פורום אוצר החכמה

בעל קורא

גם אני הבנתי כן מאיזה פרסום בנושא. והסברא נותנת שהיום בפרט, לאחר שיש שני גופי 'מהדרין' בתוך תנובה עצמה, שלא מסתבר בכלל ששניהם נשמטו בטעות ברור שלא נשמט בטעות, השאלה היתה האם יתכן שאין חותמת מהדרין על האריזה משיקולים שונים למרות שיש השגחה כזאת (יש כשרויות שלוקחות תשלום גם לפי המוצרים שמשווקים עם חות...

בעל קורא

קניתי בטעות גבינה צהובה של תנובה שיש עליה רק הכשר של הרב ויטמן, יש אריזה זהה גם בכשרות ועדת מהדרין ובכשרות העדה החרדית.
מישהו יודע האם מה שקניתי הוא אכן ללא פיקוח נוסף, או שמא יש עליו פיקוח גם של ועדת מהדרין/העדה אלא שזה לא מצוין על כל האריזות (אולי משיקול כלכלי)?

בעל קורא

זה לא אמור להיות מסובך.
יש טופס מיוחד של בקשה לדרכון, בו ממלאים את הפרטים.
ובאים יחד עם הילד לשגרירות או לקונסוליה האמריקאית ושם חותמים עליו אצל הקונסול.
הטופס אמור להימצא גם בקונסוליה עצמה (או באתר השגרירות כמובן).

בעל קורא

כעין זה יש לומר ולדקדק גם בפסוק "וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ".

בעל קורא

קשה להבין את מהלך מחשבתך, אם לעדה אחת יש מסורת מסויימת וברורה, המבדילה בצורה חותכת בין האותיות, בעוד לעדה השניה נעלמה המסורת ללא כל ספק, כיצד עולה על דעתך לומר 'ואימא איפכא', כלומר שהנכון הוא להיפך ממסורת הראשונה. הרי זהו המהלך של המשכילים וגרורותיהם, לומר כל המסורות 'ואימא איפכא'. שיהיה ברור, כל מ...

בעל קורא

אפשר לעשות מגבלה על זמן העריכה, כגון 24 שעות או שבוע וכדומה מזמן כתיבת התגובה.

בעל קורא

במכון מורשת אשכנז קיים מאגר גדול מאד של כתבי יד ודפוסים של סידורים ישנים, ואם כבר עושים מאגר תועלתי שכזה כדאי כבר לוודא ולבדוק שבאמת כלול בו כל החומר הזמין כיום.

בעל קורא

מהרי"ל (שו"ת סימן קנ"ה) הסתפק בכעין זה (לענין סוף זמן קידוש הלבנה), וז"ל: ובקידוש הלבנה עד ט"ו, כתב באגודה מן המולד, ומסופק אני אם נאמר גם מעת לעת מן המולד. [תשובה] וקידוש הלבנה דחשבינן מהמולד כדאיתא בתשב"ץ ואגודה היינו משום דאזלינן בתר מלוי פגימת', הלכך יש לחשב פלגא דכ...

בעל קורא

סליחה שאני לא מצליח להתחבר לדברי הכותבים שמעלי. במצב הנתון כיום ישנה בעיה עמוקה, בעיקר בציבור הליטאי, והיא, שאין מצב בכלל המאפשר יציאה לעבודה בלי שיסתכלו עליך בעין עקומה, וממילא זה גורם שמי שכן יוצא לעבוד, בין אם זה מטעמי מצוקה כספית ובין אם זה מטעמי שאיפה לרווחה כלכלית, כמעט תמיד ממילא מוציא עצמו מ...

בעל קורא

בקרו טלה כתב:
בעל קורא כתב:בבקשה בבקשה:
אבודרהם מהדורת תהלה לדוד עמ' כב (44 בעמודי האוצר)
אבודרהם מהדורת קרן ראם חלק א עמ' 32-33 (46-47 בעמודי האוצר)

תפילה עושה מחצה

אפשר בבקשה גם את העמוד הבא?

בעל קורא

בבקשה בבקשה:
אבודרהם מהדורת תהלה לדוד עמ' כב (44 בעמודי האוצר)
אבודרהם מהדורת קרן ראם חלק א עמ' 32-33 (46-47 בעמודי האוצר)

בעל קורא

כמדומני שזה מתאים יותר לפורום דקדוק ומסורה.
מגליון תורת הקורא:

: תעבדם.jpg (212.84 KiB) נצפה 2377 פעמים

בעל קורא

הכלל של מש"ה מוציא וכל"ב מכניס יש בו גם היגיון ושיטה, וכך נראה לענ"ד ההיגיון שמאחורי הכלל: כאשר ניקוד אות השימוש דומה לניקוד האל"ף (באדני, ואדני, כאדני, לאדני, באלהים, ואלהים, כאלהים, לאלהים), האל"ף נעלמת משום שאז הניקוד הדומה מבליע את החטף בניקוד אות השימוש. כאשר אין ניקוד ...

בעל קורא

ספרי טבריה ידועים היו כמדוייקים מאד עקב כך ששם היה מקום מושבם של גדולי בעלי המסורה כבן אשר ובן נפתלי ועוד שעיקר מלאכתם היתה במלאכת המקרא והמסורה, ולכן הספרים המזרחיים מדוייקים הרבה יותר, והטעויות ואי ההתאמה למסורה בספרים הבאים משם קטנים יחסית. ספרי אשכנז ידועים היו כמבולבלים ומרובים בשגיאות ואי דיוק...

בעל קורא

בפשטות יש הבדל הלכתי שמתוך קלף זה נחשב כקורא מתוך הכתב ומתוך ספר מודפס זה נחשב כקורא על פה (אולי לדעת המג"א לגבי קריאת ההפטרה, גם ממודפס נחשב כקורא מן הכתב, אך שם מדבר על דפוס של ימיהם ואולי היום שונה). ולכן למשל כשרוצה להוציא ידי חובה בתורה שבכתב צריך לקרוא דוקא מתוך קלף (והיינו בשעת קריאת התו...

בעל קורא

משוש דורים כתב:היכן יושבים שבעה?
רח' ברסלב 9 ב"ב

למי שזה נוגע למעשה, מחר יום ו' וכן במוצש"ק לא יושבים שבעה בבני ברק אלא אלמנתו וילדיו.

בעל קורא

נוטר הכרמים כתב:זה עתה קיימתי בעצמי 'טוב לכת אל בית אבל', ובאמת היה אפשר למשש ולחוש בעוצמה את ה'וחי יתן אל לבו'.

היכן יושבים שבעה?

בעל קורא

כוס תנחומים לאחד מבני המשפחה החשובה, יבלחט"א, המחכימנו והמאלפנו רבות בטעם זקנים ובדעת מבינים. המקום ינחם אתכם ואותנו בתוך כל אבלי ציון וירושלים, ולא נוסיף לדאבה עוד. גם אני מצטרף בתנחומים כנים לשאר בשרו שזכיתי להנות מחכמתו ומדעתו הבהירה, ועל ידו נתבררו ונתלבנו אצלי כמה עניינים. המקום ינחם אתכם...

בעל קורא

אכן, ברור מדבריו שכוונתו להפסק גדול הגורם לשינוי ניקוד משום ההפסק, ועל זה כתב שתביר אינו נחשב מפסיק לענין זה. אמנם אם יש מה להקשות על דבריו, זה על עצם החידוש העצום שאותיות השימוש דינן להינקד בפתח בהפסק ענין, וממילא אינן מעידים על ידיעה, דבר שבפשטות אינו נכון, וראו במצורף. אותיות כ ל ב שבפתח קמץ או ס...

בעל קורא

אין כאן גזירת הכתוב של פעם אחת או שתי פעמים, אלא יש כאן ענין של גמירות דעת, והורה החזון איש שאם קרה שהצריכו להוציא משם משהו אין זה מבטל את הגמירות דעת כיון שעל דרך מקרה זה יכול לקרות, אך אם פותחים כמה פעמים כבר אינו על דרך מקרה וממילא זה מבטל את הגמירות דעת. ולכאורה מדובר על כמה פעמים פותחים ולא על ...

בעל קורא

מה שנכון נכון כתב:נ"מ גם כששבע ולא אכל כזית באכ"פ. ויעוי' מ"ב סי' רי סק"א ובשעה"צ סק"י.

ייש"כ.
אכן משמע משם דלא ברירא להו לגדולי האחרונים האם יש דין של אכילה כדי לברך, או שמא העיקר הוא רק השביעה ואין חיוב של אכילה כלל ולשון ואכלת הוא רק משום שהרגילות לשבוע הוא אחר אכילה.

בעל קורא

תמהני שתפסת הדברים בפשיטות כל כך, כי המעיין על נכונה יראה שיש הסוברים דבשבע פחות מכזית חייב מדאורייתא, כמו שמצדד החתם סופר או"ח סי' מט. דרך אגב, זה משליך גם על אכילה גסה אם צריך לברך אחריה בהמ"ז, אם יש תנאי של "אכילה" או שזה רק היכי תמצי לבוא לידי שביעה. החתם סופר רק מבאר שהיה ל...

בעל קורא

אם כתוב בפסוק "ואכלת" זה אומר שצריך אכילה בשביל לברך, ואין אכילה פחות מכזית. ופשוט שהשבע בלי לאכול אינו חייב לברך.
אך לגופה של שאלה גם מסתבר שזה כלל לא מציאותי לשבוע בפחות מכזית.

בעל קורא

כמובן א"א לומר על הגרי"ז שמפאת שזה פ"א בשנה הזדרז בזה.. רק הוא אחז שהמג"א זה לא שיטה להלכה אחרי שנקטו ברור כהגר"א. וכבר סיפר הגרב"ד פוברסקי שליט"א שבבואו אצל הגרי"ז התעניין מדוע מתפללים שחרית בפוניב'ז כהמג"א, והפטיר שזה מצד קביעת סדרי הישיבה והלימוד ולא ...

בעל קורא

התשובה האמיתית היא משום שזה רק פעם אחת בשנה לכן קל יותר להיזהר בזה, וכיון שאפשר בקלות להיזהר בזה וזה לא דורש השכמה יומיומית לכן אנשים מהדרים בזה בקלות יותר. זכור לי גם שכתוב באיזה מספרי האחרונים (לא זוכר איזה) שישראל זריזים יותר במצוות נדירות מאשר במצוות תדירות משום חביבותן של המצוות הנדירות. וברור ...

בעל קורא

מקור לעצם זה שבבהילו יצאנו ממצרים או מקור להוספה זו בהגדה?

בעל קורא

הא דאיתא שאין חשיבות בריה לענין שאינו בטל באלף אם אינו בריית נשמה, זה מצאנו רק לענין חשיבות כזאת שלא יהיה ביטול לבריה, אך מצאנו גם דברים שאין צריך דווקא בריית נשמה, וכמו בברכות שיש דעות שבריה מחייבת בברכה אחרונה אף שהיא פחות מכזית, וזה בדיוק הנידון באחרונים גבי מרור האם בבריה מספיק גם פחות מכזית כמו...

בעל קורא

ישראל אליהו כתב:מעיקרא לא קיבלו עבור קטנים וחולים ובדחק.

מקור?
מדברי החיי אדם נראה שלא כדבריך, שכתב שמותר לצורך תינוק אם צריכין הרבה לכך, וזה שהצריך תנאי זה שצריכין הרבה לכך מוכיח שגזרו על כולם, אלא שלא העמידו דבריהם במקום הדחק, שאם לא גזרו כלל על תינוקות מדוע צריך תנאי זה שצריכין הרבה לכך?

בעל קורא

תרחמו על הילדים, נראה אותך אוכל מצות ערמונים... א' מגדולי תלמידי מרן הגריש"א הורה לי שאין שמץ של ענין להחמיר בזה לתינוקים. (אם כי לכשעצמי איני צריך את המטרנה לעצם אכילתו של התינוק, אלא בכדי שיקל להרדימו, ואת זה שפיר אפשר לעשות גם עם תה או להחזיקו ביד וכיו"ב) כנראה התכוונת לתינוקות. לגופו ...

בעל קורא

שמעתי על הכשר נפוץ מאד שקשה ממש להיתקל במשגיח מטעמו שמעתי מפי בעל חנות שהמשגיח מגיע רק פעם בחודש על הכסף לשים באמתחתו אשר הובאה בית יוסף... רמז עבה כקורת בית הבד, אבל אכן יש קלא דלא פסיק על זה. וכמובן שלא צריך להיות משגיח מטעם ההכשר כדי לדעת את המציאות העגומה שיש הכשרים שיש בקושי פיקוח מטעמם, וגם ה...

בעל קורא

לכאורה, לעניין ליל הסדר אין צורך לשער את זמן "כדי אכילת פרס". שהרי כזית (לדעת התוספות וסיעתם) הוא בגודל חצי ביצה, ופרס הוא לכל הפחות שלוש ביצים, ונמצא שהיחס הוא 1:6. דהיינו שרק אם אדם יאכל בקצב איטי יותר מפי שש מן הרגיל, אז לא יצא ידי חובתו. אז אין צורך לשער את הזמן, אלא פשוט לאכול בקצב ר...

בעל קורא

נו נו, מחלוקת בין רב כהניסט/משיחיסט ושליח צעיר לרב אלישיב, אפשר לישון טוב בלילה.. כמובן שאתה מעוות את התמונה, זה שיש רב כהניסט/משיחיסט הסובר כאחד הצדדים אינו הופך אוטומטית צד זה ללא כלום. ראה לעיל במכתבי הגר"ש הלוי וואזנר, הגר"נ גשטטנר, הגר"נ קרליץ, הגר"נ נוסבוים, הגרמ"ש קל...

בעל קורא

מצאתי כעת:

מאמר בכדי.pdf: (271.68 KiB) הורד 380 פעמים

בעל קורא

ומה תאמר על "תוך כדי דיבור"?? חושבני ש"תוך כדי" הוא ביטוי שלישי שפירושו "באמצע", ואינו קשור לא ל"כדי" שפירושו בשביל, ולא ל"בכדי" הבא לציין לשיעור מסויים. הכוונה באמצע הדיבור? איזה דיבור? תוך כדי דיבור פירושו: תוך הזמן שמספיק בשביל "דיבור" ...

בעל קורא

ומה עם "ומצא כדי גאולתו"? "כדי רשעתו במספר"? אלו מלשון "די" שפירושו "מספיק", כמו "ואם לא תגיע ידו די שה" "ואם לא מצאה ידו די השיב לו", בצירוף כ"ף השימוש. בכלל, כל המילים הנ"ל (כדי, בכדי, תוך כדי) אינם לשון מקרא אלא לשון חכמים, וב...

בעל קורא

יהודה בן יעקב כתב:ומה תאמר על "תוך כדי דיבור"??

חושבני ש"תוך כדי" הוא ביטוי שלישי שפירושו "באמצע", ואינו קשור לא ל"כדי" שפירושו בשביל, ולא ל"בכדי" הבא לציין לשיעור מסויים.

בעל קורא

סליחה שאני כותב כאן משהו שלא נוגע ממש לענין שאלתך, אבל קשה לי לראות שגיאה דקדוקית שכזו, ובפרט שרבים מאד טועים בה. המילה "כדי" פירושה "בשביל" "על מנת". המילה "בכדי" נועדה לציין שיעור מסויים, למשל "בכדי אכילת פרס" "בכדי שיעשו" וכיו"ב. רב...

בעל קורא

: מצות יד-מכונה.jpg (937.58 KiB) נצפה 13418 פעמים

בעל קורא

ש. ספראי כתב:ישנן מצוות רבות ונוספות בלילה הזה,
תפילת שמונה עשרה עם 19 ברכותיה.

עם 7 ברכותיה.

בעל קורא

נר שבת לשון זכר, נר חנוכה לשון נקבה מתוך עיונים בדברי חז"ל ובלשונם – הרב חנוך ארנטרוי למסכת שבת דף כג. שם העצם נר, משמש במקרא לעולם לשון זכר. אבל בלשון חכמים — במשנה ותלמוד — פעמים זכר ופעמים נקבה. וכבר העירו על כך התוס' בקדושין ב׳ ע״ב ד״ה קשו, חגיגה כ״ה ע״א ד״ה כגלילא. אם נטיב לעיין, נמצא שגם...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 298 תוצאות