פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:זהו לא דבר הדורש אימון ידיים.

ברוך00 כתב:שו"ע תע"ח אין לאכול אחר אכילת האפיקומן שום דבר ובמ"ב סק"א "כדי שלא יעבור מפיו טעם מצה של אפיקומן".
האם לפי"ז אדם שאין לו חוש טעם יוכל לאכול אחר אפיקומן, כי בין כה אינו מרגיש טעם מצה?

בקרו טלה כתב:

עזריאל ברגר כתב:

הצעיר באלפי כתב:שמעתי פעם בשם אחד מגדולי הצדיקים (אולי החידושי הרי’’ם) שאם מכבדים מי שאינו ראוי לסנדקאות, אז הקב’’ה מרחם על רך הנימול ומכניס ידיו כביכול בין ידי הסנדק להתינוק.

אולי רק כשעושים זאת מפני צורך מצווה ככיבוד הורים וכו'?

על אליהו הנביא
כיבוד חמיו

ליקוטי הרי''מ.png

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

באר בשדה כתב:ייש"כ גדול למראי־המקומות.

הצעיר באלפי כתב:מאמר זה מופיע בספר שיח שרפי קודש . .

והיכן בו?

חיפשתי שם ולא מצאתי.

באר בשדה כתב:בעזה"י. מחפש מקור לאמרה מפני מה דרך רשעים צלחה לפי שאף כי הוללים מ"מ שמחים וטובי־לב המה, משא"כ יראי ה' החרדים אל דברו וטרודים בעבודתו.

לבי במערב כתב:יעוי' בערוה"ש שם ס"ג־ד.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עיין ציון יעקב להגריח"ס עמ' פג מש"כ בזה.

פרנצויז כתב:

הצעיר באלפי כתב:ידוע שי’ המחנה אפרים דבפועל אמרינן יד פועל כיד בעה’’ב, ולכן יכולים לברך.
האם למעשה סמכינן על דעתו לברך בכה’’ג ?

עיין שו"ע חו"מ סי' תכ"ז בפתחי תשובה.

מאיר סובל כתב:כמו כסף של בחור, כך גם כסף של בתולה.
סמוכים על שולחן האב מע"י לאב.
ואינם סמוכים ה"ז לעצמם.

שומע ומשמיע כתב:איזה ספר זה?

עזריאל ברגר כתב:למיטב זכרוני - אין חילוק בזה בין יו"ט ראשון לשני.

עזריאל ברגר כתב:למיטב זכרוני - אין חילוק בזה בין יו"ט ראשון לשני.

לבי במערב כתב:כן מבואר בספרי חסידות על המשנה הנ"ל (ספ"ג דר"ה), ולא עתה עת האסף.