פורום אוצר החכמה

בציטוט דברי מהר"ש (רבו של המהרי"ל) שהביא לפני כמה הודעות "במסתרים" (מתוך מאמרו של לייבמן), נאמר "וכן העולה לתורה, צריך לברך ברכת התורה באותו ניגון של קריאת הבעל קורא" . בבתי הכנסת (האשכנזים) שהתפללתי בהם - מעולם לא ראיתי שהקפידו לנגן את ברכות התורה כניגון בעל הקורא. כן ...

לכאורה יש כאן שינוי משמעות, כי "כן יֵעָשֶׂה לו" משמעותו שכן ייעשה לכהן , שהוא נושא המשפט. לעניות דעתי - לא. אם (היה) כתוב "וְעָשָׂ֣ה לַפָּ֔ר כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְפַ֣ר הַֽחַטָּ֔את כֵּ֖ן יֵעָשֶׂה לו " - משתמע יותר שכוונת המילה "יֵעָשֶׂה (לו)" מוסבת על הפר , ולא על הכהן....

שאלה שנתעוררה אצלי בשבת האחרונה: בויקרא ד,כ נאמר: וְעָשָׂ֣ה לַפָּ֔ר כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְפַ֣ר הַֽחַטָּ֔את כֵּ֖ן יַֽעֲשֶׂה־לּ֑וֹ וְכִפֶּ֧ר עֲלֵהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לָהֶֽם". בטעות, במקום "יַֽעֲשֶׂה" קראתי "יֵעָשֶׂה" . התלבטתי בשעת מעשה אם קראתי נכון, אך היות שלצערי אף אח...

יש היכי תמצא של חתיכה שנעשית נבילה ובכל זאת חוזרת להיתרה (כמובן שאינני מדבר על מקרה שבו תיפול מעתה החתיכה לקדירה שיש 60 כנגד כל החתיכה, שאזי היא פשוט בטילה בשישים, כמו כל איסור הבטל בס')? לי תמיד היה ידוע שאין היכ"ת כזו, שהרי מפורש בש"ס שדין חנ"נ מושתת על דין "אפשר לסוחטו אסור&qu...

יישר כח לכל המגיבים. עיקר מה שנתחדש לי כאן הוא בנוגע לתפקידה של התלישא וחיבורה לקדמא ואזלא שלאחריה, ובמילא יש כאן פסוקית אחת ארוכה "ביום ההוא את התישים", וכן בכולם. בדרך אגב יש לציין, שעדיין הפסוק שהבאתי למעלה שונה מכל הדוגמאות שהובאו כאן (לעת-עתה) ביחס לקדמא ואזלא עצמם [ואולי לכן זה צרם ל...

יישר כח.

יש עוד דוגמאות כאלו בתורה?

כל שנה מציק לי בקריאת התורה טעמי המקרא של הפסוק הבא (בראשית ל, לה): "וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים". יש הגיון לחיבור בין המילים "ויסר ביום" ושל המילים "ההוא את התישים", או, במילים אחרות, להפרדה בין "ביום" ל"ההו...

חסרה הסדרה מרפסין איגרי, הוצאת כולל כנסת יחזקאל, עה"ת (ה חלקים), עניינים, מועדים

הרב מה שנכון, ייש"כ שהארת שהדברים שהובאו בשם הגר"א, מקורם בזרע ברך ראשון ובקרבן שבת, שקדמוהו. להשלמת הדברים אקדים: עיינתי שוב במקורות, אך עדיין אין בזה די שייחשב למקור הדברים במדרש [אף הקרבן שבת כתב "ארז"ל"...]. שהרי ה"מדרש פליאה" שמובא בתחילת הדברים ('כשלשת אלפי א...

יישר כח!

ב"סערת אליהו" (לר' אברהם בן הגר"א) עמ' 44 בשם מדרש בקהלת (ז,כח): "אדם אחד מאלף - זה מעשה העגל, שאחד מאלף חטא, וכו'".


ואשמח שתאירו עיניי למקור הדברים במדרש, כי טרם מצאתים.

זכורני שראיתי פעם (כמדומני בשש"כ) מ"ש הגרשז"א (או שכ' בשמו) על מלאכה מסוימת שנעשית לדעתנו בשינוי\שלא כדרכה - שאין ביכולתנו תמיד לדעת ולקבוע האם 'שינוי' זה 'מספיק' בשביל שתיקרא המלאכה בשינוי\שלא כדרכה, וכמדומה שמביא שם כמה דוגמאות לזה.
אשמח לדעת את המקור כי אינני מוצא אותו לע"ע.

שהרי במצה וודאי לא שייך שהכוונה תעכב בשאר הימים, ואם בסוכה כן מעכב, אז מה שייך להקשות מסוכה למצה, כמו שחלוקים לעניין כוונה חלוקים לעניין ברכה. לא הבנתי את כוונתך, וכנ"ל: החילוק שבין מצה וסוכה לגבי כוונה (המצוי בכמה פוסקים, כרמב"ם ועוד; וכפי שהבהרתי למעלה: דווקא לדעת בעל המאור - ליתא לחילו...

א. דעת בעל המאור בפסחים קיד שהלכה כחכמים שמצוות אי"צ כוונה. ועפ"ז אין חילוק בין מצה לסוכה, ומיושבת כוונת קושייתו (גם לשיטתך). ב. אבל גם בלאה"כ לא הבנתי כוונתך: מדוע החילוק לדבריך בין ישיבת סוכה לאכילת מצה (שישיבה בסוכה הוי כמו ציצית שללא כוונה לא קיים המצוה, משא"כ מצה) אמורים להש...

מפתיע, בעיניי, שנשאו ונתנו כאן כו"כ ת"ח בדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בזה, ולא טרחו לעיין בגוף דבריו (בלקוטי שיחות, בכמה מקומות) הק'; כי אילו היו מעיינים שם היו נוכחים שעל רוב מה שהעירו כאן (קטן שהגדיל, גר שנתגייר, התוצאה מהספירה השונה בנוגע לקרבנות, ועוד) - הוא מתייחס ל...

זקוק להם מאוד!

אחדד שוב: כוונתי בעיקר לפשט בתוס' בסוגיא דנדה, רק שאם יש לכך השלכות על סוגיות אחרות - אשמח לדעת ג"כ וכו'. החילוק בין ב' האופנים דלעיל במילים אחרות הוא, מהי הסיבה שלדעת התוס' בוסת דשום ופלפלין וברמ"ת מודה רבי דבעינן תלת ואזי קובעים חזקה (אף שהם דברים שאין הגיון לקשר ביניהם לבין מה שנקבע על ...

רון כתב:כדאי לעיין בחידושי ר' שלמה היימן בביאור דברי התוס' דמודה רבי בשור המועד

אינו תח"י. תוכל להביאם כאן?

ידועה מחלוקת רבי ורשב"ג בכ"מ בש"ס (ראה יבמות סד,ב, ושם נסמן) שלדעת רבי חזקה בתרי ולדעת רשב"ג חזקה בתלת, וקיי"ל בגמ' (שם) דהלכה כרבי לענין מלקות ולענין נישואין (אשה קטלנית), והלכה כרשב"ג לענין שור המועד ולענין וסתות. והנה, בנדה סג,ב אמר שמואל "לימים שניים; לווסתות א...

כן. נדפסו שני כרכים בשם 'אוצר הלכה' על סדר השו"ע הל' נדה, [בגודל פנינים], המכיל ליקוט מכל ספרי השו"תים וספרי פוסקי זמנינו, ערוך לפי נושאים על סדר השו"ע. https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?602349& https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?602350& תודה רבה. אז בעצם, מדור דעת ה...

ייתכן וכבר העלו את זה כאן בעבר: יצאו לאור ד' כרכים של שו"ע המבואר עוז והדר הל' נדה. אלא שכרך הראשון יש, בנוסף למדור "בירורי הלכה", גם את מדור "דעת הלכה", שהוא חשוב מעין כמותו. אך בכרכים ב-ד, אמנם מצויין בריבוי מקומות בספרים "ראה אוצר הלכה וכו'", אך בפועל לא נדפס בס...

גם הלשון "מתקן מנא" - מורה על מכ"ב ולא שייך כ"כ לבניין (ועשיית) הכלי.

כבר איני עסוק כ"כ בנושא, אך כאשר למדתי הל' שבת תמיד המשמעות של "מתקן מנא" הייתה "מכה בפטיש". כדמות ראיי' לזה: הדין בסי' שי"ז שהפותח בית הצוואר חייב משום דהוי "מתקן מנא", וברור שהכוונה למכ"ב, שהרי אין לך בנין 'רעוע' מזה...

זכורני על דיון בנושא הקשור לקביעת השור כ"מועד". כן זכורני שהתורת חסד העיר בענין זה. אולי יציעו כאן הדברים.

הצעה: שיהי' אפשרות לבחור אם להרחיב את החיפוש שבתוכנה לא רק במאגר הספרים אלא גם בפורום, ואם המשתמש מקוון, ייפתח לו בחלונית אינטרנט גם התוצאות של מילות החיפוש וכיו"ב שבפורום.

ייש"כ על רעיון האשכול! לענין הנידון בהגדרת טלטול מן הצד: א) אציע שב' הצדדים יציעו את סברותיהם ופירושם לסוגיות הש"ס וההלכה אחת לאחת, ניתן להקדיש לכך אשכול בנפרד. ב) בהקשר זה יש לציין את מחלוקת הפוסקים בדין גרירת עצמות וקליפין ע"י סכין (סי' שח) לצורך מקומם, דלדעת הט"ז (שם סקי"...

השקו"ט באחרונים (פמ"ג, חזו"א, ועוד) בדין כלי שלישי אי הוי ככלי שני או קל יותר, ומפורש ביראים דהוי ככלי שני.

נדב ואביהוא... (ופרש"י שם על "בקרובי אקדש")

נשאלתי ע"י מאן דהו אם הדבר מותר. השבתי לו שבפשטות הדבר מותר, היות וענינו של היובל הוא הפקעת השעבוד של כל אדון על יהודי, "כי לי בנ"י עבדים" - "ולא עבדים לעבדים", ואם ירצה אח"כ להשתעבד מחדש - אין זה סותר ענין הנ"ל שהרי הוכח שאין אדונו ה'בעל הבית האמיתי' של העבד,...