שהאמונה במשה כוללת את האמונה בה' אני לא שאלתי את זה. ראשית דייקתי שהרמב"ם כלל לא מתייחס לאמונת ישראל בה'. שנית שאלתי, אם המאמין ע"פ אותות יש בו דופי, כמש"כ הרמב"ם לענין אמונת ישראל בנבואת משה, מאי ש...
המאמין על פי אותות, יש בליבו דופי, אבל ישראל לא האמינו בה' משום עשרת המכות, אלא מורשה להם מאבותיהם וכו' וכו', ועשרת המכות חיזקו אצלם את הופעת הקב"ה בעולמו ללא גבול ומידה וכו' וכו'. אכן משה כמו זר נחשב אצלם בתחילה, ואם היו מאמינים בו ע"פ אותות, זו אמונה שיש בו דופי.
רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ח משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, היה צריך להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו, צרכנו למזון הוריד לנו את המן, צמא...
מעשה בטוען לרבנות שהגיע לחת"ס לקבל הורמנא, הביא לו החת"ס תרנגולת שאבדה המרה ושאלו מה דינה הנ"ל לא ידע והחת"ס לא נתן לו. שאלו הלה ומה דינה? השיב לו החת"ס שמלקקים את הכבד לראות האם יש טעם מר ובידוע שהיה מרה וסיים מי שלא יודע אתרא דמרה לא יכול להיות מרא דאתרא השיב הנ"ל לא...
חד מחשובי חברי בית מדרשינו, המצוין גם במידותיו התרומיות, העירני באישי, כנראה כדי לא להכלימיני, שהאמור בלקט החזו"א ('אנשי אמנה' אות טז) הוא טעות. הציטוט מתוך המקור לא פוסק באופן נכון, ואליבא דאמת ההנהגה הנזכרת שם אינה של החזו"א אלא של הרי"צ הלוי מיפו זצ"ל. סליחה. סעיף יט. בענין ק...