בתורת חסידות חב"ד מובא רבות הכלל שבכותרת (בתוספת הסברה ואריכות דברים), ומשתמע שככל זה מקורו קדום, האם ידוע לחכמים דכאן מקורו?
בספר הערכים (א, עמ' תלז הערה 20)צויין למורה נבוכים, אבל חסרה שם הפניה מדוייקת.
הגיונות כתב:יש למישהו גישה: רפאל מאהלר, 'שמות יהודים של מקומות בפולין הישנה, רשומות, 5, עמ' 141-161.
[כרך א-ד של 'רשומות' ישנו באוצר החכמה, החמישי חסר]
הגיונות כתב:https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=613919&width=-17&scroll=0&udid=15469343519679662&fs=19201%2C19219%2C19198%2C19169%2C19170&pagenum=130
אודה למי שיכול לשלוח לי כקובץ PDF מעמ' 104 ועד 130 (דפי אוצה"ח) - תודה רבה!
יאיר אתמר כתב:הגיונות כתב:אשמח לקבל את סיני, כרך ל"א, עמ' פ-צ
חלמיש, מ', משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מלאדי (וייחסה לתורת הקבלה ולראשית החסידות), עבודת הדוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשל"ו
חנה קהת, תורת הנפש של רש"ז מלאדי מול תורת הנפש של ר' חיים מוולוז'ין, היכלי הנפש, תשס"ט
יורם יעקבסון, הנפש הבהמית בתורתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, משואות, תשנ"ד, עמ' 224–242
ואפילו הנביא כובש נבואתו, אומרים המקובלים , הרי כיוון שנבואתו כבר נמשכה על ידי הנביא מעולם העליון, ממילא היא פועלת ומשפיעה בעולמנו
מושגי העצמי והמודעות והשתקפותם בראי היהדות, רבינוביץ אהרן, בד"ד - בכל דרכיך דעהו; כתב-עת לענייני תורה ומדע 6 (תשנח) 5-20