לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
צריך עיון גדול על המכשלה הגדולה שיוצאת ממצות מרור שלפי האור החיים מעמיד בנסיון קשה את גדולי ישראל ועובדי ה' שלא ליהנות הנאה אנושית ראה דבריו אור החיים שמות פרק יב ומצות על מרורים. לפי פשט הכתוב לפי מה שראינו שאמר ה' שצריך צלי אש ושיהיה שלם כו' זה יגיד שדעת עליון הוא להראות בחינה הגדולה והחירות ואין...
מקובלנו מדברי חכמים וסופרים שאין לייחס התנהגות ורצונות אנושיים כשלנו לג' אבות הקדושים ולד' אמהות והבאים אחריהם כמשה רבינו אהרן הכהן דוד וכיוצ"ב. ולכן יפרשו את דברי חז"ל בגמרא ומדרשים שמשמעותם לכאורה כזו - שלא כפשוטם של דברים. ואולם, האם לדעת הראשונים (כרבינו הרמב"ן - לדוגמא, ולאו דוו...
אני לא מבין את הבעיה שלך. אתה פשוט יכול לומר לו תסביר לי מה ההבדל בין 1 ל2 בלי להזכיר כלל מספרים. כלומר ישנו עולם מושגים, שאי אפשר להבין בלי להבין שיש עניינים מופשטים שאיננו מבינים בהם. הענינים גבוהים וממילא המילים גבוהות. יש כאן בעיה גדולה. משה רבינו נמצא במעמד של התגלות נבואית! לא סתם באמצע שיגרת...
אגב, בפתיחת האשכול נמנעתי מלצטט מדברי חז'ל בגמרא ומדרשים לאין סוף שמשמעותם כביכול ייחוס התנהגות אנושית להם כשלנו. שכן, בזה כבר הלכו הנמושות והדברים ידועים, כפשוטו או שלא כפשוטו. מגמתי היתה להביא דווקא מדברי הרמב'ן, שכולל בפירושיו ביאורים על דרך הקבלה ועוד, ובכל אופן לא נמנע מייחוס תכונות אנושיות לאב...
אצטרף קצת לדברי הרב מק"מ, ולפענ"ד התשובה פשוטה: בדרך הפשט הסיפור הוא אנושי (אלא שבכל אופן יש לפרשו שלא בדרך של גנאי, או נגד הדין או הצדק), ובדרך הסוד הסיפור הוא רוחני, ולהאמת שני אלה מתמזגים אלה באלה כי נעוץ תחילתן בסופן, והפרישות היא דרגת ביניים שאין בה לא מזה לא מזה. ובזה יובן: היה לי ו...
בעיון נוסף בדברים דלעייל: שמות פ"ד פס' ג': וזה טעם וינס משה מפניו - כי פחד שמא ייענש וינשכו הנחש. וכל אדם מתרחק מן המזיק לו אע"פ שידע שאם יהיה כן בחפץ השם אין מציל מידו. (כלומר, למרות שחשש משה רבינו ע"ה מפני העונש, ואז אין מציל מידו של נחש, ואם לא מגיעו עונש, לא יזיקנו, מ"מ נס מפ...
מקובלנו מדברי חכמים וסופרים שאין לייחס התנהגות ורצונות אנושיים כשלנו לג' אבות הקדושים ולד' אמהות והבאים אחריהם כמשה רבינו אהרן הכהן דוד וכיוצ"ב. ולכן יפרשו את דברי חז"ל בגמרא ומדרשים שמשמעותם לכאורה כזו - שלא כפשוטם של דברים. ואולם, האם לדעת הראשונים (כרבינו הרמב"ן - לדוגמא, ולאו דווק...
א. א'כ, לדבריכם, מצוה ליישב דברי רבינו הרמב'ן. ב. אולי שאני בין אמירה סתמית כ'מתעסק', לבין מבקש לברך את פלוני ונמצא אלמוני, שבוודאי אם היה יודע לא היה מברך את אלמוני.
צ"ע מברכותיו של יצחק לבניו . רמב"ן בברכות יצחק ,וז"ל או טעמו וגם ברוך יהיה "בעל כרחי" שאי אפשר להעביר הברכה ממנו, כי מאז שברך אותו "ידע ברוח הקודש" שחלה ברכתו עליו . שאלה טובה בהחלט. ולענ'ד החילוק הוא, שאם מתברר ש'רוח הקודש' גרמה ( או ליתר דיוק רצון ה' גרם) לברך א...
שמעתי פעם מעשה רב בעניין זה על הגר"א ז"ל שבירך מבלי דעת ממש ונתקיימה ברכתו. המעשה היה שילדה קטנה עמדה ושיחקה ועיכבה הדרך בעדו ואמר לה בשיגרא לישנא "זאלס מיך לעבן ביז הונדרעט צואנציק אבער שטייס מיך אין וועג..." [שתחיו עד מאה ועשרים אבל את עומדת ומעכבת אותי...] איני יודע אם יש מקו...
וכי רק על היפך הברכה בבלי דעת אמרו שהיא כשגגה היוצאת מפי השליט? אם מר צודק בטענתו, היה רבינו הרמב"ן יכול לבאר חרון יוסף ביתר שאת, על כי חשש שמא יקבל אפרים הקטן את ברכת מנשה הבכור, בהנחה מבוססת ש"בכור נוטל פי שניים" גם בברכות. ואם לא באר כך, נראה שבאמת "שגגה היוצאת מפי השליט"...
בבלי דעת הכוונה שיעקב יברך את אפרים בחשבו שהוא מנשה והפוך. אין הכוונה בצדיק שמתכוון לברך אותך שיהיה לך טוב למרות שאינו יודע מה הדבר הספציפי שעליו אתה צריך ברכה החילוק לא מובן, כי מאי נפק"מ אם רוצה לתת ברכה מסוימת לאפרים ונותן לאותה למנשה, שאין הדבר מגיעו, לבין אם היה מבין בדיוק את פרטי המעשה א...
במשנ"ב סי' תק"פ ס"ק ט"ז הביא: "איתא בכתבים שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמסרה התורה לקליפות , המקום יחזירנה לנו במהרה בימינו " אודה לכל מי שיבאר: א. לאיזה אירוע "שריפת התורה" מתכוונים? ב. למה דווקא בגלל "שריפת התורה" - נמסרה לקליפו...
בפרשת ויחי על הפסוק (פמ"ח פס' י"ז): "וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו וגו' " כתב ברמב""ן לבאר חרון יוסף וז"ל: אולי יוסף היה אוהב את מנשה יותר בעבור היותו בכור לכן חרה לו. והנכון בעיני כי חשב שטעה אביו בהם, ואם הייתה ברכתו בבלי דעת לא תבא ברכ...
וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה - ובאר ברמב"ן כיצד יתכן שהעייף יקבל כזה כח לגול אבן כבידה כ"פקק מעל בקבוק", מה שלא יכלו אנשים רבים, וז"ל: "יאריך הכתוב בספור הזה להודיענו כי קווי ה' יחליפו כח, ויראתו תתן עוז, כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עיף, ויגל ל...
זו לא היתה תמיהה.מנין לקח את זה זו היתה שאלה לנסיון להבין מקור הדברים. גם לא הבנתי מה ענה לי הרב אליהו בן עמרם אם ענה לי ואנוכי לא הבנתי מה כוונת מר, מהו "מקור הדברים". הלא כתבתי, שעיינתי בדברי הר"ן והריטב"א, וכתבתי את שהבנתי בדבריהם. מהבנה זו יצאו חילוקים אלה. כמו"כ מצאתי ...
א. החקירות שחקרתי בתחילת האשכול הינן להלכה ולמעשה. ב. בינתיים לא מצאתי מי שחוקר כה"ג, זולת הגאון הרב גוסטמן זצ"ל ב"קונטרסי השיעורים" על נדרים, שהעמיק בסוגיא זו של תוכ"ד כידו הרחבה, והכריע כפי שהכריע בענין החקירות א-ג'. ואדרבה, אם מצאתם ראשון או אחרון שמדבר בחקירות אלה להדיא,...
לענ"ד כתוב בריטב"א יסוד אחר מהר"ן. והוא אולי כך: יש שני חלקים במעשה קריעה ובמעשה הפרה. יש את החלק הטכני, האמירה: "מופר לך" והמעשה הטכני של קריעת הבגד. ויש את החלק השני: מה בא להביע אותו מעשה, בקריעה מבקש להביע את צערו על המת וכיוצ"ב, ובהפרה מבקש להביע את אי הסכמתו לנדר...
לאחר העיון בחקירה הראשונה, האם תועיל תוספת כוונת מצוה בתוכ"ד למעשה מצוה בלי כוונה: חשבתי שניתן אולי לענ"ד לחלק כך בין סוגי הכוונות/המחשבות/גמירות הדעת. ישנם מעשים שנלוות אליהם מחשבות/כוונות, כגון מעשה הפרה שאומר בפיו "מופר לך", שנלווית אליו הכוונה/מחשבה/רצון לבטל את הנדר של אשתו...
לאחר העיון בחקירה הראשונה, האם תועיל תוספת כוונת מצוה בתוכ"ד למעשה מצוה בלי כוונה: חשבתי שניתן אולי לענ"ד לחלק כך בין סוגי הכוונות/המחשבות/גמירות הדעת. ישנם מעשים שנלוות אליהם מחשבות/כוונות, כגון מעשה הפרה שאומר בפיו "מופר לך", שנלווית אליו הכוונה/מחשבה/רצון לבטל את הנדר של אשתו...
ולפי זה: א"נ כצד א', וכבר אמר שמוכן לההרג, יכולים העשרה לברוח, ואולי גם לא הפסידו ממנו המצוה אם חזר בו לאחר מכן כשלא הי' "פרהסיא". בנדון האשכול איני יודע עתה דבר ברור, אך מ"מ הא פשיטא דלא 'קיים' שום מצות קדה"ש אם אמר שמוכן לההרג וחזר בו בתוכ"ד... הלא לצחוק יֵחָשֵׁב. את...
לאחר העיון בחקירה הראשונה, האם תועיל תוספת כוונת מצוה בתוכ"ד למעשה מצוה בלי כוונה: חשבתי שניתן אולי לענ"ד לחלק כך בין סוגי הכוונות/המחשבות/גמירות הדעת. ישנם מעשים שנלוות אליהם מחשבות/כוונות, כגון מעשה הפרה שאומר בפיו "מופר לך", שנלווית אליו הכוונה/מחשבה/רצון לבטל את הנדר של אשתו/...
להבנתי, כל היכא דאיכא למעוטי במחלוקת ממעטינן. ואני רואה כאן רק שתי שיטות עיקריות (בניסוחים קצת שונים). 1. שיטת התוספות, שזאת תקנ"ח כדי שיוכל לענות שלום. 2. שיטת הריטב"א והר"ן, שאין גמירות דעת עד תוכ"ד. בדברי הריטב"א, ברור שצריך להסביר שרחושי מרחשן שפוותיה הוא ביטוי ציורי, ש...
בקריעה לפני המוות מדובר שטעה וחשב שהיה כבר מוות כלומר היתה קריעה בכוונה לשם קריעה על מת אלא שהיתה טעות בהחלת הקריעה בזמן ביצועה וכשחל חיובה בתוכ"ד מושכים את הקריעה לאותו זמן. אין משם ראיה לגבי מעשה בלי כוונה כלל עיקר כוונתי לצדד שתועיל תוספת כוונה לשם מצוה בתוכ"ד, רק בגלל טעמו של הריטב&qu...
איך הצלחת להסיק מלשון הריטב"א, שמדבר במפורש על דיבור (רחושי מרחשן שפותיה), על הוספת כוונה למעשה? מלבד זאת, במה שונים דברי הריטב"א מפירוש הר"ן (במהות, ולא בניסוח)? אדרבה, נראה שזה מוכיח את טענתי. שהריטב"א אומר, בדומה לר"ן, שדבר הצריך כוונה וגמירות דעת (וכמובן, לא רק חלות) לא...
בריטב'א בנדרים שם ביאר גדר תוכ'ד כד'ד גבי המקרה של הפרה לביתו ונמצאת אשתו . וז'ל בקיצור: ''...דקי'ל בכל דוכתא דכל תוכ'ד כדיבור דמי, והרי הוא כאילו עכשיו השלים דיבורו על דעת אשתו ואמר מופר לך. ופירוש תוכ'ד בכל מקום כדי שאלת תלמיד לרב....וכתבו בתוס' דרבנן יהבו האי שיעורא...ואין צריך בכל זה, אלא שהחכמי...
לא ירדתי לסוף דעתך. ולמה הכרעת בכל שאלה כפי שהכרעת. וגם למה מי שלא מכוון לשם מצוה נחשב כמי שביטל מצות עשה בידיים. ומי שמכוון לשם מצוה אינו מוגדר לענ'ד כמי ש'ניחא ליה' בקיום המצוה, אלא מי שמייעד את מטרת מעשהו לשם קיום ציוויו של הקב'ה. ועוד, שגם כהגדרת מר, למה לא יכול לחזור מניחותא זו? בקיצור, לצערי ל...
מכך שמר פתח בספק במעשה שתוקן תכ"ד הבנתי שבאופן של דיבור היה פשוט לו עצם הספק, אם כמו שמהני חזרה (ואולי גם קיום) בכוונת קנין, כן הדין גם בכוונת מעשה/דיבור של מצוה לשם מצוה. יש כאלה שיטענו, שרק ב"חלויות" נאמר גדר זה של חזרה תוכ"ד. אך לענ"ד אין לחלק, כי "חלות" קנין א...
הרב אליהו בן עמרם כתב: quote] א. עשה מצות עשה שלא לשם מצוה (ומצוות צריכות כוונה), כגון נטל ארבעת המינים שלא לשם מצוה והניחם מידו, ותוך כדי דיבור החליט שנטילתו תהיה לשם מצוה. מה הדין? יצא או לא יצא? מי אמר שבמצוות שבדיבור זה כן מועיל? אדם קרא ק"ש שלא ע"מ לצאת ידי חובה ולאחר שסיים תוך כדי ד...
לדעת מר, מתי מכריעים שהאדם גומר בדעתו לחלוטין בשעת מעשה ומתי לא? האם לא צריך שהגמרא או הראשונים יבארו לנו כך? והרי ראינו בגמ' לפי באור הר'ן שדווקא במגדף ובעבו'ז כך? ומה עוד דמצאנו בחת'ס שנוקט באופן פשוט שבמקלל אביו ואימו יכול לחזור בו. בוודאי צריך, אבל החידוש אם נאמר שתוכ"ד כד"ד מועיל בכו...
נכון, זאת בדיוק טענתי. בהפרה, הרי כיוון להפר, רק לא כיוון למי, ולכן מהני חזרתו בתוכ"ד. ובקידושין, אם לא שהיינו אומרים שאין אדם מקדש, אלא אם כן גמר בדעתו בהחלט, הרי היה מועיל חזרתו בתוכ"ד. אבל, במי שלא כיוון בכלל למעשה של מצווה, לא תועיל כוונתו בתוכ"ד, שהרי בשעת עשייתו לא היה בדעתו כל...
נכון, זאת בדיוק טענתי. בהפרה, הרי כיוון להפר, רק לא כיוון למי, ולכן מהני חזרתו בתוכ"ד. ובקידושין, אם לא שהיינו אומרים שאין אדם מקדש, אלא אם כן גמר בדעתו בהחלט, הרי היה מועיל חזרתו בתוכ"ד. אבל, במי שלא כיוון בכלל למעשה של מצווה, לא תועיל כוונתו בתוכ"ד, שהרי בשעת עשייתו לא היה בדעתו כל...
לא הבנתי אם נגמרה צורת עשייתו של הבגד לשם מה תפרו או קשרו לו מה שיבטל אותו. וכוד, לו יהי שכך עשו מאי נפק"מ אם היה כלי שנהרס ואח"כ עשוהו מחדש לבין אם לא היה כל. אםהמציאות היא שכעת אין כלי וע"י מעשה יהפוך לכלי מדוע לא יהיה מכב"פ בין בהתרה ובין בחיתוך. על מי מר מקשה? על באור הרב אש...
בהפרה צריך לכוון למי מפר. ולמרות שכיוון לאחת מהני חזרתו בתוכ'ד לכוון לשניה. ובייחוד שכתבתי דברי לפי באור הר'ן שם בנדרים, שלא גמר בדעתו ומשייר לעצמו תוכ'ד לגמירות דעתו. אגב, להדיא שם בגמ' דבקידושין לא מהני חזרה.
חילך לאורייתא. יישר כח. סליחה שלא ציינתי: הבאתי כמובן צילום של כתר ארם צובה (גם בכת"י לנינגרד בן גילו כך זה). הדיון כשלעצמו הוא נפלא ועשיר, וכבר ציינתי לעיל. אבל המסקנא צריכה להיות על בסיס המסורה, והכתר הוא ה'מסרן' כמו שפסק הרמב"ם (ולא זה עיקר הדיון). לפי מיטב ידיעתי אצל הגרש'ד זצ'ל קראו ...
לפי דברי הר'ן בנדרים פ'ז שאין לאדם גמירות דעת סופית בשעת מעשה ומשאיר לעצמו עוד זמן מועט לגמור בדעתו, א'כ למה לא תועיל כוונה לשם מצוה בתוך כדי דיבור למעשה המצוה. כלומר בחקירה א' צריך לכאורה להועיל
מנין ההו"א שתוך כדי דיבור יכול לשנות מעשה ? האם על חקירות א' עד ג' שואל מר? הרי בחקירה א' צריך לצרף גם כוונה למעשה, וממילא השאלה היא לענין הכוונה, על צרוף הכוונה לאחר מעשה בתוכ"ד. ובחקירות ב' וג' - גם הנידון לגבי כוונת מזיד או שוגג. ורק לגבי חקירה ד' - שם רוצה לבטל מעשה ברירתו במעשה עירוב...
להלן כמה מקרים בהם לענ"ד יש לחקור אי אמרינן בהם תוך כדי דיבור כדיבור דמי . בעקבות עיון בדברי הר"ן בנדרים פ"ז., ובאור הגרש"ש ב"שערי יושר" שער ה' פרק כ"ב, שו"ת חת"ס אבעה"ז ח"א סי' צ"ז, ועוד. א. עשה מצות עשה שלא לשם מצוה (ומצוות צריכות כוונה),...