לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
אני חשבתי שאתה רוצה הסבר אם אינך רוצה תישאר בקושיותיך. צר לי שהובנתי בצורה לא נכונה... אני בהחלט רוצה הסבר, אלא שההסבר שלך ושל האחרים שכתבו כאן אינו נראה בעיני כלל ועיקר, וביטאתי זאת בצורה הכי ברורה. זה שיעלו שוב ושוב את אותם הטענות לא יפתור אצלי את הקושיה, ואין טעם שאתם תמשיכו את העיסוק בכך, ואני ...
פשוט לא מובן מה השאלות. ההסבר של זבולון פשוט וברור. על אותו המשקל: פשוט לא מובן מה התשובה. הקושיה שלי פשוטה וברורה. קל לכתוב ללא נימוק, וזה שהדברים מתיישבים אצלך לא יוסיף להבנתי שלי. אין לך קושיה בכלל. מדובר במטבע לשון רגיל וסביר ופשוט.זה כמו שתשאל למה אומרים יהודי פשוט. למה לא יגידו אדם פשוט? התשו...
מדרש תנאים לדברים פרק יג ד"א לא תאבה לו אפילו הוא גדול שבישראל: ולא רק גדול שבנכריים? הביטוי "עני שבישראל" הכוונה שחיפשנו בכל ישראל ומצאנו שזה העני הכי גדול בכל ישראל. (וחז"ל מלאים אלפי ביטויים כאלו, אם תרצה אעתיק מחיפוש פרויקט השו"ת). אכן, כשאנו מדברים על גדלות יש טעם לציי...
'עני שבישראל' פירושו הוא ה יותר עני שבישראל, והוא מטבע לשון מצויה מאוד במשנה. מה שלשון זה הוא מטבע לשון מצויה מאד במשנה, הוא נכון מאד, וציינתי לכך לעיל מר' מאיר איש שלום. אולם את קושייתי לא תירצת אלא עוד הגדלת, כי אם כן עלינו להקשות על כל המקומות שמצינו כך בחז"ל, למה השתמשו בלשון 'שבישראל' כדי...
התברר כאן שאם אין לו בנים בתו שואלתו, ויש לברר אכן למה לא הוזכר להדיא בגמרא, וכלשון הכותרת - אם אין לו בנים בתו שואלתו. הגמרא לא דנה בשום מקום מה הדין מי שאין לו בנים, הגמרא דנה במי שאין בנו חכם ועל זה אמרה שאשתו שואלתו [ואין שום מקום לחלק בין אשתו לבתו] כיוון שאין זה מצוי כלל שבנו אינו חכם ובתו כן...
'עני שבישראל' פירושו הוא ה יותר עני שבישראל, והוא מטבע לשון מצויה מאוד במשנה. מה שלשון זה הוא מטבע לשון מצויה מאד במשנה, הוא נכון מאד, וציינתי לכך לעיל מר' מאיר איש שלום. אולם את קושייתי לא תירצת אלא עוד הגדלת, כי אם כן עלינו להקשות על כל המקומות שמצינו כך בחז"ל, למה השתמשו בלשון 'שבישראל' כדי...
במשנה ריש פרק ערבי פסחים מובא המקור למצות הסבה בליל הפסח בזה הלשון: 'ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב'. ומזה שנים תמוה לי הלשון 'שבישראל', וכי בא לאפוקי נכרים? למען האמת מצאתי 2 חכמים שעסקו בכך, אלא שפירושי שניהם אינם מתיישבים אצלי. הפירוש הראשון שראיתי הוא מר' מאיר איש שלום, שמבאר שאין הכוונה לענ...
רבנו [הגרש"ז אוירבך] עורר שנוסח אמירת מה נשתנה ע"י התינוקות נשתבש ע"י שמלמדים אותו בנעימה שאינה באופן של שאלה כלל, וכל האמירה אינה בצורה ובאופי של שאלת בנים לאביהם וציפי' לתשובתו (כפי הנוסח הותיק), ולא טוב הדבר. עכ"ד. ומ"מ גם בביתו הניח לבנות הקטנות לומר מה נשתנה בניגון כפי...
קראתי בעיון את כל הנאמר כאן, והיות ולדעתי יש כאן קצת חוסר מושגים בסוגיה זו שגם כך איננה ברורה כלל ועיקר, אמרתי להעלות את אשר העלתי מכבר בעיוני בזה בשנויי לשון וסגנון מתבקשים, ועדיין יש עוד הרבה מה להאריך בזה ולא הבאתי כאן אלא את עיקרי הדברים ובצורת סיכום. הדברים להלן מובאים בצורת סיכום על הביאור של ...
שמו של משה רבינו נזכר בהגדה פעם אחת בלבד וגם זו בדרך אגב (ויאמינו בה' ובמשה עבדו בפיסקה הפותחת רבי יוסי הגלילי אומר). וכמעט כל המפרשים שדנו בקושיה זו ידעו והזכירו מזה. כך שאין זה טעות ולא נפוצה...
ידועה קושייתו של המרכי בתוספותיו ריש פרק ערבי פסחים, למה תיקנו כנגד ארבע לשונות של גאולה ארבע כוסות יין דווקא ולא תיקנו ארבעה לחמים, ודברי האחרונים בזה רבים. והנה לפני כ-38 שנה נדפס ספר 'חידושי רבינו חיים פלטיאל על התורה', ושם מקשה למה לא תיקנו ארבעה לחמים או ארבע קערות? מה פשר ההוספה הזו, האם יש כא...
לא הבנתי את הדיון מה הבת פחותה מדרו עבדיה דרב נחמן בפסחים שם. הדיון לגבי דרו עבדיה דרב נחמן עצמו לא פשוט בכלל, וכבר תמהו עליו האחרונים מכך שלא שאל מאומה, וגם שלא היה הדבר בצורה של שאלה ותשובה. ובורוב עדי הנוסח נשמטו המילים 'פטרתן מלומר מה נשתנה', והלשון הזה לקוח מהמעשה מאביי שהיה יושב לפני רבה שם ק...
לא נכנסתי חלילה למי יותר צודק, אלא שכתבתי שמכל הסיבות והכיוונים אין לאומרה. ומה שהוכיחו מסתימת הראשונים אני חולק על זה בהחלט, ואין לי פנאי וכח להעלות את כל טיעוני, ואתמך באילן גדול הוא מרן ר' עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן כה שכתב לדחות אותם אחת לאחת. אקווה לסיים את העיסוק ...
זה לא פשוט בכלל כמו שאתה כותב, כי רוב ככל הראשונים כתבו שאין לאומרה, וגם בדעת הרש"ש יש שכתבו שסבר שלא לאומרה. והוא אשר כתבתי שברי לי שאין לאמרה, כמו רוב ככל הראשונים, ויתכן שזו היתה גם כן דעת הרש"ש, אלא למי שידוע לו שכך נהגו אבותיו או רבותיו. וזה פשוט.
אני כשלעצמי לא הבנתי את הרעש שעושים סביב ענין זה, וברי לי שאין לאומרה כלל, אלא למי שידוע לו בבירור שכך נהגו אבותיו או רבותיו. היות ויש בזה טעמים נוספים ומקוריים שלא לאומרה שלא ידועים כל כך (ולא נדונו בחיבורים שהועלו כאן), אסכם כאן את הטעמים שלא לאומרה, והם: ברכת מעין שבע נתקנה להאריך את התפלה מפני ה...
מענין לענין - ולמה לא נזכר ברמב"ם ובגמ' דקרבן פסח נאכל ג"כ בהסיבה? אינו מענין לענין אלא באותו הענין, כי לפי דעת הגר"א שהובאה בראש האשכול שבזמן הבית כך היה מנהגם להסב בכל סעודה ובכל ימות השנה, הרי מיושב קושייתך למה לא נזכרה ההסבה בקרבן פסח, כיון שברור שהיו מסיבים בו ואין בו דבר מיוחד ...
בזמן המשנה היתה ההסבה תרבות הסעודה, והיו נוהגים בה בכל סעודה חגיגית ובכל ימות השנה. וכבר ציין הגר"א בהגדה בטעם שלא נזכרה ההסבה במסגרת שאלות ה'מה נשתנה' שבמשנתנו, שלא היה זה דבר שונה אצליהם, משום שכך היו נוהגים גם בכל השנה. ובהגהות שו"ע כתב הגר"א שפשט לשון משנתנו: 'לא יאכל עד שיסב' - מ...
לגבי הספר הנ"ל, ראה כאן: https://www.magnespress.co.il/Book/%D7%9E%D7%94+%D7%A0%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94.aspx?name=%D7%9E%D7%94+%D7%A0%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94%3f&code=45-131140&docNo=1&qid=1 וכבר האריכו עליו כאן בפורום, וחיפוש קל יעלה חומר רב עליו. הוא לא דן ישירות בשאלתך, אולם לפי ד...
הדוחק בדבריך ברור, שהקושיה היא: שמע מינה ברכת המזון טעונה כוס - שאל"כ לא היו מחייבים ארבעה כוסות כי אם שלשה כוסות! ועל זה יישבה הגמרא שהטעם לארבע כוסות הוא משום דרך חירות ומשום כן בעינן ארבע כוסות, אלא שאחר שתיקנו ארבע כוסות הסמיכו אותם גם לכוסות של ברכה. ומוטב לעיין בספר הנ"ל.
מה שמחוייב להיות שואל או מוכר כסותו עבור ארבע הכוסות מפורש ברשב"ם שם, ובמגיד משנה לא דן אלא ללמוד את נר חנוכה מארבע כוסות. לגופה של שאלה, ראה: מה נשתנה מר' דוד הנשקה פרק ה' ומבואר היטב.
מכאן: http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=30734 מדברי עלי שם: למי שלא למד אנטומי-ה ופיזיולוגי-ה: אמנם הושט תמיד מאחורי הקנה, אולם בשל אופן ההתפתחות של איברי החזה והבטן, בתקופה העוברית, בה הלב נוצר בין השאר בתהליך סיבובי מסויים ( אי אפשר להסביר על רגל אחת ), הרי שהלב שוכן בבית החזה לא במיקום מ...
לפי זה מובן ביותר פירושו של רש"י, דהנה בגמרא שם מובא: הסיבת פרקדן לא שמיה הסיבה. הסיבת ימין לא שמיה הסיבה. ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט. ע"כ. רש"י פירש שהמשפט ולא עוד מתייחס לבבא הראשונה של הסיבת פרקדן. אולם הרשב"ם ועוד ראשונים הקשו על כך, שאם כן היה לו לאמרה מיד לאחר הבבא הרא...
עיקרי הדברים מופיעים בחידושי מהרי"ח למשנה שם, וז"ל: וכאן הבן שואל וכו' מה נשתנה וכו'. שאלני חכם אחד, הלא זה השאלה לא נזכרה כלל במה נשתנה? וזה אשר השבתי לו, דהיה קשה לרש"י למה מכניס בין הדבקים אם אין דעת בבן אביו מלמדו, הוה ליה למימר וכאן הבן שואל מה נשתנה וכו', ואחר הסיום הוה ליה למימ...
לדעת ה'פסקי תשובה' (סימן רצה בהגה"ה) החיוב הוא מעת שהגיע הקטן לגיל שיכול לשתות ארבעה כוסות - רוב כל כוס וכוס, ולדעת ה'שו"ע הרב' (סימן תעב ס"ק כה) וכעין זה בקיצור שו"ע (סימן קיט סעיף א), כל שלא הגיע הבן להבין מה שמספרים להם מיציאת מצרים שעליהם תיקנו הכוסות - אינו בכלל "הגיע ל...
מדברי רש"י שהובאו בספר 'שבות יצחק' שהובא לעיל - משמע להדיא שגם עם רגליו לארץ יצא ידי חובת הסיבה ושזו היתה צורת ההסיבה בימי קדם , אולם אין זה סותר לכאורה לכך שההסיבה המקורית היתה בשכיבה מוחלטת כפי שמוכח מתוך כל התבליטים שהתגלו עד עתה מהתקופה הפרסית הרומיית והאשורית, כי בהחלט יתכן לומר שהתבליטים ...
אם נשים לב לדבר מעניין. כל הבנים מחפשים כח וכל הבנות מחפשות יופי.הבנים שוטרים וחיילים וכד'. אף אחד לא מתכוון לציונות שבזה. ולכן מצחיק אותי המודעות שלא להתחפש לחיילים..., מה שמעניין את הילדים זו תחושת הכח. הבן שלי אמר לי שלא אכפת לו מה להתחפש, העיקר שיהיה רובה. בסוף הוא התחפש לכהן גדול עם רובה... שנ...
לא. להיפך. כמה זה כמה סברות? 10 20? בש"ס יש אלפי סוגיות. וגם הראשונים ציינו את המקומות האלה. כל זה עוד לפני הדיון על היכולת שלנו להתווכח עם רבנן סבוראי ולחשוב שאנחנו מבינים יותר מהם כי ברור שאין אפילו צורך בדיון הזה. זה ברור וגם אני לא העלתי חלילה על בדל דעתי מהצד של לשלול את הדברים של רבנן סב...
אשמח מאד לקבל את עזרת חברי הפורום. לא בחנתי לעולם את השיטה לעומק, על אף שהשיטה היתה מוכרת לי מכבר. אני מנסה להבין, הרי ברור מתוך דברי הראשונים על כמה מסוגיות התלמוד שהם מרבנן סבוראי כדוגמת הפתיחה למסכת קידושין. ולשונו של רב שרירא גאון: "וכמה סברות קבעו בגמרא הם וחכמים שאחריהם גם כן כגון רב עינא...