פורום אוצר החכמה

אליהו בן עמרם

המשנ"ב כותב כך גם לגבי שופר, סי' תקפו שעה"צ סק"ט. (ובאמת מצינו הרבה לחוש לשיטות שלא נפסקו, כגון דעת היחיד כנגד הרבים, אבל כאן החידוש הוא שזה בגדר הדין והחיוב של הידור). ושם חבוי עוד חידוש, לכאו' גדול יותר, ב"הידור מצוה עד שליש", שמקורו בדברי הב"ח: וז"ל המשנ"ב...

אליהו בן עמרם

ברבינו בחיי - בפרשת כי תצא - דברים כ"ד ט' - עה"פ "זכור את אשר עשה ה' א-ל-היך למרים", וז"ל: "...ומפני זה אסרה תורה חברת הכסילים ויושבי קרנות שהם מדברים דברים בטלים , כענין שכתוב (קהלת ה) וקול כסיל ברוב דברים, ומתוך אותן דברים בטלים יבאו לספר לשון הרע מהמון עם, ומתוך שמספ...

אליהו בן עמרם

מענין לענין: קי"ל אם ביטל איסור לכתחילה במזיד - שלא הועיל להתירו והאיסור נשאר באיסורו, והוא משום קנס שקנסוהו חכמים. עיין בפירוש המשניות לרמב"ם תרומות פרק ה' משנה ט'. והנה בביאור מהות "ביטול ברוב" נתבאר באחרונים כהגר"ש שקאפ זצ"ל ב"שערי יושר"(עיין שער א' פרק ח')...

אליהו בן עמרם

מה שמובא במקומות אחרים, שלגבי ברכות הנהנין אומרים "לא ליתהני ולא ליבריך", אבל במקומות שההנאה היא חובה - כגון יין הקידוש וכגון מצה ומרור (ואפילו כרפס) בליל הסדר - אף בברכת הנהנין מוציא. ועפ"ז לשיטת הרמב"ם ב"זוקף כפופים" וכדו' אינו מוציא , כי אפשר לטעון כלפיו שלא יישן בל...

אליהו בן עמרם

בשער הציון סימן תרנ"ה גבי החיוב לדאוג לארבעת המינים של חבירו, "דהא אנו מצווין מטעם ערבות לראות שגם חבירו בן ישראל יעשה מצווות התורה, ואם יחסר לו הרי הוא כאילו חסר לי..." "וממילא כשם שהוא מחויב להשיגו , כן אני מחויב להמציא לו (ואך שהוא ישלם עבור השליח)..." נראה לכאורה מהמובא...

אליהו בן עמרם

בירור חמישי: בשער הציון סימן תרנ"ה גבי החיוב לדאוג לארבעת המינים של חבירו, "דהא אנו מצווין מטעם ערבות לראות שגם חבירו בן ישראל יעשה מצווות התורה, ואם יחסר לו הרי הוא כאילו חסר לי..." "וממילא כשם שהוא מחויב להשיגו , כן אני מחויב להמציא לו (ואך שהוא ישלם עבור השליח)..." ואם מצ...

אליהו בן עמרם

חקירה שניה: בר"ן על הרי"ף בסוגיא הנ"ל בר"ה כ"ט כתב וז"ל: "תני אהבה בריה דרבי זירא כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא: שהרי כל ישראל ערבים זה לזה במצות וכיון שלא יצא חבירו כמי שלא יצא הוא דמי " האם כוונתו של הר"ן לומר, שכל איש מישראל (ראובן) חייב מחמת הע...

אליהו בן עמרם

בירור שלישי: ברמ"א חו"מ סימן רצ"ב סעיף כ' איתא: "ובמקום בטול תורה שאין ספרים נמצאים יכולין בית דין לכוף לא' להשאיל ספריו ללמוד מהן ובלבד שישלמו לו מה שיתקלקלו הספרים (תשובות הרא"ש כלל צ"ג סי' ג')" האם זה אומר, שדין "כופין על המצוות" נאמר לא רק במצווה שהאד...

אליהו בן עמרם

ראה סוטה לז, ב שאלתי ובקשתי לעייל בהודעה הראשונה היתה כך: "אם כלל זה של "כל ישראל וכו'" אומר, שכל איש ישראל חייב לדאוג לקיומן של מצוות עשה על ידי חברו, ולמנוע ממנו עבירות על מצוות לא תעשה, א"כ מן הראוי היה לכאורה לפרט את פרטי הלכה יסודית זו, לדוגמא: מה היקף החיוב, ועד כמה? או שב...

אליהו בן עמרם

חקירה שניה: בר"ן על הרי"ף בסוגיא הנ"ל בר"ה כ"ט כתב וז"ל: "תני אהבה בריה דרבי זירא כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא: שהרי כל ישראל ערבים זה לזה במצות וכיון שלא יצא חבירו כמי שלא יצא הוא דמי " האם כוונתו של הר"ן לומר, שכל איש מישראל (ראובן) חייב מחמת הע...

אליהו בן עמרם

לעומת זאת בריטב"א ראש השנה כ"ט - תני אהבה בריה דר' זירא - פי' כל ברכות המצות אע"פ שיצא מוציא שאע"פ שהמצות מוטלות על כל א' הרי כל ישראל ערבין זה לזה וכולם כגוף א' וכערב הפורע חוב חבירו משמע מדבריו לכאו' דווקא בברכת המצוות ותו לא. בסוף אותו קטע כתב הריטב"א (ר"ה כט. ד&quo...

אליהו בן עמרם

להלן כמה חקירות ובירורים בנפק"מ לדינא היוצאת מהאי מימרא ד"כל ישראל ערבין זה לזה". נפק"מ לדינא שהוזכרה בגמרא, בראש השנה כ"ט "תני אהבה בריה דר' זירא כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא חוץ מברכת הלחם וברכת היין שאם לא יצא מוציא ואם יצא אינו מוציא". וברש"י שם - &...

אליהו בן עמרם

ישנן ב' נדונים שעליהם צריכים לדון. א. האם ברכות השחר הם ברכת הנהנין או הודאה. ב. האם קי"ל 'אע"פ שיצא מוציא' גם בברכות חוץ מברכת המצוות. יישר כח על המובאות. והנה המעניין הוא, שלכאורה היה נראה פשוט ברמב"ם, שברכות אלה כברכות הנהנין הן, בייחוד לפי שיטתו בפרק ז מהל' תפילה וז"ל: "...

אליהו בן עמרם

מה שמובא במקומות אחרים, שלגבי ברכות הנהנין אומרים "לא ליתהני ולא ליבריך", אבל במקומות שההנאה היא חובה - כגון יין הקידוש וכגון מצה ומרור (ואפילו כרפס) בליל הסדר - אף בברכת הנהנין מוציא. ועפ"ז לשיטת הרמב"ם ב"זוקף כפופים" וכדו' אינו מוציא , כי אפשר לטעון כלפיו שלא יישן בל...

אליהו בן עמרם

אם אתה מונח בסוגיא - מסתמא תוכל למצוא תשובות יותר בקלות ממני. אבל אומר בקצרה: מדאורייתא - ודאי יכול, אבל חכמים תיקנו שלא יברך אדם ברכה שאיננו מחויב בה. ובברכות הנהנין (אפילו שלאחרי האכילה) - אין חיוב גמור, ואין כל כך ערבות, מצד הסברא של "לא ליתהני ולא ליבריך". עיין במשנ"ב סי' קצ"...

אליהו בן עמרם

ונתנו ידידים כתב:
אליהו בן עמרם כתב:אלא שבתחילת עשרת הדברות בפרשת יתרו (שמות כ') כתיב:
וַיְדַבֵּר אלקים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. אנכי ה' אלקיך...

כמדומני שהרמב"ן שם מתייחס לזה.

אשמח שתציין מקור מדויק. יישר כח

אליהו בן עמרם

הוי"ה הוא הא'לקים מתוך דברי רבינו הרמב'ן - שמות כ' ב' עה"כ אנכי ה' אלקיך אנכי ה' אלהיך. הדבור הזה מצות עשה, אמר אנכי ה' , יורה ויצוה אותם שידעו ויאמינו כי יש ה' , והוא אלהים להם , כלומר הווה, קדמון, מאתו היה הכל בחפץ ויכולת, והוא אלהים להם, שחייבים לעבוד אותו . ולכן, אולי פירוש אמירתנו/הכ...

אליהו בן עמרם

דבר אחד בולט שכל מקום שכתוב אלוקים מדבר על הקול הוי"ה דיבר ושמעו את קול אלוקים. אכן הבחנה נכונה לכאורה. והנה עוד שני פסוקים סמוכים שדולגו בשוגג: אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ד' (י-ד-ו-ד) הוא האלקים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲך...

אליהו בן עמרם

מה שמובא במקומות אחרים, שלגבי ברכות הנהנין אומרים "לא ליתהני ולא ליבריך" ועפ"ז לשיטת הרמב"ם ב"זוקף כפופים" וכדו' אינו מוציא , כי אפשר לטעון כלפיו שלא יישן בלילה אם אינו יודע לברך! אבל ב"שלא עשני גוי" וכ"ש בברוך שאמר וכדו' - מוציא. ולא מסתבר שהריטב"א...

אליהו בן עמרם

מפרשת ואתחנן ענין אחד בכמה פסוקים ואפשרויות: וידבר ד' (י-ד-ו-ד) אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ... וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ד' (י-ד-ו-ד) אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֲשָׁמַע עָם קוֹל אלקים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָ...

אליהו בן עמרם

א. וכי מי שלא ישן בלילה - לא מברך "זוקף כפופים"? זאת מנין? ב. השאלה איננה דווקא על "זוקף כפופים", כי אם על כל ברכות השחר מ"הנותן לשכווי בינה" והלאה. ג. דווקא ברכת הנהנין הקודמת לאכילה והנאה, אמרינן ביה "לא ליתהני ולא ליבריך". כי באמת לא חייבו אותו לברך, רק בתנ...

אליהו בן עמרם

בברכות השחר - אם יצא מוציא? האם זו מחלוקת ראשונים? רמב"ם פרק א' מברכות הל' ד' - נמצאו כל הברכות כולן שלשה מינים ברכות הנייה וברכות מצות וברכות הודאה שהן דרך שבח והודיה ובקשה כדי לזכור את הבורא תמיד וליראה ממנו. ובהל' י' - כל הברכות כולן אף ע"פ שבירך ויצא ידי חובתו מותר לו לברך לאחרים שלא י...

אליהו בן עמרם

נתבקשתי להכניס: שאלה מעשית מעניינת: עובר אדם לידך, עם זקן לבן, חייבים לקום מפניו מצד ספיקא דאורייתא לחומרא, שהרי יתכן שהוא כבר בן שבעים, ויתכן שהוא תלמיד חכם? האם זקן לבן כבר יוצר ספק, או שמחמת "זקן לבן" מתחיל כבר בגיל חמישים שישים אצל רבים מהאנשים, א"כ זה עדיין לא יוצר ספיקא דאוריית...

אליהו בן עמרם

אכן לזו הסברא המחודשת שקצת קשה להסבירה על נכון כוונתי, ורצוני לדעת האם יש מאחרונים שכתבו בזה דברים מפורשים, כמדומה שבמשנת הלוי לר' רפאל שור ראיתי בזה בספר שמירת שבת כהלכתה מהדורה קודמת חלק ב' פרק נ'א בענין עריבות בקידוש, שם בהגהות ס'ק כ'ג הביא בשם הגרשז'א זצ'ל דחזינן מתקיעת שופר כאמור ''שגם על זה י...

אליהו בן עמרם

חכ"א שלח לי רשימה מסודרת של מקורות לנושא, (האם המיעוט נהיה איסור כמו הרוב, האם הוא נהיה כשר כמו הרוב, וכיו"ב), וישמח מאד לכל תוספת מקור או סברא. בירושלמי תרומות פרק רביעי הל' ז היו לפניו עשרים תאנים של חולין או טבל ונפלה תאנה אחת של תרומה לתוכן. מודה ר' יוחנן שאם תרם מהן על מקום אחר שספיק...

אליהו בן עמרם

העוסק במצוה מן התורה, שאם כיוון בה לשם מצוה, היה פטור ממצוה אחרת, כדין עוסק במצוה פטור מן המצוה. מה הדין, אם לא כיוון במצוה ראשונה לשם מצוה, האם ביטל מצוה השניה שבעצם לא נפטר ממנה?. אם נניח לא נפטר ממצוה שניה למרות שעוסק ממש במצוה הראשונה, וזאת בגלל שלא כיוון בעשיית מצוה הראשונה לשם מצוה. האם יהיה ...

אליהו בן עמרם

הפריש תרומ"ע ולא כיוון לשם מצוה, למרות שמצוות צריכות כוונה - האם תחול ההפרשה? האם התשובה תלויה במחלוקת בריש תמורה בין רבא לאביי, אי עביד מהני (לאביי) או לא מהני (לרבא)? כלומר, האם להלכה נימא ליה שיחזור ויתרום מספק (כמו מי ההלכה, כרבא או אביי - עיין רעק"א בשו"ת מהדורא קמא קכט ד"ה ...

אליהו בן עמרם

ברך ברכת הנהנין, כגון בורא פרי העץ, ולא כיוון לשם מצוה (מצוה מדרבנן לברך קודם אכילת פרי העץ), מצד אחד - כתב המ"א בשם הרדב"ז, כי במצוה דרבנן לא בעי כוונה, ולכן יצא לכאורה בדיעבד. (עיין משנ"ב סי' ס' ס"ק י) מצד שני - יש סוברים כי כל ספק ברכות להקל, הוא בעצם ספק "לא תישא" ...

אליהו בן עמרם

העוסק במצוה מן התורה, שאם כיוון בה לשם מצוה, היה פטור ממצוה אחרת, כדין עוסק במצוה פטור מן המצוה. מה הדין, אם לא כיוון במצוה ראשונה לשם מצוה, האם ביטל מצוה השניה שבעצם לא נפטר ממנה? או, שלא גרע ממי שמכין עצמו למצוה, שגם פטור מן המצוה בזמן שמתכונן. או שלא דמי, כי בסוף הכנתו, יתכן מאד שיקיים, אבל זה של...

אליהו בן עמרם

ברך ברכת הנהנין, כגון בורא פרי העץ, ולא כיוון לשם מצוה (מצוה מדרבנן לברך קודם אכילת פרי העץ), מצד אחד - כתב המ"א בשם הרדב"ז, כי במצוה דרבנן לא בעי כוונה, ולכן יצא לכאורה בדיעבד. (עיין משנ"ב סי' ס' ס"ק י) מצד שני - יש סוברים כי כל ספק ברכות להקל, הוא בעצם ספק "לא תישא" ...

אליהו בן עמרם

ברך ברכת הנהנין, כגון בורא פרי העץ, ולא כיוון לשם מצוה (מצוה מדרבנן לברך קודם אכילת פרי העץ), מצד אחד - כתב המ"א בשם הרדב"ז, כי במצוה דרבנן לא בעי כוונה, ולכן יצא לכאורה בדיעבד. (עיין משנ"ב סי' ס' ס"ק י) מצד שני - יש סוברים כי כל ספק ברכות להקל, הוא בעצם ספק "לא תישא" מ...

אליהו בן עמרם

ברך ברכת המזון, שחייב בה מן התורה, ולא כיוון לשם מצוה, למרות שנפסק בשו"ע שמצוות צריכות כוונה - האם עבר על נשיאת שם שמים לבטלה שנאסר ב"לא תישא"?

אליהו בן עמרם

הוה אמינא כתב:מה רע בקנין יד?
ולולא חידוש הדברי מלכיאל אין קנין יד?
ואם קנתה רק את החצי שלתוך כף היד שיש בזה לבד שו"פ, אינה מקודשת?

וגם במי שרוצה ליטול ארבעת המינים ביום ראשון דבעינן שיהיה שלו מדאוריתא מצד 'לכם' - והקנהו חבירו, האם גם שם נימא דקנה רק החלק שבידו?

אליהו בן עמרם

בבאור הלכה סימן ס' ד"ה וי"א צריכות כונה - איתא: "ועיין בב"ח ובפמ"ג בסימן ח' ובסימן תרכ"ה דמשמע מדבריהם דמצות ציצית וסוכה הכונה בהם לעיכובא כמו בשאר המצות. ולפ"ז אם קראוהו לתורה ולוקח טליתו או טלית הקהל לעלות לבימה, שאז זמנו בהול ומסתמא אינו מכוין אז בלבישתו לקיים ה...

אליהו בן עמרם

והנה במשנה ברורה וכמה אחרונים כתבו שמי שלובש ציצית ואינו מכוון לשם מצווה כאילו הלך בד' כנפות בלי ציצית למ"ד מצוות צריכות כוונה, ויש שרצו לומר שהוא הדין בסוכה הוי כאוכל חוץ לסוכה, והנה דבר זה נסתר מדברי בעל המאור הנ''ל, שהרי דימה גדר מצוות מצה לסוכה, והרי במצה לא יעלה על הדעת שמי שאכל מצה בלי כ...

אליהו בן עמרם

חיי אדם חלק א כלל סח - צריך שיכוין לצאת במצוה זו, כדקיימא לן מצות צריכות כוונה וכו', ונראה לי דזה דוקא בקורא קריאת שמע בדרך לימודו וכו' וכן כשכפאוהו לאכול מצה והוא היה סבור שהוא יום חול או שהיה תוקע לשיר וכיוצא בו. אבל אם קורא קריאת שמע כדרך שאנו קורין כסדר התפלה וכן כשאוכל מצה או תקע ונטל לולב אף ...

אליהו בן עמרם

ראיתי כעת בחי' הריטב"א פסחים דף מ. וכתב הרי"ט ז"ל ונראה מדברי רבינו ז"ל שאם עמד ישראל עליו ושמר אותה לשם מצה בהכי סגי, ואני דנתי לפני מורי הרא"ה ז"ל דודאי אפי' ישראל עומד על גבו לא סגי בהכי דכל היכא דבעי' לשמה גוי אדעתיה דנפשיה עביד ולא סגי בישראל עומד על גבו כדאמרינן ...

אליהו בן עמרם

הגיעו לידו של אדם תותים, שיש לו ספק אם נגועים הם בתולעים, ואין לו מומחיות מקצועית לבדקם כדבעי. למה לא נתיר לו לאכלם, כי אינו מתכוון לאכול את התולעים? דקי"ל כר"ש ד"אינו מתכוון" מותר, בכל מקום שאינו פסיק רישא. ובמקום הספק אין זה כ"פסיק רישא". ואת"ל, שהוא "פסיק ...

אליהו בן עמרם

מתעסק אינו יודע מה הוא עושה. כשיכור. אחרי שכבר דנו בו אחרונים אין לי לחדש בו, אבל פרט זה שלך איני מבין. ומה המתעסק (ואינו מתכוון) חייב, היודע שהוא אוכל לא כ"ש? למאי נפק"מ אם תחייבהו משום מתעסק או משום שא"צ כוונה? ראיה לדברי מר, ש"נהנה" הינה סיבה לחייב גם ב"אינו מתכוון&...

אליהו בן עמרם

השאלה היא מה כוונת האיסור ב"לא תקרבו"? אם הכוונה שאדם ישמור עצמו מלעשות מעשים שעלולים להביא אותו לידי ביאת ערווה, א"כ אפשר אולי לומר שגם אדם ש"התקרב" (לדוג': חיבוק ונישוק) לאישה שהוא חשב שהיא ערווה ולא היה אכפת לו, אז אפילו אם אליבא דאמת איננה ערווה לו, וגם אם יבוא עליה ממש ...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 1496 תוצאות